(ירושלים, 28 בינואר 2025) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפרסם היום כי המצור שהטילה ממשלת ישראל על רצועת עזה ותקיפת מתקני בריאות מעמידים נשים ונערות במהלך ההריון, הלידה ואחרי הלידה בסכנה חמורה, ולעיתים אף בסכנת חיים, מאז תחילת מעשי האיבה באוקטובר 2023.
הדו"ח, המחזיק 50 עמודים (באנגלית), "'חמישה תינוקות באינקובטור אחד': הפרות של זכויות נשים הרות במהלך המתקפה הישראלית על רצועת עזה", קובע כי המצור הלא חוקי שהטילו כוחות ישראליים על רצועת עזה, ההגבלות החמורות על סיוע הומניטרי והתקיפות על מתקנים רפואיים ועל צוותי בריאות הזיקו ישירות לנשים ולנערות במהלך ההריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. ממשלת ישראל, ככוח הכובש ברצועת עזה, הפֵרה את הזכות לרמת הבריאות הגבוהה ביותר שניתן להשיג וזכויות אחרות של נשים ונערות הרות, לרבות הזכות לטיפול רפואי מכובד ומכבד במהלך ההריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה, וכן הזכות לטיפול ביילוד.
"מתחילת מעשי האיבה ברצועת עזה, נשים ונערות הרות אינן מקבלות טיפול רפואי, תנאֵי תברואה נאותים, מים ומזון בסיסיים" אמרה בלקיס וויל, מנהלת-שותפה לענייני משברים, עימותים ונשק בארגון Human Rights Watch. "הן וילדיהן שנולדו זה עתה נתונים דרך קבע בסיכון למוות שניתן למנוע".
הדו"ח מבוסס על ראיונות שנערכו עם 17 אנשים בין יוני לדצמבר 2024, ובהם שמונה נשים פלסטיניות שהיו הרות בעת שגרו ברצועת עזה במהלך מעשי האיבה, עובדי רפואה מהרצועה ואנשי צוות רפואי בינלאומי העובדים עם ארגונים הומניטריים בינלאומיים ועם סוכנויות המפעילות צוותים ברצועה.
נכון לינואר 2025, שירותי מיילדוּת-חירום וטיפול ביילודים זמינים בשבעה בתי חולים בלבד מתוך 18 בתי החולים המתפקדים חלקית בכל רחבי רצועת עזה, בארבעה מתוך 11 בתי חולים שדה ובמרכז בריאות קהילתי אחד – לעומת 20 בתי חולים ומתקני בריאות קטנים יותר שפעלו לפני 7 באוקטובר 2023.
באמצע ינואר הגיעו הרשויות הישראליות וחמאס להסכם בנוגע להפסקת אש רב-שלבית הכוללת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, החזרת בני ערובה ישראלים המוחזקים ברצועה ושחרור של אסירים פלסטינים.
איכותם של שירותי הבריאות שהמתקנים הרפואיים ונותני השירותים המעטים שנותרו ברצועת עזה מסוגלים להציע ירדה בחדות. נשים משוחררות בתוך זמן קצר מבתי חולים שלעיתים מתפקעים מעומס, שעות אחדות לאחר הלידה, כדי לפַנות מקום למטופלים אחרים, מהם רבים שנפגעו במהלך המלחמה. כל המתקנים הרפואיים הפועלים ברצועת עזה מתמודדים עם תנאי תברואה לא ראויים וסובלים מצפיפות יתר וממחסור חמור במוצרי בריאות חיוניים, לרבות תרופות וחיסונים.
שני חוקים שאושרו בכנסת ישראל באוקטובר ונכנסים לתוקף בינואר 2025 עלולים להחמיר עוד יותר את הנזק הנגרם לבריאות של יולדות ויילודים. חוקים חדשים אלה אוסרים על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) לפעול בישראל ובירושלים המזרחית הכבושה ואוסרים על הממשלה לקיים קשר עם אונר"א. חוקים אלה ימנעו מאונר"א את האפשרות להעניק סיוע בגדה המערבית הכבושה וברצועת עזה, וכן לקבל אישורים או אשרות כניסה לצוותיה. ישראל הורתה לאונר"א לפנות את כל המקומות שבהם היא פועלת בירושלים המזרחית הכבושה ולחדול מפעילותה שם עד 30 בינואר 2025. אונר"א מספקת מים, מזון, מחסה ושירותים חיוניים אחרים למאות אלפי פלסטינים ברצועת עזה, לרבות נשים הרות, נשים מיניקות ויילודים.
המתקפה הצבאית של כוחות ישראליים הובילה לעקירה בכפייה של למעלה מ-90 אחוזים מאוכלוסיית עזה – 1.9 מיליון פלסטינים; רבים מהם נעקרו כמה פעמים. בדרך כלל אי אפשר להודיע לנשים היכן הן יכולות לקבל גישה בטוחה לשירותי בריאות, ונשים מתקשות להגיע בבִטחה ובזמן לשירותים המעטים הקיימים. לנשים, לנערות וליילודים כמעט אין גישה למעקב ולטיפול רפואי לאחר לידה.
