- ארבעה ארגוני זכויות אדם (American Friends Service Committee, Center for Constitutional Rights, Human Rights Watch, Open Society Institute) הגישו לבית משפט פדרלי בארצות הברית תביעה בגין הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על תובעים ושופטים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, על מומחית לזכויות אדם של האו״ם ועל שלושה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים.
- משטר הסנקציות והצו הנשיאותי שעליו הוא מבוסס פוגעים בגישה לצדק של קורבנות פשעים בינלאומיים חמורים ברחבי העולם ומונעים מארגוני החברה האזרחית להיאבק יחד בפטור מעונש.
- הארגונים אומרים שהסנקציות הן מתקפה בלתי חוקית בעליל על הצדק הבינלאומי, וכי יש לבטלן. הארגונים טוענים כי הסנקציות פוגעות בזכויותיהם החוקתיות לחופש הביטוי, ההתאגדות והדת, והן מפֵרות את החוק האמריקאי ואת חובותיה של ארצות הברית מכוח המשפט הבינלאומי.
(ניו יורק) – ארבעה ארגוני זכויות אדם הגישו תביעה במחוז הדרומי של ניו יורק ב-11 באוגוסט 2026 ובה טענו כי ממשל טראמפ מטיל שלא כחוק סנקציות על יחידים וארגונים הקשורים לבית הדין הפלילי הבינלאומי או המסייעים לעבודתו, ומפליל כל קשר עימם או תמיכה בהם. התביעה משיגה על הצו הנשיאותי של הנשיא דונלד טראמפ מ-6 בפברואר 2025, המתיר להטיל סנקציות על בעלי תפקידים ושופטים בבית הדין ועל גורמים נוספים המשתפים עימו פעולה למען עשיית צדק בגין רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
התובעים (American Friends Service Committee, Center for Constitutional Rights, Human Rights Watch וארגון Open Society Institute, שהוא חלק מארגון Open Society Foundations) קובעים כי הסנקציות הן מתקפה בלתי חוקית בעליל על הצדק הבינלאומי, וכי יש לבטלן. הארגונים טוענים כי הסנקציות מאלצות אותם להפסיק מגוון רחב של פעילויות בתחום זכויות האדם והמשפט, תוך הפרת זכויותיהם מכוח התיקון הראשון והתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית ומכוח חוק שיקום חופש הדת. בתביעה נטען גם כי הסנקציות חורגות מסמכויותיו של הנשיא ומבוססות על ״מצב חירום לאומי״ מדומה, שאין לו כל בסיס עובדתי.
״העובדה שארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים מרכזיים כה רבים חברו יחד כדי לקרוא תיגר על הצו הנשיאותי הבלתי חוקי של טראמפ, ממחישה את הנזק הנרחב שהוא מסב לארגוני החברה האזרחית המחויבים למיצוי הדין עם האחראים לפשעים חמורים״, אמר עורך הדין המוביל בתיק, אנדרו לוונשטיין ממשרד Foley Hoag LLP. ״התובעים מבקשים לשים קץ למשטר הסנקציות הזה, החורג מסמכות הנשיא ומפֵר את המשפט הבינלאומי ואת החוק האמריקאי, לרבות הזכויות לחופש הביטוי והדת״.
בית הדין הפלילי הבינלאומי פתח ב-18 חקירות ברחבי העולם, לרבות באפגניסטן, ברפובליקה המרכז-אפריקאית, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בלוב, בפיליפינים, בדארפור (סודאן) ובאוקראינה, וכן בפלסטין. החקירה בפלסטין הובילה להוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון הישראלי לשעבר יואב גלנט, המואשמים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. פלסטין היא מדינה-חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. הארגונים אמרו כי החלשת בית הדין מקשה על ניצולים לחתור לצדק ולהשמיע את קולם כאשר אין להם כתובת אחרת לפנות אליה.
״מאמציה של ממשלת ארצות הברית לפירוק בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהענשת אנשים המבקשים עשיית צדק בגין הפרות חמורות של זכויות האדם פוגעים לא רק ביחידים ובארגונים הנתונים לסנקציות אלא במעגל רחב בהרבה. זהו עלבון צורב לכל הקורבנות של פשעי מלחמה ורצח עם ולכל מי ששרד אותם״, אמרה ג׳ויס עג׳לוני, מזכ"לית American Friends Service Committee. ״צו נשיאותי זה נועד להטיל אימה על מגיני זכויות אדם ולהרתיע אנשים בעלי מצפון מפעילות למען זכויותיהם וכבודם האנושי של אחרים. אנו מצטרפים לתביעה משום שאנו מסרבים לשתוק כאשר מפלילים את החתירה לצדק״.
הסנקציות הן אחד מהצעדים הרבים שנקט ממשל טראמפ נגד חופש הביטוי, המחאה והפעילות לקידום זכויות האדם של פלסטינים. עד כה השתמש ממשל טראמפ בצו כדי להטיל סנקציות על תובעים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, על שמונה משופטיו, על הדווחת המיוחדת של האו"ם למצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967 ועל שלושה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים מובילים.
ב-13 ביולי 2026 הכריז שר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, על הסלמת המערכה ל״פירוק״ בית הדין, לרבות שימוש מוגבר בסנקציות והפעלת לחץ על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפרוש ממנו. ארצות הברית טוענת כי כאשר בית הדין חוקר אזרחים אמריקאים, שאלמלא כן היו נהנים מחסינות מעונש, הדבר מאיים על ריבונותה. ואולם, אמריקאים המבצעים פשעים מחוץ לארצם עשויים לעמוד לדין כבר כיום בבתי משפט זרים, במקום שבו בוצעו הפשעים – עיקרון מבוסס היטב במשפט הבינלאומי.
