ישראל: הריגת הילדים היא פשע מלחמה ברור

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מתיעוד וידיאו, תצלומי סטילס, הצהרות של עדים ומסמכים רפואיים עולה כי שני נערים בני 17 שנורו למוות בידי כוחות ישראליים ב-15 במאי 2014 לא היוו סכנה מידית לכוחות שעה שנורו. לדברי Human Rights Watch הנערים, שהשתתפו בהפגנה בגדה המערבית, נורו ככל הנראה בתחמושת חיה.

 

בתיעוד הווידיאו ניתן לראות בבירור חיילים ישראלים יורים לכיוון הנערים, נדים נווארה ומוחמד סלאמה, ואת הנערים נופלים על הקרקע. מסמכים רפואיים מלמדים על כך ששני הנערים, כמו-גם מוחמד עזה בן ה-15, שנורה גם הוא בידי כוחות ישראליים ונפצע קשה, נפגעו בחזם מתחמושת חיה. הקליעים שפגעו בנווארה ובסלאמה פילחו את חזם. עדיי ראייה אמרו לארגון Human Rights Watch כי בעת ששלושת הנערים נורו הם שמעו צליל של ירי חי, השונה לגמרי מהצליל שמשמיע ירי של כדור "גומי".

 

לדבריה שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ההרג המכוון של אזרחים בידי כוחות ביטחון ישראליים כחלק מהכיבוש הוא פשע מלחמה. על ישראל מוטלת האחריות להעמיד לדין את הכוחות שפגעו במכוון בנערים אלה, וכן את האחראים לשימוש בירי חי לצורך שיטור הפגנה".

 

הצבא הישראלי הצהיר כי הוא חוקר את מעשי ההרג, אך גם שכוחותיו "לא השתמשו באש חיה" אלא רק בכדורי "גומי" ובגז מדמיע. אולם, כדורי "גומי" מעוצבים במיוחד כך שלא יחדרו לגוף. האפשרות שכדורי "גומי" שנורו מטווח של 60 מטרים לפחות גרמו לפגיעות שמהן נהרגו נווארה וסלאמה ולפציעה שספג עזה היא בלתי סבירה ביותר. משפחתו של נווארה מצאה קליע העשוי להיות הקליע החי שממנו נהרג.

 

עבירות המבוצעות בידי כוחות הביטחון הישראליים כחלק מהכיבוש, כגון התקפות מכוונות על אזרחים, צריכות, על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, להוביל להעמדה לדין על פשעי מלחמה. לדברי ארגון Human Rights Watch, במהלך פעולות מחאה דומות כוחות ישראליים ירו שוב ושוב ירי חי בפלסטינים שמהם לא נשקפה שום סכנה מידית, לרבות בהפגנה שהתקיימה באותו מקום עצמו ב-4 באפריל. הניסיון מלמד שהצבא הישראלי אינו ממצה את הדין עם אנשיו במידה ראויה בגין מעשים כאלה.

הנערים נורו בשלוש תקריות שונות אולם כמעט באותו מקום עצמו בעיר ביתוניא. קודם לכן קיימו פלסטינים באותו מקום הפגנה לכבוד "יום הנכבה", היום שבו הם מציינים את גירושם של פלסטינים משטחה של ישראל של היום, בין השנים 1947 ל-1949. לאחר ההפגנה התפתח עימות אלים שבמהלכו חיילים ישראלים ירו כדורי "גומי", תחמושת חיה וגז מדמיע על פלסטינים שיידו אבנים על הכוחות.

 

סאמר נזאל, צלם עיתונות שתיעד את האירוע, אמר לארגון Human Rights Watch כי כוחות ישראליים ירו כדורי "גומי" על קבוצה של פלסטינים שהתאספו כדי לפנות את נווארה מהמקום.

