Relatives of a Palestinian killed in a United Nations school after an Israeli air strike mourn at the school in Gaza January 6, 2009.

© 2009 Reuters

 

(ירושלים 7 בינואר 2009), ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מועצת הביטחון של האו"ם, המתכנסת ב-7 בינואר 2009 למושב חירום בדרג גבוה, צריכה להקים ועדת חקירה שתבחן טענות בדבר הפרה של דיני המלחמה ברצועת עזה. הארגון אמר עוד כי על החקירה להתייחס להתקפה הישראלית בסמוך לבית הספר של האו"ם, שבו מצאו מחסה אנשים שנעקרו מבתיהם במחנה הפליטים ג'באליה, כמו גם להפרות אחרות אותן ביצעו לכאורה ישראל וחמאס.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch "חייבת להתקיים חקירה יסודית ועצמאית באשר לאובדן המחריד של חיי אזרחים בתקיפה ליד בית הספר של האו"ם, אובדן המאפיין את העימות הנוכחי. רק מועצת הביטחון תוכל לקיים חקירה חסרת פניות כנדרש, שתאפשר לקבוע מה התרחש".

ההתקפה, שבוצעה ב-6 בינואר, ושכתוצאה ממנה נהרגו על-פי דיווחים בין 30 ל-40 בני אדם, ממחישה את הצורך בחקירה עצמאית ורחבת היקף. לדברי סוכנות האו"ם ברצועת עזה היה בית הספר מסומן בבירור כמבנה של האו"ם והסוכנות העבירה לכוחות הישראליים את נקודות הציון של המקום.

לדברי ארגון  Human Rights Watch ההימנעות העקבית של חמאס וישראל מחקירת טענות לגבי הפרות בעבר של דיני המלחמה בידי כוחותיהם מדגישה את הצורך בחקירה בינלאומית של תקרית זו, כמו גם של הפרות אחרות של דיני המלחמה שבוצעו לכאורה על-ידי שני הצדדים לעימות זה. ועדת החקירה של האו"ם צריכה לתת פומבי לממצאיה, ולכלול בדו"ח שלה המלצות על-כך שאנשים שיימצאו אחראים להפרות חמורות של דיני המלחמה יידרשו לתת את הדין על מעשיהם.

ארגון Human Rights Watch אינו יכול בשלב זה לקיים חקירה עצמאית ומקיפה של תקרית זו ושל תקריות אחרות בשל הימשכות מעשי האיבה, וכיוון שישראל הטילה הגבלות חמורות על גישתם של כל כלי התקשורת ואנשי זכויות האדם הזרים לרצועת עזה מאז תחילת חודש נובמבר, ומאז החלה הלחימה ב-27 בדצמבר היא מונעת את כניסתם לחלוטין.

לדברי גורמים רשמיים באונר"א ועדי ראייה ששוחחו עם התקשורת ועם ארגון Human Rights Watch, בסביבות השעה 15:45 ב-6 בינואר פגעו לפחות שלושה פגזי טנקים ישראליים מסביב לבית הספר אל-פאחורה של אונר"א, שבו מצאו מאות אנשים מחסה מפני הלחימה המתקיימת במחנה הפליטים הצפוף ג'באליה. דיווחים אחרים התייחסו לפגזי מרגמה ישראליים או להתקפה ארטילרית.

מדובר צה"ל נמסר לארגון Human Rights Watch כי פגזי מרגמה נורו לעבר כוח צה"ל מתוך בית הספר, והכוח השיב בירי פגזי מרגמה אל מקור הירי. בהודעה שפרסם צה"ל ב-6 בינואר נאמר כי מבדיקה ראשונית עולה, כי "מתוך בית-הספר נורו פצצות מרגמה לכיוון כוחות צה"ל. בתגובה לירי זה, ביצע כוח צה"ל ירי מרגמות תגובתי לאזור."

