(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על רשויות חמאס לחזור בהן מהודעתן האחרונה לפיה בכוונתן לחדש את יישום עונש המוות ברצועת עזה, עונש שלא יושם ברצועה מאז שנת 2005. לדברי ארגון Human Rights Watch עונש המוות, אשר יבוצע ברצועת עזה באמצעות כיתת יורים או תלייה, הוא עונש אכזרי ובלתי אנושי מטבעו, וגזרי דין המוות שהוציאו בתי המשפט הצבאיים של חמאס מפרים סטנדרטים של משפט הוגן.

רוב האנשים שעליהם נגזרו עונשי מוות קשורים  לתנועת הפתח היריבה או שהינם אנשים שבתי המשפט הצבאיים של חמאס הרשיעו בשיתוף פעולה עם ישראל. ב-24 במארס 2010 הצהיר שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד כי "בעתיד הקרוב" רשויות חמאס יישמו את עונש המוות נגד "סוכנים [של ישראל] שנידונו למוות, מבלי להתחשב בעמדתם של ארגונים לזכויות האדם הדוחים עונשים מסוג זה".

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "אנו עוסקים פה בהרשעות במשפטים שאינם קרובים אפילו לעמידה בסטנדרטים של משפט הוגן. אל לרשויות חמאס ללכת לאחור ולהתחיל לאכוף עונשי מוות, בייחוד כאשר האנשים שעליהם נגזרו עונשים אלה סבלו ממשפטים לא הוגנים".

בשנת 2009 דנו בתי המשפט הצבאיים שמפעיל חמאס ברצועת עזה 16 בני אדם למוות, כולל שמונה אנשים שהורשעו בבגידה. לתשעה מתוך ה-16 נשקפת סכנה של הוצאה מידית להורג; שבעת עונשי המוות הנוספים נגזרו על נאשמים שלא בפניהם. בנוסף לכך, דן בית משפט אזרחי שמפעיל חמאס אדם נוסף למוות, ה-17 במספר בשנה שעברה.

על-פי החוק הפלשתיני, גזרי דין מוות חייבים באישורו של נשיא הרשות הפלשתינית בטרם ניתן יהיה לבצעם. חמאס, השרוי בסכסוך עם ממשלת הרשות הפלשתינית בראשות הנשיא מחמוד עבאס, שבסיסה בגדה המערבית, הכריז בחודש מאי 2009 שהוא מקים וועדה של יועצים משפטיים ושל גורמים רשמיים במשרד המשפטים של חמאס אשר תאשר גזרי דין מוות.

היועץ המשפטי של חמאס מוחמד עבד, אמר ב-28 במארס כי יש ליישם את פסיקותיהם הסופיות של בתי המשפט הצבאיים על אף שהנשיא עבאס לא אישר אותן לפני תום הכהונה הרשמית שלו בחודש ינואר 2009. עבאס המשיך לשמש בתפקידו לאחר שהכריז כי הוא מאריך את כהונתו עד לבחירות החדשות לנשיאות, המתוכננות כרגע לחודש יוני 2010 - צעד שעליו חלק חמאס. עבד טען כי משום שכהונתו הרשמית של עבאס הסתיימה, האישור הנשיאותי אינו נדרש לביצוע גזרי דין מוות שהוציאו בתי משפט נגד אנשים שהורשעו בשיתוף פעולה עם ישראל או במעשי הרג מכוון.

לדברי עבד יש להוציא להורג גם סוחרי סמים, אך בתי המשפט ברצועת עזה לא הוציאו גזרי דין מוות כלשהם בגין עבירות הקשורות בסמים. בחודש דצמבר 2009 חוקקו הרשויות ברצועת עזה חוק הקובע עונש מוות על פשעים מסוימים הקשורים בסמים.

ארגון Human Rights Watch סבור כי עונש המוות הוא עונש אכזרי ובלתי אנושי מטבעו. בחודש דצמבר 2007 קראה העצרת הכללית של האו"ם להקפאת השימוש בעונש המוות ברחבי העולם.

ברבים מהמקרים ברצועת עזה, הוטל עונש המוות בהתבסס על חוקים ועל הליכים משפטיים שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים המינימאליים.

לדוגמא, עורך-דין שייצג נאשמים בפני בתי משפט צבאיים אמר לארגון Human Rights Watch כי ב-11 בנובמבר 2009 בית המשפט הצבאי העליון ברצועת עזה, הדן בערעורים, גזר על מרשו מוחמד איסמאעיל עונש מוות לאחר שהורשע בבגידה, הרשעה שהתבססה בחלקה על הודאתו של איסמאעיל. זאת על אף קיומן של ראיות לכך שגורמי ביטחון רשמיים של חמאס סחטו מאיסמאעיל את ההודאה באמצעות עינויים. עורך-הדין, שביקש ששמו לא יוזכר, אמר גם כי בית המשפט העליון חרג מסמכותו בכך שהטיל את עונש המוות, וציין כי סמכותו של בית המשפט מוגבלת לאישור או דחייה של פסיקותיו של בית משפט צבאי בערכאה נמוכה יותר. בית משפט זה דן את איסמאעיל למאסר עולם לאחר שאחד משלושת השופטים מצא כי איסמאעיל אינו אשם בבגידה. בתי משפט צבאיים מוסמכים להטיל עונש מוות רק במקרה שבו פסק הדין מתקבל פה אחד.  