״במשך שנים רבות ייצגתי קורבנות למען עשיית צדק בגין פשעים שביצעו בעלי שררה, ולבסוף חזיתי בפתיחתן של חקירות נחוצות מאוד בבית הדין הפלילי הבינלאומי, גם אם באיחור. בתגובה נקט ממשל טראמפ צעד יוצא דופן: לא זו בלבד שהוא שולל מפלסטינים ומקורבנות עינויים בידי ארצות הברית גישה שווה לצדק אלא שהוא אף מפליל אותם, את עורכי דינם, את הפועלים למענם ואת שותפיהם, ומעניש אותם״, אמרה קת׳רין גלאגר, עורכת דין בכירה בארגון Center for Constitutional Rights, המייצגת קורבנות בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. ״כל קורבנות הפשעים הבינלאומיים, מסודאן ומאוקראינה ועד פלסטין ואפגניסטן, זקוקים וראויים לבית דין פלילי בינלאומי עצמאי וחזק, המסוגל למלא את שליחותו – לשים קץ לפטור מעונש, ללא מורא וללא משוא פנים״.
יחידים וארגוני זכויות האדם הפלסטיניים שעליהם הוטלו סנקציות חוו הקפאה או סגירה של חשבונות בנק, דחיית עסקאות פיננסיות, שלילת גישה לשירותים דיגיטליים ואיסורי נסיעה. ארגונים אמריקאיים, לרבות התובעים, עלולים לשאת בעונש של עד 20 שנות מאסר ולשלם קנסות עתק בגין מתן שירותים לאנשים או לישויות שעליהם הוטלו סנקציות.
הסנקציות מנעו מארבעת הארגונים התובעים להמשיך בפעילויות מסוימות או להתחיל בהן, לרבות ייצוג קורבנות פשעי מלחמה והענקת ייעוץ משפטי, הגשת חווֹת דעת משפטיות ומסמכי מדיניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים שהוטלו עליהם סנקציות, לצורך ניהול הליכים משפטיים, תיאום מסעות הסברה לקידום זכויות, חקירת הפרות של זכויות אדם או מתן סיוע הומניטרי. הצו הנשיאותי פוגע קשות ביכולתם של התובעים לשתף פעולה עם אחרים, לרבות ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים שהוטלו עליהם סנקציות, ובכך פוגע ביכולתם להגן על זכויות אדם ולקדם את הצדק.
השפעותיהן ההרסניות של הסנקציות חורגות בהרבה מגבולות ארצות הברית. בשל הדומיננטיות של מוסדות פיננסיים וחברות טכנולוגיה אמריקאיים, ובשל האיום באובדן הגישה למערכת הבנקאות האמריקאית, גם בנקים שאינם אמריקאיים וישויות אחרות מחוץ לתחום השיפוט של ארצות ברית פוחדים להעניק שירותים למי שהוטלו עליו סנקציות.
״סנקציות אלה הן מתקפה על שלטון החוק, על שופטים ותובעים עצמאים ועל החברה האזרחית בארצות הברית וברחבי העולם״, אמר ג'יימס גולדסטון, מנכ״ל Open Society Justice Initiative. ״הן מועלות במורשת ההיסטורית של ארצות הברית כמובילת המאבק למען הצדק הבינלאומי, ויש בהן משום סטירת לחי לקורבנות ולשורדים של פשעים חמורים בכל רחבי העולם, התלויים בבית הדין הפלילי הבינלאומי כערכאה של מוצא אחרון״.
בשנת 2025 קבעו בתי משפט פדרליים במדינות ניו יורק ומיין כי הצו הנשיאותי מפֵר את התיקון הראשון לחוקה, ועצרו באופן זמני או קבוע את אכיפת משטר הסנקציות נגד התובעים באותם תיקים. מאז הוצא הצו הנשיאותי בפברואר 2025, המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, הגוף המוביל של אסיפת המדינות החברות בבית הדין, האיחוד האירופי, מומחי האו״ם, מזכ״ל האו״ם, הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ארגוני חברה אזרחית ובית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו – כל אלה התבטאו בחריפות נגד הניסיון לסכל את עבודת בית הדין.
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית דין בינלאומי קבוע שהוקם כדי לשפוט אנשים הנאשמים בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות, ברצח עם ובפשע התוקפנות. הקהילה הבינלאומית הקימה את בית הדין בעקבות מעשי רצח העם ברואנדה וביוגוסלביה-לשעבר באמצע שנות התשעים, כדי למנוע מן האחראים לפשעים חמורים, לרבות בעלי תפקידים בכירים, לחמוק מן הדין. בית הדין אינו מחליף את אחריותן של מדינות להעמיד לדין בגין פשעים אלה, והוא רשאי לפעול רק אם מדינה אינה מסוגלת או אינה רוצה לקיים בעצמה הליכים של ממש. לבית הדין יש סמכות שיפוט על אזרחי המדינות החברות בו ועל מי שמבצעים פשעים חמורים אלה בשטחה של מדינה החברה בו, תהא אזרחותם אשר תהא. קרוב לשני שלישים מהמדינות החברות באו״ם הצטרפו לבית הדין.
״אנו תובעים את ממשל טראמפ במטרה לעצור את המתקפות על הצדק הבינלאומי ועל המרחב האזרחי החיוני כדי להבטיח הגנה עקבית על זכויות ברחבי העולם״, אמרה ליז אוונסון, מנהלת תחום הצדק הבינלאומי בארגון Human Rights Watch. ״על ממשלות להגביר את מאמציהן להגנה על בית הדין הפלילי הבינלאומי ועל מי שמבקשים צדק, כדי להבטיח שאיש לא יעמוד מעל החוק״.
את התובעים מייצג משרד Foley Hoag LLP.
