ב-21 בנובמבר 2015 נכנסו חיילים ישראלים לעיר רמאללה שבגדה המערבית, פוצצו את דלת הכניסה לביתו של העיתונאי מוחמד אל-קיק, בן 33, כיסו את עיניו ועצרו אותו. מאז הוא מוחזק במעצר ללא כתב אישום או משפט, ונמנעת ממנו אפילו הזכות לדעת אילו האשמות תלויות ועומדות נגדו.
אל-קיק הוא כתב טלוויזיה בערוץ החדשות הסעודי "אל-מג'ד". הוא אמר לעורך-דינו שהגורמים הישראליים שחקרו אותו האשימו אותו ב"הסתה" בכלי התקשורת. אולם כיוון שישראל מחזיקה בו מכוח צו מעצר מנהלי, כל הראיות נגדו חסויות.
במחאה על מעצרו השרירותי בבית המעצר קישון (המוכר גם ככלא ג'למה) בסמוך לקריית טבעון, פתח אל-קיק בשביתת רעב ארבעה ימים לאחר המעצר. אשתו, פייחאא שלאש, שנכחה כשהחיילים לקחו את אל-קיק מביתם, אומרת כי היא חוששת לחיי בעלה, השובת רעב זה 71 יום והולך ונחלש. לדבריה הוא מוחזק במעצר בשל עבודתו העיתונאית.
הרשויות הישראליות הציגו עמדה שונה בעניין. על-פי מסמכי בית המשפט, נציג השב"כ אמר בדיון בבג"ץ כי אל-קיק נחשד ב"מעורבות בפעילות צבאית עדכנית" בארגון הנחשב לארגון טרור, ובכך שיש לו "קשר בטחוני מול פעילים ברצועת עזה". דיון זה התקיים בדלתיים סגורות, ועורך-דינו של אל-קיק לא הורשה להשתתף בו. כיוון שהראיות נגדו חסויות, אל-קיק אינו יכול להתגונן בפני האשמות אלה.
אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949 העוסקת בדיני הכיבוש, ואשר חלה על ישראל ככוח הכובש בגדה המערבית, מתירה שימוש במעצר מנהלי רק "מטעמי הכרח של ביטחון". אולם על-פי האמנה, חובה לידע את האנשים המוחזקים במעצר מנהלי על הסיבות למעצרם, להעמיד אותם לדין בהקדם אם ביצעו פשע, ולאפשר להם לערער על חוקיות מעצרם. הארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם אמר כי בסוף נובמבר 2015 ישראל החזיקה במעצר כזה 527 פלסטינים.
בדיון שהתקיים ב-27 בינואר דחה בג"ץ עתירה בדרישה לשחרורו של אל-קיק, אך ביקש עדכונים יומיומיים על מצבו הבריאותי.
בינתיים, בית החולים שבו מטופל אל-קיק הזהיר בשבוע שעבר כי מצבו מדרדר וכי הוא ישנוני, חלש מאוד ואינו מסוגל לדבר.
לדברי עורך דינו של אל-קיק: "הוא כבול למיטתו ברגל אחת ובזרוע אחת... בפעם האחרונה שנפגשתי אתו, הוא נתן לי את הצוואה שלו למקרה שימות".