דובר מטעם אונר"א, סמי משאשה, אמר לארגון Human Rights Watch כי כמה מאות אנשים שנמלטו מהלחימה באזור מצאו מחסה בבית הספר. אונר"א הקימה 23 מקלטים מאולתרים בבתי-ספר ובמבנים אחרים ברחבי הרצועה; נכון ל-6 בינואר, סיפקה אונר"א מקלט לכ-15,000 בני אדם שנעקרו מבתיהם. מנהל המבצעים של אונר"א ברצועת עזה, ג'ון גינג, אמר כי האנשים שהיו בבית הספר היו כולם בני משפחות שביקשו מקלט מפני הלחימה.

בהודעה שפרסם צה"ל מאוחר יותר נאמר כי "בין ההרוגים בבית הספר נמצאו פעילים מהזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמא"ס וחוליית ירי תלול מסלול". צה"ל ציין כי שניים מלוחמי חמאס שנהרגו בתקרית היו עימאד אבו עסכר וחסן אבו עסכר, אך לא הסביר על מה מבוסס מידע זה.

עד ראייה לאירוע אמר לעיתון ניו יורק טיימס כי ראה פעיל חמוש של ארגון חמאס, אותו זיהה כאבו ח'אלד אבו עסכר, בקרבת בית הספר סמוך לפני ההתקפה. העד אמר כי היה שם משום שנענה לקריאה למתנדבים שיסייעו לערום חול בסמוך לבית הספר באותה שעה, על-מנת "לסייע בהגנה על לוחמי ההתנגדות".

סוכנות AP ציטטה עד פלשתינאי ששמו לא פורסם, כמי שאמר שמספר לוחמים רצו לעבר הקהל, ככל-הנראה על-מנת להגן על עצמם, לאחר שהטיל הראשון החטיא אותם.

בהודעת דואר אלקטרוני לארגון Human Rights Watch, הצהיר אנדרו ויטלי, העומד בראש נציגות אונר"א באו"ם, כי "לאחרונה לא נעשה לאחרונה שום שימוש לרעה במתקנים שלנו ברצועה על-ידי פלשתינאים שהשתמשו בהם ככיסוי או כעמדות ירי. לא היה שום ירי של פצצות מרגמה, אני חוזר, שום ירי, מתוך בית הספר במחנה הפליטים ג'באליה, אבל אנחנו לא יכולים להוציא מכלל אפשרות שהתקיימה לחימה בסמוך למקום".

אנשי ארגון Human Rights Watch שוחחו בטלפון עם שני אנשים שאמרו שהיו עדים להתקפה. אף אחד מהם לא אמר שראה פעילי חמאס חמושים באזור באותה עת. לדברי מועין ג'אסר, מורה בן 45, היו כארבע פגיעות מסביב לבית הספר, ולא היה ביכולתו לזהות את סוג הנשק שנורה. הוא אמר:

"הלכתי ברחוב שבו נמצא בית הספר במחנה הפליטים ג'באליה. הייתי במרחק של 15 מטרים מהשער של בית הספר וראיתי אנשים רצים אלי מיד כששמעתי את קולות ההפגזה. בזמן שהלכתי לא יכולתי לזהות איזה סוג של הפגזה זו היתה בגלל שהכול קרה בבת אחת. היו בערך ארבע פגיעות, במרווחים של חצי דקה ביניהם. הפגזים נחתו מחוץ לבית-הספר, בצמוד אליו. אחד מהם פגע בשנאי חשמל על עמוד ממש ליד בית הספר, והרסיסים מההתקפה הזאת פגעו באנשים בתוך בית הספר. היו רסיסים בגדלים שונים, חתיכות מתכת חדות מאוד, רובן באורך של 5 ס"מ בערך. הטנקים היו במרחק של 2 ק"מ בערך ממערב לבית הספר, בבית לאהיה. נתתי עזרה ראשונה לאנשים ברחוב ובשער של בית הספר. לא ידענו איך קרה שנפגעו כל-כך הרבה אנשים. בשער של בית הספר היו עגלות רתומות לחמורים ואנשים העבירו את החפצים שלהם לבית הספר. לא ראיתי שום חמושים באזור. ההפגזה לא גרמה כל-כך הרבה נזק למבנה אבל זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי כל-כך הרבה רסיסים מתפזרים בכל-מקום".

