גופות של אנשים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון הסורים. הגופות אוחסנו במקרר נייד. 4 במאי, 2011.

© 2011 פרטי

(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפורסם היום כי מקרי הרג ועינויים שיטתיים שכוחות הביטחון של סוריה ביצעו בדרעא מאז פרוץ המהומות בעיר זו ב-18 במארס 2011 מספקים אינדיקציה ברורה לכך שהמעשים הללו עולים לכדי פשעים נגד האנושות.

הדו"ח, שאורכו 54 עמודים (באנגלית) וכותרתו "'מעולם לא ראינו זוועה כזאת': פשעים נגד האנושות בדרעא", מבוסס על למעלה מחמישים ראיונות שנערכו עם נפגעים ועם עדי ראייה להפרות. הדו"ח מתמקד בהפרות שבוצעו במחוז דרעא, שבו התרחשו כמה מהתקריות האלימות הקשות ביותר לאחר שבאזורים שונים ברחבי המדינה החלו הפגנות למען הרחבת החירויות. חלק גדול מפרטי ההתרחשויות לא זכו לסיקור בשל איפול שהרשויות בסוריה הטילו על המידע. נפגעים ועדי ראייה שארגון Human Rights Watch ראיין תיארו מעשים שיטתיים של הרג, הכאה, עינויים באמצעות מכות חשמל ומעצר אנשים שפנו לקבלת טיפול רפואי.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "כבר למעלה מחודשיים, הרשויות בסוריה הורגות ומענות אזרחים של סוריה עצמה תוך שהם נהנות מחסינות מלאה. הן חייבות להפסיק את זה, ואם לא יפסיקו, הרי שמועצת הביטחון נושאת באחריות להבטיח שהאנשים האחראים לכך יובאו לדין".

ארגון Human Rights Watch אמר כי על ממשלת סוריה לנקוט צעדים מידיים כדי לשים קץ לשימוש המופרז בכוח קטלני בידי כוחות הביטחון. על מועצת הביטחון של האו"ם להטיל על סוריה סנקציות ולהפעיל עליה לחץ להבטיח מתן דין וחשבון, ואם סוריה לא תגיב כראוי, הרי שיהיה על המועצה להפנות את הטיפול בה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

ההפגנות פרצו לראשונה בדרעא בתגובה למעצר ועינויים של 15 ילדים שהואשמו בריסוס סיסמאות ברחובות הקוראות להפלת הממשלה. בתגובה פותחים מאז כוחות הביטחון באש, שוב ושוב ובאופן שיטתי, על מפגינים שרובם המכריע לא אלימים. כוחות הביטחון הרגו 418 בני אדם לפחות במחוז דרעא לבדו, ולמעלה מ-887 בני אדם בכל רחבי סוריה; כך על-פי פעילים מקומיים המרכזים רשימה של ההרוגים. לא ניתן לאמת את המניין המדויק.

עדי ראייה מדרעא שארגון Human Rights Watch ראיין ציירו תמונה עקבית של האופן שבו כוחות הביטחון משתמשים בכוח קטלני נגד מפגינים ועוברי אורח, במרבית המקרים ללא אזהרה מוקדמת או כל מאמץ לפזר את המפגינים באמצעים לא אלימים. חברים בזרועות שונות של המוח'אבראת (שירותי הביטחון) וצלפים רבים שהוצבו על גגות פגעו במכוון במפגינים, ורבים מהנפגעים ספגו פגיעות קטלניות בראש, בצוואר ובחזה. ארגון Human Rights Watch תיעד כמה מקרים שבהם כוחות הביטחון שהשתתפו בפעולות נגד מפגינים בדרעא ובערים נוספות קיבלו ממפקדיהם פקודות "לירות כדי להרוג".

להלן רשימה של כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שארגון Human Rights Watch תיעד:

  • התקפה על מסגד אל-עומרי, ששימש כמקום התכנסות למפגינים וכבית חולים מאולתר למפגינים שנפצעו, והתקפות על הפגנות שבאו בעקבות זאת בין ה-23 ל-25 במארס, פעולות שבהן נהרגו למעלה משלושים מפגינים;
  • התקפות על מפגינים במהלך שתי הפגנות ב-8 באפריל, פעולות שבהן נהרגו 25 בני אדם לפחות;
  • התקפות במהלך הפגנה ומסע הלוויה בעיירה אזרע ב-22 וב-23 באפריל, פעולות שבהן נהרגו 34 בני אדם לפחות;
  • מעשי הרג במהלך המצור על דרעא ועל הכפרים הסמוכים, החל ב-25 באפריל, ובמהלך ניסיון של תושבי יישובים סמוכים לשבור את המצור ב-29 באפריל, פעולות שבהן נהרגו עד מאתיים בני אדם.

