Skip to main content

ישראל: יש לספק חיסונים לפלסטינים הנתונים תחת כיבוש

למעלה מ-4.5 מיליון בני אדם בגדה המערבית וברצועת עזה אינם כלולים במבצע החיסונים

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מקבל את המנה השנייה של החיסון נגד קורונה ברמת גן, ישראל, ב-9 בינואר. © 2021 AP

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות הישראליות לספק חיסונים נגד קורונה ליותר מ-4.5 מיליון הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה הכבושות. בעוד שישראל כבר חיסנה יותר מ-20 אחוזים מאזרחיה, כולל מתנחלים יהודים בגדה המערבית, היא לא התחייבה לחסן פלסטינים החיים באותו שטח כבוש, תחת שלטונה הצבאי.

חובותיה של ישראל על-פי אמנת ג'נבה הרביעית להבטיח את האספקה הרפואית, ובכלל זה להיאבק בהתפשטות מגיפות, גברו אחרי למעלה מ-50 שנות כיבוש שסופו אינו נראה לעין. אחריות זו של ישראל, כמו-גם חובותיה על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, כוללות מתן חיסונים לפלסטינים החיים תחת שליטתה, מבלי להפלותם לרעה. זאת, בהתאם לאמת המידה של מה שהיא מספקת לאזרחיה. חובותיהן של הרשויות הפלסטיניות עצמן להגן על זכותם של הפלסטינים לבריאות באזורים שבהם יש להן אחריות מנהלית אינן פוטרות את ישראל מאחריות זו.

לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, "שום דבר אינו יכול להצדיק את המציאות המתקיימת היום בחלקים של הגדה המערבית, שבהם אנשים בצדו האחד של הרחוב מקבלים חיסונים, בעוד אלה שבצדו השני אינם מקבלם אותם, וזאת בשל היותם יהודים או פלסטינים". "לכל אדם, באותו שטח, צריכה להיות גישה שווה לחיסונים, ללא קשר להשתייכותו האתנית".

נכון ל-14 בינואר 2021, הרשויות הישראליות סיפקו מנות חיסון ליותר מ-2 מיליון אזרחים ישראלים. במתן החיסונים ניתנה עדיפות לעובדי בריאות, לאנשים בקבוצות בסיכון ולבני 60 ומעלה, שרובם הגדול כבר קיבלו מנות חיסון. מבצע החיסונים כולל פלסטינים אזרחי ישראל, כמו-גם את תושבי מזרח ירושלים הכבושה, שאותה סיפחה ישראל לשטחה בשנת 1967. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הממשלה תחסן את כל אזרחיה מעל גיל 16 עד סוף חודש מארס. הוא הכריז ב-7 בינואר כי "נחסן את כל האוכלוסיות הרלוונטיות וכל מי שירצה בכך יוכל להתחסן".

כל מי שירצה בכך – אבל לא פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית (מחוץ למזרח ירושלים). הרשויות הישראליות טוענות כי על-פי הסכמי אוסלו האחריות לחיסון אוכלוסייה זו מוטלת על הרשות הפלסטינית. שר הבריאות של ישראל אמר לרשת "סקיי ניוז" כי "הם צריכים ללמוד לדאוג לעצמם" וכי "אני לא חושב שיש מישהו במדינה הזאת, לא משנה מה ההשקפות שלו, שיכול לדמיין, עם כל הרצון הטוב, שאקח חיסון מאזרח ישראלי ואתן אותו לשכנינו".

אולם, אמנת ג'נבה הרביעית מטילה על ישראל, ככוח הכובש, את החובה להבטיח את "אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה [הכבושה]", ובכלל זה "להנהיג ולהפעיל את אמצעי-המגן ואמצעי-המנע הדרושים כנגד התפשטותן של מחלות מידבקות ומגפות" "במלוא מידת האמצעים שברשותה". על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ישראל עודנה הכוח הכובש בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, וברצועת עזה. זאת בהינתן היקף השליטה שלה בגבולות, בתנועת אנשים וסחורות, בביטחון, במיסוי וברישום האוכלוסייה, כמו-גם בתחומים אחרים.

חובה זו, כמו גם הדרישה המעוגנת במשפט הבינלאומי המנהגי, המופיעה בסעיף 43 לאמנת האג משנת 1907, להבטיח את הסדר והביטחון הציבוריים, גוברת במצב של כיבוש ממושך. בנסיבות אלה, צורכי האוכלוסייה הכבושה גדולים יותר, ולכוח הכובש יש זמן רב יותר והזדמנויות רבות יותר לקבל על עצמו את האחריות להגנה על הזכויות.

ככל שהכיבוש ארוך יותר, כך על השלטון הצבאי להידמות יותר למערכת שלטון רגילה, המכבדת את הסטנדרטים של משפט זכויות האדם הבינלאומי, החלים בכל עת. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שישראל אשררה בשנת 1991 ושאליה הצטרפה מדינת פלסטין בשנת 2014, מחייבת מדינות לנקוט את הצעדים הנדרשים ל"מניעה של מחלות מדבקות, אנדמיות, תעסוקתיות ואחרות, טיפול במחלות אלה ופיקוח עליהן”. גוף האו"ם האחראי לפקח על יישום אמנה זו, אישר כי ישראל מחויבת לכבד אותה בשטח הכבוש, ולהגן על הזכות לבריאות ועל זכויות אחרות של האוכלוסייה בשטח זה.

