שלט של חנות מתנות שהפכה לאחרונה למרכז עבור אנשים עם מוגבלויות, בקומת הקרקע של בניין מסחרי בדרום רצועת עזה. ב -5 במאי 2019 נהרגו בבניין שלושה אזרחים בתקיפה אווירית ישראלית. 

© 2019 ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם
 

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הלחימה בין ישראל לבין הארגונים הפלסטיניים החמושים ברצועה בתחילת חודש מאי 2019 כללה התקפות בלתי חוקיות משני הצדדים. במהלך הלחימה נהרגו 15 אזרחים פלסטינים וארבעה אזרחים ישראלים.

ארבע תקיפות אוויריות ישראליות פגעו במטרות שנראה כי לא כללו יעדים צבאיים כלשהם או שייתכן כי גרמו לאובדן לא מידתי של חיי אזרחים, תוך הפרה של דיני המלחמה. עם האזרחים שנהרגו נמנו, בין היתר, אישה פלסטינית הרה, תינוקת, וילד בן 11. רקטות לא מונחות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים היו לא מבחינות באופן בלתי חוקי.

לדברי טום פורטיוס, סגן מנהל התוכניות בארגון Human Rights Watch, "כמעט כל סבב לחימה ברצועת עזה מותיר אחריו אזרחים הרוגים ופצועים... הן ישראל והן הארגונים הפלסטיניים החמושים מבצעים התקפות תוך זלזול בהגנה על אזרחים".

ארגון Human Rights Watch ראיין 20 פלסטינים וישראלים ובהם אנשים שניצלו מהתקפות או היו עדים להן, קרובי משפחותיהם של הרוגים או תושבים באזורים שהותקפו. ארגון Human Rights Watch אף ביקר באתרים שהותקפו, בחן שיירי תחמושת וסקר הצהרות של גורמים ישראליים רשמיים ושל ארגונים פלסטיניים חמושים.

ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם תיעד גם הוא, במסגרת חקירה נפרדת, את השלכותיהן של ההתקפות הישראליות על עזה בחודש מאי עבור אזרחים.

מעשי האיבה החלו ב-3 במאי, כאשר כוחות הביטחון הישראליים ירו על מפגינים פלסטינים, שרובם לא היו חמושים ואשר התכנסו ליד הגדר שבין הרצועה לישראל במסגרת "צעדת השיבה הגדולה", והרגו שני בני אדם. ארגונים פלסטיניים חמושים הגיבו בירי ופצעו שני חיילים ישראלים. לאחר מכן תקפו כוחות ישראליים עמדה של חמאס והרגו שני לוחמים. הדבר הוביל לירי מטחי רקטות לעבר ישראל מצד ארגון פלסטיני חמוש; צה"ל בתורו פתח במסע הפצצות אוויריות שנמשך שלושה ימים.

הצבא הישראלי הצהיר כי תקף "350 יעדי יעדי טרור של ארגוני הטרור חמאס וגא"פ [הג'יהאד האסאלמי בפלסטין]" בין ה 4 ל-6 במאי, ובכלל זה "עמדות שיגור, חוליות טרור, פעילי טרור, מפקדות, מתקנים לאחסון אמצעי לחימה, עמדות תצפית ומתחמים צבאיים", כמו-גם אתרי ייצור טילים או אמצעי לחימה ומתקני חמאס, כולל מפקדת סייבר. הצבא אף הכיר בכך שתקף כ-30 בתים של אנשים שהיו לדבריו "פעילי טרור", וטען כי חלק מהמטרות "הוטמעו והוסתרו בכוונה תחילה בתוך אזורים אזרחיים צפופים".

בהתקפות הישראליות נהרגו 25 פלסטינים ו-153 נוספים נפצעו. ארגון Human Rights Watch חקר ארבע תקיפות אוויריות שבוצעו ב-5 במאי ושבהן נהרגו 13 אזרחים פלסטינים, ובהם שני אנשים שישבו בבית קפה, מורה שהיה במרכז למידה ו-10 אנשים שהיו בבתיהם. הצבא הישראלי הרג גם

12 לוחמים פלסטינים, ובכלל זה שני לוחמי חמאס שנהרגו ב-3 במאי, ושמונה לוחמים שארגון הג'יהאד האסלאמי זיהה כחברי הזרוע הצבאית שלו. הזרוע הצבאית של חמאס זיהתה לוחם נוסף שנהרג כ"מפקד שטח" שלה, ולוחם נוסף השתייך לארגון חמוש המזוהה עם חמאס, שהודיע כי האיש נהרג בעת שירה פצצות מרגמה לתוך ישראל. קבוצה של ארגונים הומניטאריים בינלאומיים תיעדה גם 33 יחידות דיור שהוחרבו ברצועה, 327 אנשים שנותרו ללא קורת גג, ו-700 יחידות דיור שניזוקו חלקית.

