על הממשלות הנועדות באוסלו כדי להשיק יוזמה היסטורית לאסור את השימוש בפצצות מצרר, שגורמות לפגיעה בלתי מתקבלת על הדעת באזרחים, להסכים ביניהן שניסוח אמנה חדשה יסתיים עד לשנת 2008 – כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. למעלה מ-40 מדינות צפויות להשתתף בוועידת אוסלו בעניין פצצות מצרר, שתיערך ב-22-23 בפברואר.
לדברי סטיב גוּס, מנהל מחלקת אמצעי לחימה בארגון Human Rights Watch, "אין היום אף כלי נשק קונבנציונלי שמהווה סכנה גדולה יותר לאזרחים מאשר פצצות מצרר. על ממשלות לפעול בדחיפות שהולמת את האיום הנשקף מנשק זה, ולהשלים את ניסוחה של אמנה חדשה שמגבילה את השימוש בפצצות מצרר עד לתחילת השנה הבאה".
בחודש נובמבר 2006 הודיעה ממשלת נורבגיה שבכוונתה לקדם תהליך שמיועד להביא לניסוחה של אמנה בינלאומית חדשה, שתאסור את השימוש בפצצות מצרר, שימוש שיש לו השלכות הומניטריות שאינן מתקבלות על הדעת. ועידת אוסלו תהייה המפגש הראשון במסגרת התהליך, שנפתח בעקבות המחדל מצדן של ממשלות להסכים להתחיל במשא ומתן בנושא פצצות מצרר במסגרת אמנת האו"ם בנושא נשק קונבנציונלי (CCW).
ארגונים לא-ממשלתיים – בהנהגת "הקואליציה בנושא פצצות מצרר" שהוקמה בשנת 2003 בסיועו של ארגון Human Rights Watch, שאף משמש היום יו"ר-שותף שלה – מפנים קריאה לממשלות לקבל על עצמן מחויבות להשלים את ניסוחה של אמנה חדשה עד לשנת 2008, וכן לפתח תוכנית פעולה להשגת היעד. "הקואליציה בנושא פצצות מצרר" וארגון "Norwegian People’s Aid" יארחו ב-21 בפברואר באוסלו פורום חברתי-אזרחי בנושא פצצות מצרר. בוועידה צפויים להשתתף נציגים של למעלה מ-100 ארגונים לא-ממשלתיים מ-30 מדינות לפחות, רבים מהם ותיקי המאבק המוצלח לאיסור השימוש במוקשים.
"יוזמת אוסלו בנושא פצצות מצרר צועדת בנתיב שסלל תהליך אוטווה, שהוביל לאיסור הבינלאומי על שימוש במוקשים", אומר גוס, ששימש כנציג ארגון Human Rights Watch בדיונים שהתנהלו בשנת 1997 בנושא מוקשים נגד-אדם. "פעולה משותפת לניסוחה של אמנה חדשה תעניק לממשלות ולחברה האזרחית סיכוי להציל אין-ספור בני אדם מאימתן של פצצות המצרר".
במהלך החודשים האחרונים הצהירו יותר מ-30 מדינות באופן רשמי על תמיכתן באמנה חדשה בנושא פצצות מצרר. כך עשו גם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ומספר גדול של ארגונים הפועלים בחסות האו"ם. בתריסר מדינות מתנהלות יוזמות פרלמנטריות שמטרתן להטיל פיקוח או איסור על השימוש בפצצות מצרר, ובכלל זה בארצות הברית ובבריטניה, שתיים מהמשתמשות הגדולות ביותר בפצצות מצרר.
"נדרשת בדחיפות אמנה חדשה בנושא פצצות מצרר, על מנת להגן על אזרחים הן במהלך עימות חמוש והן לאחריו", אומר גוס. "הסיכון הנשקף מפצצות מצרר הוא כפול. אם הן לא הורגות או פוצעות אותך במהלך תקיפה חסרת-הבחנה, הן עדיין יכולות לפגוע בך במועד מאוחר יותר, בגלל אפקט פיזור המוקשים שלהן".
פצצות מצרר מהוות סכנה לאזרחים מכיוון שכל פצצה, רקטה או פגז מצרר מפזרים מאות פצצונות על פני שטח נרחב, וכך מבטיחים למעשה שיהיו נפגעים בקרב האזרחים במקרה שהם נורים או מוטלים לעבר אזורים מיושבים. כמו כן, פצצות מצרר מותירות מספר גדול של פצצונות שלא התפוצצו, המכונות "נפלים", ונפלים אלה הופכים למעשה למוקשים חיים, שממשיכים לגרום למותם ולפציעתם של בני אדם הבאים אתם במגע זמן רב אחרי שהעימות הסתיים.
נורבגיה הציעה להטיל איסור על שימוש בפצצות מצרר שגורמות לפגיעה הומניטרית בלתי-נסבלת. במסגרת הדיונים ייקבע איזה כלי נשק ייכללו בגדר האיסור ואיזה כלי נשק יישארו מחוצה לו, אולם על הממשלות יהיה להוכיח באופן משכנע שפצצת מצרר מסוג מסוים אינה גורמת לפגיעה מופרזת באזרחים.
