(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי כוחות הצבא הישראליים צריכים להפסיק את פעילותם באחד היישובים הבדואיים בגדה המערבית, פעילות שנועדה ככל הנראה לעקור תושבים ממקום מגוריהם ללא הצדקה חוקית. ב-16 בספטמבר 2013 הרס הצבא את כל בתי המגורים ביישוב. הצבא חסם ארבעה ניסיונות של ארגונים הומניטאריים לספק מחסים לעקורים וב-20 בספטמבר חיילים הפעילו כוח נגד תושבים, עובדי ארגונים הומניטאריים ודיפלומטים זרים. על-פי כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, החלים בגדה המערבית הכבושה, העברה מכוונת וכפויה של אוכלוסייה היא פשע מלחמה.

בחודש אוגוסט דחה בית משפט ישראלי מטעמים טכניים עתירה שהגישו תושבי חִ'לְת מַכּחוּל ויישובים בדואיים אחרים נגד צווי הריסה צבאיים. ב-24 בספטמבר, יותר משבוע לאחר הריסת ח'לת מכחול, השהה בית המשפט בצו ארעי כל פעולת הרס נוספת.

לדברי ג'ו סטורק, המנהל בפועל של חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הצבא הישראלי צריך להפסיק עם הניסיונות חסרי ההצדקה שלו להרחיק קהילה בת עשרות שנים בכפייה ממקום מושבה. הכוחות הישראליים לא רק תקפו דיפלומטים אלא גם הרסו את כל המבנים בח'לת מכחול, עד האחרון שבהם, והורו לתושבים לעזוב ולא לחזור לעולם".

ב-16 בספטמבר הרסו הכוחות הישראליים את כל 58 המבנים בח'לת מכחול והותירו בכך לפחות 48 תושבים ללא קורת גג, כפי שעולה מדיווחי האו"ם. תושבים ועובדים בארגונים הומניטאריים מסרו שלאחר מכן חסמו החיילים שני משלוחי סיוע, החרימו את תוכנם, והרסו מחסים שהוקמו בידי ארגון הומניטארי אחר מההריסות שנותרו מפעולות ההרס הראשונות.

עדים רבים סיפרו שב-20 בספטמבר השליכו הכוחות הישראליים "רימוני הלם" על דיפלומטים ועובדי סיוע שניסו להעביר אוהלים וסיוע אחר. מדובר ברימונים לא קטלניים הגורמים לרעש חזק עם פגיעתם וזורים בלבול. עדי ראייה סיפרו כי כוחות ישראליים אף תקפו שני תושבים בדואים, שנזקקו מאוחר יותר לאשפוז, עצרו שלושה, והחרימו את המשאית ואת המטען שבה.

ב-24 בספטמבר החליט בג"ץ על מתן צו ארעי המורה לצבא להימנע "מגירוש העותרים מכפרם ומהריסת המבנים מושא העתירה", אלא אם כן פעולות ההרס מתחייבות "עקב צורכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מבצעיים מובהקים". על-פי פסיקת בית המשפט, עד 8 באוקטובר צריכות הרשויות הישראליות להראות סיבה משפטית תקפה שתצדיק את הריסת המבנים ביישוב.

ארגון Human Rights Watchאמר כי בנוסף לעצירת כל פעולות ההרס בחִ'לְת מַכּחוּל, הצבא הישראלי צריך גם לאפשר העברה של סיוע הומניטארי ולהתיר לקהילה לבנות מחדש את בתיה.

ב-25 באוגוסט דחה בית המשפט עתירה נגד צווי הריסה בח'לת מכחול וביישובים בדואיים אחרים. במקרה זה קבע בית המשפט כי העותרים לא הוכיחו את זיקתם לקרקע במסגרת הבקשות שהגישו לקבל היתרי בנייה, כנדרש בצווים הצבאיים הישראליים. עוד קבע בית המשפט כי לא כל העותרים טענו את אותה הטענה המשפטית. בפסיקתם חייבו השופטים את 21 העותרים לשלם לרשויות הישראליות הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

תושבים סיפרו כי מאז 16 בספטמבר הורו להם גורמים צבאיים פעם אחר פעם לעזוב את היישוב לבלי שוב. חסימת הסיוע ההומניטארי לח'לת מכחול במשך יותר משבוע בידי הכוחות הישראליים שללה מהתושבים מחסה הולם ביישוב ומנעה מזון מצאנם, שפרנסתם באזור המדברי שבו הם חיים תלויה בו.

