Skip to main content

ישראל: תחקיר צה"ל אינו תחליף לחקירה אמיתית

אין להסתפק בתחקיר הפנימי של צה"ל בנושא ההרג בבית חנון

בתחקיר הפנימי של צבא ההגנה לישראל בנושא הירי הארטילרי לעבר בית חנון, שגרם למותם של 19 אזרחים פלסטיניים והותיר עשרות פצועים בצפון רצועת עזה, אין כל התייחסות לשאלות המפתח שעניינן האם ההתקפה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי ומי צריך לשאת באחריות לירי הקטלני – כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. על ממשלת ישראל לערוך ללא דיחוי חקירה מקיפה ובלתי-תלויה כדי לברר נושאים אלה.

"התחקיר הפנימי של צה"ל מצביע על כך שהגורם לטרגדיה בבית חנון הוא מטח תועה של פגזים", אומרת שרה לאה וויטסון, מנהלת החטיבה למזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch. "אבל חקירה מקיפה צריכה להתחיל בשאלה מדוע מלכתחילה ישראל ירתה פגזי ארטילריה לעבר שטח מיושב באזרחים".

לטענת ארגון Human Rights Watch, על החקירה לבחון את המדיניות שהובילה את ישראל לירות מאז חודש ספטמבר 2005 כ-15,000 פגזי ארטילריה אל תוך רצועת עזה, ירי שגרם למותם של 49 אזרחים פלסטיניים ולפציעתם הקשה של עשרות אזרחים נוספים. חקירה מקיפה צריכה לעסוק בנושאים של אחריות אישית ופיקודית, לרבות אחריות פלילית, להפרות כלשהן של המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך התקפות הארטילריה הללו בצפון רצועת עזה.

"הכוחות הישראלים פתחו בהתקפה הארטילרית על בית חנון בשעה שהיה ידוע, או היה צריך להיות ידוע למפקדיהם שהסיכון לחיי אזרחים עולה במשקלו על כל יתרון צבאי מוגדר", אומרת וויטסון. "צה"ל הודה שהסתמך על מידע בן יממה בדבר שיגור רקטות קסאם מבית חנון בעת שכוחותיו הפגיזו את האזור המאוכלס בצפיפות".

על פי מקורות באו"ם, ביום רביעי, בשעה 5:35 בבוקר, הפגיז צה"ל את צפון מערב העיירה בית חנון במשך 30 דקות, באמצעות ירי של 12 עד 15 פגזי ארטילריה כבדה בקוטר 155 מילימטר. רוב הקורבנות הם בני משפחת עתאמנה, רובם נשים וילדים.

צה"ל אישר שירה 12 פגזי ארטילריה לעבר האתר, ושהייתה סטייה של 500 מטרים מהמטרה המיועדת. דובר מטעם צה"ל תיאר את הסיבה להתקפה כ"ירי מניעתי" וטען שצה"ל מנסה "לשבש ולסכל את השיגור של רקטות קסאם לתוך ישראל". הדובר טען שבחירת המטרה נעשתה על סמך ידיעות מודיעיניות, על פיהן רקטות קסאם "שוגרו אתמול" (יום שלישי) מאתר זה.

על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, רק יעדים צבאיים יכולים להוות מטרה לגיטימית להתקפה. כמו כן, המשפט הבינלאומי מתיר התקפות על יעדים צבאיים שנמצאים בתוך או בקרבת אזורים אזרחיים אך ורק אם השמדתם מספקת יתרון צבאי מוגדר בעת ההתקפה, וגם אז, רק אם משקלו של היתרון הצבאי הקונקרטי עולה על המשקל שיש לייחס לנפגעים או להרס הצפויים בקרב האוכלוסייה האזרחית. התקפה ארטילרית, ללא מטרה צבאית ספציפית בעת הירי, שמכוונת לעבר אזורים מיושבים באזרחים או בקרבתם, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. הראיות מצביעות על כך שהמידע בן היממה שהיה בידי צה"ל על כך שרקטות מתוצרת בית שוגרו מהאזור, בהיעדר מידע ספציפי שרקטות ממשיכות להיות משוגרות מהאזור, לא היווה בסיס מספיק שיאפשר לראות באזור שהותקף מטרה צבאית לגיטימית. חומרתו של היעדר בסיס זה רבה עוד יותר בגלל מיקומה של המטרה המיועדת בקרבת שכונה מאוכלסת בצפיפות, כשניתן לצפות באופן סביר שהירי יגרום לנפגעים רבים בקרב אזרחים.

צה"ל הודיע היום על השלמתו של תחקיר פנימי של התקרית, שנערך בראשות האלוף מאיר כליפי. אולם לדברי ארגון Human Rights Watch, חלקו של האלוף כליפי בשרשרת הפיקוד על יחידות התותחנים, בהיותו סגן מפקד כוחות היבשה, פוסל אותו מלעמוד בראש צוות החקירה בגלל ניגוד עניינים בולט, שכן קביעה של אשמה בתקרית עשויה לערב אותו עצמו. לפיכך, הוא בשום אופן אינו יכול לשמש חוקר בלתי-תלוי.

לדברי וויטסון, "תחקירים פנימיים של צה"ל אינם תחליף לחקירה נטולת פניות במקרים שבהם ישנן ראיות אמינות לעבירות ואפשרות שתוּטל אחריות פלילית".

כפי שתוּעד על ידי ארגון Human Rights Watch בדו"ח שפרסם ביוני 2005 (https://www.hrw.org/reports/2005/iopt0605/), צה"ל נמנע באופן שיטתי מלחקור מקרים בהם נעשה שימוש בכוח קטלני על ידי חיילי צה"ל כלפי אזרחים פלסטיניים, ובכך טיפח אקלים של מתן חסינות לכוחות הצבא וגזל מהקורבנות את זכותם לפיצוי אפקטיבי.

