(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על מזכ"ל האו"ם באן קי-מון להחיל סטנדרטים עקביים בעת קבלת ההחלטה אילו מדינות וארגונים חמושים יכללו בדו"ח השנתי שלו,  בנושא הפרות חמורות נגד ילדים במסגרת סכסוכים.

הדו"ח, הצפוי להיות מונח על שולחנה של מועצת הביטחון באמצע חודש יוני 2015, מונה צדדים לסכסוכים מזוינים שביצעו הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי נגד ילדים. ההפרות כוללות הרג ופציעה בלתי חוקיים, התקפות על בתי ספר ובתי חולים, אלימות מינית וגיוס ילדים כחיילים. על באן לכלול בדו"ח את כל המדינות והארגונים החמושים שביצעו הפרות אלה באורח חוזר ונשנה, ולא להיכנע ללחצים שהפעילו, על-פי דיווחים, ישראל וארה"ב להסרת שמה של ישראל מטיוטת הרשימה.

לדברי פיליפ בולופיון, מנהל החטיבה לסנגור במצבי משבר בארגון Human Rights Watch,  "המזכ"ל באן יכול להגביר את ההגנה על ילדים במהלך מלחמה בכך שירכיב את הרשימה שלו בהתבסס על עובדות, ולא על לחצים פוליטיים. שימוש בסטנדרטים עקביים יוסיף לרשימה צדדים לסכסוכים המבצעים הפרות זה זמן רב, ובהם ישראל וחמאס, בגין התנהלותם הפוגעת בילדים בעת מלחמה."

בדיווחים בכלי התקשורת נמסר כי טיוטת הדו"ח לשנת 2015, שהוכנה על-ידי לילא זרוגי, הנציגה המיוחדת של המזכ"ל לענייני ילדים וסכסוכים מזוינים, כללה המלצה להוסיף את ישראל ואת חמאס לרשימת הצדדים הנספחת לדו"ח – המכונה "רשימת הבושה" – בשל ההפרות החוזרות ונשנות שהם מבצעים נגד ילדים. לא ידוע אם  זרוגי המליצה להוסיף גם גורמים אחרים.

באחד הדיווחים צוטטו גורמים רשמיים באו"ם כמי שאמרו שישראל מפעילה על המזכ"ל לחץ להשמיט את צה"ל מטיוטת הרשימה, האשמה שממשלת ישראל מכחישה. בדיווח אחר נאמר כי ממשלת ארה"ב נקטה גם היא פעולות שתדלנות למען ישראל.

בדו"ח האו"ם משנת 2014 ובנספח שלו נמנו 159 צדדים לסכסוכים מזוינים, לרבות כוחות מזוינים של ממשלות משמונה מדינות.

במכתב ששלח לבאן ב-27 באפריל הביע ארגון Human Rights Watch את חששו שכמה ממשלות וארגונים חמושים הצליחו לחמוק בעבר מציון שמם ב"רשימת הבושה", על אף שהוזכרו שוב ושוב בגוף הדו"ח כגורמים שהפרו זכויות ילדים באופן חמור במהלך סכסוך. המזכ"ל תיאר את דרישת הסף להכללה ברשימה כ"דפוס" של הפרות הכרוך ב"ביצוע מעשים מרובים".

בנוסף לישראל ולחמאס, המליץ ארגון Human Rights Watch לכלול ברשימה ארגונים חמושים בפקיסטן, תאילנד והודו בגין הפרות חמורות נגד ילדים, לרבות התקפות על בתי ספר וגיוס ילדים-חיילים. גורמים אלה הוזכרו שוב ושוב בדוחות קודמים של מזכ"ל האו"ם.