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על מעשי "העברה בכפייה של [אזרחים], יחידים או רבים" בתוך השטח הכבוש "יהיה המניע להם אשר יהיה", אלא אם כן הדבר נעשה למען ביטחונם של אזרחים במהלך פעולות איבה או אם שיקולי הכרח צבאיים מחייבים זאת. גם כאשר מותר להעביר בכפייה, ההעברה חייבת להיות זמנית ויש לאפשר לתושבים לחזור למקום מוקדם ככל שניתן. הפרה מכוונת של איסור זה היא הפרה חמורה של אמנות ג'נבה, וניתן להעמיד לדין בגינה כפשע מלחמה.

הכוחות הישראליים מצדיקים הריסת מבנים פלסטיניים לא בטענה שמדובר בטעמים צבאיים או בביטחון האוכלוסייה אלא בשיקולים מנהליים, דהיינו בטענה שהמבנים הוקמו ללא היתרי בנייה באזורים שלא יועדו לבנייה לצורך מגורים.

תושבי חִ'לְת מַכּחוּל סיפרו שהם גרים באזור מאז שנת 1967 וכי הם שוכרים קרקע מבעלי אדמות פלסטינים. לדברי תושבים, בשנת 2009 מסר המנהל האזרחי, האחראי על שימוש בקרקעות ותכנון ב"אזור סי" מטעם הצבא הישראלי, צווי הפסקת עבודה האוסרים על כל בנייה נוספת בח'לת מכחול. בשנת 2013 שכרו התושבים את שירותיו של עורך דין, וזה הודיע להם שהצבא הישראלי מסר להם צווי הריסה בשנת 2012. אולם, תושבים סיפרו לארגון Human Rights Watchשמעולם לא ראו את הצווים הללו.

ארגון Human Rights Watchתיעד ביישובים אחרים בגדה המערבית מקרים שבהם המנהל האזרחי לא מסר את צווי ההריסה או את צווי הפסקת העבודה לבעלי הבתים אלא השאיר אותם על סלעים או תלה אותם על ענפי עצים.

ב׳, תושב חִ'לְת מַכּחוּל, אמר שעורך הדין של התושבים השיג בשלב מאורח יותר דחייה של עשרה ימים בביצוע פעולות ההרס וכי שהות זו הסתיימה ב-16 בספטמבר בצהריים. אולם, לדברי ב׳, "הצבא הופיע כאן ביום ההוא בחמש וחצי בבוקר. עד עשר בבוקר הם כבר גמרו להרוס את כל הבתים".

שלושה מתושבי ח'לת מכחול אמרו לארגון Human Rights Watchשהכוחות הישראליים סגרו את שני הצמתים הסמוכים ליישוב, ונכנסו אליו בחמישה ג'יפים, כמה דחפורים, חמישה כלי רכב צבאיים ונגמ"ש. התושב י' סיפר שלאחר הריסת ביתו עזבו הכוחות, וכי בסביבות השעה 13:30 חזר למקום קצין "ואמר לנו לעזוב את האזור ולא לחזור, ואז כשהתרחקתי ממנו ולקחתי את הכבשים למרעה הוא עקב אחריי וזרק עליי רימון הלם".

הצלב האדום הבינלאומי ניסה להעביר לתושבים מחסי חירום עוד באותו יום, אך הכוחות הישראליים החרימו את המחסים; עובדי סיוע הצליחו לחלק רק כמה מוצרי היגיינה ומצרכי מטבח, כפי שמסר דובר מטעמם לארגון Human Rights Watch. ב-17 בספטמבר, בשעה 8:30 בבוקר, חזר הצלב האדום לאזור במשאית שהובילה אוהלים, מזרנים ואספקה נוספת.

י' סיפר לארגון Human Rights Watch:

הם הקימו שניים מהאוהלים ואז צה"ל בא. אחד מהם אמר שקוראים לו חמודי ושהוא אחראי על האזור. ישבנו בשני האוהלים והחיילים הרסו אותם על הראש שלנו, בידיים. הצלב האדום לא היה יכול למנוע מהם לעשות את זה. הם לקחו את האוהלים ושמו אותם בנגמ"ש, והם הכריחו את הצלב האדום להרחיק את המשאית עם יתר האוהלים.

דובר הצלב האדום הבינלאומי אמר שצה"ל החרים מחסי חירום ומנע את העברתם של אחרים.

ב-18 בספטמבר שלח ארגון פלסטיני הומניטארי עובדים שיסייעו לתושבי חִ'לְת מַכּחוּל להקים מחסים משיירי מתכת שנותרו מהריסת המבנים המקוריים. לדברי תושבים, בשעה 7:00 בבוקר שבו למקום כוחות ישראליים והרסו שלושה מחסים שהוקמו מחדש.

