צה"ל נושא במלוא האחריות למתקפות האוויריות שבהן נהרגו לפחות 54 אזרחים שהסתתרו במקלט בבניין בכפר קנא בלבנון – כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. זוהי התוצאה האחרונה של מבצע הפצצות חסרות הבחנה שמנהל צה"ל בלבנון במהלך 18 הימים האחרונים, ואשר בו, על פי ההערכות, נהרגו 750 בני אדם, רובם המכריע אזרחים.
"המתקפה בכפר קנא היום שבה נהרגו לפחות 54 אזרחים – למעלה ממחציתם ילדים – מצביעה על כך שהצבא הישראלי מתייחס לדרום לבנון כאל שטח שבו אפשר לירות בחופשיות", אומר קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch. "נראה שהצבא הישראלי רואה בכל מי שנשארו באזור לוחמים, כלומר יעד לגיטימי להתקפה".
לדברי רות', מקרה אחרון ומזעזע זה של אובדן חיי אזרחים מדגיש את הצורך בהקמתה של ועדת חקירה על ידי המזכיר הכללי של האו"ם, על מנת לחקור הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי בהקשר של הסכסוך הנוכחי. מחדל עקבי כזה בהבחנה בין לוחמים לבין אזרחים מהווה פשע מלחמה.
בהודעה שפורסמה היום על ידי צה"ל נאמר שהאחריות למתקפה בכפר קנא "מוטלת על חיזבאללה", מכיוון שהארגון עשה שימוש באזור לצורך שיגור "מאות טילים" לתוך שטח ישראל. עוד נאמר בהודעה: "תושבי האזור, ובמיוחד תושבי כפר קנא, הוזהרו מספר ימים מראש שעליהם לצאת מהכפר".
ב-27 ביולי אמר שר המשפטים של ישראל, חיים רמון, שישראל נתנה לאזרחים די זמן לצאת מדרום לבנון, וכי כל מי שנותר באזור יכול להיחשב לתומך של חיזבאללה. "כל מי שנמצאים עכשיו בדרום לבנון הם טרוריסטים שקשורים בדרך זו או אחרת לחיזבאללה", אמר רמון, על פי דיווח ב-BBC.
לדברי רות', "אין בעובדה שהצבא הישראלי הזהיר את האזרחים בכפר קנא והורה להם לצאת כדי להעניק לו יד חופשית לתקוף באופן עיוור. מוטל עליו עדיין לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לתקוף אך ורק לוחמים. על פי הטיעונים האלה, הצבא הישראלי בעצם אומר שארגונים פלשתיניים חמושים יכולים 'להזהיר' את כל המתנחלים לצאת מההתנחלויות הישראליות, ובכך להצדיק התקפות על מי שנותר בהתנחלויות".
גם אם יש אמת בטענות צה"ל שחיזבאללה יורה רקטות מכפר קנא, עדין מוטלת על ישראל חובה מוחלטת לכוון את התקפותיה רק לעבר יעדים צבאיים, ולנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת להימנע מפגיעה נלווית בחיי אזרחים. עד היום, ישראל לא הציגה ראיות כלשהן לנוכחות של חיזבאללה בבניין שהותקף או בסביבתו בזמן ההתקפה.
עשרות אלפי אזרחים נותרו בכפרים שמדרום לנהר הליטני, על אף אזהרות צה"ל שעליהם לצאת מהאזור. חלקם בחרו להישאר, אולם רובם המכריע אינם יכולים להימלט בגלל הכבישים ההרוסים, המחסור בבנזין, המחיר הגבוה של מוניות, קרובי משפחה חולים או ההתקפות המתמשכות של ישראל. מי שנותרו מאחור הם לרוב החולים וחסרי האמצעים.
התקיפה בוצעה הלילה, בסביבות השעה 1:00 אחר חצות, באמצעות מטוסי קרב ישראלים שירו טילים אל כפר קנא. בין הבתים שהותקפו היה בניין בן שלוש קומות, שבו מצאו מקלט 63 בני אדם משתי משפחות מורחבות, משפחת שלהובּ ומשפחת האשם. לדברי סגן ראש העירייה, ד"ר עסאם מאתוני, האזרחים הסתתרו בבניין זה מכיוון שזהו אחד הבניינים הגדולים באזור והיה בו מקלט מבטון מזוין.
על פי דיווחי ההגנה האזרחית של לבנון וארגון הצלב האדום של לבנון, לפחות 54 אזרחים, מתוכם 27 ילדים, נמחצו למוות תחת הריסות הבניין. בגלל הפצצות כבדות של צה"ל באזור, צוותי ההצלה לא יכלו להגיע אל הכפר עד לשעה 9:00 בבוקר. אף אחת מהגופות שחולצו מההריסות עד עתה לא הייתה של חמושים, וצוותי החילוץ אומרים שלא נמצאו כלי נשק כלשהם בבניין שהותקף.
כפר קנא הוא המקום שבו התבצעה ב-1996 תקיפה אווירית של ישראל על מתחם של האו"ם, וגרמה למותם של למעלה מ-100 אזרחים עקורים שמצאו שם מקלט. תחקיר של ארגוןHuman Rights Watch קבע בזמנו שהתקיפה ב-1996 הייתה אף היא התקפה חסרת הבחנה של הצבא הישראלי.
תחקירני ארגון Human Rights Watch שוהים בלבנון מאז תחילת מעשי האיבה הנוכחיים ותיעדו עשרות מקרים שבהם ביצעו כוחות ישראלים התקפות חסרות הבחנה על אזרחים שהיו בביתם, או שהיו בכבישים בניסיון להימלט מהלחימה. דו"ח שעוסק בממצאים אלה ובהשלכות המשפטיות שלהם יפורסם בהמשך השבוע.
ארגון Human Rights Watch תיעד גם את הירי המכוון וחסר ההבחנה של רקטות קטיושה על ידי חיזבאללה לעבר אזרחים בישראל, שגרם עד היום להריגתם של 18 אזרחים. הפרות חמורות אלה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי מהוות אף הן פשעי מלחמה.
"פשעי מלחמה המבוצעים על ידי אחד הצדדים לסכסוך לעולם אינם מהווים הצדקה לביצוע פשעי מלחמה על ידי הצד השני", אמר רות'.