אדם אחר, שאדי אבו שנאר, העובד כשומר בבית הספר, אמר בראיון טלפוני קצר כי היה בתוך שטח בית הספר כאשר אירעה ההתקפה:

"פתאום שמעתי כמה התפוצצויות בשער. יצאתי לרחוב ומצאתי גופות ואנשים פצועים ששכבו על הקרקע. רובם היו קרועים לחתיכות. הרחוב היה מלא אנשים. כמעט התעלפתי בגלל מה שראיתי. הפגזים נחתו בטווח של 20 עד 40 מטרים מסביב לבית הספר. בית הספר היה מלא באנשים".

דיני הלחימה מחייבים את כל הצדדים לסכסוך לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על-מנת להגן על האוכלוסייה האזרחית. מותר להתקיף אך ורק מטרות צבאיות. התקפות שאינן מבחינות בין לוחמים לאזרחים או כאלה שבהן הנזק שנגרם לאזרחים מן ההתקפה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי ממנה הן בלתי-חוקיות.

בנוסף לכך, נדרשים הצדדים ללחימה להימנע, עד כמה שהדבר ניתן, מפריסת כוחות בתוך או בקרבת אזורים מיושבים בצפיפות ולהרחיק אזרחים הנמצאים תחת שליטתם מקרבתן של מטרות צבאיות. גם לו ירו לוחמי חמאס מתוך בית הספר או מסביבתו הקרובה, עדיין חלה על הכוחות הישראליים החובה להבטיח כי התקפותיהם מכוונות אך ורק אל מטרות צבאיות וכי ההתקפות אינן חסרות הבחנה ולא ייגרמו פגיעה חסרת פרופורציה באזרחים.

גורמים רשמיים באו"ם אמרו כי סיפקו לצה"ל את נקודות הציון של כל מתקני האו"ם ברצועת עזה, כולל בית הספר של אונר"א שלידו אירעה ההתקפה אתמול, זמן רב לפני שהחלה הלחימה הנוכחית.

לדברי סטורק "גבולותיה של עזה סגורים, ולכן אזרחים אינם יכולים להימלט מהשטח והם יכולים למצוא מקלט רק במקומות כמו בתי-הספר של האו"ם. על לוחמים פלשתינאים להתרחק מבתי ספר אלה אבל אפילו אם כמה מהם היו באזור אתמול, יש לנו שאלות נוקבות לגבי ירי של מספר פגזים על אזור שבו אזרחים מבקשים מחסה".

התקפה זו, מה-6 בינואר, הייתה ככל-הנראה ההתקפה הקטלנית ביותר על אזרחים ברצועת עזה מאז החלה המתקפה הישראלית הנוכחית. על-פי משרד הבריאות של רצועת עזה, לפחות 640 לוחמים ואזרחים פלשתינים נהרגו בלחימה עד כה, וכ-2,850 נפצעו. לדברי סוכנויות הומניטאריות, נתקלים צוותים רפואיים ואמבולנסים בקשיים רבים בגישה לפצועים בשל הלחימה המתמשכת, ובתי החולים כורעים תחת עומס הנפגעים.

בהתקפה אחרת בליל ה-5 בינואר, נהרגו שלושה בני משפחה אחת בעת שמצאו מחסה בבית הספר היסודי "אסמה" המנוהל על-ידי אונר"א בעיר עזה. לדברי אונר"א פגע טיל ישראלי במבנה השירותים במקום והרג את חוסיין מחמוד עבד אל-מאלכ א-סולטאן, בן 23; עבד סמיר עלי א-סולטאן, בן 19; ורווחי ג'מאל רמאדאן א-סולטאן, בן 25. בבית ספר זה מצאו מחסה כ-400 אנשים שנמלטו מבתיהם בבית לאהיה מוקדם יותר באותו ערב.

