(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ישראל לחזור בה  מיד מתפיסתו הבלתי חוקית של  שטח נרחב מאדמות הגדה המערבית מדרום לירושלים. תפיסת הקרקע, שעליה הכריזה ישראל ב-1 בספטמבר, 2014, סוללת את הדרך לבנייה משמעותית של התנחלויות בסמוך לבית לחם. העברת אזרחים ישראלים לתוך השטח הכבוש תעלה לכדי פשע מלחמה.

ההכרזה על תפיסת הקרקע ב-1 בספטמבר באה בעקבותיהן של תכניות ישראליות אחרות בנוגע להתנחלויות בשטחים הפלסטיניים המפרות את המשפט הבינלאומי, לרבות פרסום מכרזים לבניית 708 יחידות דיור בהתנחלות אחרת ליד ירושלים ותכניות לפנות בכפייה תושבים בדואים מאזורים המיועדים להרחבת ההתנחלויות. מינואר השנה, הכריזו הרשויות הישראליות על תכניות לבניית למעלה מ-8,000 יחידות דיור בהתנחלויות.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch,"גורמים רשמיים בישראל מפגינים זלזול מוחלט במשפט הבינלאומי האוסר על בניית התנחלויות בשטח כבוש ומגן על זכויות קרקע של פלסטינים". ויטסון הוסיפה כי "זוהי תזכורת נוספת לסיבות שבגללן על הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, לפעול מיידית להענקת סמכות שיפוט לבית הדין הפלילי הבינלאומי".

חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי אוסרת על כוח כובש לבצע העברה מרצון של אזרחיו לתוך השטח הכבוש, על תפיסה של רכוש שלא לצורך צבאי הכרחי ועל העברה בכפייה של  האוכלוסייה המקומות של השטח ומגדירה פעולות אלה, אותן מבצעת ישראל בגדה המערבית, כפשעי מלחמה. עבאס דחה שוב ושוב את ההצטרפות לחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ב-1 בספטמבר הכריז המנהל האזרחי הישראלי, גוף צבאי האחראי על השימוש בקרקעות בגדה המערבית, על שטח שמתפרס על פני 3,977 דונם כ"אדמות מדינה", כלומר, אדמות השייכות כביכול למדינת ישראל. האדמות שנתפסו שייכות לחמישה כפרים פלסטיניים מדרום לירושלים.

בחודש אוגוסט הכריזה ממשלת ישראל על החלטתה לתפוס את 3,977 הדונם מבלי להעניק פיצוי לפלסטינים, בתגובה על חטיפתם והריגתם של שלושה בני נוער ישראלים בסמוך להתנחלויות באותו אזור. על פי עיתון הארץ, הקרקע שנתפסה שייכת לכפרים הפלסטיניים ג'בע, סוריף, ואדי פוכין, חוסאן ונחאלין.

סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא דיווחה כי הקהילות הפלסטיניות 'א-שויוח', סוריף וסעיר קיבלו מהצבא הודעות על ייעוד הקרקע.

על פי דיווח בג'רוזלם פוסט, הצבא הישראלי מסר כי הכריז על הקרקעות כאדמות מדינה בעקבות "החלטה של הדרג המדיני". בחודש אוגוסט, הרסה ישראל שלושה בתים שבהם גרו קודם לכן החשודים ומשפחותיהם כצעד עונשין. הריסה זו היא בגדר ענישה קולקטיבית המהווה הפרה חמורה של דיני הכיבוש.

לדברי ויטסון, "על ישראל להעמיד לדין את החשודים בביצוע החטיפה והרצח האיומים של שלושת הנערים הישראלים, ולא לגזול שטח אדמה נרחב בשטח הכבוש השייך לאנשים אחרים".

דוידי פרל, ראש מועצת גוש עציון המאגדת את ההתנחלויות באזור, אמר שההכרזה על אדמות המדינה היא "צעד בדרך להקמתה של עיר חדשה בגוש עציון" ובירך את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון וראש המנהל האזרחי של הצבא, דוד מנחם, על כך שקידמו ויישמו את ההחלטה לתפוס את הקרקע, כך דיווח העיתון ישראל היום.

בשנת 2013, פתחה הממשלה מכרז להקמת 1,000 יחידות דיור באתר שנתפס. במקום מתגוררות כיום, על פי דיווחים בתקשורת, עשר משפחות של מתנחלים. בשנת 2012 אישר שר הביטחון שתי תכניות לבניית יחידות דיור בגבעות, האחת כללה 523 יחידות דיור והשנייה 61. אולם, לדברי שלום עכשיו, ארגון ישראלי המתנגד להקמת ההתנחלויות והעיתון ג'רוזלם פוסט, הפרוייקט הוקפא.

הצבא הכריז על הקרקע כ"אדמות מדינה" לאחר שהגיע למסקנה כי אין באזור קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית, אולם, לדברי שלום עכשיו, לפחות ארבעה כפרים פלסטיניים מעבדים אדמות חקלאיות. על פי נתונים ממשלתיים ישראל מייעדת רק 0.7 אחוז מ"אדמות המדינה" בגדה המערבית לשימושם של פלסטינים. לעומת זאת, 51% מהקרקעות הללו יועדו להתנחלויות ולתשתיות הקשורות אליהן.

על פי כללי הצבא הישראלי, בעלי הקרקעות הפלסטיניים רשאים להשיג על ההחלטה בתוך 45 ימים, אולם השגות כאלה אינן צולחות אלא אם המשיגים מצליחים להוכיח בעלות אישית על הקרקע. ישראל אוסרת על פלסטינים לרשום בעלות על קרקעות בשטחי הגדה המערבית הנמצאים בשליטתה המלאה – 62% משטח הגדה, לרבות השטח שנתפס לאחרונה – מאז כבשה את השטח בשנת 1967. נכון לאותה עת, רק כשליש משטח הגדה נסקר ונרשם כשטח בבעלותם של פלסטינים.

אמנת ג'נבה אוסרת על כוח כובש להפקיע רכוש ציבורי או פרטי אלא אם כן הדבר נחוץ לחלוטין לצרכים צבאיים. לדברי ארגון Human Rights Watch, מדיניות השימוש בקרקע של ישראל בגדה המערבית, המועילה למתנחלים ופוגעת בפלסטינים ללא הצדקה כזו, היא מפלה.

ארה"ב האיצה בישראל "לחזור בה" מההשתלטות על הקרקע ב-1 בספטמבר, שאותה הגדירה כ"לא מועילה למטרתה המוצהרת של ישראל להגיע באמצעות משא ומתן עם הפלסטינים לפתרון של שתי מדינות לשני עמים". האיחוד האירופי "גינה" את תפיסת השטח "הקשורה לתכניות להרחבה נוספת של התנחלויות" והזכיר כי ה"התנחלויות אינן חוקיות על-פי המשפט הבינלאומי". ב-3 בספטמבר דיווחו כלי תקשורת ישראליים כי האיחוד יאסור על יבוא תוצרת חקלאית מסוימת מישראל בתוך חודש אם ישראל תסרב להבחין בין מוצרים המיוצרים בהתנחלויות לאלה המיוצרים בישראל גופה.

לדברי ויטסון, "הגינויים של ארה"ב והאיחוד האירופי לא תרמו במאום להפסקת התנחלויות ישראליות שהרסו קהילות פלסטיניות והביאו לעקירתן ממקומן. הגיע הזמן לצעדי ענישה שישימו קץ לגזל הקרקעות הבלתי חוקי והמתמשך של ישראל".

לדברי ארגון Human Rights Watch על ארה"ב לצמצם את הסיוע השנתי שלה לישראל, העומד על 3.1 מיליארד ₪ בסכום שווה ערך לעלויות ההשקעה הישראלית בתמיכה בהתנחלויות. זאת, עד אשר ישראל תבטל את תוכניותיה, הבלתי חוקיות בעליל, לבנות התנחלויות חדשות ולהרוס קהילות פלסטיניות.
 

תפיסת קרקעות ליד בית לחם בעת האחרונה

 תפיסת הקרקע ב-1 בספטמבר היא השנייה מסוגה באזור בית לחם מאז חודש אפריל, אז הכריז הצבא על שטח פלסטיני סמוך, אך נפרד, בהיקף של 948 דונם, כ"אדמת מדינה". זאת ככל הנראה במסגרת תוכנית לאשר בדיעבד את המאחז נתיב האבות. מאחזים מסוג זה מוקמים באורח בלתי חוקי, אפילו על-פי החוק הישראלי, אם כי לעיתים קרובות בתמיכת הממשלה. אולם, על-פי נתוני הצבא עצמו, כ-60% משטחו הבנוי של המאחז, המוכר גם בשם דרך האבות, נמצאים בבעלות פלסטינית פרטית, לרבות קרקע בבעלות משפחת מוסא מהכפר אל-ח'אדר, כך על-פי עיתון הארץ. הקרקע שהוכרזה כאדמת מדינה חורגת בהרבה בשטח המאחז.

