(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי בנאום שהנשיא בשאר אל-אסד נשא היום בפני הפרלמנט, אשר נתלו בו ציפיות רבות, הוא נמנע מהתחייבות לסדר יום ספציפי של רפורמה שתבטיח את חירויות הציבור ואת העצמאות השיפוטית ותאסור על הממשלה הסורית לפגוע בזכויות האדם.

פרשנים ואנליסטים צפו כי הנשיא יכריז על רפורמות מסוימות שיחזקו את חירויות הציבור, ובכלל זה הסרת מצב החירום המוכרז במדינה מאז שנת 1963, וזאת בעקבות הצהרות של בכירים סורים כי נאומו של אסד "ירצה את הסורים". אולם, הנשיא לא הציע שום שינויים ספציפיים ורק הצהיר באופן כללי על תמיכתו ברפורמה.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "מאכזב מאוד שהנשיא אסד לא עשה דבר מלבד לחזור על אותן הבטחות מעורפלות שהוא מפריח לאוויר כבר למעלה מעשור. כדי שהרשויות יזכו בחזרה בשביב כלשהו של אמינות נחוצות פעולות ממשיות לפירוק בתי המשפט המיוחדים של סוריה ולביטול הוראות חוק ההופכות את מימוש חופש הביטוי, ההתאספות וההתאגדות לעברה פלילית".

כדי להגביל את חופש הביטוי וכדי לעצור פעילים ולהעמידם לדין, הרשויות בסוריה מסתמכות בדרך כלל על הוראות "ביטחון" המנוסחות בהרחבה בדיני העונשין הסוריים, כגון איסור על "פרסום קריאות המחלישות את הרגש הלאומי" או על "הפצת מידע כוזב או מוגזם". לפני צעדי הדיכוי האחרונים של הממשלה תיעד ארגון Human Rights Watch את מעצרם של 92 פעילים פוליטיים ופעילים בולטים למען זכויות האדם בתקופה שעברה מאז עלייתו של אסד לשלטון. הממשלה השתמשה בבית המשפט העליון לביטחון המדינה כדי לשפוט פעילים פוליטיים. בית משפט מיוחד זה פועל מחוץ למערכת העונשין הרגילה ופטור מהתנהלות על-פי רוב ההליכים הפליליים.

ארגון Human Rights Watch אף דחק באסד להציג חוקים חדשים שירחיבו את ההשתתפות הפוליטית ואת השתתפות החברה האזרחית ויבטיחו את חופש הביטוי. בחודש יוני 2005 המליץ קונגרס מפלגת הבעת' לחוקק חוק שיתיר הקמה של מפלגות פוליטיות חדשות, אך הממשלה נמנעה מהצגת הצעת חוק כזו.

על אף הצהרות שהשמיעה בחודש ינואר 2010 אשת הנשיא, אסמאא אל-אסד, שלפיהן הממשלה "רוצה לפתוח מרחב רב יותר כדי שהחברה האזרחית תוכל לפעול", שירותי הביטחון של סוריה ממשיכים לדחות בקשות רישום של עמותות עצמאיות, ונכון להיום אף אחד מארגוני זכויות האדם בסוריה אינו פועל ברישיון. המכשול העיקרי בפני רישומם הוא חוק ההתאגדויות והאגודות הפרטיות - חוק מס' 93 משנת 1958 - המסדיר את הקמתו של ארגון מכל סוג שהוא בסוריה ומסמיך את שירותי הביטחון לדחות בקשות לרישום. הממשלה הסתמכה על חוק זה כאשר סירבה לרשום ארגונים עצמאיים העשויים למתוח ביקורת על התנהלותה של המדינה בתחום זכויות האדם או לדון בסוגיות פוליטיות.

חוק העיתונות של סוריה - צו מס' 50/2001 מה-22 בספטמבר 2001 - מעניק לממשלה סמכויות גורפות על עיתונים, מגזינים וכתבי עת אחרים, כמו-גם על כל פרסום אחר הרואה אור בסוריה, החל בספרים, עבור בחוברות וכלה בכרזות. הממשלה הרחיבה הגבלות אלה והחילה אותן על אתרי חדשות באינטרנט, והרשויות העמידו לדין עיתונאים, בלוגרים ואזרחים שהעזו למתוח ביקורת עליהן או על הנשיא.

לדברי שרה לאה ויטסון, "סוריה זקוקה לרפורמה חוקתית כדי שתבטיח את הזכות להשתתף בממשל ובמדיניות על כל היבטיהם, ובכלל זה הזכות להתווכח על כישלונות הממשלה, לקיים עליהם דיון ולבקר אותם. אם הנשיא אסד אינו מוכן להסיר את המחסום ששלטונו הניח על פיותיהם של הסורים באמצעות חקיקה ולשים קץ לעריצותם של בתי הדין הביטחוניים שלו, הרי שברור כי אינו רציני ביחס לרפורמה".

בשבועיים האחרונים, מאז שהחלו ההפגנות הגדולות ב-16 במארס, השתמשו כוחות הביטחון של סוריה בתחמושת חיה נגד מפגינים ברחבי המדינה, הרגו לפחות 61 בני אדם בעיר דרעא ובכפרים המקיפים אותה, ועצרו אנשים רבים. בנאומו ציין אסד כי הוציא "הנחיות ברורות שלא לפגוע בשום סורי" והבטיח כי תתקיים חקירה לגבי הירי במפגינים.