לדברי הצבא הישראלי ארגונים פלסטיניים חמושים ירו 690 רקטות לא מונחות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים. בתקיפות אלה נהרגו שלושה ישראלים, כולם אזרחים, בהם אב לארבעה בבית חמותו, בדואי פלסטיני שעבד במפעל אשקלון, וצעיר בן 21 באשדוד ו-123 בני אדם נפצעו. אזרח רביעי נהרג מטיל מונחה נגד טנקים. בנוסף, רקטה פלסטינית שנחתה בתוך רצועת עזה גרמה ככל הנראה למותן של פלסטינית הרה שהייתה אם לתשעה ילדים ושל פעוטה בת 14 חודשים.

בשתיים מארבע ההתקפות הישראליות שנחקרו, ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן לקיומה של מטרה צבאית - כגון לוחמי אויב, כלי נשק או אמצעים צבאיים אחרים - הנדרשת כדי שהתקפה תהיה חוקית על-פי דיני המלחמה.

לשתי ההתקפות האחרות היו ככל הנראה מטרות צבאיות לגיטימיות. באחת ההתקפות הללו נהרג לוחם ג'יהאד אסלאמי; בהתקפה נוספת, על בית מגורים גדול, נכח במקום ככל הנראה מפקד בג'יהאד האסלאמי. תקיפות אלה יהיו בגדר התקפות בלתי מידתיות באופן בלתי חוקי במקרה שהאובדן המשוער של חיי אזרחים כתוצאה מהן מופרז ביחס לתועלת הצבאית שניתן היה לצפות כי תושג. בה בעת, על צדדים לסכסוך להימנע מפריסת כוחות בקרב אזרחים.

את הרקטות שבהן משתמשים הארגונים הפלסטיניים החמושים לא ניתן לכוון למטרה צבאית ספציפית, ולפיכך השימוש בהן באזורים אזרחיים הוא חסר הבחנה מעצם טבעו ומפר את דיני המלחמה.

בהצהרה מטעם "חדר המבצעים המשותף של ארגוני ההתנגדות" אמר הג'יהאד האיסלאמי כי שיגר רקטות בתגובה להרג פלסטינים בידי ישראל, ל"התנקשויות" בלוחמים ולתקיפת אתרים צבאיים ובתי מגורים. בהצהרה נאמר כי הארגון ירה טיל נגד טנקים על נושא גייסות משוריין,  אך לא סיפק מידע כלשהו המוכיח שהטיל אכן כוון אל מטרה צבאית.

הצבא הישראלי חסם ב-4 במאי את הגישה למים הטריטוריאליים של הרצועה, גם בפני דייגים, ועצר את תנועת האנשים והסחורות במעברים שבין הרצועה לישראל. זאת, למעט כמה חולים במצב קריטי ודלק עבור תחנת הכוח של עזה. הצבא המשיך לאכוף את ההגבלות על הגישה לים עד ה-10 במאי, והמעברים נותרו סגורים עד ה-12 במאי. צעדים אלה, שהצבא אמר כי נקט בתגובה לירי הרקטות, עולים לכדי ענישה קולקטיבית המפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

הגבלות אלה ננקטו במהלך סגר מוחלט כמעט שישראל מטילה על הרצועה מאז 2007. במקום לפקח באופן ספציפי על העברה של נשק וחומרים מסוימים או להגבילם, ישראל מטילה הגבלות גורפות על תנועת אנשים וסחורות. זאת, לרבות איסור תנועה כללי המוטל על תושבי הרצועה למעט "מקרים הומניטאריים חריגים".

מעשי האיבה בחודש מאי באו לאחר מספר התלקחויות בהיקף מצומצם יותר בחודשים יולי, אוגוסט, אוקטובר ונובמבר 2018 ומארס 2019, שחלקן הסתיימו באובדן חייהם של אזרחים.