ב-19 בספטמבר ביקרו באזור דיפלומטים זרים כדי לבחון את אתר ההריסות. למחרת, דיפלומטים מאוסטרליה, ברזיל, האיחוד האירופי, צרפת, יוון, אירלנד, ספרד, שבדיה ובריטניה ונציגי המשרד לסיוע הומניטארי מטעם הנציבות האירופית התלוו לעובדי ארגונים הומניטאריים שניסו, לדברי עדים ועל-פי דיווחי חדשות, להעביר סיוע לח'לת מכחול. כוחות ישראליים הגיעו למקום במהירות והורו לעובדים שלא לפרוק את החומרים.

משרד דובר צה"ל הודיע כי ב-20 בספטמבר "קבוצה של עשרות פלסטינים, יחד עם פעילים זרים... הפריעו לסדר הציבורי [באזור] ויצרו פרובוקציה במהלך ניסיון אלים להקים אוהלים באופן בלתי חוקי" וכן "תקפו ויידו אבנים לעבר כוחות צה"ל שהגיעו למקום כדי להשליט חוק וסדר ופיזרו את ההתקהלות האלימה תוך שימוש באמצעים לא אלימים".

אולם, אחד מעדי הראייה אמר לארגון Human Rights Watch:

לא היו שום ניצוץ או עילה. לצבא היה הרבה זמן, והם הכינו רימוני הלם וזרקו אותם על קבוצת הדיפלומטים, עובדי הסיוע ותושבים מסביב למשאית... לא היה שום צורך להשתמש בכוח.

שני תושבים מח'לת מכחול אושפזו אחרי שחיילים פצעו אותם במהלך העימות. ב' אמר לארגון Human Rights Watchכי כמה חיילים דחפו את אחמד ח'לאף סלאם בני עודה, אדם בשנות השבעים המוקדמות לחייו, מגג מכונית שעליה טיפס במהלך העימות; נכון ל-22 בספטמבר הוא טרם שוחרר מבית החולים.

חיילים הכו תושב אחר, מוחמד עלי מחמוד בשאראת, אדם בשנות החמישים לחייו, בפניו ובבטנו, בשעה שניסה להתערב כשהחיילים עצרו את שני בניו, מונזר, בן 22, ועאסם, בן 33. בשאראת נלקח לבית החולים ושוחרר למחרת, ואילו שני בניו עדיין מוחזקים במעצר. כוחות ישראליים עצרו גם את יוסף בשאראת, בן 35. לא ברור מדוע נעצרו הגברים, אך בסרטוני וידיאו ניתן לראות כמה גברים המנסים להיאחז במשאית עם האספקה ההומניטארית כדי למנוע את החרמתה.

לדברי ב', ב-20 בספטמבר הוא גם ניסה לבנות מחסה קטן לטלה בן יומו, "כי הוא לא יכול פשוט להיות בחוץ בלי מחסה בכלל, ושני ג'יפים צבאיים שהיו לא רחוק ראו אותי ובאו להגיד לי להפסיק. אמרתי לחיילים 'מה אתם עושים? זה רק לכבשים' אבל לא היה להם אכפת".

י' סיפר לארגון Human Rights Watch:

עכשיו הכבשים שלנו בלי מחסה כבר כמה ימים. הם עלולים למות. חונקים אותנו. אין כאן ביטחון בשבילי. כשהשמש שוקעת אני מפחד שהצבא יחזור.

תושבים סיפרו שבחודש מאי העלה הצבא באש את השדות שממזרח לח'לת מכחול וכך מנע מהם להוציא את הכבשים למרעה באזור זה כפי שעשו בשנים קודמות. הצבא מחשיב את האזור המקיף את ח'לת מכחול לשטח צבאי סגור ואוסר את הכניסה אליו.

ח'לת מכחול שוכנת באזור של הגדה המערבית הקרוי "אזור סי", שרשויות הצבא הישראלית שולטות בו שליטה בלעדית. הרשויות הישראליות הגדירו את ייעודי הקרקע באזור סי, ששטחו הכולל עומד על יותר מ-60% מהגדה המערבית, בדרכים המפלות פלסטינים לרעה בניגוד לחוק. בפועל, הצבא הישראלי מתיר בנייה פלסטינית רק באחוז מאזור סי. לעומת זאת, רשויות הצבא הקצו 63% מאזור זה להתנחלויות, כפי שעולה מנתוני ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם.

מאז תחילת שנת 2013 הרסו הכוחות הישראליים 524 מבנים בבעלות פלסטינים בגדה המערבית, כולל במזרח ירושלים, והותירו בכך 862 בני אדם ללא קורת גג, כפי שעולה מנתוני האו"ם. הריסה נרחבת ומכוונת של רכוש אזרחי, אלא כשהדבר נחוץ לחלוטין לפעולות הצבא, גם היא הפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית.