(ירושלים, 25 בנובמבר 2013) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי רשויות חמאס ברצועת עזה הטרידו פלסטינים שנחשדו בתמיכה בקבוצת הפעילים "תָמָרוד עזה". על הרשויות להפסיק את ההטרדה, להתיר לקבוצה לקיים הפגנות ושומה עליהן לחקור טענות בדבר עינויים של תומכי תמרוד. תמרוד ("מרד") ביקרה את מה שהיא מכנה ממשל לא תקין של חמאס וכן הפרות שמבצעים לדברי הקבוצה שירותי הביטחון, וקראה לחמאס לוותר על השלטון ולקיים בחירות.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם ארבעה גברים שנעצרו על-ידי משטרת חמאס ומנגנון ביטחון הפנים בחשד לתמיכה בקבוצה ועם שלושה אחרים שזומנו לחקירה לאחר שהקבוצה פרסמה ברשת האינטרנט סרטון וידיאו בחודש יולי. שלושה מהגברים אמרו כי חוקרים עינו אותם כיוון שפרסמו הצהרות תמיכה בתמרוד בפייסבוק או הצביעו על תמיכתם בקבוצה בדרך אחרת. אחרים תיארו מעשי איומים והטרדה.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הניסיונות של חמאס להשתיק את תמרוד מתיישבים עם דפוס מפחיד של דיכוי חופש הביטוי וחופש ההתכנסות הלא אלימה בעזה. על משרד הפנים של חמאס לאפשר לפלסטינים לקיים הפגנות לא אלימות ולהפסיק להעמיד לדין מבקרי שלטון".
תמרוד ביטלה את ההפגנה שתוכננה ל-11 בנובמבר 2013, כיוון שלדברי חברים בקבוצה הם חששו ששירותי הביטחון של חמאס יפעילו כוח מופרז כדי לפזרה. פעיל פוליטי בעזה אמר לארגון Human Rights Watch כי תמרוד לא ביקשה מרשויות חמאס רישיון לקיים את ההפגנה כיוון ש"אנשים חששו" להיעצר ולהיחשף להתעללות. לדברי הפעיל, בחודש אוגוסט עצרו אותו רשויות חמאס לזמן קצר לאחר שביקש רישיון לקיים הפגנה, הורו לו לבטל את ההפגנה וסרבו ללא הסבר להנפיק את הרישיון המבוקש. רשויות חמאס מעולם לא הציגו ראיות כלשהן המלמדות על כך שתמרוד קוראת לשימוש באלימות או קשורה למעשים אלימים.
סטודנט בשנות העשרים לחייו אמר לארגון Human Rights Watch כי אנשי מנגנון ביטחון הפנים של חמאס עצרו אותו ב-4 בספטמבר וחקרו אותו במשך 11 ימים, לעתים תוך שימוש בעינויים. הוא הוחזק במעצר עד ל-23 בספטמבר. ארגון Human Rights Watch אינו נוקב בשמו של הסטודנט או של איש מפעילי תמרוד שרואיינו, מחשש לביטחונם.
לדברי הסטודנט, "אחרי הרבה שאלות, התברר שהפשע שלי היה שעשיתי 'לייק' על דף של תמרוד בפייסבוק". לדבריו, החוקרים כיסו את ראשו בשק, הכו אותו, אילצו אותו לעמוד במשך חמש שעות רצופות בכל פעם, ותלו אותו שוב ושוב מעל הקרקע כשידיו קשורות למעלה. הוא סיפר:
הם הכריחו אותי לתת להם את מכשיר הטלפון שלי ואת הסיסמאות שלי לפייסבוק ולהוטמייל, ובמשך שלושה ימים שאלו אותי על אנשי הקשר שלי ועל הדף שלי [בפייסבוק]. השגרה היומיומית הייתה עמידה, חקירה ותפילה. היה לי שק על הראש כל הזמן. אני לא יכול להפסיק לחשוב על מה שקרה לי. מאז השחרור, אני לא מצליח להירדם עד לפנות בוקר. אני כל הזמן חושב על מה שקרה.
אמו של הסטודנט אמרה לארגון Human Rights Watch כי בשבוע הראשון למעצרו הרשויות סירבו לאשר את מקום הימצאו. "בסוף הם התקשרו אלינו ואמרו לנו שהוא צריך לבנים להחלפה וכסף כדי לקנות לעצמו אוכל באנסאר [מתקן מעצר]. הם לא אמרו לנו שהוא צריך עורך דין. לקח עשרה ימים עד שמסרו לו את הבגדים".
