Skip to main content

הגדה המערבית: יש לשחרר את הבלוגר החשוד

מחבר בלוג נחשד במתיחת ביקורת על דתות בפרסומים מקוונים

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשות הפלשתינית לשחרר אדם שנעצר בחשד שביקר את האסלאם באינטרנט ולדאוג לביטחונו. האיש מוחזק במעצר זה למעלה מחודש מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

אנשי שירות המודיעין הפלשתיני הכללי עצרו את האיש, וליד חסאין, ב-31 באוקטובר 2010, בחשד שמתח ביקורת על האסלאם ועל דתות אחרות בהודעות שפרסם בפייסבוק ובבלוגים. חסאין נחקר בידי רשויות השיפוט הצבאיות אך לא הואשם בעברה כלשהי.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "טענת הרשויות הפלשתיניות כי חסאין עלב במוסלמים אינה מצדיקה את מעצרו השרירותי. על רשויות השיפוט הפלשתיניות לנהוג ביושר, להגן על הזכות לחופש הביטוי, להורות על שחרורו של חסאין ולדאוג לביטחונו".

לדברי רב-אלוף אחמד מובאייד, העומד בראש רשות השיפוט הצבאית של הרשות הפלשתינית, חסאין בן ה-26 נעצר באינטרנט-קפה בעיר קלקיליה שבגדה המערבית, ושם כתב לכאורה בלוגים המטיפים לאתיאיזם ופרסם בדף של קבוצת פייסבוק הערות וקבצים גראפיים המתארים אמונות דתיות באופן סאטירי.

ב-24 בנובמבר אמר רב-אלוף מובאייד לארגון Human Rights Watch כי התובע הצבאי הכללי בקלקיליה חושד כי חסאין הוא העומד מאחורי הבלוג והדפים בפייסבוק וכי הוא ביקש ממשרד המודיעין הכללי בעיר לחקור את הנושא.

רב-אלוף מובאייד אמר כי "התובע הכללי נפגע מהבלוג והחל לעקוב אחר המקרה, ובסופו של דבר לכד יחד עם המודיעין הכללי את חסאין בשעת מעשה באינטרנט-קפה ועצר אותו". לדבריו, רשות השיפוט הצבאית החילה את סמכות השיפוט שלה על חסאין, שהוא אזרח, "רק בדרך מקרה, משום שהתובע הצבאי פתח את התיק. אבל אנחנו השלמנו את תיק [החקירה של] חסאין ואנחנו נעביר אותו לתובע הכללי האזרחי בקרוב".

ב-29 בנובמבר אמר לארגון Human Rights Watch התובע הכללי של רשות השיפוט האזרחית ברשות הפלשתינית, אחמד מור'אני, כי התיק לא הועבר למשרדו וכי הוא לא קיבל כל מידע שהוא על המקרה.

המשך החזקתו של חסאין מבלי שיוגש נגדו כתב אישום היא הפרה של החוק הפלשתיני. ההוראות הפלשתיניות של סדר הדין הפלילי (חוק מס' 3 משנת 2001) מחייבות להעמיד לדין או לשחרר כל חשוד בפלילים בתוך 72 שעות.

פגיעה באמונה דתית היא עבירה הן על-פי דיני העונשין האזרחיים והן על-פי דיני העונשין הצבאיים שהרשות הפלשתינית מחילה בגדה המערבית. סעיף 278 לחוק העונשין (האזרחי) הירדני משנת 1964, התקף בגדה המערבית, מגדיר כעברה את פרסומו של טקסט, איור או סמל ה"פוגע ברגשות או אמונות דתיים", ומטיל בגינה עונש מאסר של עד שלושה חודשים וכן קנס; סעיף 330 בדיני העונשין המהפכניים של אש"ף משנת 1979 קובע למעשה את אותה עברה ואת אותו עונש.

לדברי ארגון Human Rights Watch, חוקים המוציאים אל מחוץ לחוק השמעת ביקורת בדרכי שלום על אמונות דתיות מפרים את הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם. על הרשות הפלשתינית לוודא כי היא מיישמת חקיקה בדרכים העולות בקנה אחד עם ההגנות הבינלאומיות על הזכות לחופש הביטוי.