 

ארגון Human Rights Watch בחן סדרת תצלומים שצילם נזאל במהירות תריס גבוהה מיד לאחר שנווארה נורה ושבהם נראה קליע, ככל הנראה כדור "גומי", המגיע מכיוון הכוחות הישראליים. הקליע פגע בראשו של חובש פלסטיני שלבש אפודה בצבע כתום בוהק והיה חלק מהקבוצה שנשאה את נווארה.

 

הארגון הישראלי לזכויות האדם "בצלם" דיווח כי באותו יום נפגע גם אדם בן 23, בזרועו, מירי תחמושת חיה של כוחות ישראליים.

 

בדיווחים בכלי תקשורת ישראליים נאמר כי שרי הביטחון והחוץ של ישראל העלו שניהם את הסברה כי הפלסטינים זייפו את ראיות הווידיאו לירי הקטלני. טענה כזו הועלתה גם על-ידי גורם ביטחוני בכיר ששמו לא ננקב. אולם, גורמים אלה לא סיפקו תיאור חלופי של האירועים. מדברי עדיי ראייה וכן על-פי מסמכים רפואיים, תיעוד וידיאו במצלמות אבטחה וכן תיעוד ווידיאו של כלי תקשורת ותצלומי סטילס של עיתונאים שארגון Human Rights Watch בחן עולה כי כוחות ישראליים ירו אש חיה.

 

הצבא הישראלי הצהיר כי הוא מקיים "תחקיר מבצעי" של הירי, כמו-גם חקירת משטרה. "תחקיר מבצעי" הוא הליך צבאי להפקת לקחים שבמסגרתו קצינים העשויים להיות חלק משרשרת הפיקוד מראיינים חיילים בלבד, ולא עדים אחרים.

 

מצ"ח ומשטרת ישראל חוקרות גם הן את כוחות הצבא והמשטרה הישראליים המעורבים בתקריות. חקירות אלה עשויות לכלול ראיונות עם עדיי ראייה, ותושבים בביתוניא אמרו כי חוקרים ישראליים ביקרו באתר שבו בוצעו מעשי ההרג ושוחחו עם תושבים פלסטינים מספר פעמים מאז האירועים, אולם לא ניסו לסגור את השטח כדי לשמר ראיות. על-פי דיווחים ממשלת ישראל והממשלה הפלסטינית הקימו ועדת חקירה משותפת, אולם לא נמסר מידע כלשהו בנוגע לתחום הפעולה שהוגדר לה ונראה כי הוועדה טרם התכנסה.

 

ארגון Human Rights Watch בחן תיעוד וידיאו שצילמו עיתונאים פלסטינים ב-15 במאי ואשר בו נראים כוחות ישראליים במקום האירוע כשהם מצוידים במצלמות, והסניף הפלסטיני של הארגון הבינלאומי להגנה על זכויות הילד "די-סי-איי פלסטין" אמר כי מוחמד עזה הצהיר כי ראה כוחות ישראליים מצלמים את העימותים במצלמות וידיאו או סטילס. לדברי ארגון Human Rights Watch, כדי לוודא שהאירוע ייחקר בשקיפות ובמהירות על ישראל לפרסם את תיעוד הווידיאו והסטילס המלא והבלתי ערוך שצילמו כוחותיה.

 

לדברי ויטסון, "טענת הצבא הישראלי שכוחותיו לא ירו שום תחמושת חיה ב-15 במאי אינה עומדת במבחן הראיות. כדי לשים קץ לתרבות הפטור מעונש שממחיש אירוע אחרון זה, על בנות בריתה של ישראל להפעיל עליה לחץ כבד ומתמשך ועל פלסטין לבקש מבית הדין הפלילי הבינלאומי להחיל עליה את סמכותו".

 

אביו של מוחמד עזה ועדי ראייה אמרו לארגון Human Rights Watch כי כוחות ישראליים ירו בבנו ופצעו אותו בחזהו בסביבות השעה 12:20, במרחק של כ-15 מטרים מהמקום שבו נורו למוות מאוחר יותר נווארה וסלאמה. כוחות ישראליים ירו בנווארה בחזהו בסביבות השעה 13:45. הכדור יצא דרך גבו. הכוחות הישראליים ירו בסלאמה בגבו בשעה 14:58, והכדור יצא דרך חזהו.