לדברי הסטודנט, גורמים ביטחוניים רשמיים של חמאס ברצועת עזה זימנו אותו שוב ב-30 בספטמבר, שמו שק על ראשו, וחקרו אותו במשך ארבע שעות נוספות.
תומך אחר של תמרוד, עיתונאי בשנות העשרים לחייו, אמר לארגון Human Rights Watch כי ב-3 בספטמבר, בשעות הבוקר, אנשי מנגנון ביטחון הפנים של חמאס זימנו אותו למשרדיהם בעיר עזה, וכי במקום זה חוקרים שמו שק על ראשו, חקרו אותו על דף הפייסבוק של תמרוד, תלו אותו מהתקרה מזרועותיו, אילצו אותו לעמוד בתנוחה מכאיבה במשך כשעה, והכו אותו:
הם האשימו אותי שאני מתנועת פתח [יריבתה הפוליטית של חמאס], אבל אמרתי שאני רק תומך [של פתח] ולא יותר מזה, ושאני לא יודע שום דבר ספציפי על הארגון. הם עברו לשאול אותי על תמרוד ואמרו לי לדבר על התפקיד שלי, שאין שום צורך שאחטוף מכות.
העיתונאי אמר שהוא סרב לדבר על הקבוצה ושוחרר באותו לילה, אבל זומן להתייצב שוב באותו מתקן למחרת היום. לדבריו, "חיכיתי במשך שעתיים, ואז הם שמו לי שק על הראש והרביצו לי. החוקר צעק עלי שתמרוד זה רע, שאני צריך להרגיש אשם. הם הכריחו אותי לתת להם את הסיסמאות לדואר האלקטרוני ולחשבון הפייסבוק שלי ולקחו את תעודת העיתונאי שלי". אנשי מנגנון ביטחון הפנים שחררו את העיתונאי בלילה ההוא, ולאחר מכן השיבו לו את תעודת העיתונאי.
תומך תמרוד שלישי, מהנדס בשנות הארבעים לחייו, אמר לארגון Human Rights Watch כי שירותי הביטחון של חמאס זימנו אותו ב-10 בספטמבר לחקירה. לדבריו, חוקריו האשימו אותו בכך שהוא עובד עבור מחמוד עבאס, מנהיג פתח ונשיא הרשות הפלסטינית, ובכך ש"קיבלתי חומרים של תמרוד, עלונים ודברים מ[חברים בקבוצה שנסעו ב]ג'יפ. אני תומך של פתח, אבל זה הכול. הם כל הזמן אמרו לי להתוודות, לספר להם על מה שקרה לפני שלושה ימים. אבל לא היה לי מושג מה קרה לפני שלושה ימים". הוא אמר כי אולץ לשבת על כיסא של ילדים, ואז הועבר לחדר אחר וצווה לעמוד:
היה חם מאוד. חיכיתי שעות, אולי כל הלילה, אני לא יודע. כבר לא הייתי מסוגל לשמוע. איבדתי תחושה ברגליים [מרוב עמידה] אז התכופפתי קצת. ואז הכו אותי בצוואר, מאחורה, ואמרו לי שיכו אותי שוב אם לא אעמוד ישר. הצלחתי [לעמוד במשך] עוד שלושים דקות, הייתי חייב לנוח, והכו אותי שוב. הייתי כל כך עייף שפשוט נשכבתי. לא היה לי אכפת אם הם יירו בי.
המהנדס אמר כי חקירתו נמשכה למחרת היום. לדבריו, "אחרי שהכחשתי שאני יודע משהו על ג'יפ עם חומרים של תמרוד, מישהו נכנס ושאל אם אני בצרות. מישהו אחר אמר שכן, ואז הם הכו אותי כל כך קשה שנפלתי אחורה עם הכיסא שלי, כשהרגליים שלי באוויר. הם התחילו להכות את הבהונות שלי עם פטיש קטן. זה כאב מאוד".
אנשי הביטחון שיחררו את המהנדס בלילה ההוא, אך זימנו אותו להפקיד את המחשב הנייד שלו ב-16 בספטמבר. הוא נחקר שוב, ונאמר לו שלא "להפיץ שקרים" בנוגע להתעללות בו בחקירה, אם כי לדבריו, לא התעללו בו שוב. הוא סיפר כי ב-17 בספטמבר, בשעות הבוקר המאוחרות, "הם זימנו אותי בטלפון לבוא שוב כדי שהם יוכלו לסגור את התיק". אחרי שחיכה שלושים דקות, אנשי ביטחון כיסו את עיניו וחקרו אותו שוב בנוגע לקשרים שלו כביכול עם פתח. הם שחררו אותו מאוחר יותר ביום ההוא.