אחרי יותר מ-53 שנות כיבוש, מוטלת על הרשויות הישראליות החובה לכבד באופן מלא את זכויות האדם של הפלסטינים בשטח הכבוש, לרבות זכותם לבריאות, בהתאם לאמת המידה של הזכויות שהן מעניקות לאזרחי ישראל, כפי שקבע ארגון Human Rights Watch. העובדה שאזרחי ישראל, כולל מתנחלים בגדה המערבית, מקבלים חיסונים בקצב שהוא מהגבוהים בעולם, מעידה על כך שלישראל יש את היכולת לספק את החיסונים לפחות לחלק מהפלסטינים בשטח הכבוש, אך היא בחרה להותיר אותם ללא הגנה.

בתיק משנת 1991 פסק בג"ץ כי במסגרת מאמציה לספק מסכות גז לכלל הישראלים, על רקע הסכנה של התקפה כימית לקראת מלחמת המפרץ, על ישראל "לנהוג שוויון באזור; אסור לו [למפקד הצבאי] להפלות בין תושבים לתושבים" בגדה המערבית. בג"ץ קבע כי משהגיע המפקד הצבאי "למסקנה, כי יש לחלק ערכות מגן לתושביו היהודים של האזור, מן הראוי הוא שיחולקו ערכות מגן גם לתושביו הערבים".

הסכמי אוסלו אינם מוחקים את חובותיה של ישראל מכוח המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, היות שהיא עודנה הכוח הכובש. הרשויות הפלסטיניות נושאות גם הן באחריות כלפי התושבים, בחלקיו של השטח הכבוש בו הן מחזיקות באחריות מנהלית. עם זאת, בהתחשב בסמכויותיהן המוגבלות ובאמצעיהן הכלכליים, פעילותן אינה פוטרת את ממשלת ישראל מאחריותה. בעוד ממשלת ישראל מותירה בידיה את עיקר השליטה, ודוחקת הצידה את הרשויות הפלסטיניות, היא אינה יכולה להטיל עליהן לפתע את האחריות הבלעדית כאשר היא רוצה להתנער מאחריותה לבריאותם של האנשים הנתונים תחת הכיבוש. הרשויות הישראליות והפלסטיניות בשטח הכבוש צריכות לשתף פעולה בכדי להבטיח שכולם יקבלו חיסונים, ללא אפליה.

זאת ועוד, ממשלת ישראל הותירה בידיה גם את השליטה הבלעדית בשטח C של הגדה המערבית, המקיף יותר מ-60 אחוזים משטח הגדה, דבר שאינו מותיר לה שום תירוץ שלא לחסן פלסטינים החיים שם.

נכון ל-14 בינואר, הרשות הפלסטינית דיווחה על 5,817 מקרי קורונה פעילים בגדה המערבית, למעט מזרח ירושלים, ועל יותר מ-100,000 מקרי קורונה ו-1,000 מתים מהמחלה באזורים אלה מאז פרצה המגיפה. רשויות חמאס דיווחו על 7,000 מקרי קורונה פעילים ברצועת עזה נכון ל-14 בינואר, ועל למעלה מ-45,000 מקרים ו-400 מתים בסך-הכול.

שרת הבריאות של הרשות הפלסטינית, מאי אל-קילה, אמרה ב-9 בינואר כי הרשות הפלסטינית הגיעה להסכמות עם כמה חברות ועם ארגון הבריאות העולמי (WHO) לרכישת כמות מספקת של חיסונים שתאפשר בסופו של דבר לחסן את רוב הפלסטינים בשטח הכבוש, אולם "אין תאריך ספציפי" אפילו להגעתן של המנות הראשונות.

משרד החוץ של הרשות הפלסטינית קרא לקהילה הבינלאומית להפעיל על ישראל לחץ לספק חיסונים לפלסטינים בשטח הכבוש, באומרו כי מאמצי הרשות הפלסטינית להשיג חיסונים אינם פוטרים את ישראל מאחריותה על-פי דיני הכיבוש. הרשויות הישראליות אמרו בתגובה שהגישו ב-12 בינואר לבג"ץ כי במענה לבקשה פלסטינית הן העבירו לרשות הפלסטינית 100 מנות חיסון, וכי בכוונתן להעביר משלוח נוסף, אך הרשות הפלסטינית הכחישה את הדיווחים כי קיבלה כמות כלשהי של חיסונים מישראל. מכל מקום, 100 מנות חיסון מחווירות בהשוואה ליותר מ-2 מיליון מנות שישראל כבר סיפקה לאזרחיה.

המסמך הוגש בתגובה לעתירת משפחתו של חייל ישראלי, שגופתו מוחזקת ככל הנראה בידי רשויות חמאס ברצועת עזה. העתירה מבקשת לחייב את הרשויות הישראליות למנוע חיסונים מתושבי הרצועה עד להחזרת הגופה. על-פי דיווחים לא מאושרים בתקשורת הישראלית, הרשויות הישראליות קישרו בין אספקת החיסונים לרצועת עזה לבין שחרור גופת החייל, וכן שחרורם של שני אזרחים ישראלים וגופתו של חייל נוסף, המוחזקים ככל הנראה בידי רשויות חמאס ברצועה. לדברי ארגון Human Rights Watch, על רשויות חמאס לשחרר לאלתר את האזרחים ולהחזיר את גופות החיילים. אך אסור לרשויות הישראליות להשתמש בחיסונים כקלפי מיקוח. אין להקריב את חייהם של פלסטינים תושבי רצועת עזה בגלל התנהלות שלטונות חמאס, שעליה יש להם שליטה מוגבלת, אם בכלל.

העיתון "אינדיפנדנט" דיווח ב-8 בינואר כי הרשויות הישראליות דחו בקשות לא רשמיות של ארגון הבריאות העולמי והרשות הפלסטינית לספק חיסונים לעובדי הבריאות הפלסטינים, אף שישראל הכחישה כי קיבלה בקשה כזו.

"הנגיף אינו מפלה בין הנדבקים, אך ממשלת ישראל מפלה בבחירת האנשים שיחוסנו נגדו," אמר שאקר.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.

Topic