מיום היווסדו בשנת 1991 היה ארגון בשם "האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – פלסטין" (Defense for Children International–Palestine [DCIP]) אחד המקורות האמינים ביותר למידע בדבר חייהם של ילדים פלסטינים תחת הכיבוש הישראלי.
ואולם, ב-7 באפריל חדל הארגון מפעילותו בשל מה שכינה "אתגרים הנובעים מהפללה מכוּונת של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים בידי ישראל".
פעילותו רבת השנים של ארגוןDCIP היא עדות למסירותם של אנשי צוותו.
בשנת 2021 הצבא הישראלי הוציא אל מחוץ לחוק את ארגון DCIP וחמישה ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית פלסטיניים אחרים, והכריז עליהם כעל "ארגוני טרור". טענות הצבא היו מופרכות, כפי שמצאו ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, האומות המאוחדות והממשלות שחקרו אותן. אבל קשה היה להיאבק בהן, שכן, כפי שקורה לעיתים קרובות בתביעות ישראליות צבאיות, הן היו מבוססות על "ראיות סודיות".
מדינות אירופיות השעו את המימון שהעניקו לארגון, ולאחר שמשכו את חקירת ההאשמות הישראליות במשך למעלה משנה הגיעו לבסוף למסקנה שהן חסרות שחר. כחודש לאחר שהאיחוד האירופי סיים את חקירתו פשטו כוחות ישראליים על משרדי ארגון DCIP ברמאללה, החרימו ציוד ותיקי לקוחות וריתכו את הדלתות. וכפי שציין ארגון DCIP, ארצות הברית שמרה על שתיקה.
לא קשה להבין מדוע ארגון DCIP הותקף. יום יום, זה עשרות שנים, מתעד הארגון פגיעות של הצבא הישראלי בילדים, החל במעצרים שרירותיים, עבור דרך עינויים, הודאות בכפייה ומשפטים לא הוגנים, וכלה בשימוש ללא צורך בכוח קטלני.
עבודת הארגון תרמה לדו"ח של ארגון יוניסף משנת 2013, שמצא כי "נראה שההתעללות בילדים פלסטינים במערכת הכליאה הצבאית הישראלית היא נרחבת, שיטתית וממוסדת".
לדו"חות של ארגון DCIP היה תפקיד מרכזי בהפניית זרקור לעבר פגיעות של ישראל בילדים, ורבים מהם עוררו תשומת לב וזעזוע ברחבי העולם. מקרה אחד, לדוגמה, הוא זה של מוחמד בני עודה, בן חמש, אחיו עות'מאן, בן שש, והוריהם וועד ועלי, שכאשר שבו ממסע קניות לחג בחודש שעבר ניקבו כוחות ישראליים את מכוניתם בכדורים והרגו את כולם. כפי שציין ארגון DCIP, שני אחים נוספים, מוסטפא, בן שמונה, וח'אלד, בן 11, נפצעו אך שרדו. כשיצאו המומים מהמכונית, כוחות ישראליים היכו אותם.
בעשרות רבות של מקרים, אילולא התיעוד והדיווח רבי הערך של ארגון DCIP, ייתכן שמקרים של פגיעות בילדים פלסטינים, של חיים שנגדעו ושל גופות שהוחזקו ולא הוחזרו למשפחות, מעולם לא היו נחשפים.
שיעור הילדים הנעקרים בכפייה, נעצרים בשרירותיות ונהרגים בידי כוחות ישראליים, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית, גבוה במידה יוצאת דופן. ארגוני זכויות פלסטיניים אחרים שהופללו והותקפו ממשיכים איכשהו לפעול בשטח. שליחים חיוניים אלה, כמו ארגון DCIP, דרושים היום יותר מתמיד.
