ארגון Human Rights Watch אמר היום כי עם תחילתה של מתקפה קרקעית ישראלית ברצועת עזה, מחובתם של ישראל ושל הכוחות הפלשתיניים להתייחס לסכנות הגוברות הנשקפות לביטחונם של אזרחים בשל הסבירות הרבה שתתקיים לחימה בתוך אזורים עירוניים מיושבים. על שני הצדדים להישמע בקפדנות לדיני המלחמה, ובכלל זה לנקוט בכל האמצעים האפשריים על-מנת להימנע מפגיעה באזרחים ולאפשר גישה לעובדי סיוע ולצוותים רפואיים.

תחקירים שערך ארגון Human Rights Watch בעבר בנוגע לפעולות של צה"ל ברצועת עזה ובגדה המערבית העלו ראיות להרג בלתי-חוקי שביצעו הכוחות הישראליים. נוסף לכך, חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים ירו רקטות או ניהלו פעולות צבאיות אחרות מתוך אזורים מיושבים בצפיפות, כשהם חושפים אזרחים לסכנה של פגיעה חמורה.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "סביר להניח שמשמעותה של פעולה ישראלית קרקעית ברצועת עזה היא לחימה אינטנסיבית בתוך אזורים מיושבים בצפיפות, מצב שבו נשקף איום ניכר לאזרחים". "צה"ל וחמאס חייבים לנקוט באמצעים ממשיים כדי למזער את ההשפעות של הלחימה על אזרחים, אחרת התוצאות יהיו הרות אסון".

בפעולה הקרקעית הגדולה האחרונה של צה"ל, בין התאריכים 27 בפברואר ו-3 במארס 2008, נהרגו 107 פלסטינים, למעלה ממחציתם אזרחים, ונפצעו למעלה מ-200. שני חיילים ישראלים נהרגו.

תחקיר שטח מפורט שערך Human Rights Watch בנוגע לפעולה זו מצא כי צה"ל ביצע במהלכה הפרות קשות של דיני המלחמה, כולל הריגתו של אדם פצוע בעת שטופל באמבולנס, ירי למוות בשני אזרחים שנסעו בעגלות רתומות לחמור וירי ופציעה של שני אנשים בעת שהוחזקו בידי צה"ל. בשני מקרים, פתחו צוותי טנקים באש על אזרחים לא חמושים. כל האירועים שצוינו שלעיל התרחשו באזור שהיה בשליטה מלאה של צה"ל. נוסף לכך הגביל הצבא את יכולתם של חובשים ונהגי אמבולנס פלשתינאים לטפל בפצועים ובהרוגים - אזרחים ולוחמים כאחד - ואף נורתה לעברם אש ממנה נהרג אחד החובשים.

בחודשים פברואר-מארס 2008, כמו באירועים אחרים בעבר, חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים חשפו אזרחים לסכנה בכך שירו רקטות ופגזי מרגמה מתוך אזורים מיושבים בצפיפות ואחסנו כלי נשק במבנים אזרחיים. מעשים אלה מפרים גם הם את דיני המלחמה.

ארגון Human Rights Watch אמר כי במהלך מעשי איבה קודמים לא נקטו שני הצדדים באמצעים מספקים על-מנת לפנות אזרחים מאזורים בהם התקיימה לחימה ובכך חשפו אותם לסיכון מיותר. יועץ משפטי בכיר של צה"ל אמר לארגון Human Rights Watch אתמול כי החזקת אזרחים בבתים שבהם מתפרסים כוחות של צה"ל עודנה נוהל רגיל של הצבא. נוהל זה חושף אזרחים לסכנה כי יותקפו על-ידי כוחות פלשתיניים.

פעולות קרקעיות קודמות של צה"ל מעוררות חששות נוספים. בתחקיר שטח שערך ארגון Human Rights Watch בנוגע לפעולה הקרקעית של צה"ל בחודש אפריל 2002 במחנה הפליטים ג'נין שבגדה המערבית, נמצא כי לפחות 22 מתוך 52 הפלסטינים שנהרגו היו אזרחים, וכי כמה מהם נהרגו באורח בלתי-חוקי או ביודעין בידי צה"ל. ( https://www.hrw.org/legacy/reports/2002/israel3/israel0502.pdf).

הצבא השתמש בדחפורים משוריינים על-מנת להרוס בתים של תושבים כדי לפנות דרך לכלי-רכב משוריינים, אולם בחלק מהמקרים היה ההרס נרחב בהרבה מהנדרש למטרות צבאיות כלשהן שניתן להעלות על הדעת. צה"ל מנע במשך 11 יום את כניסתם של אנשי צוות רפואי וכלי הרכב שלהם לתוך מחנה הפליטים ג'נין, וחיילי צה"ל ירו שוב ושוב על אמבולנסים.

במהלך הפעולה בג'נין ומבצעים צבאיים אחרים, הכריחו חיילי צה"ל מדי פעם אזרחים, לעיתים באיומי נשק, להתלוות לכוחות צה"ל במהלך חיפושים שערכו בבתים, כשהם כופים עליהם לפתוח דלתות ולבצע משימות מסוכנות אחרות תוך הפרה של דיני המלחמה. פסק דין של בג"ץ משנת 2005 אסר על השימוש בנוהל זה.