אדם נוסף המצוי בעניינם של בתי המשפט הצבאיים ברצועת עזה אמר לארגון Human Rights Watch כי העצורים במערכת המשפט הצבאית אינם זוכים לגישה סדירה לעורכי-דינם עד להשלמת חקירתם וכי הם נשלחים לבית הסוהר המרכזי. אדם זה, שביקש גם הוא כי שמו לא יוזכר, ראה שיפור מסוים בכל הנוגע לסטנדרטים של משפט הוגן בבתי המשפט הצבאיים, וציין כי "השופט הראשי מתיר כעת לפרקליטי הגנה להציג ראיות". אין בידי ארגון Human Rights Watch כדי לקבוע האם במשפט כלשהו מ-16 המשפטים שהתנהלו בבתי המשפט הצבאיים ואשר הובילו לגזרי דין מוות בשנים 2009 ו-2010 נמנע מפרקליטי ההגנה להציג ראיות.

הסלקטיביות שבהטלת גזרי דין המוות ברצועת עזה מעוררת גם שאלות בנוגע לאפשרות שהעמדות לדין מתקיימות מטעמים פוליטיים. שמונה מ-14 המקרים שבהם הוטלו עונשי מוות בשנת 2009 נגעו לנאשמים הקשורים לתנועת הפתח, אותה גירש חמאס באורח אלים מרצועת עזה בשנת 2007.

לדוגמא, בחודש אפריל 2009 גזר בית המשפט הצבאי את דינם של ארבעה מאנשי כוח הביטחון המסכל, שלא בפניהם, בגין הריגתו של איש דת של חמאס בשנת 2006, בתקופה שבה שלט הפתח ברצועת עזה. מאז השתלט חמאס על הרצועה בשנת 2007 הפתח אינו שולט עוד בשום כוח בטחוני בתחומיה. בחודש מאי 2009 גזר בית משפט צבאי על שלושה אנשים הקשורים לפתח עונשי מוות, שניים מהם שלא בפניהם, בגין הריגת עיתונאי, שעבד עבור עיתון האוהד את חמאס, בחודש מאי 2007.

לעומת זאת, לארגון Human Rights Watch לא ידוע על שום מקרה שבו הועמדו לדין חברי חמאס בבתי המשפט הצבאיים של חמאס בגין הרג בלתי חוקי של יריבים מהפתח. ארגוןHuman Rights Watch תיעד מעשי הרג רבים מסוג זה, לפני השתלטותו של חמאס על רצועת עזה בשנת 2007 ולאחריה. כמו כן תיעד הארגון 32 מקרים נוספים שבהם רעולי פנים חמושים, הקשורים ככל הנראה לחמאס, הוציאו להורג ללא משפט אנשים שנטען כי היו משתפי פעולה במהלך המתקפה הצבאית של ישראל ברצועת עזה בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009 ולאחריה.

מן הראוי שסמכותם השיפוטית של בתי המשפט הצבאיים תחול רק על אנשי צבא, אולם 5 מ-16 האנשים שעליהם גזרו בתי משפט צבאיים עונש מוות מאז 2009 היו אזרחים.

החוק הפלשתיני שמכוחו מוטל עונש מוות לוקה בליקויים חמורים החורגים בהרבה מהמקרים הספציפיים של האנשים שעליהם נגזרו עונשי מוות עד כה. למשל, החוק הבינלאומי מחייב כי אפילו כאשר מותר להטיל עונש מוות, השימוש בו יוגבל לפשעים החמורים ביותר. אולם, בתי משפט צבאיים, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית, מיישמים את חוק העונשין המהפכני של אש"ף משנת 1979. חוק זה מתיר להטיל את עונש המוות בגין 42 עבירות נפרדות, ובכלל זה כמה עבירות החורגות מאוד מהסטנדרט הבינלאומי של "הפשעים החמורים ביותר". זאת אף שכל 16 האנשים שנידונו למוות בשנים 2010-2009 על-פי חוק העונשין המהפכני הורשעו ברצח או בבגידה.