 

בתיעוד הווידיאו ניתן לראות את נווארה מיידה אבנים בשלב מסוים של פעולת המחאה, אולם ניתן לראות בו גם כי נווארה לא יידה אבנים בעת שנורה, וכך גם סלאמה. ארגון Human Rights Watch לא צפה בתיעוד וידיאו כלשהו של הירי במוחמד עזה. לדברי עזה, הוא לא יידה אבנים בעת שנורה. נראה כי גם אם הנערים יידו אבנים בעת שנורו, אין כמעט אפשרות שנשקפה מהם סכנת חיים כלשהי בהתחשב במרחק הרב בינם לבין הכוחות הישראליים, שחסו באופן חלקי מאחורי קיר תמך מבטון, על מורדות גבעה הנמצאת במרחק של כ-60 מטרים מהמקום בו נורו.

 

עדיי ראייה אמרו לארגון Human Rights Watch כי במקום האירוע נכחו שתי קבוצות של כוחות ביטחון ישראליים. קבוצה אחת של חיילים וכלי רכב צבאיים הייתה במרחק של כ-230 מטרים מהמקום, והקבוצה השנייה, של שוטרי משמר הגבול, הייתה המרחק של כ-60 מטרים מהמקום שבו נהרגו הנערים. לדברי עדיי ראייה, מוקדם יותר באותו יום שוטרים בקבוצה השנייה ירו כדורי "גומי" וגז מדמיע על נערים פלסטינים. מבחינה של מקום האירוע על-ידי ארגון Human Rights Watch עולה כי לאנשי כוחות הביטחון היה נתיב ירי נקי משני המקומות שבו היו מוצבים אל המקום שבו נהרגו הנערים.

 

ב-19 במאי פרסם הסניף הפלסטיני של הארגון הבינלאומי להגנה על זכויות הילד "די-סי-איי פלסטין" קטעי וידיאו ערוכים שצולמו במצלמות האבטחה שהוצבו בחזיתו של בניין סמוך. בתיעוד מצולמים נווארה וסלאמה, כשהם נורים, ככל הנראה, נופלים לפתע על הקרקע, ונישאים מהמקום על-ידי מפגינים אחרים. בתגובה הצהיר הצבא כי "מדובר בסרטון מגמתי וערוך" וכי הוא "אינו משקף את התקרית האמיתית ואת "האלימות בהפרת הסדר". גורם בכיר במשרד הביטחון ששמו לא ננקב אמר לכלי התקשורת הישראלית כי סביר ש"הסרטון פוברק".

 

ארגון Human Rights Watch קיבל מהארגון לזכויות האדם את חומרי הווידיאו הלא ערוכים משלוש מצלמות אבטחה ושוחח עם בעל המצלמות, פאח'ר זאיד, בן 47. שתיים מהמצלמות היו מכוונות אל האזור שבחזית הבניין של זאיד, ובתיעוד הווידיאו במצלמות אלה נראים הנערים בעת שנורו, בעוד המצלמה השלישית הייתה מכוונת אל האזור שבין הבניין לבין הקבוצה הקרובה ביותר של כוחות ישראליים. זאיד הוא בעליה של נגריה בקומת הקרקע של הבניין והוא גר בדירה בקומה הראשונה שלו. לדבריו הוא ראה את הירי ממרפסת ביתו. בחומרי הווידיאו הלא ערוכים אין שום ראייה לכך שלחיילים נשקפה סכנה כלשהי מהנערים בשום שלב בעת שהופיעו בתיעוד הווידיאו, לרבות הרגע שבו נורו. ארגון "בצלם" לזכויות האדם בחן גם הוא את חומרי הווידיאו המלאים ופרסם באינטרנט קטעים מהתיעוד משתיים ממצלמות האבטחה.

