(ביירות) - הריסתה של תחנת הכוח היחידה בעזה על ידי ישראל מענישה לחינם את האוכלוסייה האזרחית ויצרה פוטנציאל למשבר הומניטארי חמוּר - כך נמסר היום על ידי ארגון Human Rights Watch. דוברי ארגון Human Rights Watch אמרו גם שהחזקת החייל הישראלי החטוף כבן ערוּבּה בידי הפלגים הפלשתינים החמושים, במטרה להשיג שחרור של אסירים פלשתינאים המוחזקים בישראל, היא פשע מלחמה.
"הארגונים החמוּשים עושים שימוש ברב"ט גלעד שליט כבן ערובה במטרה להגיע לעסקה של שחרור פלשתינאים הכלואים בישראל, והדבר מהווה פשע מלחמה", אמרה שרה לאה וויטסון, מנהלת החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch. "אולם על ישראל למזער את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה במהלך מבצע צבאי לחילוצו של החייל, לרבות הימנעות מהריסת תחנות כוח חיוניות".
ביום ראשון תקפו פלשתינאים חמושים מוצב של צה"ל בגבול עם רצועת עזה, הרגו שני חיילי צה"ל וחטפו את רב"ט שליט. שלושה פלגים פלשתיניים חמושים - גדודי עז-א-דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של תנועת החמאס שבשלטון; ועדות ההתנגדות העממית; וכן ארגון שכמעט ואינו מוּכּר ונקרא צבא האיסלאם - קיבלו על עצמם ביום שני אחריות להתקפה ולחטיפה, ודרשו את שחרור כל הנשים והילדים הפלשתינאים הכלואים בישראל בתמורה למסירת מידע על שליט. אנשי ועדות ההתנגדות העממית נטלו אחריות גם להריגתו של אליהו אשרי, מתנחל יהודי בן 18 שנחטף בגדה המערבית, כפי הנראה בתגובה על הפעולה הצבאית הנוכחית של ישראל.
בן ערובה הוא אדם שמוחזק בכוח על ידי אחד הצדדים לסכסוך, מתוך מטרה לגרום לצד השני לסכסוך לבצע פעולות מסוימות, כגון שחרור אסירים. המשפט הבינלאומי אוסר על תפיסת בני ערובה, שמהווה פשע מלחמה על פי דיני המלחמה. גם הוצאה להורג של אדם המוחזק בשבי, כגון אליהו אשרי, מהווה פשע מלחמה. ארגון Watch Rights Human קורא לרשות הפלשתינית לעשות כל שביכולתה על מנת להבטיח שרב"ט שליט, כמו גם כל ישראלי חטוף אחר, יזכו ליחס המתחייב מדיני המלחמה, ומפציר בפלגים החמושים לחדול משימוש בישראלים כקלפי מיקוח.
ארגון Human Rights Watch גם הביע דאגה מהשימוש המכוון והתכוף בבומים על-קוליים שמבצעים מטוסים של צה"ל מעל עזה, ואשר גורמים לחרדה עמוקה בקרב האוכלוסייה האזרחית, ובמיוחד בקרב ילדים. סעיף 33 לאמנת ז'נווה הרביעית אוסר על שימוש ב"אמצעי הפחדה" נגד אוכלוסייה אזרחית. מכיוון שלא נראה שקיים צידוק צבאי כלשהו לשימוש בבומים על-קוליים, מלבד הנוהג האסור של הטלת אימה, ארגון Human Rights Watch קורא לישראל לחדול מכך מיד.
ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, הודיע שישראל מוכנה לנקוט "אמצעים קיצוניים" על מנת לחלץ את החייל החטוף. ב-28 ביוני פתחה ישראל בפעולה צבאית התקפית בתוך רצועת עזה. אחת המטרות הראשונות של ישראל הייתה תחנת הכוח היחידה הפועלת ברצועת עזה. אל תחנת הכוח נורו מספר טילים, ולפי הדיווחים היא נהרסה כליל. תחנת הכוח מספקת חשמל לרוב חלקי רצועת עזה, בין היתר לצורך הפעלתן של משאבות מים ומערכות נוספות בעלות חשיבות חיונית להישרדות האוכלוסייה האזרחית בעזה. הריסתה של תחנת הכוח עלולה לגרום במהירות למשבר הומניטארי בעזה, שכן אספקת החשמל חיונית להפעלת מערכת המים, מערכות הביוב והשירותים הרפואיים.
דיני המלחמה אוסרים על תקיפה של "יעדים בעלי חשיבות חיונית להישרדות האוכלוסייה האזרחית". ההתקפה של ישראל על תחנת הכוח היחידה בעזה מהווה הפרה של חובתה להימנע מלתקוף יעדים מסוג זה. על אף שישראל הסיגה את כוחותיה וסילקה את ההתנחלויות מרצועת עזה באופן חד-צדדי בשנת 2005, עדיין חלות עליה חובות בתור כוח כובש בעזה, בגלל שליטתה בגבולות רצועת עזה, במרחב הימי והאווירי, בכספי המסים, בתשתיות ובכלכלתה הפנימית של עזה. לכל הפחות, ישראל ממשיכה לשאת באחריות לרווחתה הבסיסית של האוכלוסייה הפלשתינית בעזה, ובמיוחד לצורכי הבריאות, החינוך והצרכים ההומניטאריים של האוכלוסייה, ככל שצרכים אלה מושפעים מהמגבלות שמטילה ישראל על עזה. על פי הדיווחים, רה"מ אולמרט איים שאם החייל החטוף לא ישוחרר, ישראל תחסום את כניסת הדלק והמזון לעזה, צעד שיהווה הפרה של חובותיה.
ארגון Human Rights Watch קורא לישראל לנקוט את מירב אמצעי הזהירות האפשריים על מנת להגביל את השפעתו של המבצע הצבאי בעזה על האוכלוסייה האזרחית. דיני המלחמה מחייבים את ישראל לוודא במיוחד שהשפעת פעולותיה הצבאיות על האוכלוסייה האזרחית הינה מידתית ביחס ליעדים הצבאיים שאותם היא מנסה להשיג, וכן לוודא שהיא אינה תוקפת יעדים בעלי חשיבות חיונית לקיום האוכלוסייה האזרחית.