אין זה ברור האם חסאין, המוחזק במשמורת שירות המודיעין הכללי בקלקיליה, הורשה לקבל בכלאו מבקרים כשלהם. אביו של חסאין אמר לארגון Human Rights Watch כי אינו מעוניין לדון במקרה. רב-אלוף מובאייד אמר לארגון Human Rights Watch כי חסאין לא ביקש להיות מיוצג על-ידי עורך דין וכי גם משפחתו לא ביקשה זאת. הנציבות הפלשתינית העצמאית לזכויות האזרח, שהיא נציבות התלונות הרשמית של הרשות הפלשתינית שהוקמה בידי יאסר ערפאת בשנת 1993 בעת שכיהן כנשיא הרשות הפלשתינית, הצליחה בעבר לבקר עצירים שהוחזקו במתקני כליאה של הרשות הפלשתינית. אך בחודש ספטמבר פרסמה הנציבות דו"ח ביקורתי על סמכויותיו של שירות הביטחון על-פי חוקי הרשות הפלשתינית, ומאז שירות המודיעין הכללי מסרב לאפשר לה לבקר בבתי הכלא או להיפגש עמה ולחלוק מידע.

עיתון ה"ניו-יורק טיימס" דיווח ב-15 בנובמבר כי גורמים רשמיים בשירותי המודיעין בקלקיליה אמרו כי חסאין לא הורשה לקבל מבקרים כלשהם וכי הוא מוחזק במעצר בין היתר למען ביטחונו שלו.

חסאין הוא לכאורה מחברם של הבלוגים "אתיאיסט גאה" ו"נור אל-עקל" ("אור התבונה"). ברשומה שכותרתה "מדוע עזבתי את האסלאם" נאמר לדוגמה כי האסלאם, הנצרות והיהדות הן "גיבובי שטויות המתחרים זה בזה בטיפשותם".

כלי התקשורת הבינלאומיים והמקומיים דיווחו על תגובות נזעמות מצד פלשתינים ואחרים נגד חסאין. על-פי דיווחים, תושבים בקלקיליה דרשו כי חסאין יוצא להורג בפומבי, ואתרי אינטרנט בשפה הערבית שסיקרו את הדברים שפרסם כביכול בבלוג ואת דבר מעצרו הוצפו בתגובות מאיימות דומות מצד קוראים.

הרשות הפלשתינית אינה צד לאמנות הבינלאומיות של זכויות האדם, אך היא קיבלה על עצמה שוב ושוב לשמור על זכויות האדם, ובכלל זה על הזכות לחופש הביטוי, הכוללת גם את הזכות לבטא עמדות פוגעניות ביותר. הגבלת הזכות לחופש הביטוי מותרת רק כצעד הכרחי להגנה על זכויותיהם של אנשים אחרים ועל המוניטין שלהם, על הביטחון הלאומי, על הסדר הציבורי ועל הבריאות או המוסר. הצדקתה של הגבלה כזאת חייבת לעמוד במבחן חמור. הגדרה של התבטאויות כעברה פלילית ניתנת להצדקה רק כאשר הדבר נועד להגביל התבטאות שנשקפת ממנה סכנה מידית של ממש לאלימות, אפליה או מעשי איבה כלפי יחידים - ולא כלפי ישויות מופשטות כמו דתות.

במצב שבו אדם האומר דברים שאינם זוכים לאהדה מסתכן במעשי תגמול אלימים, על הרשויות מוטלת חובה להגן עליו, ולא למנוע ממנו להתבטא. דוָוח האו"ם המיוחד לקידום הזכות לחופש הביטוי וההגנה עליה אמר כי אין להטיל הגבלות על "ביטוי דעה או מחלוקת, דת או אמונה".

מעצר שרירותי אסור לחלוטין על-פי המשפט הבינלאומי. איסור זה חל גם על מעצר מסיבות פליליות שבו אין מודיעים לעצור מהי העברה שבביצועה נחשד, על מעצר שבו העצור אינו מובא ללא דיחוי בפני שופט, או על מעצר שבו החוק שמתוקפו מבוצע המעצר מפר את זכויות האדם, בין כשהוא לעצמו ובין בדרך יישומו.

בשנת הכספים 2010 העניקה ארה"ב 350 מיליון דולר לרשות הפלשתינית כסיוע בצורכי ביטחון ובפרויקטים ו-150 מיליון דולר נוספים כתמיכה תקציבית ישירה; האיחוד האירופי הגיש לרשות הפלשתינית בין החודשים ינואר ואוקטובר השנה סיוע בסך 315 מיליון דולר ארה"ב.

לדברי סטורק, "כיוון שתובע 'נעלב', הרשות הפלשתינית השקיעה משאבים ביטחוניים ושיפוטיים בחקירה ובמעצר של חסאין, שבמסגרתם הפרה הן את החוק הפלשתיני והן את המשפט הבינלאומי, ולמרות כל זאת לא הצליחה להעמיד אותו לדין באשמה כלשהי לאחר למעלה מחודש. ראוי שתורמים בינלאומיים ישאלו את הרשות מדוע היא מקצה משאבים למעצר שרירותי של אדם בגין הבעת דעותיו בדרכי שלום".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.