סעיפים מסוימים בחוק העונשין של אש"ף שבגין הפרתם נקבע עונש מוות מגדירים עבירות פוליטיות כפשעים, אף שאין להם דבר וחצי דבר עם ביטחון או שהם מוגדרים באופן כה מעורפל שהדבר מפר את הדרישות הבינלאומיות לפיהן יש להגדיר פשע בבהירות מספקת כדי לאפשר לנאשמים לדעת אילו פעולות נתפסות כפעילות פלילית, וכדי שיוכלו להתגונן בפני ההאשמות. לדוגמא, סעיף 165 של חוק העונשין מטיל עונש מוות על כל עבירה ש"מסיתה אנשים" ו"פוגעת במוניטין או ביוקרה של המהפכה הפלשתינית".

הפרלמנט הפלשתיני מעולם לא אישר את חוק העונשין של אש"ף אותו מיישמים בתי המשפט הצבאיים ברצועת עזה ובגדה המערבית, ומשמעות הדבר היא כי החוק עצמו וגזרי דין המוות שהוצאו מכוחו הנם בלתי חוקתיים על-פי חוק היסוד הפלשתיני.

שניים מגזרי דין המוות שהוציאו בתי המשפט הצבאיים של חמאס ניתנו בשנת 2010. לפי אתר האינטרנט של הרשות הצבאית השופטת, באסל זוערוב נידון למוות (שלא בפניו) ב-22 בפברואר בגין בגידה וסיוע להרג מכוון, ונעים עאשור נידון למוות ב-3 במארס בגין סיוע להרג מכוון.

נוסף על גזרי דין המוות שהוציאו בתי משפט צבאיים, גזר לאחרונה בית משפט אזרחי ברצועה גזר דין מוות לראשונה מאז השתלט חמאס על הרצועה. ב-22 בפברואר בית משפט אזרחי של ערכאה ראשונה שמפעיל חמאס דן את אוסאמה זיידאן אל-ר'ול , בן 30, למוות בגין רצח סוחר תכשיטים נוצרי, אכרם עיסא אל-עמש. מוחמד טאלב, פרקליטו של אל-ר'ול, אמר לארגון Human Rights Watch כי בית המשפט הקציב לתביעה 10 דיונים להצגת הראיות ואילו להגנה הקציב דיון אחד בלבד, ודחה את בקשתו לקיים דיונים נוספים, דבר שמנע ממנו להעניק הגנה ראויה.

בתי המשפט האזרחיים ברצועת עזה מטילים עונש מוות מכוח סעיף 74 לחוק העונשין משנת 1936, שמקורו במנדט הבריטי. בגדה המערבית, מטילים בתי המשפט האזרחיים של הרשות הפלשתינית עונשי מוות מכוח סעיף 16 לחוק העונשין הירדני משנת 1960, שמקורו בכיבוש הירדני בגדה המערבית.

מאז זכה בבחירות לפרלמנט בשנת 2006 לא הוציא חמאס אל הפועל שום עונש מוות שגזרה ערכאה שיפוטית. לאחרונה בוצעו עונשי מוות ברצועת עזה בשנת 2005, כאשר הרשות הפלשתינית שבשליטת פתח הוציאה להורג ארבעה גברים בתלייה וגבר נוסף באמצעות כיתת יורים לאחר שהרשיעה אותם ברצח. אף כי הרשות הפלשתינית לא הוציאה מאז לפועל עונשי מוות בגדה המערבית, בתי משפט צבאיים שמפעילה הרשות בגדה המערבית גזרו שלושה עונשי מוות בשנת 2009, כולל עונש מוות שנגזר ב-9 בדצמבר על אדם שהואשם ב"שיתוף פעולה עם האויב", מכוח חוק העונשין המהפכני של אש"ף. זאת על-פי הנציבות הפלשתינית העצמאית לזכויות האדם, מוסד רשמי של הרשות הפלשתינית העוסק בזכויות האדם. גזרי דין אלה טרם הוצאו אל הפועל.

הרשות, מצדה, נמנעה מהעמדה לדין של חברים בשירותי הביטחון שלה האחראים להפרות חמורות נגד חברי חמאס ברצועת עזה ובגדה המערבית, ובכלל זה מותם של שלושה אנשים בעת שהוחזקו במשמורת הרשות הפלשתינית בגדה המערבית בשנת 2009, לכאורה בעקבות עינויים. הן הרשות הפלשתינית והן חמאס נמנעו מהעמדה לדין כל אחד של אנשי שירותי הביטחון שלו בגין שימוש בעינויים. זאת על אף תלונות רבות על עינויים שתיעדו ארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים.

ברצועת עזה, פסקי דין של בתי משפט צבאיים עוברים באופן אוטומטי לערכאת ערעור של בית משפט צבאי עליון, אשר הוציא את ההחלטה בעניינו של מוחמד איסמאעיל, אחד מ-14 עונשי המוות שניתנו בשנת 2009. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על מצב הערעורים בנוגע ל-13 עונשי המוות האחרים שהוטלו בשנת 2009 או לשניים שהוטלו בשנת 2010.