(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הדרך הגלויה והאגבית שבה חייל נראה כהורג פלסטיני פצוע השרוע על הקרקע, כפי שתועד בצילום וידיאו, מלמדת על אקלים מסוכן של פטור מעונש בגין פשעי מלחמה. החייל ירה ברובה סער בראשו של אדם שזוהה כעבד אל-פתאח א-שריף, ב-24 במארס 2016 בעיר חברון שבגדה המערבית. זאת, לאחר שא-שריף ואדם נוסף דקרו ופצעו חייל ישראלי, על-פי הטענה, כפי שנמסר בדיווח של ארגון בצלם וכלי-תקשורת מקומיים.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "בתיעוד הווידיאו של הריגתו של א-שריף בידי חייל ישראלי נראים הן רצח ברור בדם קר והן עדים רבים למעשה, דבר שאמור לבסס ראיות משפטיות מוצקות. השאלה היא האם הרשויות הישראליות יעשו את מה שלא עשו במקרים אחרים רבים מספור, ויעמידו לדין את הרוצח לכאורה".
הצבא הישראלי אמר כי הוא חוקר את התקרית וכי עצר את החייל. אולם, רק לעיתים נדירות הצבא מעמיד לדין אנשי צבא שנטען כי היו מעורבים בפשעי מלחמה כביכול. דיני המלחמה חלים על מצבים שבהם ישנו קשר ברור לכיבוש הצבאי של הגדה המערבית בידי ישראל.
בהודעה שפרסם בצלם נמסר כי אחד המתנדבים הפלסטינים של הארגון, הוא שתיעד בווידיאו את התקרית. לפי הדיווח של בצלם ושל כלי-תקשורת מקומיים, לאחר שא-שריף ורמזי אל-קסראווי, שעל-פי דיווח היו שניהם בני 21, דקרו על-פי הטענה חייל ישראלי, חיילים ירו למוות באל-קסראווי ופצעו את א-שריף.
בתיעוד הווידיאו נראים א-שריף ואל-קסראווי שוכבים ללא תזוזה ברחוב, תוך שכל הנוכחים מתעלמים מהם: קבוצת חיילים, מתנחלים ישראלים וצוות אמבולנס ישראלי המטפל בגבר ישראלי – ככל הנראה החייל שנדקר, היושב על אלונקה. בסרטון אחר נשמעים קולות לא מזוהים המדברים בעברית, וניתן לשמוע אחד מהם אומר: "תראו הוא חי הכלב הזה, חבלן, חבלן, תכניס להם לראש, חבלן, מגיע לו".
אחד החיילים נראה כשהוא משוחח קצרות עם חייל אחר, מרים את רובה הסער שלו, הולך לכיוון א-שריף, ולאחר ששני חיילים פוסעים לאחור ומפנים את השטח, יורה החייל בא-שריף בראשו ממרחק של מטרים ספורים. בקטע וידיאו אחר שהופץ בתקשורת החברתית נראה חייל הדוחף ברגלו את גופתו של א-שריף כדי להפוך אותה.
עימאד אבו שמסייה, הצלם המתנדב של בצלם שצילם את הסרטון, אמר לארגון Human Rights Watch בראיון טלפוני כי כוחות ישראליים איימו עליו הן בזירת האירוע והן מאוחר יותר, כשהגיע למסור הצהרה לצבא. לדבריו, מספר דקות לאחר שצילם את הירי מגג בניין סמוך "התאספו עוד עיתונאים על הגג, והחיילים הישראלים הבחינו בנו. הם כיוונו אלינו את הרובים שלהם וצרחו עלינו לרדת. חיילים נכנסו לבניין ואמרו ל[בעל הבית] לא לאפשר להיכנס לשם, אחרת המשפחה תשלם על זה".
אבו שמסייה אמר כי לאחר שבצלם העביר את הסרטון לחוקרים צבאיים, הצבא ביקש ממנו למסור הצהרה. לדבריו, במהלך תשאולו במשרד צבאי בחברון, הוא הרגיש שהחוקר מנסה לאיים עליו כדי לגרום לו לומר שלא הוא צילם את הסרטון:
הוא אמר לי "מה ייצא לך מהסרטון הזה? זה קיבל הרבה פרסום. השם שלך ידוע לכולם. מי הולך להגן עליך ועל המשפחה שלך מישראלים ימנים? תזכור שאתה גר ב[תל רומידה], מוקף במתנחלים ישראלים, מי יוכל להגן עליך שם?" הרגשתי שמאיימים עליי. הם לקחו ממני את חומר הווידיאו המקורי.
