(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על ממשלת ארה"ב לתמוך בצעדים הפלסטיניים להצטרפות לאמנות בינלאומיות המקדמות את כיבוד זכויות האדם, במקום להתנגד לכך.

ב-1 באפריל 2014 חתם המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס על כתבי הצטרפות ל-15 אמנות, לרבות אמנות הליבה בתחום זכויות האדם ודיני המלחמה. ב-2 באפריל העידה שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוור בפני הקונגרס בתגובה ל"צעדים הפלסטיניים החדשים" כי ה"מחויבות העמוקה" של ארה"ב "לעמוד לצד ישראל," "כוללת את התנגדותנו האיתנה לכל פעולה [פלסטינית] חד צדדית בזירה הבינלאומית".

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "מטריד שממשל אובמה, שהתנגד כבר בעבר לדרישה כי ישראל תיתן דין וחשבון בינלאומי על הפרות של זכויות האדם, מתנגד גם לצעדים לאימוץ אמנות המחייבות רשויות פלסטיניות לשמור על זכויות האדם. על ארה"ב להפעיל הן על הפלסטינים והן על ישראל לחץ לשפר את ציותן לסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם".

אימוצן של אמנות זכויות האדם ודיני המלחמה על-ידי פלסטין לא יוביל לשינוי כלשהו בחובותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל.

עבאס חתם על כתבי הצטרפות לאמנות ליבה בתחום זכויות האדם, לרבות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתית ותרבותיות והאמנות בדבר זכויות הילד; האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים וכן אמנות נגד עינויים, אפרטהייד ורצח עם. כמו כן חתם עבאס על בקשה לאפשר לפלסטין להצטרף לאמנות בדבר דיני המלחמה, לרבות אמנת האג משנת 1907, ארבע אמנות ג'נבה משנת 1949 והפרוטוקול הראשון הנספח להן.

האמנות לזכויות האדם שעליהן חתם עבאס יטילו על הרשות הפלסטינית חובות לכבד את זכויות האדם של האנשים הנתונים לסמכותה ולשליטתה האפקטיבית, להגן עליהן ולממשן. הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לא הייתה זכאית לחתום על אמנות לזכויות האדם אולם בעלי תפקידים רשמיים ברשות התחייבו שוב ושוב לכבד את נורמות זכויות האדם. ארגון Human Rights Watchתיעד הפרות חמורות של זכויות האדם בידי כוחות הביטחון הפלסטיניים, ובכלל זה עינויים, מעצרים שרירותיים, ודיכוי חופש הביטוי וההתכנסות.

אישרורן של אמנת האג ואמנות ג'נבה יחזק את החובה החלה על הכוחות הפלסטיניים לציית לכללים בינלאומיים בכל הנוגע לסכסוך מזוין. על ארגונים פלסטיניים חמושים כבר חלות חובות מתוקף המשפט הבינלאומי המנהגי הנוגע לסכסוך מזוין, לרבות איסורים על פגיעה מכוונת באזרחים ועל ביצוע התקפות שאינן מבחינות בין אזרחים לבין לוחמים. ארגונים חמושים ברצועת עזה, הפועלים מחוץ לשליטתה האפקטיבית של ההנהגה הפלסטינית שחתמה על ההסכמים, ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו התקפות רקטות חסרות הבחנה על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים.

עבאס חתם על האמנות מטעם מדינת פלסטין. בשנת 2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של מדינה משקיפה שאינה חברה.

נראה כי התנגדותה של ארה"ב להצטרפותה של פלסטין לאמנות זכויות האדם נובעת בחלקה מכך שהיא חוששת שהדבר יגביר את התמיכה במעמדה של פלסטין כמדינה מחוץ למסגרת המשא ומתן עם ישראל. על-פי עדותה של פאוור לתת-הוועדה של הקונגרס ב-2 באפריל, ארה"ב מקיימת "פגישה חודשית עם הישראלים" כדי לתאם תגובות לפעולות פלסטיניות אפשריות באו"ם, שארה"ב חוששת כי ישבשו את המשא ומתן לשלום. לדברי פאוור, עד לחידוש המשא ומתן בשנת 2013 ארה"ב "נאבקה בכל החזיתות" כדי למנוע פעולות פלסטיניות כאלה. בהתייחסה לחקיקה אמריקנית החוסמת מימון של ארה"ב לסוכנויות או"ם המקבלות את פלסטין כחברה, ציינה פאוור: "הרוח שמאחורי החקיקה היא להרתיע מפני פעולה פלסטינית [באו"ם], זה מה שאנחנו עושים כל הזמן וזה מה שנמשיך לעשות".

ייתכן גם שארה"ב חוששת כי המהלכים הפלסטיניים הם רק צעד ראשון לקראת הצטרפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). אולם עבאס לא חתם על אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אשר תאפשר לבית הדין להחיל את סמכותו על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם המבוצעים בפלסטין או בידי פלסטינים. בהערתה אמרה פאוור כי ארה"ב "נחושה לחלוטין" כי פלסטין לא תצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי כיוון שהדבר "מהווה באמת איום חמור ביותר על ישראל" ויהיה "הרסני עבור תהליך השלום".

מכל מקום, לדברי ארגון Human Rights Watch, ארה"ב שוגה בהתנגדותה לצעד העשוי להוביל להגברת כיבודן של זכויות האדם, דבר שיוכל ליצור אווירה טובה יותר עבור המשא ומתן לשלום.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "על ארה"ב להפסיק לתת לחששותיה האחרים לעמוד בדרכו של צעד היכול להגביר את כיבוד זכויות היסוד מצד הרשויות הפלסטיניות וארגונים חמושים. ארה"ב שגתה כשהחליטה להתנגד להגנה גדולה יותר על זכויות האדם".

ב-1 באפריל, היום שבו חתם עבאס על כתבי ההצטרפות לאמנות, שבה ישראל ופרסמה מכרזים לבנייתן של 708 יחידות דיור בהתנחלות הישראלית גילה, בעוד הכוחות הישראליים הרסו 32 בתי מגורים ומבנים אחרים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית הכבושה, ועקרו מבתיהם בכפייה 60 בני אדם, כך לפי מידע שנאסף על-ידי העמותה הישראלית "עיר עמים" ועל-ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים. על-פי אמנת ג'נבה ואמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הקמת התנחלויות והעברה כפויה מכוונת של אזרחים מבתיהם ומקהילותיהם בשטח הכבוש הם פשעי מלחמה.

ישראל אישררה את אמנות הליבה של זכויות האדם אולם היא טוענת רשמית כי חובתה לשמור על הזכויות המעוגנות בהן לא חלה על הפלסטינים בשטח הנתון לכיבושה, שבו, לדבריה, חלים דיני המלחמה באורח בלעדי. גופי זכויות האדם של האו"ם דחו טיעון זה מכל וכל וקבעו כי חובותיה של מדינה כובשת בתחום זכויות האדם חלות על האנשים החיים תחת שליטתה האפקטיבית. בנוסף, ישראל טוענת כי אמנת ג'נבה הרביעית, שאוסרת על העברת אוכלוסייתה לתוך השטח הכבוש, אינה חלה על ההתנחלויות בגדה המערבית. גם טענה זו נדחתה כמעט כליל בזירה הבינלאומית.