ארגון Human Rights Watch מכיר בעובדה שההצדקה המוצהרת להתקפה הישראלית היא הירי הנמשך של רקטות תוצרת בית לעבר אזורים מיושבים בישראל על ידי חברי הארגונים הפלסטיניים, אולם אין בכך כדי להצדיק הפרה מצד ישראל עצמה של אותו משפט הומניטארי בינלאומי שמוציא את ההתקפות הפלסטיניות אל מחוץ לחוק. ארגון Human Rights Watch הפנה קריאות חוזרות ונשנות לארגונים הפלסטיניים החמושים לחדול באופן מיידי מהירי של אותן רקטות תוצרת בית לעבר ישראל, בניגוד למשפט ההומניטארי הבינלאומי. מאז חודש ספטמבר 2005 בלבד ירו חברי הארגונים הפלסטיניים החמושים כ-1,700 רקטות תוצרת בית אל תוך ישראל, וגרמו לפציעתם של 36 אזרחים ישראלים (https://www.hrw.org/english/docs/2005/06/09/isrlpa11106.htm). התקפות הרקטות כוונו ברובן לעבר אזורים אזרחיים, ולא לעבר יעד צבאי גלוי כלשהו, ועובדה זו עושה אותן לבלתי-חוקיות על פי חוקי המלחמה ולעבירות פליליות. אפילו במקרים שבהם עשויים להיות יעדים צבאיים בקרבת אזרחים ויעדים אזרחיים, הרי שרקטות אלו הן מטבען נשק חסר הבחנה, שכן לא ניתן לכוון אותן אל יעד ספציפי, ולפיכן השימוש בהן מהווה הפרה של האיסור על התקפות חסרות הבחנה. עד היום לא הצליחה הרשות הפלשתינית לרסן את הארגונים החמושים האחראים להתקפות אלה, או לא גילתה נכונות לעשות זאת.

כמעט כל הפגיעות באזרחים כתוצאה מהפגזות הארטילריה הישראליות אירעו מאז חודש אפריל, בעקבות ההחלטה של צה"ל להקטין את "טווח הביטחון" של הירי הארטילרי ולאפשר ירי על מטרות הקרובות הרבה יותר לבתים ולאזורים מיושבים. צה"ל הגביר את קצב הירי הארטילרי בשיעור דרמטי, מ-446 פגזים בחודש מרץ ל-4,522 פגזים בחודש אפריל.

בידיעה שהתפרסמה בעיתון הארץ באפריל הודה מקור בכיר בצה"ל, שלא הזדהה בשמו, כי "אין לנו אפשרות להבטיח שבהפגזה הבאה לא ייפגעו אזרחים... אבל ההפגזות משבשות את פעולותיהן של יחידות שיגור הקסאמים".

ארגון Human Rights Watch תיעד מספר תקריות שאירעו לאחרונה בעזה בהן נפגעו אזרחים כתוצאה מהפגזות של צה"ל. ארגון Human Rights Watch ערך חקירה באתר ההפגזה בחוף עזה בחודש יוני, שם נהרגו שבעה בני משפחה אחת, כפי הנראה כתוצאה מירי ישיר של כוחות צה"ל, או בגלל פיצוץ נפל של פגז ישראלי (https://www.hrw.org/english/docs/2006/06/13/isrlpa13544.htm). ארגון Human Rights Watch חקר גם את הפגזת בית הדירות "נאדה" בצפון רצועת עזה בחודש יולי, שגרמה למותם של ארבעה אזרחים.

לדברי וויטסון, "על ממשלת ישראל לשאול את עצמה האם הטרגדיה בבית חנון הייתה תאונה, או שמא תוצאה צפויה-מראש של מדיניות הירי הארטילרי לעבר אזורי מגורים מיושבים בצפיפות".

בעוד שצה"ל טען בעבר שהשימוש באש ארטילרית מיועד להילחם בירי של רקטות פלסטיניות תוצרת בית לעבר אזורים אזרחיים בישראל, נשמעות יותר ויותר הודאות של הצבא שהירי הארטילרי אינו אפקטיבי להשגת מטרה זו. בחודש אוקטובר צוּטטו בעיתון הארץ הדברים הבאים מפיו של מפקד אוגדת עזה, תת אלוף משה תמיר: "הירי הארטילרי אינו מקדם את המטרה של צמצום התקפות הקסאם".

לדברי עדי ראייה ועל פי דיווחים באמצעי התקשורת, הקורבנות היו שקועים בשינה כשפגע בביתם הפגז הראשון. במהלך ההפגזה פגע צה"ל בשבעה בתים לכל הפחות, והקורבנות נהרגו בתוך בתיהם או בעת שנמלטו החוצה.

שמות הקורבנות שזוהו: פטימה אחמד עתאמנה, 80; סאנא אחמד עתאמנה, 35; נעימה אחמד עתאמנה, 55; מסעוד עבדאללה עתאמנה, 55; סאבח מוחמד עתאמנה, 45; סמיר מסעוד עתאמנה, 23; פטימה מסעוד עתאמנה, 16; ערפאת סעד עתאמנה, 16; מהדי סעד עתאמנה, 13; מוחמד סעד עתאמנה, 14; סעד מאג'די עתאמנה, 8; מחמוד אחמד עתאמנה, 13; מאליק סמיר עתאמנה, 4;מעיסה ראמזי עתאמנה, 4; ניהאד מוחמד עתאמנה, 33; מוחמד רמאדאן עתאמנה, 28; מינאל מוחמד עתאמנה, 35; שקיר מוחמד אדוואן, 45; וסעדי אבו עמשא. לפחות 40 בני אדם נוספים נפצעו, על פי הדיווחים.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.