אבו שמסייה אמר כי ב-24 במארס קיבל שתי שיחות טלפון מאדם דובר עברית, שהתקשר ממספר חסוי, אולם הוא לא הבין את הנאמר. "אני מרגיש שאני בסכנה, והילדים שלי מפחדים", אמר אבו שמסייה לארגון Human Rights Watch. "אני לא נותן להם לצאת מהבית. אני מפחד ללכת ברחוב".
החייל שירה בא-שריף אמר לבני משפחתו, לאחר שנעצר בידי המשטרה הצבאית, כי הוא חשש שא-שריף לובש חגורת נפץ ועלול לפוצץ אותה, כך על-פי דיווח בעיתון ג'רוזלם פוסט.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו גינה את הריגתו של א-שריף. הוא אמר כי "מה שהתרחש בחברון אינו מייצג את ערכי צה"ל". הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי אייזנקוט, אמר על-פי דיווחים כי "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, 'הבא להורגך השכם להורגו', או לטעון שכל מי שמחזיק סכין או מספריים צריך להרוג אותו".
אולם מהצהרות אחרות של אנשי צבא ומנהיגים פוליטיים ישראלים עולה כי על כוחות הביטחון להרוג פלסטינים התוקפים ישראלים. בחודש אוקטובר 2015 אמר שר הביטחון משה יעלון, "ברור שכל מי שמנסה לרצוח יהודים או לרצוח אדם, צריך לפגוע בו כדי להורגו...כל מחבל, אם הוא מרים ידו, בין אם בסכין או בין אם בדריסה או בנשק חם, דינו צריך להיות דין מוות בהתאם לנסיבות". השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר, "כל מחבל צריך לדעת שהוא לא ישרוד את הפיגוע שהוא עומד לבצע". ארגון Human Rights Watch תיעד את התנהלותה הבעייתית של ישראל בכל הנוגע למתן דין וחשבון בגין עשרות מקרים של מה שנראה כהרג בלתי חוקי של פלסטינים בגדה המערבית, והראה כיצד לעיתים קרובות חקירות פנימיות אינן אלא העמדת פנים וטיוח. הצבא הישראלי לא העמיד איש לדין, למשל, בגין הריגתו של עבד א-רחמאן עבדאללה בן ה-13 שנורה בחזהו בידי כוחות ישראליים בהפגנה בבית לחם, או בגין הירי בפאדי עלון, בן 19, שכוחות הביטחון ירו בו בירושלים בעת שלא נשקפה ממנו סכנה ברורה כלשהי. שני המקרים אירעו בחודש אוקטובר 2015. במקרים רבים שאירעו מאז החלה ההסלמה באלימות בגדה המערבית בחודש אוקטובר, כוחות ישראליים הרגו פלסטינים שביצעו או ניסו לבצע התקפות, בנסיבות שבהן ניתן היה לעצור אותם.
נכון ל-21 במארס, פלסטינים הרגו 24 ישראלים, לרבות אנשי כוחות הביטחון, וישראלים הרגו 181 פלסטינים, בתקריות שונות שאירעו בגדה המערבית מאז אוקטובר, כך על-פי מידע שמסר האו"ם. ארגון Human Rights Watch גינה שוב ושוב התקפות פלסטיניות על אזרחים ישראלים.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על הרשויות הישראליות לחקור ללא משוא פנים, להעמיד למשפט הוגן ולהעניש כיאות חיילים שיורשעו באירוע הריגתו של א-שריף. כמו כן עליהם לחקור את נסיבות הריגתו של אל-קסראווי. על צה"ל וראש הממשלה נתניהו לגנות בפומבי כל הרג בלתי חוקי של פלסטינים, לרענן את אימוני הצבא במצבים מתוחים שבהם מעורבים אזרחים פלסטינים, ולבצע רפורמה כלל מערכתית בכל הקשור לחקירות ולהעמדה לדין של אנשי צבא החשודים במעורבות בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
לדברי ויטסון, "על אף הגינוי המהיר של נתניהו להריגתו של א-שריף, עומדת עדיין השאלה האם גורמים ישראלים רשמיים ימשיכו לעודד אווירה שבה ניתן להרוג פלסטינים באורח בלתי חוקי. בלי שינוי כולל של תרבות הפטור מעונש בצבא הישראלי, וללא צעדים חמורים של מתן דין וחשבון, לרבות חיובם של מפקדים לשאת באחריות להוראות שנתנו לחיילים, נוכל לצפות את הישנותם של פשעים כאלה".
