(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על רשויות חמאס ברצועת עזה להעמיד לדין את האחראים לירי הרקטות שממנו נהרג בישראל אזרח ב-18 במארס 2010. אנסאר א-סונה, ארגון פלשתיני חמוש ברצועת עזה שלא היה מוכר קודם לכן, קיבל על עצמו את האחריות להתקפה.
מפגיעת הרקטה, ששוגרה מרצועת עזה, נהרג מאני סינגמונפון, מהגר עבודה בן 33 מתאילנד שעבד בחממה מסחרית במושב נתיב העשרה, במרחק של 400 מטר מצפון לרצועה. הרוג זה הוא האזרח הראשון שנהרג מפגיעת רקטה בישראל מאז ה-29 בדצמבר 2008.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "חמאס הוא הגורם השולט בעזה בפועל ולכן הוא נושא באחריות להפסקת ירי הרקטות חסר ההבחנה על ישראל. העובדה ששני הצדדים נמנעים מהעמדה לדין בגין הפרה של דיני המלחמה מוסיפה שמן למדורת הסבל של אזרחים בישראל וברצועת עזה".
משגרירות תאילנד בתל אביב נמסר לארגון Human Rights Watch כי מאני סינגמונפון הגיע לישראל כדי לעבוד במגזר החקלאי בשנת 2006, וכי הותיר אחריו בתאילנד אישה וילדים.
מחטיבת דובר צה"ל נמסר לארגון Human Rights Watch כי הרקטה פגעה בחממה בשעה 10:30 בבוקר. דובר מטעם משטרת ישראל אמר לארגון כי מסיבות ביטחוניות אינו יכול לציין את סוג הרקטה, אך הוסיף כי "זה לא משהו חדש". ממגן דוד אדום נמסר כי אנשי הצוות הרפואי של הארגון נכנסו לזירת האירוע אך לא עלה בידם להחיות את הנפגע.
מאז תום המבצע הצבאי הישראלי הנרחב ברצועת עזה, ב-18 בינואר 2009, ירו ארגונים חמושים ברצועת עזה כ-147 רקטות לשטח ישראל, רובן בחודשיים שלאחר העימות. רקטות אלה מהוות כולן נשק בלתי מבחין כאשר יורים אותן על אזורים מיושבים, כיוון שאין להן מנגנון הנחייה כלשהו ולא ניתן לכוונן במדויק על מטרות צבאיות.
על-פי דיווחים בתקשורת, ארגון אנסאר א-סונה אמר כי ההתקפה בוצעה בתגובה "להתקפות הציוניות נגד מסגד אבראהים ומסגד אל-אקצא ונגד התוקפנות הציונית המתמשכת נגד אנשינו בירושלים". דובר חמאס פאווזי ברהום ציין אתמול כי ישראל "נושאת באחריות" לירי הרקטות כיוון שהיא "יצאה למלחמה נגד העם הפלשתיני ונגד אתרים קדושים ומסגד אל-אקצא".
חמאס ניסה לדכא ארגונים אסלאמיים ברצועה שערערו על שלטונו.
ממשלת ישראל הכריזה לאחרונה כי תכלול אתרים בגדה המערבית הקדושים הן למוסלמים והן ליהודים, ובכלל זה מסגד אבראהים ומערת המכפלה בחברון, בתוכנית "מורשת יהודית" לשיקום האתרים. הרשויות הישראליות אף חנכו לאחרונה בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים וחסמו באורח זמני את גישתם של גברים פלשתינאים מתחת לגיל 50 למסגד אל-אקצא הסמוך, כאמצעי ביטחון נגד פעולות מחאה אפשריות.
התקפות מכוונות או חסרות הבחנה נגד אזרחים הן הפרות חמורות של דיני המלחמה. התקפות כאלה המבוצעות באורח מכוון - כלומר, בכוונה או מתוך פזיזות חסרת זהירות - הנן פשעי מלחמה שבגינם ניתן להעמיד אנשים לדין פלילי. ניסיונו של ארגון אנסאר א-סונה להצדיק את התקפת הרקטות חסרת ההבחנה שלו כפעולת תגמול על פעולותיה של ישראל בגדה המערבית עומד בסתירה לדיני המלחמה, שאינם מתירים לראות בהפרות שמבצע צד אחד הצדקה לביצוע הפרות על-ידי הצד שכנגד.
לדברי סטורק, "היתלותו של אנסאר א-סונה בפעולות הישראליות היא הסחת דעת. דיני המלחמה לעולם אינם מתירים התקפות חסרות הבחנה, תהיה אשר תהיה התנהלותו של הצד השני".
דו"ח הוועדה לבדיקת העובדות של האו"ם על העימות ברצועת עזה, בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, מצא בשנת 2009 כי ארגונים פלשתיניים חמושים, ובכלל זה חמאס, נושאים באחריות לפשעי מלחמה וייתכן שאף לפשעים נגד האנושות בגין ירי רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים.
חמאס הכריז כי יקים ועדה לחקירת האשמות אלה אך לא מסר מידע נוסף כלשהו בנוגע לחברי הוועדה, תחום הפעולה שנקבע לה או ממצאיה. בחודש פברואר דווח כי חמאס טען, בעת שדיווח על ממצאיה של חקירה פנימית, כי הארגון כיוון את הרקטות שלו רק על מטרות ישראליות צבאיות וכי כל פגיעה באזרחים הייתה בגדר תקלה. ארגון Human Rights Watch אמר כי חקירותיו שלו בנוגע להתקפות הרקטות של חמאס מלמדות שטענתו של חמאס אינה אמינה.
בעימות שהתחולל בחודשים דצמבר 2008 - ינואר 2009 נהרגו בהתקפות של ארגונים פלשתיניים חמושים שלושה אזרחים ישראלים, ובהתקפותיהם של הכוחות הישראליים נהרגו מאות אזרחים פלשתינאים.
בשנת 2004 נהרגו בהתקפות רקטות ופצצות מרגמה פלשתיניות שני מהגרי עבודה תאילנדים בהתנחלויות ישראליות ברצועת עזה. עובד תאילנדי נוסף נהרג באותה שנה ברצועת עזה מירי נשק קל. ישראל הסיגה את כוחותיה והתנחלויותיה מרצועת עזה בשנת 2005.