לדברי ארגון Human Rights Watch אחת הבעיות העיקריות היא שאיש לא נדרש לתת דין וחשבון על הפרות של דיני המלחמה שבוצעו בעבר. צה"ל אמר לארגון Human Rights Watch כי לא פתח בחקירות לגבי מקרי הרג שייתכן שהיו בלתי-חוקיים במהלך פעולת צה"ל ברצועה בחודש מארס 2008, שכונתה "מבצע חורף חם" אם כי הוא חוקר שלושה מקרים בהם דווח על גניבה בידי חיילים ישראלים. בדומה לכך, לא עשה חמאס דבר על-מנת לחייב אנשים שירו באורח מכוון ובלתי-חוקי רקטות לתוך אזורים אזרחיים או מתוכם לתת את הדין על מעשיהם.

לדברי ג'ו סטורק "הימנעות מהענשתם של חיילים על הפרות חמורות משדרת ללוחמים ברצועה מסר נורא, לפיו גם הפרות עתידיות יזכו להתעלמות".

למעלה מ-400 פלשתינאים ברצועה נהרגו במהלך הלחימה במשך השבוע האחרון. על-פי נתוני האו"ם היו כרבע מהם אזרחים. שלושה אזרחים ישראלים נהרגו באותו פרק זמן מירי רקטות בידי פלשתינאים.

על-מנת לצמצם ככל הניתן את מספר הנפגעים האזרחיים במהלך המתקפה הקרקעית ברצועה, קרא ארגון Human Rights Watch לצה"ל, לחמאס ולכוחות פלשתיניים אחרים ליישם את ההמלצות הבאות:

לצה"ל:

במהלך ניהול פעולות צבאיות יש לנקוט בזהירות מתמדת, בהתאם לדיני המלחמה, על-מנת לחוס על האוכלוסייה האזרחית.

יש לפרסם הוראות לפתיחה באש תוך הקפדה מלאה על האיסור המוטל בדיני המלחמה על התקפות המכוונות על אזרחים או הפוגעות באזרחים ללא הבחנה ועל הדרישה להבחין בכל עת בין אזרחים ללוחמים.

יש להישמע לאיסור על התקפות שאינן מידתיות על-ידי הימנעות משיגור התקפות כלשהן שניתן לצפות כי ייגרמו לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים נזק מופרז ביחס ליתרון הצבאי הממשי והישיר לו ניתן לצפות כתוצאה מהן.

יש להבטיח לאנשי צוות רפואי ולאמבולנסים גישה ללא הפרעה על-מנת שיוכלו לבצע את משימותיהם ולאפשר לפצועים גישה לטיפול רפואי. כל ההגבלות המוטלות על חופש התנועה בשל צרכים ביטחוניים אמיתיים חייבות להיות זמניות וכפופות לביקורת סדירה ואסור שהיקפן יחרוג ממה שנחוץ לחלוטין.

אין להשתמש באזרחים בכפייה על-מנת להקל על פעולות צבאיות, כגון שימוש ב"מגנים אזרחיים". יש להימנע מלכפות על אזרחים פלשתינאים להישאר בתך בתים או מבנים אחרים עליהם השתלט צה"ל לצורך פעולות צבאיות.

יש לנקוט בכל האמצעים האפשריים על-מנת להבטיח את גישתה של אוכלוסייה האזרחית למזון מספיק, טיפול רפואי וסחורות ושירותים הומניטאריים חיוניים אחרים.

יש לצייד את הכוחות באמצעים שאינם קטלניים לצורך פיזור הפגנות.

יש לאפשר לעיתונאים ולסוכנויות הומניטאריות גישה לרצועה ולהבטיח שכל ההגבלות המוטלות על גישה ועל תנועה בשל צרכים ביטחוניים אמיתיים יהיו זמניות וכפופות לביקורת סדירה והיקפן לא יחרוג ממה שנחוץ לחלוטין.

לחמאס ולארגונים פלשתיניים חמושים אחרים:

בניהול מבצעים צבאיים, יש לנקוט זהירות מתמדת על-מנת לחוס על האוכלוסייה האזרחית בהתאם לדיני המלחמה.

יש להפסיק את כל התקפות הרקטות המכוונות וחסרות ההבחנה נגד ריכוזי אוכלוסייה ישראליים.

יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על-מנת להגן על האוכלוסייה האזרחית שתחת שליטתם מפני השלכות ההתקפות, כולל באמצעות הימנעות מניהול פעולות צבאיות מתוך אזורים מיושבים בצפיפות או מיקום מטרות צבאיות בתוכם או בקרבתם, וכל כמה שהדבר ניתן, הרחקת אזרחים מסביבתן של מטרות צבאיות.

יש להימנע משימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" כלומר, מהשימוש בהם להגנה על לוחמים או על מטרות צבאיות מפני התקפה, או על-מנת לקדם או למנוע פעולות צבאיות.