(ירושלים) ­– ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על ישראל לשחרר לאלתר את העיתונאי סאמר עלאווי או להגיש נגדו כתב אישום על עברה פלילית. הצבא הישראלי עצר את עלאווי, פלסטיני העומד בראש משרד אל-ג'זירה באפגניסטן, ב-9 באוגוסט 2011 בשעה שניסה לצאת את הגדה המערבית לאחר שביקר בה אצל משפחתו. שופטים צבאיים האריכו שוב ושוב את מעצרו "לצורך חקירה" על סמך ראיות חסויות שלא הורשה לראותן או להתגונן מפניהן. שופטים אף מנעו ממנו להיפגש עם עורך דינו במשך 12 יום.

עורך דינו של עלאווי אמר שלדברי מרשו, חוקרים ישראלים איימו כי יסבולו נזק גופני וכי יחזיקו אותו במעצר ללא אישום במשך חודשים אלא אם כן יודה. עם זאת, עלאווי לא הודה והוא מכחיש את טענות התביעה הצבאית כאילו הוא חבר בחמאס או תומך של התנועה.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ישראל אינה יכולה להצדיק את הפרת זכויותיו הבסיסיות של עלאווי להליך הוגן, יהיו אשר יהיו המעשים שהגורמים הרשמיים מייחסים לו. כאשר ישראל מחזיקה את עלאווי במעצר במשך שישה שבועות ללא כתב אישום ומסרבת לאפשר לו לטעון נגד עילת המעצר, היא פועלת כאילו עקרון החפות עד להוכחת האשמה אינו חל עליו".

עלאווי בן ה-45 הוא יליד סבסטיה הסמוכה לשכם, בצפון הגדה המערבית. הואעומד בראש משרדי רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה בקבול ובעבר עבר בתחנות הטלוויזיה "נייל טי-וי" ואל-ערבייה. עלאווי נוהג לנסוע בין פקיסטן, שבה הוא מתגורר עם אשתו וילדיהם, שגם הם פלסטינים, לבין אפגניסטן. לדברי פרקליטו של עלאווי ורשת אל-ג'זירה, אין לו כל עבר פלילי. אחיו מוסעב סיפר לארגון Human Rights Watchכי העצור אינו פעיל פוליטית וכי הוא גר בפקיסטן מאז שנת 1984.

בחודש יולי נכנסו עלאווי ומשפחתו לגדה המערבית כדי לבקר אצל קרובים בסבסטיה. ב-9 באוגוסט הוא ניסה לצאת לירדן כדי לשוב לעבודתו באפגניסטן. גורמים ישראלים עצרו אותו בגבול, במעבר אלנבי. אשתו של עלאווי, סוהיר סובחי עיסא ר'ניים, וששת ילדיהם תכננו להצטרף אליו בפקיסטן בחודש ספטמבר, אך נוכח מעצרו נשארו בגדה המערבית.

ר'ניים, הנשואה לעלאווי זה 13 שנה, סיפרה לארגון Human Rights Watchכי לא התאפשר לה ולילדיה לבקר אותו בבית הסוהר. "הגשנו הרבה בקשות לאישורים כדי לבקר אותו אבל כלום לא קרה. אנחנו יכולים לראות אותו רק כשמביאים אותו לאולם בית המשפט, אבל אסור לנו לגעת בו ולדבר אליו. רשמתי את הילדים לבתי ספר כאן, אבל הם לא יכולים להתרכז או ללמוד כי הם כל הזמן חושבים עליו והם לא רגילים לגור במקום חדש".

הרשויות הביאו את עלאווי לראשונה בפני שופט צבאי בבית הכלא קישון ב-16 באוגוסט. למחרת האריך שופט אחר את מעצרו בשבעה ימים בחשד ל"חברות בארגון אויב", כלומר בחמאס, ולעברה הכללית המוגדרת "מעורבות בפעילות המסכנת את ביטחון האזור [הגדה המערבית]". ב-7 בספטמבר הוסיפה התביעה כי היא חושדת גם שעלאווי "מספק שירותים לארגון אויב".