במקביל, המשיך חמאס לירות רקטות מתוצאת בית מסוג גראד שכוונו על ריכוזי אוכלוסייה בישראל או נורו באורח חסר הבחנה. אתמול פגעה רקטה באזור גדרה, במרחק של כ-30 ק"מ מתל-אביב, ופצעה ילד בן שלוש. לדברי דובר צה"ל, מאז פתחה ישראל במבצע "עופרת יצוקה", ב-27 בדצמבר, נורו למעלה מ-500 רקטות לתוך ישראל והרגו שלושה אזרחים. לדברי מגן דוד אדום, פצעו הרקטות נוסף לכך 64 אזרחים, ארבעה מהם באורח קשה.

על מדינות מוטלת החובה לחקור הפרות חמורות של דיני המלחמה; כאשר הפרות כאלה מבוצעות מתוך כוונה פלילית הן מהוות פשעי מלחמה. כאשר קיימות ראיות לביצועו של פשע מלחמה, חלה על מדינה חובה לחקור, ובמידת הצורך, להעמיד לדין את החשודים. ארגונים חמושים שאינם מדינות נדרשים לנקוט בצעדים משמעתיים ולנהל הליכים שיפוטיים נגד אנשי כוחותיהם שביצעו הפרות של דיני המלחמה.

ארגון Human Rights Watch אמר כי חקירות קודמות שניהל צה"ל בנוגע להפרות לכאורה של דיני המלחמה-באותם מקרים שבהם נפתחה חקירה-היו פגומות מיסודן. ארגון Human Rights Watch מצא למשל כי חקירה שהתקיימה לגבי הריגתם של 27 אנשים בכפר הלבנוני קנא ב-29 ביולי 2006, במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה, לא היתה מקיפה ולקתה בחסר מבחינה משפטית, וממצאיה עמדו בסתירה לעדויות שמסרו עדי ראייה (https://www.hrw.org/en/news/2006/08/02/lebanonisrael-idf-fails-explain-qana-bombing). בעקבות פעולות ישראליות במחנה הפליטים ג'נין שבגדה המערבית בחודש אפריל 2002, מסר ארגון Human Rights Watch לגורמים ישראליים רשמיים ראיות לכאורה בדבר חשדות לשימוש ב"מגנים אנושיים" ובדבר פשעי מלחמה אחרים שביצעו לכאורה כוחות ישראליים. (https://www.hrw.org/en/reports/2002/05/02/jenin-0).

ככל הידוע לארגון Human Rights Watch, לא ניהלה ישראל מעולם חקירות חסרות פניות ויסודיות של תקריות אלה ואיש מאנשי הצבא הישראלי לא נדרש מעולם לתת את הדין עליהן.

ארגון Human Rights Watch מצא כי במהלך המתקפה הגדולה האחרונה של ישראל ברצועת עזה, בחודש מארס 2008, ביצעו הכוחות הישראליים מספר מעשי הרג ממוקדים והפרות חמורות אחרות של דיני המלחמה. נכון להיום לא פתח צה"ל בחקירה לגבי אף אחד מן המקרים הללו.

כמו כן, לא ידוע על אף חקירה שקיים ארגון חמאס או על עונשים כלשהם שהטיל על מי מאנשיו האחראים לירי הבלתי-חוקי של רקטות לתוך ישראל מאז שנת 2005, או  להפרות אחרות של דיני המלחמה (https://www.hrw.org/en/news/2008/11/20/letter-hamas-stop-rocket-attacks).

ארגון Human Rights Watch מתמקד במשפט הבינלאומי החל על ניהול מעשי האיבה בידי שני הצדדים לעימות, ובייחוד בכל הנוגע לחובה לחוס על מי שאינם לוחמים ולהגן עליהם מפני סכנות המלחמה. ארגון Human Rights Watch אינו מתייחס לסוגיית צדקת ההזדקקות לכוח מזוין מצד חמאס או ישראל או לשאלה האם היקף השימוש בכוח מוצדק. הארגון סבור כי גישה זו שבה הוא נוקט היא הדרך הטובה ביותר לקידום המטרה של עידוד כל הצדדים לסכסוך לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי.