Skip to main content

על ביידן להגן על הזכות לקרוא לחרם

יש להתנער מהכפשותיו של טראמפ כלפי פעילים המותחים ביקורת על ישראל ועל ההתנחלויות

 מפגינים מוחים על חוק המונע ממדינת ניו יורק להשקיע בחברות התומכות בחרם על ישראל, ליד משרדו של מושל המדינה, אנדרו קואומו, ניו-יורק, 9 ביוני 2016.  © 2016 Mark Apollo/Pacific Press/LightRocket via Getty Images

בארבע השנים האחרונות, ממשל טראמפ הפך על-פיה את הפוליטיקה העולמית בנושא הישראלי-פלסטיני. ב-19 בנובמבר 2020, שנה לאחר שהצהיר כי ההתנחלויות בגדה המערבית אינן מפרות את המשפט הבינלאומי, הפך מייק פומפאו לשר החוץ האמריקאי הראשון שביקר בהתנחלות באופן רשמי. באותו יום, נשבע פומפאו לערוך רשימה של ארגונים לא ממשלתיים התומכים בחרמות על ישראל - תמיכה שלדעת ממשל טראמפ הופכת אותם לאנטישמיים, ולהפסיק את מימונם.

פומפאו מעולם לא פרסם את הרשימה, מבלי לנמק זאת. אולם, אין זה סביר כי השבעתו של ג'ו ביידן כנשיא תביא להפסקת המאמצים הממשלתיים להשמצת הקמפיין העולמי לחרם, מניעת השקעות, ועיצומים (BDS) על ישראל. מאמצים אלה ננקטים, בין היתר, בדרכים המסכנות את חופש הביטוי. קמפיין ה-BDS קורא לחרם לא אלים על ישראל, עד אשר תפסיק את הכיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה, תעניק שוויון זכויות לאזרחים פלסטינים ותתיר את חזרתם של הפליטים הפלסטינים.

פומפאו לא הסתפק בהכפשתה של תנועת ה-BDS כאנטישמית מעצם טבעה; הוא אף כרך יחד עמה ארגונים המשתמשים במשפט הבינלאומי כבסיס לקריאה לעסקים לנתק את קשריהם עם ההתנחלויות בגדה המערבית, שאינן חוקיות על-פי אמנת ג'נבה הרביעית. 

ארגון Human Rights Watch הוא אחד הארגונים הללו. אף שהארגון אינו נוקט עמדה כלשהי בעד או נגד חרם על ישראל, הוא קורא לעסקים להדיר עצמם מהתנחלויות בכדי להימנע משותפות להפרת זכויות האדם הבלתי נמנעת הכרוכה בהן, כפי שעולה ממחויבויותיהם בתחום זכויות האדם.

זמן רב לפני שטראמפ נכנס לתפקידו, מחוקקים במדינות שונות בארה"ב כבר החלו לאמץ חוקים האוסרים על המדינות לחתום על חוזים עם חברות או קבלנים עצמאיים התומכים בחרמות על ישראל. לפחות עשרים וחמש מדינות עשו כן עד היום; רובן יענישו אפילו חברות וקבלנים המחרימים את ההתנחלויות בלבד. הקונגרס האמריקאי היה גם הוא על סף קבלתן של הצעות חוק המטילות סנקציות על חברות וארגונים שלא למטרת רווח, המחרימים את ישראל או את ההתנחלויות בלבד.

המועמד ג'ו ביידן גינה את תנועת ה-BDS על כך שהיא "מתמקדת" דווקא בישראל ו"מתייחסת אליה כבלתי לגיטימית", אך לא הגדיר אותה כאנטישמית מטבעה.

נקיטה בחרם או בקמפיין  אך ורק למען הפלסטינים הכפופים לשלטון ישראל, אינה מהווה צעד אנטישמי, ממש כשם שנקיטה בצעדים כאלה למען הטיבטים בסין אינה מהווה, כשלעצמה, ביטוי של גזענות נגד סינים.

כמה מהאנשים שבחר ביידן לתפקידים בממשלתו נשבעו להילחם בתנועת ה-BDS.  לינדה תומאס-גרינפילד, השגרירה באו"ם, הכריזה באופן מטריד כי התנועה "גובלת באנטישמיות". אך שר החוץ אנתוני בלינקן, שיצא גם הוא נגד תנועת ה-BDS בשימוע לאישור מינויו, הוסיף באותה נשימה כי, "אנו מכבדים במלואן ותמיד נכבד את הזכויות של אמריקאים מכוח התיקון הראשון לחוקה להגיד את מה שהם מאמינים וחושבים". 

על ביידן להגן גם הוא על הזכות לחופש הביטוי, הכוללת גם את הזכות לקרוא לחרמות לא אלימים, גם אם עודנו מתנגד לתנועת ה-BDS. עליו להתנגד גם לחוקים המטילים עונשים על חברות המבקשות לנתק את עצמן מהפרת זכויות האדם שהיא חלק בלתי נפרד מהתנחלויות הישראליות. כמו כן עליו לדחות בפומבי את מורשת טראמפ, המכפישה כל ביקורת על ישראל ומגדירה אותה באופן שקרי כאנטישמית.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.

Topic