על ישראל ועל רשויות חמאס, השולטות בפועל ברצועת עזה, מוטלת חובה לחקור טענות בדבר הפרות חמורות של דיני המלחמה. הרשויות הישראליות נקטו צעדים לא מספקים, והרשויות הפלסטיניות לא נקטו צעדים כלשהם כדי לחקור פשעי מלחמה שבוצעו כביכול ולחייב את אנשי כוחותיהן לתת את הדין על מעשים כאלה. מחדלים אלה מדגישים את החשיבות של פתיחה בחקירה רשמית של המצב בפלסטין על-ידי התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).

לדברי פורטיוס, "התקווה לריסון מעשים כאלה קלושה כל עוד הן הכוחות הישראלים והן הכוחות הפלסטיניים יכולים לבצע הפרות של דיני המלחמה ולהנות מפטור מעונש... המשך ההרג הבלתי חוקי של אזרחים מדגיש את הצורך בחקירה רשמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בפלסטין, כדי לסייע לקורבנות ולבני משפחותיהם לזכות במידה מסוימת של צדק".

תקיפת בניין זוערוב, רפיח (5 במאי)

שלוש פצצות ישראליות פגעו בקומות התחתונות של בניין מסחרי בן 6 קומות ברפיח שבדרום הרצועה, המכונה "בניין זוערוב", על שם בעליו, איבראהים זוערוב. בתקיפה, שבוצעה בסביבות השעה 17:40 ב-5 במאי, נהרגו שלושה אנשים שהיו לכאורה אזרחים: מוסא מועמר, בן 35; האני אבו שער, בן 37; ועלי עבד אל-ג'וואד, בן 50.

אחמד זוערוב, קרוב משפחה בן 19 של בעל הבניין, סיפר כי הוא וחבריו - אבו שער, איש פרסום דיגיטלי ומועמר, בעליו של בית הקפה "אל-פאח'ר" במרתף בניין "זוערוב" - ישבו בבית הקפה בעת שהפצצה הראשונה פגעה בבניין. לזוערוב לא זכור כי מישהו אחר נכח בבית הקפה באותה עת. בעל חנות למכשירי כתיבה בבניין אמר כי לא ניתנה כל התראה על ההתקפה.

לדברי עדים שתי פצצות נוספות פגעו במבנה כמה שניות לאחר מכן. חסן שקאקי אמר כי שמע את הפיצוצים בעת שהעביר שעור אנגלית לתמידי כיתה ח' בבניין שניצב בדיוק מול בניין זוערוב. מאות אנשים יצאו מיד מהמבנים באזור.

לדברי אחמד זוערוב הפיצוץ הדף אותו למרחק של חמישה מטרים. הוא חילץ עצמו מתחת לכיסאות ולהריסות וזחל, בינות הבזקים, עשן ואבק, בחיפוש אחר אבו שער ומועמר שאליהם התקדם לפי קולותיהם. הוא מצא את שניהם פצועים קשה: "בשר ועצמות" יצאו מבטנו של מועמר ומחלקן העליון של רגליו, ורגלו השמאלית של אבו שער נקטעה כמעט. לדברי זוערוב הוא זחל אל הדלת וקרא לעזרה, אך איבד את הכרתו. כשהתעורר מצא עצמו בבית חולים עם אבו שער ומועמר, שמתו מאוחר יותר.

בעל הבניין, איבראהים זוערוב, מצא את גופתו הקורבן השלישי, המורה לאנגלית עבד אל-ג'וואד, במרכז הלמידה שניהל האחרון בקומת הקרקע. זוערוב סבור כי עבד אל-ג'וואד ביטל את השעורים למשך היום והיה לבדו במקום בעת ההתקפה.

ארגון Human Rights Watch ביקר בבניין שנפגע 11 ימים לאחר ההתקפה. בדיקה של שיירי תחמושת העלתה כי מקורם בפצצה מונחית מסדרת GBU-39. נראה כי הפצצה הראשונה פגעה בקומה הראשונה, שבה היו מרכז הלמידה, חברת בנייה וחנות בגדים, אולם התפוצצה בקומת הקרקע והסבה נזק למרתף. תקיפות שבוצעו לאחר מכן פגעו בקומה השנייה, שבה היו שני משרדי מהנדסים ומשרד ראיית חשבון, והסבו נזק גם לקומות שמתחתיהן. לדברי בעל הבניין שכנו בו שני מרכזי למידה נוספים וכן דירות.

הצבא הישראלי הודיע בטוויטר בשעה 17:36, ושוב בשעה 18:39, כי תקף "פעילי טרור" בדרום הרצועה, אך לא ציין מי או היכן היו מטרות התקיפה. שלושה תושבים מקומיים אמרו כי לג'יהאד האסלאמי היה משרד תקשורת בקומה השנייה, אך אחד מהם ציין כי המשרד עבר למקום אחר חודשים קודם לכן. איבראהים א-זוערוב אמר כי בבניין לא היה שום משרד של הג'יהאד האסלאמי במהלך שלוש השנים שבהן הוא בבעלותו.

ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן לקיומה של מטרה צבאית במקום נכון לעת ההתקפה.

תקיפת מכולה, בית לאהייא (4 במאי)

ב-4 במאי, בסביבות השעה 20:00, תקף מטוס ישראלי מכולה ממתכת ליד וילה של איש עסקים בבית לאהייא שבצפון רצועת עזה, והרג אדם שהיה לכאורה אזרח, ח'אלד אבו קלייק, בן 24. עטאללה אל-עטאר, בן 30, חברו של אבו קלייק, עבד כמאבטח באולם חתונות סמוך. הוא סיפר כי אבו קלייק, שנכנס לאולם כדי להכין לעצמו תה, ניגש אליו והזמין אותו להצטרף אליו במכולה שבה עבד. השניים ישבו במכולה וכשקלייק התחיל לאכול, פגע בה טיל.

לדברי אל-עטאר השניים רצו לכיוון וילה שהיתה במרחק 10-15 מטרים מהם, כדי לחפש סיוע רפואי לאחר שנפצעו בתקיפה.  ליד הכניסה לווילה נחת טיל נוסף, כך לדבריו. אל-עטאר, שנפצע מרסיסים בעינו וברגלו, אמר שאבו קלייק נפגע בראשו. הוא ישב ליד אבו קלייק והמתין לאמבולנס אולם, לפני שהאמבולנס הגיע אבו קלייק חדל להגיב ומת והוא עצמו איבד את ההכרה. הצבא הישראלי לא דיווח על ההתקפה. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל מידע המעיד על כך שאבו קלייק, אל-עטאר או אדם כלשהו שחי בווילה היו קשורים לארגונים פלסטיניים חמושים.

תקיפת מגדל שיח' זאייד, בית לאהייא (5 במאי)

ב-5 במאי סביב השעה 20:00 פגעה תקיפה אווירית ישראלית בקומה העליונה של בניין מגורים בן חמש קומות, בניין מס' 12 במתחם המגורים שיח' זאייד בבית לאהיא שבצפון הרצועה. היעד להתקפה היה ככל הנראה מפקד בג'יהאד האסלאמי שהיה אותה עת בבניין, אך נהרגו בה שישה אזרחים: אימאן אסרף, בת 29, אחמד אל-ר'זאלי, בן 30, ובתם מאריא בת ה-3 חודשים; טלאל אבו אל-ג'דיאן, בן 48, רר'דה אבו אל-ג'דיאן, בת 46, ובנם בן ה-11, עבד א-רחמאן.

אחותו של אחמד אל-ר'זאלי, שגרה בקומה הראשונה, סיפרה כי בילתה את שעות הערב המוקדמות בדירת אחיה בקומה החמישית וצפתה בחדשות עמו ועם אשתו אימאן. לדבריה, אחמד עבד בבית חרושת למיצים, ואילו אימאן שימשה כיועצת משפטית למשרד הפנים בעזה. היא יעצה להם לבלות את הלילה בדירתה, מתוך הנחה שהקומות התחתונות בבניין יהיו בטוחות יותר במהלך הלחימה. זמן קצר לפני השעה 19:30 יצאה האחות מדירתם כדי להכין את דירתה לבואם. דקות ספורות לאחר מכן, ללא אזהרה, סיפרה, "שמעתי פיצוץ כבד" ו"ראיתי אור".