פרקליטו של עלאווי, עו"ד סלים וקים, אמר לארגון Human Rights Watchכי שופטי הצבא הישראלי האריכו את מעצרו של מרשו שש פעמים על סמך חומר חסוי שהוגש על-ידי התובע. על-פי החוק הישראלי, עציר אינו זכאי לבחון חומרים שהוגשו לבית המשפט בטרם הוגש נגדו כתב אישום פלילי. בדיון המשפטי האחרון, שהתקיים ב-20 בספטמבר, האריך שופט את מעצרו של עלאווי בשבעה ימים נוספים.

עלאווי אמר לווקים כי ב-27 באוגוסט "הוא נחקר במשך כעשרים שעות כשידיו קשורות מאחורי גבו, ואיימו עליו שאם לא יודה באשמה הוא עלול להיכלא במעצר מנהלי למשך שישה חודשים ויותר מבלי שיוגש נגדו כתב אישום".

משפחתו של עלאווי סיפרה לארגון Human Rights Watchכי הוא סובל מסוכרת וכי התלונן על כאב שגרמו לו האזיקים שבהם נכפתו ידיו ורגליו.

בתחילה התאפשר לווקים לפגוש את עלאווי כמה פעמים בכלא, עד ה-31 באוגוסט, אז קיבל שופט צבאי החלטה האוסרת עליו לפגוש את מרשו "בשל צורכי החקירה". ב-7 בספטמבר חידש בית המשפט את האיסור למשך חמישה ימים נוספים. וקים אמר כי מערכת המשפט הצבאית לא התירה לו לנכוח בדיונים שבהם הוחלט על האיסור ועל הארכת תוקפו.

לדברי וקים, "הורשיתי לדבר בדיון נגד הארכת מעצרו, אבל היה עליי לצאת כשהם החליטו למנוע ממנו לפגוש אותי". וקים ערער על ההחלטה למנוע ממנו לפגוש את מרשו, אך תקופת האיסור הסתיימה בטרם קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים החלטה בערעורו.

הדיונים על הארכת המעצר התקיימו בכלא קישון ובכלא מגידו שבהם הוחזק עלאווי. במהלך 12 הימים שבהם נאסר עליו לפגוש את פרקליטו, העבירו הרשויות הישראליות את עלאווי לכלא מגידו. בתי הסוהר קישון ומגידו נמצאים בצפון ישראל, ולא בגדה המערבית. אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על ישראל לשפוט פלסטינים או להחזיקם במעצר מחוץ לשטחים הפלסטיניים הכבושים (סעיפים 66 ו-76), וקובעת כי הנאשמים "יהיו זכאים להסתייע בעורך דין מוסמך, שהם עצמם יבחרו בו, והוא יוכל לבקר אצלם באין מפריע" (סעיף 72).

לדברי וקים:

מרשי אמר כי הוא נשאל על מעשיו בשלהי שנות השמונים כאשר שהה בפקיסטן, ובייחוד האם היה חבר בארגונים שנתמכו בידי הסעודים ונועדו להיאבק במשטר באפגניסטן שנתמך על-ידי ברית המועצות. הם טוענים שלאחר מכן הוא נפגש עם אנשים מחמאס ומהאחים המוסלמים בירדן ובגדה המערבית. הם שאלו מי ביקר אצלו מהגדה המערבית.

על-פי דיווחים בתקשורת, וליד אל-עומרי, ראש משרד אל-ג'זירה בגדה המערבית, אמר ב-17 באוגוסט כי חוקרים ישראלים לקחו את סיסמתו של עלאווי לחשבון הדואר האלקטרוני הפרטי שלו ולתכנת החדשות של אל-ג'זירה.

ישראל היא צד לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, המחייבת מדינות להודיע לכל אדם שנעצר באופן מידי מהם החשדות נגדו ולהעמידו לדין או לשחררו בתוך פרק זמן סביר, וללא שיהוי בלתי מוצדק. לנאשם עומדת הזכות ליהנות מגישה לאמצעים סבירים להכנת הגנתו וכן להיחשף לראיות נגדו. במסגרת חובותיה של ישראל בתחום זכויות האדם עליה להימנע מהחזקה אוטומטית במעצר של אנשים הממתינים למשפט.