 

משפחתו של נווארה הראתה לארגון Human Rights Watch קליע שלדבריה בן דודו של נווארה מצא בתרמיל הגב שאותו נראה נווארה נושא בתיעוד הווידיאו, בעת שנורה. לדברי אביו של נווארה, בנו הלך להפגנה לאחר שנכח בבית הספר מוקדם יותר באותו יום. ארגון Human Rights Watch בחן חור בתרמיל הגב שנגרם ככל הנראה על-ידי קליע, וכן את ספרי הלימוד וניירות שהוכתמו בדם, ואת הקליע. מדובר בקליע בעל מעטפת מלאה המיועד לירי מטווח מוגדל, שקוטרו בין 5 ל-6 מילימטר.

 

ב-22 במאי פרסמה סוכנות "סי-אן-אן" תיעוד וידיאו משלה שבו נראה כוח של משמר הגבול, שהיה מוצב במרחק של כ-60 מטרים מהמפגינים הפלסטינים, כשהוא יורה לעבר המקום שבו נורה נווארה. שניות לאחר מכן נראית בסרטון קבוצה של פלסטינים הנושאת את נווארה מהמקום אל אמבולנס.

 

בדברי פרשנים כמו גם בדיווחים בכלי תקשורת נקבע באורח שגוי כי לא ייתכן שבתיעוד הווידיאו של סוכנות "סי-אן-אן" נראים כוחות ישראליים היורים תחמושת חיה כיוון שעל רובי הסער הנראים בסרטון מורכבים התקנים המשמשים לירי כדורי "גומי". אולם, הצבא הישראלי השתמש לפחות בסוג אחד של התקן לרובי סער, המיוצר על-ידי תע"ש, המאפשר לכוחות לירות כדורי "גומי" אך גם לירות תחמושת חיה מבלי להסירו. בעלון שפורסם בנוגע להתקן נאמר כי את ה"משגר" שאורכו 22 סנטימטרים ניתן "להתקין על כל רובה עם סתרשףNATO  והוא מאפשר יכולות של ירי קטלני מידי של 5.56 מ"מ מבלי להסיר את המתאם".

 

לארגון Human Rights Watch אין אפשרות לקבוע אם הירי המתועד בווידיאו הוא של קליע חי או כדור "גומי", או לפסול את האפשרות שנווארה נהרג מירייה אחרת שאינה מתועדת בווידיאו.

 

ב-28 במאי דיווחו כלי תקשורת ישראליים כי לאחר שחוקרי מצ"ח צפו בתיעוד הווידיאו של ההפגנה שהתקיימה ב-15 במאי על-ידי סוכנות "סי-אן-אן", הם קבעו כי חייל מיחידת דובר צה"ל ירה שני כדורי "גומי" על קיר הסמוך למפגינים הפלסטינים בניסיון לפזרם. החקירה העלתה כי החייל ביקש ממפקד במג"ב להשתמש ברובה הסער שלו, ירה את היריות, והשיב את הנשק. הצבא השעה את החייל כיוון שהוא לא הוסמך להשתתף באורח פעיל בפעולה לפיזור ההפגנה או לירות את כדורי ה"גומי". אולם, על-פי הדיווחים החקירה ניקתה את החייל מחשד לירי תחמושת חיה.

 

ארגון Human Rights Watch קיבל מהמרכז הרפואי ברמאללה מסמכים רפואיים מתאריך 15 במאי. על-פי הדו"חות הרפואיים, עזה נפגע מירי בבית החזה הקדמי השמאלי ובריאה השמאלית. נווארה נפגע מירי בחזה ובכבד, וסבל מדימום עז ומקרע בוריד הנבוב(vena cava)  התחתון. מותו של סלאמה, שמשפחתו מוכרת גם בשם המשפחה אבו דאהר, נקבע מיד עם הגיעו, ועל-פי הדו"חות הרפואיים הוא נפגע מקליע שחדר לצדו הימיני של גבו ויצא משמאל לעצם בית החזה, כשהוא פוצע את לבו.

