מוקדם יותר החודש בחיפה אלוף משנה "יוסי" אמר מספר פעמים כי "במלחמה אין אזרחים". קצין זה, שניסח תקנות הפעלה לדחפורי הצבא, העיד במסגרת משפט אזרחי בעניין מותה של רייצ'ל קורי, פעילה אמריקנית שנהרגה בשנת 2003 בעזה מפגיעת דחפור ישראלי.

בחודש שעבר פרסמה חיילת משוחררת בשם עדן אברג'יל בפייסבוק תמונות של עצמה בתנוחות שונות לצד עצירים פלשתינאים מכוסי עיניים, והגדירה זאת בתור "התקופה הכי יפה בחיי". התמונות שאברג'יל פרסמה עוררו תגובות נזעמות בישראל ומחוצה לה, אך היא מצדה אמרה לעיתונאים שהיא "לא מבינה מה לא בסדר" בתצלומים וכתבה בחשבון הפייסבוק שלה: "במלחמה אין חוקים!"

אלא שבמלחמות דווקא כן מעורבים אזרחים, ובמלחמות יש ויש כללים. הצהרות אלה, שנשמעו מפי אנשי צה"ל, מציירות תמונה מדאיגה של זלזול בדיני המלחמה ומצביעות על כשלים בהכשרה ובאכיפה, כשלים שראשי הצבא בישראל צריכים להביא על תיקונם.

דיני המלחמה מחייבים כוחות מזוינים, בין השאר, לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לזהות אזרחים ורכוש אזרחי וכדי לחוס עליהם וכן להגן על עצירים מפני "עלבונות וסקרנות הרבים". דיני המלחמה גם אוסרים על "פגיעה בכבוד האישי, ובייחוד השפלה ויחס מבזה".

אולם, ההשקפות של "יוסי" ושל אברג'יל על מה שמותר במלחמה אינן ייחודיות. כמה וכמה חיילים ישראלים שלחמו במבצע "עופרת יצוקה", המתקפה של ישראל ברצועת עזה בשנה שעברה, שנמשכה 22 יום, אמרו כי התירו להם או פקדו עליהם בדרכים שונות לירות על כל אדם באזור שבו פעלו, על יסוד ההנחה שהאזרחים הפלשתינאים קיבלו אזהרה ונקראו לעזוב. באופן דומה, לאחר שדובר מטעם הצבא הישראלי אמר שפעולותיה ה"דוחות" של אברג'יל אינן משקפות "בכל צורה שהיא" את הקוד האתי של צה"ל, חיילים ישראלים אחרים יצאו להגנתה וקבוצת פייסבוק המונה 1,000 חברים פרסמה תמונות דומות של עצירים פלשתינאים ותקפה את הצבא בחריפות על כך שמתח ביקורת על אברג'יל.

לאחרונה נקט הצבא צעדים בכיוון הנכון, כדוגמת יצירת תכנת מחשב אינטראקטיבית להכשרה ושיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח בישראל בהכשרת חיילים בכל הנוגע ליחס לעצירים. אך נראה כי תכניות מסוג זה, המכוונות בעיקר לקצינים, לא הגיעו לרבים מהחיילים בשירות סדיר. בנוסף לחיילים המפרסמים באינטרנט תמונות וקטעי וידאו פוגעניים, למשל, עיתונים ישראליים וארגונים לזכויות האדם דיווחו על מקרים רבים שבהם חיילים ישראלים התייחסו באופן משפיל לעצירים פלשתינאים, ובהם ילדים, ובין השאר איימו עליהם בתקיפה מינית או הכריחו אותם להתפשט בפרהסיה.

צבאות מתקדמים אוכפים את דיני המלחמה מסיבות רבות, ובהן ההכרה בכך שכללים אלה הם כלי חשוב ליצירת כוח לוחם ממושמע ומקצועי הממלא פקודות. הכשרה לא מתאימה וקצינים שאינם מקפידים על אכיפת הכללים תורמים שניהם להיעדר משמעת, המוביל בתורו ליחס בלתי אנושי לעצירים ולפגיעות אחרות. הצבא הישראלי, המעורב לעתים קרובות בפעילות מבצעית, אינו יכול להרשות לעצמו שכוחותיו לא יהיו ממושמעים. כמה קצינים ישראלים ומדריכים צבאיים אמרו לארגון Human Rights Watch כי ישראל צריכה לשפר את ההכשרה שהיא מעניקה לחייליה בסוגיית דיני המלחמה, ובכלל זה להקדיש לנושא זמן רב יותר.

הקצונה הצבאית מרבה להזכיר את "רוח צה"ל" כראיה לכך שהיא מעניקה לחיילה הכשרה מוסרית. "רוח צה"ל" היא גם "קוד אתי שהכול שואפים אליו", כפי שאמר דובר מטעם הצבא הישראלי, וגם קובץ של קווים מנחים לפעילות. זהו שעטנז העלול לבלבל חיילים וקצינים כאחד. לאחר המלחמה ברצועת עזה ב-2008 וב-2009, הצהיר שר הביטחון אהוד ברק שוב ושוב ש"צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם". אך הצבא של ישראל, כמו כל כוח צבאי אחר, כפוף לאמות מידה אוניברסאליות של התנהלות, המעוגנות בדיני המלחמה - לא רק למערכת של אידיאלים שלא ניתן לאכוף אותם.

ישראלים רבים מייחסים חשיבות רבה לדיני המלחמה: מוקדם יותר השנה זכתה קבוצה של סטודנטים ישראלים בתחרות בינלאומית על ענף משפטי זה, שהתקיימה בחסות הצלב האדום הבינלאומי. בתי המשפט הישראליים מכירים בדיני המלחמה, ולעתים קרובות מצטטים אותם בפסיקותיהם.

ואף על פי כן, ישראל טרם נתנה לדיני המלחמה ביטוי מלא בחוקיה הפנימיים. החוק הצבאי של ישראל אינו מזכיר פשעי מלחמה שונים, ומאמצים להעביר חוק דומה לחוק פשעי המלחמה האמריקני, שיאפשר העמדה לדין בבתי דין אזרחיים, מעוכבים כבר שנים. בשנת 2009, לאחר שנמתחה על ישראל ביקורת רבה בעניין הפרות של דיני המלחמה שבוצעו לכאורה במהלך המתקפה הצבאית ברצועת עזה, בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו, במקום לאשר מחדש את מחויבותה של ישראל לחוקים אלה, להורות לממשלתו לשקול לקיים "מסע הסברה עולמי" כדי "לשנות" את החוקים, כביכול כדי "להתאים אותם להתפשטות הטרור העולמי".

כשערפול כזה מוביל להכשרה ולאכיפה בלתי הולמים, הדבר עושה שירות דוב הן לחיילים ישראלים והן לפלשתינאים שאינם לוחמים. חיוני שהצבא הישראלי ילמד את חייליו ואת קציניו לדחות דרכי התנהלות שלא רק מביכות את ישראל ופוגעות באזרחים, אלא פשוט אינן חוקיות.

ביל ואן אסוולד הוא חוקר בחטיבת המזרח התיכון של ארגון Human Rights Watch.