על הכנסת להימנע מלהאריך את תוקפו של חוק מפלה, שעומד לפקוע ב-31 במאי, ואשר מונע מאזרחים ישראלים ובעלי תעודת תושב של ישראל לחיות יחד עם בני זוגם מהשטחים הפלשתינים הכבושים – כך נאמר במכתב משותף ששלחו לחברי הכנסת הארגונים Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל והוועדה הבינלאומית של משפטנים (International Commission of Jurists).
ב-15 במאי אישר הקבינט של ממשלת ישראל להאריך את תוקפו של החוק, עם הקלות מסוימות המתייחסות לגיל ולמין של בן הזוג הפלשתיני. שלושת ארגוני זכויות האדם קוראים לחברי הכנסת לדחות את התיקון לחוק, שמונח היום על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה, כבלתי מספק.
"החוק מפלה בצורה בוטה את הפלסטינים אזרחי ישראל ואת בני זוגם", אמרה שרה לאה וויטסון, מנהלת מחלקת המזרח התיכון ב- Human Rights Watch. "אלפי זוגות נשואים נאלצים לחיות בנפרד, וילדיהם מנוּעים מלחיות בצוותא עם שני הוריהם".
ממשלת ישראל חוקקה את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) ביולי 2003, לאחר שבחודש מאי 2002 הוקפאו כל הבקשות לאיחוד משפחות בין אזרחים ישראלים לבין פלסטינים מהשטחים הכבושים. החוק אוסר על הענקת מעמד של תושב או אזרח לפלסטינים מהשטחים הכבושים שנשואים לאזרחים ישראלים או לבעלי מעמד של תושבי קבע בישראל (כדוגמת הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים). על פי נתונים שהובאו בעיתון הארץ, נכון לשנת 2004 נפגעו מהחוק בין 16,000 ל-21,000 משפחות.
התיקון המוצע יכלול הקלות שיתירו לנשים פלסטיניות שגילן מעל 25 ולגברים פלסטינים שגילם מעל 35 להגיש בקשה לאיחוד משפחות עם בני זוגם הפלסטינים אזרחי ישראל. עם זאת, גילאי הסף האלה גבוהים בהרבה מגילאי הנישואים המקובלים בשטחים הכבושים; על פי נתוני האו"ם לשנת 1997, גיל הנישואים הממוצע הוא 21.7 לנשים ו-25.3 לגברים.
לדברי וויטסון, "במקום להתאים את החוק הישראלי המקומי לסטנדרטים הבינלאומיים, הקבינט בסך הכל הטליא את החוק והותיר על כנם את האיסורים שממשיכים למנוע מרוב הזוגות הנשואים לחיות בצוותא, כאשר אחד מבני הזוג הוא מהשטחים הכבושים".
על פי התיקון המוצע, ממשלת ישראל תהא רשאית לסרב אפילו לאותם מבקשי איחוד משפחות שעומדים במגבלות הגיל והמין, אם קיימים חשדות ביטחוניים הנוגעים לקרובי משפחתם או לקרוביהם בעקבות הנישואים. סוג כזה של הענשה בגלל קשר משפחתי מנוגד לסטנדרטים המשפטיים הבינלאומיים, המחייבים שאמצעים ביטחוניים יינקטו באופן בלתי-מפלה ויוטלו באופן אינדיבידואלי אך ורק על אנשים המהווים סיכון ביטחוני אמיתי.
על פי האמנה הבינלאומית בעניין זכויות אזרח וזכויות פוליטיות, שאותה אשררה ישראל בשנת 1991, הרי שאפילו "בתקופה של שעת חירום כללית שיש בה סכנה לחיי האומה", ישראל מנוּעה מלנקוט אמצעים אשר "כרוכים בהפליה שהיא כּולה מטעמי גזע, צבע עור, מין, שפה, אמונה דתית או מוצא חברתי".
חוק זכויות האדם הבינלאומי מכיר במוסד המשפחה כיחידה חברתית טבעית ומהותית, שזכאית להגנה. על פי הפרשנות המוסמכת של ועדת האו"ם לעניין זכויות האדם, "הזכות להקים משפחה פירושה... האפשרות... לחיות בצוותא... ובאופן דומה, האפשרות לחיות בצוותא פירושה אימוץ של אמצעים נאותים... על מנת להבטיח את אחדותן או איחודן של משפחות, ובמיוחד כאשר בני המשפחה מופרדים מסיבות פוליטיות, כלכליות או סיבות דומות".
מחויבויותיה של ישראל להגן על מוסד המשפחה על פי המשפט הבינלאומי נובעות מהחובה להעניק למשפחה את ההגנה והסיוע הרחבים ביותר האפשריים (סעיף 10 לאמנה הבינלאומית בעניין זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות) ומזכותם של כל בני האדם להינשא ולהקים משפחה (סעיף 23 לאמנה הבינלאומית לעניין זכויות אזרח וזכויות פוליטיות).
יתרה מזו, האמנה בעניין זכויות הילד מקדשת את זכותו של ילד לגדול אצל הוריו (סעיף 8), ואת חובתה של המדינה לטפל בבקשות לאיחוד משפחות באופן חיובי, אנושי ומזורז (סעיף 10). ישראל חתמה על כל האמנות האלה ואשררה אותן, ולפיכך היא מחויבת לנהוג על פי תנאיהן.
מאז ההקפאה שהוטלה על איחוד משפחות במאי 2002, נאלצו כעשרים אלף אזרחים ישראלים ובעלי מעמד של תושבי קבע בישראל הנשואים לפלשתינים המתגוררים בשטחים הפלשתינים הכבושים לבחור בין החיים במדינת ישראל ללא בני זוגם, לבין יציאה מהמדינה על מנת להיות ביחד עם בני זוגם.
פלסטינים אזרחי ישראל הבוחרים לצאת מישראל כדי להצטרף לבני זוגם בשטחים הכבושים נאלצים להתמודד עם שורה ארוכה של השלכות שליליות נוספות הנובעות מהחלטתם. פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, לדוגמה, עומדים בפני סיכון אמיתי לאבד את זכויות תושבוּת הקבע שלהם אם הם עוברים לשטחים הכבושים כדי להצטרף לבני זוגם. על אזרחים ישראלים, כולל פלסטינים אזרחי ישראל, נאסר להיכנס לעזה או לשטחי A, כהגדרתם בהסכמי אוסלו. מכאן שפלסטינים אזרחי ישראל החיים עם בני זוגם/ן בשטחים הכבושים מפרים בעצם את החוק הישראלי. לעתים קרובות, בני זוג מהשטחים הפלסטינים הכבושים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי עם בני זוגם וילדיהם הישראלים אינם יכולים לצאת מביתם מחשש שייעצרו ויגורשו מישראל.
"הגיע הזמן שהמחוקקים הישראלים ישימו קץ למצב הבלתי נסבל שהחוק הזה יוצר", אומרת וויטסון. "אין לאלץ משפחות לחיות בנפרד".