 

עיתון הארץ דיווח כי "חוקר צבאי ישראלי אמר [...] שייתכן שהירי נורה מהצד הפלסטיני, ולא בידי כוחות ישראליים". זאיד, בעל החנות שהיה עד לירי, אמר כי ב-23 במאי הוא שמע גורמים צבאיים שהגיעו לביתו מדברים זה עם זה בעברית ומעריכים שהירי בוצע על-ידי פלסטיני.

 

אולם, פצעי הכניסה בגופם של הנפגעים, תיעוד הווידיאו, והצהרות עדיי ראייה מלמדים כולם ברמת סבירות גבוהה כי הירי בוצע מכיוון שבו היו מוצבים כוחות ישראליים. אין זה סביר כלל שפלסטיני ירה באופן חוזר ונשנה ברובה סער מבלי שהדבר הורגש על-ידי הכוחות הישראליים, המפגינים והעיתונאים שנכחו בזירה ברציפות במשך כמה שעות לפני ואחרי הירי.

מאז חודש ספטמבר 2000 הרשיע הצבא הישראלי שישה חיילים בהרג בלתי חוקי של פלסטינים; לדברי הארגון הישראלי לזכויות האדם "יש דין" העונש הכבד ביותר שהושת על חייל היה שבעה וחצי חודשי מאסר. לפי דיווחי "בצלם", ארגון ישראלי אחר לזכויות האדם, במהלך תקופה זו, כוחות ישראליים הרגו יותר מ-3,100 אזרחים פלסטינים שלא השתתפו במעשי איבה. זאת בנוסף לפלסטינים אחרים שנהרגו בידי כוחות ישראליים במהלך פעילויות לאכיפת חוק בגדה המערבית.

 

נזאל, בן 28, צלם ועיתונאי מטעם העיתון "ראיה ניוז" אמר לארגון Human Rights Watch כי הגיע לזירת האירוע בסביבות השעה 13:30, לאחר שהעימותים החלו. מאוחר יותר הוא שמע כוחות ישראליים יורים הן כדורי "גומי" והן תחמושת חיה. עדיי ראייה בהפגנות, כמו גם פעילים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים לזכויות האדם העוסקים בניטור הפגנות, אישרו פעמים רבות כי ניתן להבחין בקלות בין צליל של ירי חי לבין צליל הירי של סוג כדורי ה"גומי" הנמצא בשימוש צה"ל. לדברי נזאל:

 

היו שבעה או שמונה חיילים רגליים באזור גבוה, מאחורי קיר בטון וגדר, במרחק של כ-60 מטרים. היו גם הרבה [כלי-רכב צבאיים], במרחק של בערך 200 מטרים מאיתנו. היו עשרות מפגינים, רובם לא עשו כלום חוץ מלצפות, ובערך 20 אחרים יידו אבנים. שניים או שלושה מהם רצו קדימה ויידו אבנים מדי פעם, אבל בגלל שהחיילים היו באזור גבוה ומוגן, נראה שאף אחת מהאבנים לא פגעה בהם ממש. הם כל הזמן ירו גז מדמיע וכדורי גומי, ומדי פעם שמענו ירי חי.

 

התחלתי לצלם את העימותים ברגע שהגעתי לשם. נדים [נווארה] החליט לחצות את הכביש. באותו זמן הוא לא יידה אבנים; הוא פשוט חצה את הכביש. ברגע שהוא היה באמצע הרחוב הוא נורה ישר בחזה. ראיתי את זה. הייתי רק במרחק של 15 מטרים ממנו. שמעתי את הקליע, והוא נפל על הארץ ולא זז.

 

דבריהם של זאיד, בעל החנות, ועיתונאי נוסף, עבאס ממוני, איששו את דיווחו של נזאל.

 

נזאל צילם סדרה של תצלומים מהירים שבהם נראה קליע כשהוא עף לכיוון הקבוצה המפנה את נווארה, וככל הנראה פוגע בראשו של אדם שלבש אפודת חובש זוהרת. בתמונות הבאות נראה האיש כשהוא מועד ואוחז בראשו. נזאל אמר:

 

קבוצה של נערים רצה לעזור [לנווארה] ולקחת אותו משם, ובזמן שהם לקחו אותו לאמבולנס שהיה במרחק של 50 מטרים משם, כדורי ה"גומי" והגז המדמיע לא נפסקו. אחד מהאנשים של האמבולנס רץ לפגוש את הנערים באמצע הדרך, ובזמן שהוא סחב את נדים לכלי הרכב, הוא נורה בכדור גומי בחלק האחורי של הראש שלו. הוא החזיק את הראש שלו ונפל על הארץ.

 

מוחמד דרבייה, סטודנט בן 22, אמר לארגון Human Rights Watch כי הוא הגיע למפגינים בערך כאשר נווארה נורה והיה עד לירי בסלאמה:

הם השתמשו בגז מדמיע ובכדורי גומי. הייתי עם מוחמד, במרחק של מטר אחד ממנו. שמעתי ירייה אחת של תחמושת חיה; יש לזה צליל אחר מאשר לכדורי גומי. הוא נפגע מיד. בזמן שירו בו הוא התרחק בהליכה מהעימותים. הוא לא היה בחזית של הקבוצה שהייתה הכי קרובה לחיילים אלא התרחק מהם לאחור. הרמנו אותו וסחבנו אותו לאמבולנס.

מוחמד עזה, בן 15, אמר לארגון Human Rights Watch שכוחות ישראליים ירו בו בגב מוקדם יותר במהלך ההפגנות. עד ראייה שביקש ששמו לא יוזכר אישר כי עזה היה במרחק של כמה עשרות מטרים מהכוחות הישראליים הקרובים ביותר, דבר המלמד על כך שלא נשקפה להם כל סכנה ממנו באותה עת.

 

כוחות ישראליים השתמשו באורח חוזר ונשנה באש חיה נגד פלסטינים במהלך הפגנות, לרבות בעת האחרונה בביתוניא, וירו בפלסטינים שמהם לא נשקפה להם כל סכנה. ב-14 באפריל כוחות ישראלים ירו ירי חי במוחמד יאסין, צלם מתנדב של "בצלם", בעת שצילם הפגנה בביתוניא. בתיעוד וידיאו שצולם על-ידי צלם אחר, ואשר נבחן על-ידי ארגון Human Rights Watch, נראה יאסין כשהוא עומד בצד הכביש ומצלם את ההפגנה, מבלי להשתתף בה, ומבלי שנשקפה ממנו סכנה לכוחות ישראליים. יאסין, שלבש אפוד צהוב זוהר, נורה בחזיתו של אותו מבנה ובמרחק של כ-10 מטרים מהמקום שבו נהרגו נווארה וסלאמה. בצלם דיווח כי ב-4 באפריל כוחות ישראליים ירו בכדורי טוטו בחמישה אנשים נוספים בביתוניא וכי הנפגעים נלקחו לבית החולים ברמאללה.

 

בחודשים ינואר ודצמבר 2013 תיעד ארגון Human Rights Watch ירי קטלני של כוחות ישראליים בשני נערים פלסטינים שמהם לא נשקפה כל סכנה לכוחות, בגדה המערבית. הצבא לא העמיד איש לדין באף אחד מהמקרים. בנתיחה שלאחר המוות שנערכה בגופתו של וג'יה א-רמחי, בן 15, שנורה על-ידי כוחות ישראליים בגבו ממרחק של כ-200 מטרים בסמך למחנה הפליטים ג'לזון בדצמבר 2013, הוצא מגופו קליע. הארגון הפלסטיני לזכויות האדם "אל-חאק" אמר כי הרשויות הפלסטיניות לא הצליחו להעביר את הקליע לירדן לצורך בדיקה בליסטית כיוון שהצבא הישראלי לא נתן את האישור הדרוש להעברתו דרך מעבר הגבול הנמצא בשליטה ישראלית.