The European Court of Human Rights in Strasbourg.

© 2009 Reuters

לונדון (22 בדצמבר 2009) - בית הספר למשפטים ע"ש בנג'מין נ' קרדוזו וארגון Human Rights Watch אמרו כי פסק הדין שניתן היום בבית הדין האירופי לזכויות האדם, שלפיו הדרתם של יהודים וצוענים מן המשרות הבכירות ביותר בבוסניה מהווה אפליה בלתי חוקית, הוא צעד חשוב לקראת הפסקת ההדרה על רקע גזע ודת באירופה. על בוסניה, וכן על ארה"ב ומדינות אירופיות הממשיכות למלא תפקיד חשוב במדינה, לפעול במהירות לביטול כל ההוראות המפלות בחוקת המדינה.

לדברי שֶׁרי פּ' רוזנברג, אחת מפרקליטיו של העותר, יעקב פינצי "פסיקת בית הדין היא צעד חשוב קדימה במאבקה של אירופה נגד אפליה וסכסוכים אתניים". עו"ד רוזנברג היא גם מנהלת הקליניקה לזכויות האדם בבית הספר למשפטים ע"ש בנג'מין נ' קרדוזו ומרצה במוסד זה. לדבריה, "החלטה זו מאשרת שאין להעדפות אתניות של קבוצות מסוימות  מקום בדמוקרטיה".

בית הדין קבע, ברוב של 14 נגד 3 קולות, כי לא ניתן להצדיק את הדרתם של יהודים וצוענים. בפסק הדין נכתב כי "על הרשויות להילחם בגזענות בכל האמצעים העומדים לרשותן, ובכך לחזק את החזון הדמוקרטי לחברה שבה המגוון אינו נתפס כאיום אלא כמקור להעשרה".

לדברי קלייב בולדווין, יועץ משפטי בכיר בארגון Human Rights Watch, שגם הוא שימש אחד מפרקליטי העותר במסגרת עבודתו הקודמת בקבוצה הבינלאומית למען זכויות מיעוטים, "בית הדין האירופי הבהיר שבאירופה אין מקום להדרה ממשרות פוליטיות על רקע גזעי, כמו זו שסובלים ממנה יהודים וצוענים בבוסניה. ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות אחרות שעדיין ממלאות תפקיד משמעותי בבוסניה צריכים לגבות מהלך של שינוי החוקה כדי להבטיח שהפסיקה תיכנס לתוקף באופן מידי".

פסק הדין שניתן היום נכתב בידי הערכאה העליונה של בית הדין בתיק סיידיץ ופינצי נ' בוסניה והרצגובינה. הפסיקה נוגעת להדרתם של יהודי בוסני וצועני בוסני מההתמודדות בבחירות לנשיאות ולבית העליון של הפרלמנט. החוקה הבוסנית, שגובשה במשא ומתן במהלך שיחות השלום שהתקיימו בשנת 1995 בעיר דייטון שבמדינת אוהיו בארה"ב, מגבילה את ההתמודדות למשרות הבכירות במדינה - הבית העליון של הפרלמנט והנשיאות - ומתירה אותה רק לבני אחת משלוש הקבוצות האתניות והדתיות הגדולות בבוסניה - הסרבים, הקרואטים והבוסניאקים (בוסנים מוסלמים).

ההתמודדות למשרות אלה אסורה על בני קבוצות קטנות יותר (כמו הקהילה היהודית והקהילה הצוענית), על אנשים ממוצא אתני מעורב ועל מי שאינו מוכן להצהיר על כך שהוא בן לאחת משלוש הקבוצות העיקריות. חרף מעורבותה הנרחבת של הקהילה הבינלאומית בשלטון הבוסני מאז שנת 1995, ובייחוד של ארה"ב ושל האיחוד האירופי, סעיפים מפלים אלה הקבועים בחוקה הבוסנית מעולם לא תוקנו.

זהו פסק הדין הראשון שמתבסס על פרוטוקול 12 לאמנה האירופית לזכויות האדם. פרוטוקול חדש זה אוסר על אפליה הנוגעת לכל אחת מהזכויות "שנקבעו בחוק", ובכך הוא מרחיב את הבסיס המשפטי של האמנה.

העותר יעקב פינצי נולד במחנה מעבר בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר שהוריו, יהודים בוסנים, גורשו מבירת בוסניה, סרייבו. לאחר המלחמה חזר לבוסניה, וניהל קריירה ציבורית מרשימה. כיום הוא שגריר בוסניה בשווייץ. אולם, שיוכו האתני ודתו מנעו ממנו להתמודד למשרות הבכירות במדינה.

לדברי פינצי, "אני מאושר מכך שבית הדין האירופי הכיר בעוול שנעשה בניסוח החוקה לפני 14 שנה. הפוליטיקאים הבוסנים צריכים לתקן במהירות את העוול שנקבע בחוקה".

הבחירות הבאות לנשיאות ולפרלמנט צפויות להתקיים בבוסניה באוקטובר 2010. הצורך לבצע רפורמה חוקתית נידון בבוסניה מאז שנת 2005, אך עד כה לא הובילו הדיונים לכל שינוי שהוא.

לדברי סינתיה מורל, ששימשה גם היא פרקליטה בתיק זה, "פסיקה זו היא אבן דרך שקובעת בבירור שאין באירופה מקום לאזרחות מדרגה שנייה. להחלטת בית הדין יהיה תפקיד משמעותי בחיזוק הדמוקרטיה הצעירה בבוסניה". העותרים זכו לכל אורך הדרך לתמיכתם של הקבוצה הבינלאומית למען זכויות מיעוטים והקליניקה לזכויות האדם ולרצח-עם בבית הספר למשפטים ע"ש בנג'מין נ' קרדוזו.