(ירושלים, 8 בינואר 2009) - ארגון Human Rights Watch אמר היום, לרגל נאומו של נציב האו"ם העליון לפליטים, אנטוניו גוטרס, במועצת הביטחון של האו"ם, כי על ישראל ומצרים לפתוח את גבולותיהן על-מנת לאפשר לסיוע הומניטארי להגיע לרצועה וכן לאפשר לאזרחים מן הרצועה למצוא מקלט בטוח מן העימות.
מוקדם יותר השבוע, קרא גוטרס לצדדים לעימות ברצועת עזה להישמע בקפדנות במהלך הלחימה לעקרונות ההומניטאריים, ובכלל זה כיבוד זכותם האוניברסאלית של בני-אדם הנמלטים ממלחמה לבקש מקלט בטוח במדינות אחרות.
לדברי פרד אברהמס, חוקר בכיר במחלקת מצבי החירום בארגון Human Rights Watch, "ברצועת עזה אין בימים אלה שום מקום שבו יכולים אזרחים למצוא מקלט בטוח מפני הלחימה. חיוני שהגבולות לא יסגרו בפני אנשים הנמלטים על חייהם".
במהלך הלחימה הנוכחית, חסמו ישראל ומצרים את היציאה מעזה בפני אנשים רבים שנפצעו קשה ואשר נזקקו באורח דחוף לטיפול רפואי. מאז תחילת העימות התירה ישראל רק למספר מוגבל של פצועים במצב אנוש להיכנס לתחומה. מצרים מונעת גם היא את פינויים המהיר של אנשים שנפצעו קשה ברצועה, על אף שטורקיה, קטאר ומדינות נוספות התחייבו לקבל את הפצועים בצדו המצרי של מעבר הגבול רפיח ולפנות אותם לבתי-חולים במדינות שלישיות. מאז החלה ההתקפה הנוכחית, איפשרה מצרים על-פי דיווחים ל-154 פצועים בלבד לצאת מהרצועה דרך מעבר רפיח, בהם 54 שנפצעו ב-30 ו-ב-31 בדצמבר 2008.
לדברי אברהמס "התנהלותן של ישראל ומצרים, הממשיכות למנוע פינוי של אנשים שנפצעו קשה, אינה רק בלתי-חוקית אלא גם אכזרית".
ארגון Human Rights Watch אמר עוד כי חשוב ביותר להבטיח את יכולתם של פצועי המלחמה ושל חולים שטופלו באופן סדיר מחוץ לרצועה עוד בטרם החלו הפעולות הצבאיות הנוכחיות, לצאת לישראל ולמצרים. גם לפני הלחימה הנוכחית לא היה ביכולתה של מערכת הבריאות ברצועה לספק שירותים מתקדמים רבים, ובהם ניתוחים של הלב וכלי הדם, נוירוכירורגיה, ורפואת עיניים מתקדמת.
אברהמס אמר עוד כי "אנו תומכים בקריאתו של הנציב העליון גוטרס השבוע להשאיר את כל גבולותיה של עזה "פתוחים" למטרות הומניטאריות ו"בטוחים", ולא למנוע מפלשתינאים המבקשים מקלט בטוח מחוץ לרצועת עזה לצאת משטחה. על מועצת הביטחון של האו"ם לקרוא למצרים ולישראל להשאיר את גבולותיהן פתוחים עבור אזרחים פלשתינאים המבקשים מקלט זמני".
מלבד המנוסה מאימת הקרבות, מבקשים פלשתינאים מקלט מחוץ לרצועה גם בשל המצב ההומניטארי המתדרדר. רצועת עזה היא אזור המיושב בצפיפות ומונה 1.4 מיליון נפש. מיליון מתושבי הרצועה הם פליטים, מתוכם 750,000 התלויים באספקת מזון של סוכנות אונר"א. מספר זה כולל 94,000 "מקרי מצוקה מיוחדים" הפגיעים במיוחד ובהם חולים כרוניים, נכים, קשישים וילדים קטנים. סוכנות אונר"א אמרה לארגון Human Rights Watch ב-6 לינואר כי אנשים אלה, ונתמכיה האחרים של הסוכנות, קיבלו אספקת מזון לאחרונה ב-18 בדצמבר, אז אזל המלאי במחסני המזון של הסוכנות.
להגבלות הישראליות על אספקת דלק וסולר תעשייתי היו השלכות חמורות במיוחד. כתוצאה מהן הוגבלה אספקת החשמל החיונית לבתי-החולים, לתחנות לשאיבת המים, למתקני הטיפול בשפכים ולתשתיות אחרות שתפקודן חיוני לרווחתה של האוכלוסייה ברצועה.
לדברי אבהרמס "השפעת העימות המזוין על האוכלוסייה הפלשתינית ברצועת עזה התעצמה מאוד כתוצאה מחודשי המצור הישראלי שגרמו למחסור חמור במזון, מים, חשמל ותרופות. מן ההכרח שישראל תסיר לאלתר את המצור הבלתי-חוקי שלה המונע הכנסת מוצרים חיוניים".
על-אף שהסיגה את כוחותיה הצבאיים ואת מתנחליה מהרצועה, ישראל ממשיכה לשמור על שליטה אפקטיבית בגבולות היבשה, האוויר והים של רצועת עזה.
