לנשיא אובמה ולאנשי הצוות שלו יש הזדמנות נוספת לפעול כראוי בנוגע לדו"ח המשלחת לבירור העובדות על העימות ברצועת עזה . ב-14 באוקטובר תתכנס מועצת הביטחון של האו"ם ותקיים דיון פתוח על המזרח התיכון. דו"ח המשלחת וההמלצות שהובאו בו יהיו נושא מרכזי בסדר היום של הוועדה.

המשלחת, בראשותו של השופט ריצ'ארד גולדסטון, הגיעה למסקנה שהן ישראל והן חמאס נושאים באחריות להפרות קשות של דיני המלחמה, וכי הפרות אלה עלו במקרים מסוימים לכדי פשעי מלחמה ואולי אף לכדי פשעים נגד האנושות. הדו"ח קרא לשני הצדדים לבצע בחצי השנה הקרובה חקירות יסודיות, ללא משוא פנים, של כל ההאשמות בדבר התנהלות אסורה, ובמידת הצורך להגיש כתבי אישום או לנקוט צעדים משמעתיים. המשלחת ציינה כי אף אחד מהצדדים לא הפגין עד כה רצון פוליטי או יכולת לבצע חקירות כאלה. על רקע זה ביקשה המשלחת ממועצת הביטחון לפקח על נקיטת הצעדים הללו על-ידי הצדדים, ואם לא ינקטו בהם, להפנות את הטיפול בממצאי הדו"ח לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

אנשי הצוות של אובמה התנערו מהדו"ח בטענה שהוא "בלתי מאוזן" ו"בלתי קביל", ובצעד ציני עוצר-נשימה, אמרו שידאגו לכך שהטיפול בדו"ח לא יחרוג לעולם מגבולות מועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה - גוף שהממשל של ארה"ב מתח עליו ביקורת, ובצדק, וטען כי הוא מוטה בעניינים הנוגעים לישראל. כשנדמה היה שבמושב ה-12 של מועצת זכויות האדם עומדת להתקבל החלטה, שהוצעה על-ידי הפלשתינאים, על אימוץ הדו"ח "במלואו" - כלומר כולל הגינוי המופיע בו לפעולותיהם של ארגונים חמושים פלשתיניים והבקשה שהופנתה בו למזכ"ל האו"ם שיעביר את הדו"ח לטיפולה של מועצת הביטחון - הממשל כופף כמה ידיים בחלונות הגבוהים של הנהגת הרשות הפלשתינית ברמאללה, והרשות הורתה לנציגיה בג'נבה למשוך את טיוטת ההחלטה שהגישה לאימוץ הדו"ח במועצה. לאחר שעניין זה חולל סערה פוליטית בגדה המערבית ובקהילות פלשתיניות במקומות אחרים, הרשות הפלשתינית עשתה עוד תפנית של 180 מעלות, והציעה באמצעות לוב - שהיא כרגע חברה במועצת הביטחון - שהמועצה תקיים דיון בדו"ח.

עמדתו של ממשל אובמה עד כה הייתה הרת אסון, וזאת מכמה סיבות: ראשית, עמדה זאת מקדמת את התפיסה שעשיית הצדק ומיצוי הדין מטרפדים את קידום "תהליך השלום". עניין זה נוגד את ניסיון העבר במקומות אחרים, וגם את הגישה של ארה"ב בסכסוכים אחרים ובמקומות שבהם הסתיים הסכסוך [https://www.hrw.org/en/news/2009/10/01/why-no-justice-gaza-israel-differe.... שנית, נראה כי עמדת הממשל היא אימוץ של העמדה הנוראית של ממשלת ישראל הנוכחית, שלפיה כאשר "דמוקרטיות" נלחמות ב"טרור", המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי אינם רלבנטיים ולא ניתן לסבול קיום של חקירה בינלאומית. גם כאן, ההשמצה של דו"ח גולדסטון על-ידי ארה"ב סותרת את המסר שהממשל ניסה להעביר ליתר העולם כשזנח את מדיניות העינויים וקידם את סגירת גואנטנמו.

כשמועצת הביטחון תתכנס השבוע, ארה"ב, ואותן בנות ברית אירופיות שלא נקפו אצבע נגד גישת ארה"ב במועצת זכויות האדם, צריכות: (1) להביע דאגה מכך שכל הצדדים לעימות הפרו את דיני המלחמה והנהיגו פטור-מעונש על הפרות אלה, כפי שתועד בדו"ח גולדסטון; (2) להבהיר בתקיפות ובפומבי כי עשיית צדק ומתן דין וחשבון חיוניים לשבירת מעגל האימה של פגיעה ונקמה, מעגל המוסיף ללא הפסק דלק למדורת הסכסוך הישראלי-פלשתיני, לא פחות מגורמים אחרים; (3) להדגיש כי תהא אשר תהא ההצדקה לשימוש בכוח קטלני, בין לחימה בטרור ובין התנגדות לכיבוש צבאי, על צדדים לוחמים לכבד את עקרונות הליבה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי האוסרים לבצע התקפות על אזרחים או על אובייקטים אזרחיים, או התקפות המסבות נזק חסר הבחנה או בלתי מידתי לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים; וכן (4) להקים ועדת מומחים עצמאית שתפקח על האופן שבו ישראל וחמאס יחקרו בששת החודשים הקרובים מעשים אסורים שכוחותיהם של כל אחד מהם ביצעו לכאורה.