בדוחות השנתיים צוינו הפרות שביצעו כוחות ישראליים וארגונים פלסטיניים חמושים מדי שנה מאז 2005. הפרות שבוצעו בידי ישראל בשנת 2014 ותועדו על-ידי ארגון Human Rights Watch כללו:

  • הרג בלתי חוקי של ילדים בגדה המערבית הכבושה, כמו במקרה של נדים נווארה ומוחמד סלאמה, שניהם בני 17, שנורו ונהרגו בידי כוחות ישראליים ב-15 במאי בביתוניא, ובמקרה של מחמוד דודין, שנורה ונהרג ב-20 ביוני בדורא;
  • הרג ילדים בהתקפות ישראליות על רצועת עזה, שהיו ככל הנראה בלתי חוקיות, לרבות הריגתם של ארבעה ילדים ב-16 ביולי ליד נמל העיר עזה, הרג תשעה אזרחים ובהם שני ילדים בני 15 בבית קפה בסמוך לח'אן יונס ב-9 ביולי, והרג שני ילדים וחמישה מקרובי משפחתם בהתקפה אווירית שפגעה בביתם במחנה הפליטים ח'אן יונס ב-10 ביולי. הרוג שמיני בהתקפה מה-10 ביולי הצטרף לגדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מספר חודשים קודם לכן, אולם היה חבר בדרג נמוך בארגון –  דבר המלמד שההתקפה הייתה בלתי מידתית, אם לא חסרת הבחנה;
  • התקפות לא חוקיות על או בסמוך לשלושה בתי ספר ברצועת עזה שבהם מצאו מחסה אנשים שנעקרו מבתיהם. בהתקפות אלה נהרגו בסך הכול 46 אזרחים, בהם 17 ילדים.

הפרות שביצעו במהלך שנת 2014 ארגונים פלסטיניים חמושים, ובכלל זה גדודי אל-קסאם, כללו:

  • ירי חוזר ונשנה של רקטות ופגזי מרגמה חסרי הבחנה לתוך ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, שגרם להרג שישה אזרחים, בהם ילד בן 4. התקפות בלתי חוקיות אלה שיבשו קשות את החיים בדרום ישראל, גרמו לאפי אנשים, לרבות משפחות עם ילדים, לעזוב באורח זמני את יישוביהם בחיפוש אחר מקום בטוח, וכפו על ילדים למצוא מחסה במקלטים.
  • ירי חוזר ונשנה של רקטות מתוך אזורים מיושבים בצפיפות ברצועת עזה שהעמיד ילדים ואזרחים אחרים החיים באזורים אלה בסכנה של פעולות תגמול;
  • שימוש בשלושה בתי ספר ריקים ברצועת עזה לפחות לאחסון כלי נשק, ובשניים מהם אולי גם לירי רקטות ופגזי מרגמה.

בדוחות הקודמים של מזכ"ל האו"ם צוינו מקרים רבים נוספים של הפרות חמורות שבוצעו נגד ילדים בישראל ובפלסטין, בהתבסס על מידע שנאסף על-ידי מנגנון הניטור והדיווח של האו"ם בנוגע לילדים ולסכסוכים מזוינים. בדו"ח משנת 2014, לדוגמה, שסקר הפרות בשנת 2013, צוינו לפחות תריסר מקרים של ילדים פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון של ישראל; יותר מ-1,200 ילדים שנפצעו; ו-41 תקריות של פגיעה בבתי ספר, הפרעה לקיום שיעורים ופציעת תלמידים שלהם היו אחראים כוחות ביטחון ישראליים. בדו"ח צוינו גם הפרות בידי ארגונים פלסטיניים חמושים, לרבות ירי של יותר מ-63 רקטות מרצועת עזה לתוך ישראל, שגרמו לשיבוש לימודיהם של יותר מ-12,000 ילדים ישראלים.

הכללת שמו של צד לסכסוך ברשימת המזכ"ל גוררת תגובה חריפה יותר מצד האו"ם ומגבירה את הסיכויים להטלת סנקציות על-ידי מועצת הביטחון, כגון אמברגו על מכירת נשק, איסורי נסיעה והקפאת נכסים. בטרם יסיר את שמם של מדינה או ארגון חמוש מהרשימה, על האו"ם לוודא שצד זה לסכסוך הפסיק את ביצוע ההפרות, לאחר שהשלים את ביצועה של תכנית פעולה עליה הסכים עם האו"ם.

לדברי בולופיון, "היושרה וההשפעה של דוח המזכ"ל נפגעת כאשר צדדים המבצעים הפרות שוב ושוב נותרים מחוץ לרשימה. אי הכללתם ברשימה של מדינות וארגונים הידועים כמבצעי הפרות תיפגע בדוח, שעד כה היווה כלי רב עוצמה להגנה על ילדים במהלך מלחמה".