אמנה חדשה תוכל למנוע את הסכנה של אסון הומניטרי שעלול להיות חמור אף יותר מהמשבר הגלובלי בנושא מוקשים. במחסני הנשק של יותר מ-70 מדינות יש מיליארדים של פצצונות. אם יעשה שימוש בכלי נשק אלה, הם יגרמו למספר עצום של נפגעים אזרחיים במהלך עימות, ויותירו אחריהם עשרות מיליונים - או אפילו מאות מיליונים - של נפלים שקטלניותם אינה נופלת מזו של מוקשים נגד-אדם.
מדינות אחדות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה, הביעו התנגדות לתהליך שיתנהל מחוץ למסגרת אמנת האו"ם בנושא נשק קונבנציונלי (CCW) לטיפול בנושא פצצות המצרר. במקום זאת, מדינות אלה עומדות על כך שהדרך להתקדם בנושא פצצות המצרר היא באמצעות ההצעה הבריטית להמשיך, במסגרת ה-CCW, בדיונים על "חומרי הנפץ הנותרים אחרי מלחמה, עם תשומת לב מיוחדת לנושא של פצצות מצרר".
לטענת ארגון Human Rights Watch, ההצעה לקיום דיונים במסגרת ה-CCW בלבד פירושה, במקרה הטוב, אימוץ של גישה איטית ומהוססת לאסון הומניטרי שעלול להגיח במלוא עוצמתו, ובמקרה הרע – ניסיון מחושב להביא לכישלון נוסף של ה-CCW לטפל באיום שמציבות פצצות מצרר.
"אין זה מפתיע שהמשתמשות הגדולות ביותר בפצצות מצרר אינן מתלהבות לאמץ תהליך שמיועד להטיל איסור על השימוש בכלי נשק אלה", אומר גוס. "היוזמה הנורבגית היא התהליך האמין היחיד שיכול להביא להקלת הסבל שנגרם על ידי פצצות מצרר, ומדינות שמתייחסות ברצינות להגנה על אזרחים יצטרפו ליוזמה ללא דיחוי".
הרשימה הלא-סופית של מדינות שישתתפו בוועידה כוללת את אפגניסטן, אנגולה, ארגנטינה, אוסטריה, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, קנדה, צ'ילה, קוסטה ריקה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, מצרים, פינלנד, צרפת, גרמניה, גואטמאלה, הכס הקדוש (ותיקן), הונגריה, אינדונזיה, אירלנד, איטליה, יפן, ירדן, לטביה, לבנון, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, פרו, פולין, פורטוגל, רומניה, סרביה, סלובקיה, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד, שבדיה, שוויצריה ובריטניה.
ראוי לציין שרשימה זו כוללת מספר מדינות שאינן חתומות על אמנת האו"ם בנושא נשק קונבנציונלי (CCW), כגון אפגניסטן, אנגולה, אינדונזיה, לבנון ומוזמביק, כמו גם מספר משמעותי של מדינות שמייצרות או מחזיקות במאגרים של פצצות מצרר.
אחדות מהמדינות הצפויות להשתתף בוועידה טרם הביעו תמיכה בניסוחה של אמנה חדשה בנושא פצצות מצרר, ובכלל זה מצרים, פינלנד, צרפת, יפן, הולנד, פולין, רומניה, דרום אפריקה, ספרד ובריטניה. בין המדינות שאינן צפויות להשתתף במפגש באוסלו ניתן למנות את אוסטרליה, סין, הודו, ישראל, פקיסטן, רוסיה וארצות הברית.
פצצות מצרר מוחזקות במאגרי הנשק של לפחות 75 מדינות, ושימוש בכלי נשק אלה נעשה ב-23 מדינות לפחות. מאגרי הנשק ברחבי העולם מכילים כיום מיליארדים רבים של פצצונות בודדות. מסקירה כלל-עולמית עולה ש-34 מדינות ייצרו למעלה מ-210 סוגים שונים של תחמושת מצרר להטלה מהאוויר או לשיגור מהקרקע, ובכלל זה קליעים, פצצות, רקטות, טילים ומשגרים. לפחות 13 מדינות העבירו למעלה מ-50 סוגים של תחמושת מצרר ל-60 מדינות אחרות, לכל הפחות.
למעט חריגים מעטים, פצצות המצרר הקיימות היום אינן נחשבות לכלי נשק מתוחכם, מכיוון שפצצות המצרר עצמן והפצצונות שבתוכן אינן מוּנחות, ורק מעטות מהן כוללות מנגנון השמדה עצמית או התקנים אחרים להקטנת שיעור הנפל.
לקבלת חומר רקע בנושא פצצות מצרר, נא לעיין במסמכים הבאים שפורסמו על ידי ארגון Human Rights Watch:
•טבלת מידע של ארגון Human Rights Watch בנושא פצצות מצרר: https://www.hrw.org/arms/pdfs/munitionChart021507.pdf
•ארה"ב: יש לחוקק חוק שיגן על אזרחים מפני פצצות מצרר: https://www.hrw.org/english/docs/2007/02/14/usdom15338.htm
•נורבגיה סוללת דרך להשגת אמנה בנושא פצצות מצרר: https://www.hrw.org/english/docs/2006/11/17/global14629.htm
•סקר מדיניות ומציאוּת בנושא פצצות מצרר ומסמכים נוספים בנושא פצצות מצרר ניתן להשיג באתר הבא: https://www.hrw.org/doc/?t=arms_clusterbombs
