ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הסנקציות הנוספות שאותן מאיימת ישראל לנקוט ברצועת עזה יהוו ענישה קולקטיבית בלתי-חוקית של האוכלוסייה האזרחית ברצועה. ממשלת ישראל העלתה הצעה לצמצם עוד יותר את אספקת הדלק והחשמל לרצועת עזה ולהחמיר את ההגבלות שהיא מטילה על תנועת סחורות ואנשים משטח הרצועה ואליה.
ביום רביעי החליט הקבינט הביטחוני הישראלי פה אחד להטיל "הגבלות נוספות... על שלטון החמאס באופן שתוגבל העברת סחורות לרצועת עזה, צמצום אספקת הדלק והחשמל". בהכרזת הממשלה נאמר שההחלטה התקבלה בתגובה להימשכות ירי הרקטות של ארגונים פלשתיניים חמושים על שדרות ועל יישובים ישראליים אחרים. שר הביטחון הישראלי אהוד ברק אמר כי "המטרה היא להחליש את חמאס".
שרה לאה וויטסון, מנהלת מחלקת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch אמרה: "ארגונים פלשתיניים חמושים מפרים בבירור את דיני המלחמה בכך שהם יורים רקטות במכוון או ללא הבחנה על אזרחים ישראלים... ישראל נושאת באחריות להגן על אזרחיה, אך לא באמצעות ענישה קולקטיבית של תושבי עזה, שהיא הפרה חמורה של דיני המלחמה".
לדברי ארגון Human Rights Watch, ניתוק הדלק והחשמל יהווה הפרה של חובתה של ישראל ככוח כובש לדאוג לבריאותה ולרווחתה של האוכלוסייה הנתונה לכיבוש, והדבר אף יחריף את המשבר ההומאניטארי ברצועה.
ישראל מוסיפה להיות כוח כובש ברצועת עזה על אף שבחודשים אוגוסט-ספטמבר 2005 הסיגה את כוחות הצבא שלה ואת אזרחיה שהתנחלו ברצועה בניגוד לחוק. זאת, משום שהיא ממשיכה לשלוט שליטה אפקטיבית יומיומית על רוב היבטי החיים ברצועת עזה. ישראל שולטת באופן מלא על המרחב האווירי והימי של עזה ועל גבולות היבשה שלה. מאז הנסיגה בחודש ספטמבר 2005 הגבילה ישראל מאוד את תנועת הסחורות והאנשים מרצועת עזה ואליה. מאז יוני 2007, שבמהלכו הותירה לחימה בין חמאס לפתח את השליטה הפנימית ברצועת עזה בידי חמאס, אין ישראל מתירה כל יצוא, והיא מגבילה את היבוא למצרכים הומאניטריים מסוימים. בכך למעשה מוטטה ישראל את כלכלת הרצועה.
על-פי אמנת ז'נבה הרביעית, חלה על כוח כובש החובה לדאוג לאספקת מזון וציוד רפואי לאוכלוסייה האזרחית במידה רבה ככל שהדבר ניתן. בחברות בנות זמננו, לא ניתן להפריד בין אספקת חשמל ודלק לבין נגישות למזון ולטיפול רפואי, וניתוק מאלה יפגע ללא ספק באורח חמור בבריאותה וברווחתה של האוכלוסייה האזרחית.
ביום רביעי הצהירו גורמים ישראליים רשמיים כי ההגבלות ייושמו "תוך התחשבות בהיבטים ההומאניטריים ברצועת עזה מתוך כוונה להימנע ממשבר" וזאת "לאחר שהרשויות הישראליות יבחנו את ההשלכות המשפטיות וההומאניטריות".
לדברי וויטסון, "כתוצאה ממדיניות הסגר הקיימת של ישראל, רצועת עזה כבר נתונה במשבר הומאניטארי מזה זמן. קשה להאמין כי בחינה משפטית הוגנת כלשהי של ההגבלות הנוספות המוצעות תאפשר את ביצוען".
ענישה קולקטיבית אסורה מפורשות על-פי המשפט ההומאניטרי הבינלאומי. בהתאם לעיקרון זה, אין להעניש אנשים על עברות שאותן לא ביצעו באופן אישי. בפרשנות המוסמכת שלו לסעיף 33 של אמנת ז'נבה הרביעית הבהיר הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כי האיסור על ענישה קולקטיבית אינו מתייחס רק לעונשים פליליים, "אלא לכל סוג של עונש המוטל על אדם או על קבוצה שלמה של אנשים בניגוד לעקרונות הבסיסיים ביותר של האנושות, על מעשים שאנשים אלה לא ביצעו".
לפרסומים נוספים של ארגון Human Rights Watch על ישראל והשטחים הפלשתיניים הכבושים, אנא בקרו בכתובת:
https://www.hrw.org/doc?t=mideast&c=isrlpa