לדברי ארגון Human Rights Watch הרשויות הישראליות נקטו לאחרונה גם צעדים נוספים המפרים את חובותיה של ישראל ככוח כובש בגדה המערבית.

ב-25 באוגוסט דיווחו כלי תקשורת ישראליים כי מנהל מקרקעי ישראל פרסם מכרזים לבניית 708 יחידות דיור בסמוך להתנחלות גילה, מדרום לירושלים. יחידות הדיור יהיו חלק מפיתוח חדש, מורדות גילה מערב, המרחיב את שטחה הבנוי של ההתנחלות הגדולה גילה על-פי תכנית בניין עיר 13157, כך על-פי מפה ודיווח המבוססים על מידע רשמי, שפרסם דניאל זיידמן, עורך דין ישראלי המתמחה בשימוש בקרקע באזור ירושלים ואשר מתנגד להקמת התנחלויות.

העברה בכפייה של בדואים פלסטינים

הרשויות הישראליות אף מתכננות, ככל הנראה, להעביר בכפייה בדואים פלסטינים מקהילותיהם בגדה המערבית הכבושה לאזור המשתרע מצפון ליריחו, המכונה נועימה. אמנות ג'נבה וחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי אוסרות על העברה בכפייה של אוכלוסייה מקומית בשטח כבוש מהקהילות שלה, ומגדירות מעשה כזה כפשע מלחמה.

ב-25 באוגוסט פרסם המנהל האזרחי שלוש תוכניות, שתיים לאזורי מגורים ואחת לדרך גישה, עבור אזור נועימה. תוכניות אלה, ושלוש תוכניות אחרות הנוגעות לאזור זה, אשר טרם פרסמו, כוללות 1,400 חלקות קטנות וריקות, המלמדות על הכוונה להעביר למקום תושבים.

בדיון שהתקיים בוועדה של הכנסת ב-27 באפריל ציין מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב מרדכי, שמשרדו אחראי לתכנון בגדה המערבית הכבושה, כי הצבא מכין, כחלק ממדיניותו לסילוק בדואים מאזורים נרחבים של הגדה המערבית, תכניות "כדי לכנס אותם ולהסדיר אותם [הבדואים] בצורה מסודרת וראויה". לדברי מדרכי התכניות הצבאיות נחוצות "כדי שיהיה לנו אחר כך תוקף גם מוסרי וגם משפטי" להעברה של בדואים מקהילותיהם הקיימות.

במסגרת דיון שהתקיים לאחר מכן בבית המשפט, הצהירו הרשויות הישראליות כי תושבים בדואים מסטח אל-בחר, שמדרום ליריחו, צריכים לעבור ל"נועימה". ב-28 באפריל מסר הצבא צווי פינוי לחמש משפחות בסטח אל-בחר, הכוללות 38 נפשות.

הצבא לא פיתח את התוכניות לאזור "נועימה" תוך התייעצות משמעותית עם הבדואים שאותם הוא מתכנן להעביר למקום, או עם תושבי הקהילות הקטנות הקיימות כבר בנועימה: עין א-דיוכ אל-פוקה ונועימה אל-פוקה, המתנגדים לתוכניות.

מרדכי ציין בדיון כי הצבא הרס לאחרונה מבנים בדואיים רבים באזור E1, שאותה מייעדת ישראל להרחבת ההתנחלות מעלה אדומים "לאור דירקטיבה ברורה של הדרג המדיני לתעדף את האזור הזה לאכיפה" של חוקים צבאיים ישראליים האוסרים על בנייה פלסטינית ללא היתרים. הצבא דוחה את רובן הגדול של הבקשות הפלסטיניות לשימושי קרקע בשטחי הגדה המערבית שבהם הוא שולט באורח בלעדי. הריסה של בתים בידי ישראל באזור זה הביאה בשנת 2013 לעקירתם של 57 בני אדם מבתיהם, אך 107 בני אדם נעקרו כך מביתם רק בחמשת החודשים הראשונים של 2014, כך לפי נתונים על הריסת בתים שנאספו על-ידי האו"ם.

לדברי מרדכי "אנחנו כן צריכים להיות מאוד ערניים כאשר נדידת בדואים מאזורים שהם פחות באינטרסים הישראליים" לאזור E1. לדבריו, פיתוח תוכניות לקהילות חדשות שאליהן יועברו בדואים יאפשר למרדכי "לבוא לבית המשפט ולטעון שאני מוציא מישהו עכשיו מאזור E1 או מכביש 1 או ממישור אדומים, יש לו מקום מוכן".