(סרייבו) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפרסם היום כי בני רומה (צוענים), יהודים ומיעוטים לאומיים אחרים בבוסניה והרצגובינה עודם מודרים מהשתתפות בפוליטיקה הלאומית, עשרים שנה אחרי פרוץ המלחמה. ארגון Human Rights Watch אמר כי על בוסניה להסיר מחוקתה, מחוקיה וממוסדות הציבור שלה יסודות של אפליה אתנית לרעת מיעוטים לאומיים.
הדו"ח, שאורכו 62 עמודים וכותרתו "אזרחים סוג ב': אפליה לרעת בני רומה, יהודים ומיעוטים לאומיים אחרים בבוסניה והרצגובינה", שופך אור על האפליה לרעת בני רומה, יהודים ומיעוטים לאומיים אחרים בפוליטיקה ובממשל. שורשיה של אפליה זו נעוצים בחלקם הגדול בחוקת בוסניה משנת 1995 הקובעת שיטת ממשל המבוססת על זהות אתנית ומדירה קבוצות אלה ממשרות פוליטיות בכירות. הדו"ח אף מציג את ההשלכות הרחבות של האפליה על חיי היומיום של בני רומה בכל הנוגע לגישה לדיור, לחינוך, לשירותי בריאות ולתעסוקה.
לדברי בנג'מין וורד, סגן מנהל חטיבת אירופה ומרכז אסיה בארגון Human Rights Watch, "חוקת בוסניה תוכננה לסייע בסיום המלחמה. אבל במדינה אירופית מודרנית אין מקום לאפליה פוליטית לרעת מיעוטים. הגיע הזמן לרפורמה".
בחודש דצמבר 2009 פסק בית המשפט האירופי לזכויות האדם בתיק סיידיץ ופינצי נ' בוסניה והרצגובינה וקבע כי חוקת המדינה מפלה נגד בני רומה ויהודים תוך הפרה של משפט זכויות האדם. החוקה אוסרת על כל אדם שאינו בן אחת משלוש הקבוצות האתניות העיקריות במדינה – הבוסניאקים, הקרואטים והסרבים – להתמודד למשרות הנשיאות התלת-ראשית או לבית העמים הלאומי, הבית העליון של הפרלמנט.
ארגון Human Rights Watch אמר כי יותר משנתיים לאחר פסיקת בית המשפט האירופי לזכויות האדם בוסניה עדיין לא תיקנה את חוקתה ולא שמה קץ לאפליית המיעוטים הלאומיים לרעה במערכת הפוליטית. הבחירות הכלליות נערכו בחודש אוקטובר 2010 לפי השיטה הישנה, והקיפאון האתני מנע את כינונה של ממשלה חדשה במשך יותר משנה. הממשלה החדשה שהורכבה לאחרונה עדיין לא נקטה כל צעד בעניין זה.
גם השלטון האזורי במדינה נגוע באפליה דומה. חוקותיהן של שתי ה"ישויות" המרכיבות את המדינה, רפובליקה סרפסקה והפדרציה של בוסניה והרצגובינה, מקצות משרות על-פי זהות אתנית ועל סמך מפקד האוכלוסין משנת 1991. במפקד זה נמנו פחות מ- 9,000 בני רומה, כיוון שבני רומה רבים הזדהו בזמנו בתור "יוגוסלבים", אף כי על-פי הערכות עדכניות מספרם עומד על כ-100 אלף. במפקד משנת 1991 נמנו כ-30 אלף בני מיעוטים לאומיים אחרים, לרבות 500 יהודים.
ארגון Human Rights Watch אמר כי לאיחוד האירופי ולארצות הברית, שסייעו לנסח את החוקה בסוף תקופת המלחמות באזור בשנת 1995, יש מחויבות מיוחדת להפעיל על בוסניה לחץ לתקן את חוקתה. האיחוד האירופי קבע כי תיקון החוקה הוא תנאי למשא ומתן על הצטרפותה של בוסניה לשורותיו. אלא שכעת, לאחר שבשנים 2006 ו2009 נכשלו הניסיונות לערוך רפורמה חוקתית במדינה, האיחוד האירופי וארצות הברית כבר אינם מעורבים באופן פעיל בתהליך הרפורמה.