ארגון Human Rights Watch דחק בנשיא לפתוח בחקירה עצמאית ושקופה לגבי פעולות כוחות הביטחון ולמצות את הדין עם כל חבר בשירותי הביטחון שירה על מפגינים או הורה לירות בהם. על החקירה לבחון את תפקידם ואת אחריותם של ראשי שירותי הביטחון בדרעא, ובייחוד את תפקודו ואחריותו של עאטף נג'יב, ראש שירות הביטחון הפוליטי בדרעא. שניים מתושבי דרעא ששוחחו עם ארגון Human Rights Watch האשימו את נג'יב באחריות לדיכוי האלים של מפגינים ביישובם.

ארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים לזכויות האדם תיעדו גם דפוס תדיר של עינויים וסוגי התעללויות אחרים בעצירים מקרב הפעילים הפוליטיים ופעילי זכויות האדם, כמו-גם בחשודים פליליים, בידי שירותי הביטחון של סוריה. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על שום מקרה שבו הועמד לדין איש כוחות הביטחון בגין עינויים או התעללות אחרת בעציר.

בנוסף לכך, שירותי הביטחון של סוריה נהנים מחסינות משפטית נרחבת. צו תחיקתי מס' 14 מה-15 בינואר 1969, שמכוחו הוקמה מִנהלת המודיעין הכללי (אידארת אל-מוח'אבראת אל-עאמה), אחד ממנגנוני הביטחון הגדולים ביותר בסוריה, קובע כי "אין לנקוט שום צעד משפטי נגד אף אחד מעובדי המודיעין הכללי בגין פשעים שבוצעו במהלך ביצוע התפקיד המוטל עליהם... למעט באמצעות צו שהוציא המנהל". ככל הידוע לארגון Human Rights Watch, מנהל המודיעין הכללי מעולם לא הוציא צו כזה.

ב-30 בספטמבר 2008 פרסם אסד את הצו התחיקתי מס' 69, המרחיב חסינות זו ומחיל אותה על חברי מנגנוני ביטחון אחרים, בכך שהוא קובע כי כדי להעמיד לדין חבר כלשהו בכוחות ביטחון הפנים, במנגנון הביטחון הפוליטי ובמשטרת המכס נדרש צו מטעם הפיקוד הכללי של הצבא והכוחות המזוינים.

לדברי ויטסון, "תושבי סוריה רוצים רפורמות של ממש, שאינן יכולות להיערך כל זמן ששירותי הביטחון של המדינה עומדים מעל החוק ושולטים בחיי היומיום של האנשים. הנשיא אסד צריך לא רק לאסור על העינויים ולמצות את הדין עם האחראים לשימוש בהם, אלא גם להראות שפיו ולבו שווים בכך שיכניס לכלא את האחראים למרחץ הדמים שהיינו עדים לו החודש".

  • כדי להבטיח שסוריה בדרכה לרפורמה של ממש, ארגון Human Rights Watch קורא לאסד:
  • להסיר את מצב החירום ולבטל את חוק החירום החל בסוריה;
  • לתקן או לבטל את ההוראות המעורפלות שנקבעו בדיני העונשין של סוריה המתירות לרשויות לדכא אנשים ולהענישם באורח שרירותי בגין התבטאויות בדרכי שלום, ובכלל זה סעיף 278 ("מעשים, התבטאויות בכתב והתבטאויות בעל-פה שלא אושרו בידי הממשלה ואשר חושפים את סוריה לסכנה של מעשי לחימה או כאלה שפוגעים בקשריה של סוריה עם מדינות זרות"), סעיף 285 ("פרסום קריאות המחלישות את הרגש הלאומי או מעוררות מתיחות גזעית או עדתית בעוד סוריה נתונה במלחמה או עומדת בפני מלחמה"), סעיף 286 (הפצת "מידע כוזב או מוגזם המחליש את הרגש הלאומי בעוד סוריה נתונה במלחמה או עומדת בפני מלחמה"), סעיף 307 ("מעשים והתבטאויות בכתב או בעל-פה המסיתים לסכסוכים עדתיים, גזעיים או דתיים), וסעיף 376 (המטיל עונש של בין שנה לשלוש שנות מאסר על כל אדם המעליב את הנשיא);
  • לתקן את חוק ההתאגדויות והאגודות הפרטיות (חוק מס' 93 משנת 1958) כדי להבטיח שארגונים שהוקמו לכל מטרה חוקית שהיא יורשו להפוך לישות משפטית באמצעות הפיכת רישום האגודות לאוטומטי מרגע שאלה ענו על הדרישות הרשמיות ובאמצעות ביטול העונשים הקבועים בחוק על חברות בארגונים לא רשומים במקרה שבו ארגונים אלה אינם מפרים את החוק ממילא בדרך אחרת;
  • לחוקק חוק תקשורת חדש אשר יבטל את כל עונשי המאסר בגין השמצה ודיבה, יפסיק את הצנזורה הממשלתית על פרסומים מקומיים וזרים, וישים קץ לשליטת הממשלה בעיתונים ובפרסומים אחרים;
  • לחוקק חוק מפלגות פוליטיות בהתאם לאמות המידה הבינלאומיות של זכויות האדם, ולהקים ועדת בחירות עצמאית שתרשום מפלגות פוליטיות חדשות;
  • לבטל את בית המשפט העליון לביטחון המדינה ולהקים ועדה שיפוטית עצמאית אשר תבחן את התיקים התלויים ועומדים בפני בית המשפט;
  • לבטל את תוקף הצו המקנה חסינות לשירותי הביטחון, לחקור את ההפרות שביצעו, ובייחוד את הירי במפגינים לא אלימים בשבועיים האחרונים, ולהעמיד לדין את מי שיימצא אחראי.