אחיו של אחמד, מחמוד אל-ר'זאלי, סיפר כי זמן קצר לאחר מכן הגיע לדירתו של אחמד ומצא שם חורבן. הדירה נהרסה וקרסה לתוך הדירה בקומה שמתחת. אל-ר'זאלי דרך בטעות על גופת אחיו: רגלו של אחיו ואגנו נותקו משאר גופו. מחמוד אמר כי סבר בטעות שהוא דורך על מזרן. הוא לא זיהה את אחייניתו מאריא, שגולגולתה ועמוד השדרה שלה נשברו.

בתקיפה נהרגו גם שלושה בני משפחת אבו אל-ג'דיאן שגרו בדירה הסמוכה בקומה החמישית. מוחמד אבו אל-ג'דיאן, אחד מארבעת ילדיהם של טלאל ורר'דה, סיפר כי באותה שעה חזר לבניין מביקור אצל אחותו ועלה במדרגות כאשר הבניין הותקף מהאוויר. לדבריו, גופם של בני משפחתו שוסע בתקיפה. שכן שגר מול משפחת אבו אל-ג'דיאן אמר כי למחרת מצא פיסות בשר אדם בביתו שניזוק בהתקפה. לדבריו, בנו נהג לשחק כדורגל עם עבד א-רחמאן, שהיה תלמיד כיתה ו'.

הצבא הישראלי לא דיווח מה הייתה הסיבה לתקיפת בניין המגורים. בביקור באזור, 10 ימים לאחר ההתקפה, ארגון Human Rights Watch ראה אתר עם מגדל תצפית של הזרוע הצבאית של חמאס במרחק של כ-20 מטרים מהבניין שהותקף. עם זאת, שתי שורות של בנייני מגורים היו קרובות יותר למגדל. עיתונאי מקומי סיפר לארגון Human Rights Watch כי מפקד בכיר בג'יהאד האיסלאמי אמר לו שממש בעת ההתקפה הוא נכנס לבניין המגורים שהותקף וטיפס במדרגות. לדברי העיתונאי, המפקד לא נפגע בהתקפה. בעל אתר נופש הסמוך לאתר התצפית של גדודי אל-קסאם אמר כי ארבע שעות לאחר מכן פגעו שתי תקיפות באתר הנופש שלו.

גם אם הכוחות הישראליים התכוונו לפגוע במפקד בג'יהאד האיסלאמי, שהוא בגדר יעד צבאי לגיטימי, עולה חשש כי ההתקפה על בניין מגורים גדול בוצעה באורח חסר הבחנה או לא מידתי.

תקיפת בית אל-מדהון, בית לאהייא (5 במאי)

טיל של צה"ל פגע בבית שהכיל שלושה יחידות דיור בבית לאהייא שבצפון-מערב רצועת עזה, הרג חבר בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ושלושה אזרחים ופצע אזרחים נוספים. בתקיפה, שבוצעה ב-5 במאי בסביבות השעה 17:30, נהרגו עבדאללה אל-מדהון, בן 21; אביו, עבד א-רחים, בן ה-60; גיסתו ההרה אמאני אל-מדהון, בת ה-36; וגיסו פאדי בדראן, בן ה-33, שגר בשכנות והיה מובטל.

אחמד אל-מדהון, אחיו של עבדאללה, סיפר לארגון Human Rights Watch כי הבית כלל שלוש יחידות דיור קטנות –דירתו, דירת אחיו מוחמד ודירת אביהם. באותו יום התאספו בבית 15 בני משפחה, ובהם כמה קרובי משפחה שאינם מתגוררים בו וכן שכן, כדי לצאת יחדיו להלוויה. הטיל פגע בצדו המזרחי של הבית, בעת שעבדאללה התפלל בדירת אביו והאב עבד בחנות המכולת הקטנה שלו, שניצבה לפני הבית.

התקיפה החריבה את הבית עד היסוד. אמאני, אם לשלושה, נהרגה כשתקרת האסבסט בצדו הדרום-מזרחי של הבית קרסה עליה. כמה קרובי משפחה שהיו בצדו המערבי של הבית נפצעו; רסיסים גרמו לחתך בצווארה של בתו בת השנתיים של אחמד.

רסיסים חדרו גם דרך קירות מבנה המגורים הסמוך של השכן פאדי אל-בדראן, שהכיל שלוש יחידות דיור. אחיו של פאדי, אחמד אל-בדראן, שגר בבניין, סיפר כי זמן קצר לאחר ההתקפה פאדי יצא מביתו כשהוא פצוע, ונושא בידיו את בתו. תושב מקומי סיפר כי כשהגיע למקום ראה גברים מבהילים לבית החולים את פאדי, שדימם מפיו לאחר שנפצע מרסיס בבטנו.

ארגון Human Rights Watch בחן את שיירי התחמושת מהבית ההרוס 10 ימים לאחר התקיפה וקבע כי מדובר בפצצה מונחית מסדרת GBU-39, המכונה גם "פצצה בקוטר קטן", הנמצאת בארסנל הצבא הישראלי.

בשעה 17:03 הצבא הישראלי צייץ בטוויטר כי "מטוסי צה"ל תקפו לפני זמן קצר פעילי טרור בצפון הרצועה". בהודעה לא צוין מי היה מטרת ההתקפה. עם זאת, הג'יהאד האסלאמי זיהה את עבדאללה אל-מדהון כחבר בזרוע הצבאית שלו, אך לא תיאר איזה תפקיד מילא בארגון. ברשותו של אל-מדהון היה מכשיר קשר המשמש לעתים קרובות את לוחמי הג'יהאד האסלאמי כדי לתקשר זה עם זה. אולם, לדברי אחיו אחמד, עבדאללה השתמש במכשיר רק כדי להאזין לחדשות.

כחבר בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, עבדאללה אל-מדהון היה מטרה חוקית להתקפה צבאית. עם זאת, אופי התקיפה, שכוונה אל בית מגורים שבו היו אזרחים רבים, מעורר חשש כי היא הייתה בלתי מידתית.

ירי רקטות לעבר ישראל

בתחילת חודש מאי ירו ארגונים פלסטיניים חמושים רקטות לא מונחות אל ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, והרגו שלושה אזרחים ישראלים: משה אגדי, בן 58; זיאד אל-חמאמדה, בן 49; ופנחס מנחם פשווזמן, בן 21. אגדי, אב לארבעה, נהרג כשרקטה פגעה בבית חמותו. אל-חמאמדה, אזרח בדואי פלסטיני, נהרג מרקטה שנורתה ב-4 במאי, בעת שעבד במפעל באשקלון. אחד משכניו אמר כי מותו של אל-חמאמדה, אב לשמונה, הרס את משפחתו המורחבת, שאותה פירנס, ואת קהילתו, שאותה הנהיג. גיסו של אגדי אמר כי תושבי דרום ישראל "חיים בפחד מתמיד... שרקטה עלולה ליפול לנו על הראש בכל רגע". פשווזמן נהרג מרקטה שפגעה באשדוד.

התקפות רקטות אלה היו חסרות הבחנה מטבען - שכן לא ניתן להבחין בהן בין אזרחים לבין מטרות צבאיות – והן בוצעו תוך הפרה של דיני המלחמה.

בנוסף נהרג ב-5 במאי בדרום ישראל, ממש מצפון לרצועה, משה פדר בן ה-68, מטיל מונחה נגד טנקים שנורה מעזה. לפדר לא היתה שום זיקה ברורה לכוחות המזוינים הישראליים.

רקטות שנחתו ברצועת עזה

ב-4 במאי פגע פריט תחמושת בשכונת א-זייתון במזרח העיר עזה, והרג את פלסטין אבו עראר, בת 38 ואם לתשעה ילדים ואת אחייניתה סיבא אבו עראר, בת 14 חודש. משרד הבריאות של עזה כלל את שניהם ברשימת האנשים שנהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות, אך הצבא הישראלי אמר כי לא ביצע את התקיפה הקטלנית.

ארגון Human Rights Watch לא הצליח לחקור את התקיפה מסיבות של ביטחון ובשל סירובה החוזר ונשנה של ישראל להנפיק לחוקרים זרים היתרי כניסה לרצועה. עובד שטח של ארגון פלסטיני, שביקר באתר, אמר כי בניגוד לאתרים אחרים, הרשויות הפלסטיניות מיהרו לסלק מהמקום את שיירי התחמושת ותיאר נזק שסביר יותר כי נגרם מרקטה פלסטינית שפגעה במקום בשוגג.