כמו כן, ארגון Human Rights Watch בחן אפליה יומיומית לרעת בני הרומה בגישה לדיור, לחינוך, לשירותי בריאות ולתעסוקה, שמקורה בחוקים סבוכים ובחסמים כלכליים. הארגון אף בחן את הקשר בין האפליה היומיומית לאפליה בתחום הפוליטיקה והממשל. עם בעיות אלה נמנו:
- דיור: בני רומה רבים בבוסניה חיים ביישובים לא רשמיים שאין בהם יציבות וביטחון למשפחותיהם. פינוי בכפייה הוא סכנה מתמדת, והממשלה לא נקטה אמצעים כלשהם כדי לספק למפונים דיור חלופי נאות. פינוי בכפייה הוא בעיה קשה במיוחד בעיר מוסטר, שבה פונו כמה משפחות בני רומה פעמיים בשנתיים האחרונות. לאחרונה, בחודש אוקטובר 2011, נותרו מאה בני רומה ללא דיור נאות לאחר שפונו מבתיהם כדי לפנות מקום לדיור שיועד לבני רומה אחרים. לאיש מהמפונים הללו לא הוצע דיור חלופי.
- חינוך: משפחות בני רומה ברחבי אירופה מתמודדות עם חסמים כלכליים בתחום הרישום לבתי ספר, לרבות ארוחות, ספרי לימוד, ביגוד ותחבורה, שהממשלה על-פי רוב אינה מממנת. עקב זאת, שיעור הנוכחות של ילדי בני רומה בבתי הספר הוא נמוך בחלקים רבים של המדינה, ורק כשליש מילדיהן של משפחות בני רומה לומדים בבתי ספר יסודיים ברחבי המדינה, בהשוואה ל-93% מכלל ילדי המדינה.
- תעסוקה: מקור ההכנסה העיקרי של רוב משפחות בני רומה הוא מחזור גרוטאות מתכת וקיבוץ נדבות ברחובות. אף שהממשלה הקימה תכנית תעסוקה עבור בני רומה, משתתפים בה רק בני רומה ומעסיקים מעטים, כיוון שרק בני רומה מעטים רשומים רשמית כמובטלים. הגישה למשרות ממשלתיות בפדרציה וברפובליקה סרפסקה חסומה על-ידי דרישות חוקתיות לאייש את המשרות בהתאם להשתייכות אתנית על בסיס המפקד משנת 1991.
- שירותי בריאות: בפדרציה נדרשים בני רומה להירשם במשרדי התעסוקה בתוך שלושים יום לאחר שאיבדו את משרתם כדי ליהנות ממימון של שירותי בריאות, אך רבים מהם שומעים על כלל זה רק לאחר שהמועד האחרון חלף. במשך חלק ניכר משנת 2011 הפר הקנטון הרצגובינה-נרטבה, הכולל את העיר מוסטר, את חוק הפדרציה בכך שלא מימן שירותי בריאות עבור ילדים קטנים, נשים הרות וקשישים, ומצב זה פגע בייחוד בבני רומה.
פיקה אחמטוביץ, בת 31, וארבעת ילדיה פונו מביתם המאולתר, שהוקם בחודש אוקטובר 2011 ללא יסודות יציבים, ללא חשמל וללא מים, ביישוב לא רשמי במוסטר. ארגון Human Rights Watch שוחח עם אחמטוביץ לפני הפינוי והיא דיווחה כי בעקבות הפינוי לא זו בלבד שתצטרך למצוא פיסת קרקע חדשה כדי להקים עליה את ביתה המאולתר אלא גם תשתבש גישתם של שני בניה הגדולים לבית הספר. עבור הבן הצעיר, הסובל מבעיות בריאות חמורות, סביר להניח כי משמעות הדבר תהיה פגיעה בטיפול הרפואי, שהמשפחה לא תוכל עוד להרשות לעצמה במסגרת הכנסתה המצומצמת ממחזור גרוטאות מתכת.
דרגים בכירים בבוסניה התחייבו לפתור את בעיות זכויות האדם שבני רומה סובלים מהן, באמצעות התכנית הכל-אירופית המכונה "עשור שילוב בני רומה". אולם, לדברי ארגון Human Rights Watch, בפועל הושג רק מעט. זאת, בין היתר בשל העדיפות הנמוכה שהמנהיגות הפוליטית ייחסה לשיפור מצבם של בני רומה.
גורמים רשמיים בבוסניה אמרו כי צורכיהן של שלוש הקבוצות האתניות העיקריות – שהחוקה מכנה "העמים המרכיבים"– צריכים לקבל עדיפות על-פני צורכיהן של קבוצות מיעוט אלה.
דמיר דיזדרביץ, עוזר לשר העבודה והתעסוקה במשרד לעניינים אזרחיים, אמר בראיון לארגון Human Rights Watch כי "למדינה הזו אין אפשרות לעזור אפילו ל'עמים המרכיבים', שלא לדבר על בני רומה".