תשעה עדי ראייה מהיישובים טָפָס, תסיל וסחם אל-ג'ולאן תיארו בפני ארגון Human Rights Watch את אחת ההתקפות הללו, שבוצעה ב-29 באפריל בשעה שאלפי בני אדם מהיישובים בסביבות דרעא ניסו לשבור את המצור על העיר. עדי ראייה סיפרו כי כוחות הביטחון בלמו את המפגינים שניסו להתקרב לדרעא במחסום דרכים ליד הכניסה המערבית לעיר. אחד מעדי הראייה מהעיירה תסיל, שהשתתף בהפגנה, אמר:

"עצרנו שם, חיכינו שיבואו עוד אנשים. החזקנו ענפי זית, וכרזות שנכתב בהן שאנחנו רוצים להעביר מזון ומים לדרעא. היו אתנו מכלי מים וחבילות מזון. בסופו של דבר, אלפי בני אדם התאספו על הכביש - ההמונים התפרסו על-פני שישה קילומטרים בערך.

ואז התחלנו להתקרב למחסום. צעקנו "לא אלימים, לא אלימים", ובתגובה הם פתחו באש. כוחות הביטחון היו בכל מקום, בשדות הסמוכים, על מכל מים מאחורי המחסום, על גג של מפעל סמוך ובעצים, ואש הגיעה מכל הכיוונים. אנשים התחילו לרוץ, ליפול, לנסות להרחיק את הפצועים. תשעה אנשים מתסיל נפצעו שם, ואחד מהם מת."

מפגין אחר, מטָפָס, אמר:

"לא הייתה שום אזהרה, שום ירי באוויר. זה היה פשוט מארב. היה ירי מכל כיוון, מרובים אוטומטיים. כוחות ביטחון נפרסו בשדות לאורך הכביש, ועל גגות הבניינים. הם פגעו במכוון באנשים. רוב הפציעות היו בראש ובחזה.

הגברים מטָפָס נהרגו שם: מוחמד איימן ברדאן בן ה-22 וזיאד חרֵידין בן ה-38. זיאד עמד לידי ואז פגע בו בראש קליע של צלף. הוא מת במקום. בסך הכול נהרגו 62 אנשים ונפצעו יותר ממאה. אני עזרתי להעביר אותם לבית החולים בטָפָס."

הרשויות בסוריה טענו שוב ושוב כי המפגינים בדרעא הם שיזמו את האלימות והאשימו אותם בתקיפת כוחות הביטחון. עם זאת, כל העדויות שנאספו בידי ארגון Human Rights Watch מצביעות על כך שההפגנות היו במרבית המקרים לא אלימות.

ארגון Human Rights Watch תיעד כמה מקרים שבהם, בתגובה להרג מפגינים, פעלו תושבי דרעא באלימות, העלו באש מכוניות ובניינים והרגו חברים בכוחות הביטחון. לדברי ארגון Human Rights Watch, יש להוסיף ולחקור תקריות כאלה, אך עניין זה אינו מצדיק בשום אופן את השימוש המסיבי והשיטתי בכוח קטלני נגד המפגינים.

הרשויות בסוריה גם שללו באורח שגרתי מפצועים גישה לטיפול רפואי בכך שמנעו מאמבולנסים להגיע לפצועים, ובכמה מקרים גם פתחו באש על אנשי צוותים רפואיים או צוותי חילוץ שניסו לפנות את הפצועים. כוחות הביטחון השתלטו על רוב בתי החולים בדרעא ועצרו את הפצועים שהובאו אליהם. עקב כך, פצועים רבים נמנעו מהגעה לבתי החולים, וטופלו בבתי חולים מאולתרים, שאמצעיהם מוגבלים. לפחות בשני מקרים שתועדו בידי ארגון Human Rights Watch מתו אנשים כיוון שנמנע מהם טיפול רפואי חיוני.

עדי ראייה מדרעא ומהעיירות הסמוכות תיארו בפני ארגון Human Rights Watch פשיטות רחבות היקף של כוחות הביטחון, שעצרו מאות אנשים מדי יום, וכן מעצרים ממוקדמים של פעילים ושל בני משפחותיהם. העצורים, רבים מהם ילדים, הוחזקו בתנאים מחפירים. כל העצירים המשוחררים שרואיינו סיפרו כי עונו, בדומה למאות עצירים אחרים שראו במתקני המעצר, וכי העינויים כללו הכאה ממושכת באמצעות מקלות, כבלי חשמל שזורים ומכשירים אחרים, וכן מכות חשמל. חלקם עונו על "לוחות מתיחה" מאולתרים ממתכת ועץ, ולפחות במקרה אחד שתועד בידי ארגון Human Rights Watch, עציר נאנס באמצעות אלה.

שני עדים דיווחו לארגון Human Rights Watch, כל אחד בנפרד, על הוצאה להורג ללא משפט של עצירים ב-1 במאי במתקן כליאה מאולתר במגרש כדורגל בדרעא. אחד העצירים אמר כי כוחות הביטחון הוציאו להורג 26 עצירים; העציר השני תיאר קבוצה של "למעלה מעשרים". לארגון Human Rights Watch לא התאפשר לאמת דיווחים אלה. אולם, המידע המפורט שסיפקו שני עדים בנפרד והעובדה שחלקים אחרים בהצהרות שמסרו אומתו באורח מלא על-ידי עדים אחרים מחזקת את מהימנותן של הטענות.

ב-25 באפריל פתחו כוחות הביטחון במבצע צבאי רחב היקף בדרעא והטילו על העיר מצור שנמשך לפחות 11 ימים ואשר הורחב לאחר מכן ליישובים סמוכים. כוחות הביטחון השתלטו על כל שכונה בעיר, תחת אש כבדה, הורו לתושבים להישאר בבתיהם ופתחו באש על מי שהפר את ההוראה. עדי ראייה אמרו שתושבי דרעא סבלו ממחסור חמור במזון, במים, בתרופות ובאספקה חיונית אחרת במהלך המצור. כוחות הביטחון גם חיבלו במכלי מים באמצעות ירי. החשמל וכל אמצעי התקשורת נותקו. לתושבי דרעא לא הייתה אפשרות לקבור או לאחסן כראוי את הגופות, שמספרן הלך וגדל, ורבים מהם אחסנו אותן במקררי ירקות ניידים שניתן להפעיל באמצעות דלק.

הרשויות בסוריה אף הטילו איפול על כל מידע על דרעא. הן לא אפשרו לשום משקיפים עצמאיים להיכנס לעיר, וניתקו את כל אמצעי התקשורת. כוחות הביטחון ערכו חיפושים והחרימו טלפונים ניידים שהכילו תיעוד מצולם של אירועים בדרעא ועצרו ועינו אנשים שנחשדו בכך שניסו להוציא מהעיר צילומים או מידע אחר, ובכלל זה כמה אזרחים זרים. בכמה אזורים החשמל ואמצעי התקשורת עודם מנותקים.

ארגון Human Rights Watch קרא לממשלת סוריה להפסיק מיד את השימוש של כוחות הביטחון בכוח מופרז וקטלני נגד מפגינים ופעילים, לשחרר את כל האנשים שנעצרו באורח שרירותי ולאפשר לארגונים לזכויות האדם ולעיתונאים גישה מידית לדרעא, ללא הפרעה. כמו כן קרא הארגון למועצת הביטחון להטיל על גורמים רשמיים הנושאים באחריות להפרות המתמשכות של זכויות האדם בסוריה סנקציות כלכליות ממוקדות ואיסורי נסיעה, וכן לפעול ולתמוך במאמצים למען חקירת ההפרות החמורות, הנרחבות והשיטתיות של זכויות האדם בסוריה, ולמען העמדת האחראים להן לדין.

לדברי ויטסון, "הרשויות בסוריה עשו כל מה שהן יכולות כדי להסתיר את פעולות הדיכוי העקובות מדם שלהן בדרעא. אבל פשעים מחרידים כאלה לא ניתן להסתיר, ובמוקדם או במאוחר האחראים להם יידרשו לתת את הדין על מעשיהם".