עיתונאי נוסף בשנות הארבעים לחייו ופעיל פוליטי בשנות העשרים המאוחרות לחייו אמרו לארגון Human Rights Watch כי קיבלו איומים אנונימיים על חייהם בטלפון בגין תמיכתם בתמרוד. העיתונאי אמר כי ב-4 ביולי, לאחר שכתב מאמר שתמך בתמרוד, הוא קיבל שיחת טלפון ממספר חסוי ובה הדובר "הזדהה כחבר בקסאם [גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס] ואמר שהם יהרגו אותי". לדבריו, גורם בחמאס הרגיע אותו מאוחר יותר ואמר לו ש"לאיום לא היה אישור רשמי".
הפעיל אמר שהוא הצטרף לדף הפייסבוק של תמרוד עזה ב-3 ביולי, כאשר הקבוצה העלתה לרשת סרטון וידיאו, ו"קיבלתי איומים אנונימיים בטלפון שיחתכו לי את הלשון, ושהם נותנים לי 'אזהרה אחרונה'". הפעיל, שאמר כי אינו תומך לא בחמאס ולא בפתח, התקשר למשטרה בעזה כדי לבקש הגנה, אך ב-15 ביולי עצרו אותו אנשי ביטחון של חמאס, חקרו אותו והתעללו בו, הן בחשד שהוא תומך בתמרוד והן בשל תפקידו בהפגנה שהתקיימה בעזה ביום ההוא נגד ההתעמרות של ישראל באזרחיה הבדואים. גורמי ביטחון שחררו את הפעיל בשעות הערב, אך זימנו אותו להמשך החקירה למחרת, ב-16 ביולי. לדבריו, בשני המקרים "שאלו על תמרוד, על החיים האישיים שלי ועל הפגנות, וטענו שאני מקושר לרמאללה", מקום מושבה של הרשות הפלסטינית. "זה היה משפיל. הם איימו עלי ורצו שאחתום על מסמכים שבהם אני מבטיח שאפסיק את הפעילות שלי. הם כפו עליי לשבת בצורה מכאיבה בכיסא קטן של ילדים, במשך שעות, עד ששחררו אותי".
משטרת חמאס זימנה אותו שוב לתחנת משטרה בעיר עזה ב-1 באוגוסט, בשעה 9:00 בבוקר. ביום ההוא תוכננה להתקיים הפגנה:
שאלתי אם יש להם צו, והם אמרו לי לא לדאוג, זה רק כדי שאאסוף רישיון להפגנה. כשהגעתי הם אמרו לי שהבקשה לרישיון נדחתה ושאני צריך לבטל את ההפגנה. הם נתנו לי לצאת אבל עוכבתי שוב, הפעם על-ידי המודיעין. ואז המשטרה התקשרה לשאול למה לא ביטלתי עדיין את ההפגנה. למזלי, הטלפון שלי נשבר בזמן שהייתי עם המודיעין, אז בעצם לא יכולתי לבטל אותה.
הפעיל אמר שהמשיך לקבל שיחות טלפון אנונימיות והודעות טקסט מאיימות עד אמצע חודש ספטמבר, מועד שבו קיבל הודעה אחת ובה איום ש"לא יהיו עוד אזהרות, אבל הם יפעלו".
ארגון Human Rights Watch ראיין פעיל נוסף, אדם בשנות החמישים לחייו, שהביע תמיכה בתמרוד בדברים שכתב. מנגנון ביטחון הפנים של חמאס חקר אותו ב-18 באוגוסט ואיים להעמיד אותו לדין בגין הוצאת דיבה על סמך מאמר שכתב בשנת 2012 ושבו מתח ביקורת על חמאס. לא היה ברור אם החקירה שלו והאיום באישום פלילי היו קשורים לתמיכתו בתמרוד.
ההפגנה שתמרוד קראה לערוך ב-11 בנובמבר נועדה להתקיים ביום השנה התשיעי למותו של יאסר ערפאת, נשיאה הקודם של הרשות הפלסטינית ומנהיג פתח. בשנת 2007 סילק חמאס מרצועת עזה את הרשות הפלסטינית, המונהגת על-ידי פתח.