רק מעט ידוע על שיעור ההישרדות של יילודים ועל מספר הנשים הסובלות מתחלואה חמורה או מתות במהלך ההריון, הלידה או לאחר הלידה. ואולם, ביולי דיווחו מומחים בתחומי בריאות האֵם ששיעור ההפלות ברצועת עזה עלה בכ-300 אחוזים מאז 7 באוקטובר 2023. ארגון יוניסף דיווח כי מאז 26 בדצמבר 2024 מתו שמונה תינוקות ויילודים מהיפותרמיה בשל היעדר מחסה בסיסי ובשל הטמפרטורות בחורף.
רופא בבית חולים ליולדות ברפיח אמר שמאחר שיש להם כל כך מעט אינקובטורים וכל כך הרבה פגים, "אנחנו נאלצים להכניס ארבעה או חמישה תינוקות לאינקובטור אחד... רובם לא שורדים".
המצור הלא חוקי שהטילה ישראל על רצועת עזה והשימוש בהרעבה כשיטת לחימה גרם לחוסר ביטחון תזונתי חמור בקרב רוב תושבי הרצועה. נשים ונערות הרות נתקלות במכשולים עצומים בניסיון להקפיד על התזונה הטובה ועל הדיאטה הבריאה החיוניות לבריאותן במהלך ההריון ולהתפתחות העובר.
הממשלה גם מנעה בכוונה תחילה מפלסטינים גישה למים – צעד שהוא פשע נגד האנושות ומעשה הנכלל תחת הגדרת הפשע של רצח עם. נשים הרות רבות דיווחו על התייבשות או על כך שאינן יכולות להתרחץ.
בעיות בריאות רבות עשויות להיגרם או להחמיר מאוד בשל מחסור כזה, לרבות אנמיה, רעלת הריון, שטף-דם ואלח-דם, העלולים כולם לסכן חיים בהיעדר טיפול רפואי הולם.
לנשים הרות ברצועת עזה אין כמעט אפשרות להתפנות משם, אף על פי שמשפט זכויות האדם הבינלאומי קובע שלכל אזרח יש זכות לעזוב את מדינתו, לרבות מסיבות רפואיות, ולשוב אליה.
ככוח הכובש ברצועת עזה, ממשלת ישראל גם חייבת, על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית תקבל מזון, מים ואספקה רפואית במידה הרבה ביותר שמאפשרים האמצעים הזמינים לכוח הכובש. על פי החוק, הרשויות הישראליות חייבות לאפשר מעבר חופשי של כל משלוח של ציוד רפואי וציוד לבתי חולים ושל מצרכי מזון חיוניים, בגדים ואספקה רפואית המיועדים "לילדים מתחת לגיל 15, לנשים הרות וליולדות".
על בעלות הברית של ממשלת ישראל, לרבות ארצות הברית, לנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי לשים קץ להפרות אלה ולהפרות חמורות אחרות מצד ישראל. על ממשלות לעצור תמיכה צבאית; לעיין מחדש בהסכמים דו-צדדיים, כגון הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, כפי שהציעו ממשלות ספרד ואירלנד, והסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לישראל, ואולי אף להשעותם; ולתמוך בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובמאמצים אחרים להביא לנשיאה באחריות.
עליהן להמשיך ולתמוך במאמצים של אונר"א ברצועת עזה, לרבות אספקת כל המשאבים הדרושים לשירותי בריאות מינית ופריון. עליהן ללחוץ על ישראל להבטיח שמומחים לרפואת מין ופריון ומומחים לבריאות הנפש יוכלו להיכנס לרצועת עזה ללא הגבלות.
"להפרות הבוטות והחוזרות ונשנות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי מצד רשויות ישראליות ברצועת עזה יש השפעה מיוחדת וחמורה על נשים ונערות הרות ועל יילודים", אמרה וויל. "הפסקת האש לבדה לא תשים קץ לתנאים איומים אלה. על ממשלות ללחוץ על ישראל להבטיח בדחיפות מענה לצרכים של נשים ונערות הרות, של יילודים ושל אחרים הזקוקים לשירותי בריאות".
לעדותה של אישה הרה אחת ברצועת עזה, ראו להלן.
עדותה של אישה הרה ברצועת עזה
ר"מ, בת 31, הייתה בחודש השני להריונה כאשר פתחה ישראל במבצע הצבאי ברצועת עזה.
משפחתה של ר"מ התאמצה מאוד למצוא מזון. "גוועתי ברעב, פשוטו כמשמעו", סיפרה לארגון Human Rights Watch. "כולנו היינו במצב של רעב בצפון רצועת עזה. לא היה לנו גז כדי לבשל. אכלנו ארוחה אחת ביום כדי לחסוך בעצים להבערת אש... הקמח היה מאוד מאוד יקר. לא היה אוכל. לא עוף. לא בשר. רזיתי מאוד".
היו לה גם בעיות בריאות: "כבר קודם לכן היה לי לחץ דם נמוך, והתעלפתי הרבה. סבלתי מסחרחורות. לא היה לי כוח, לא יכולתי לעמוד בעצמי". המשפחה לקחה אותה למרפאה פרטית ברפיח, אבל לא היה ביכולתו של הרופא לבצע שום בדיקה, פרט לאולטרסאונד, או לתת לה ויטמינים או סידן. ר"מ סבלה מדלקות חוזרות בדרכי השתן אבל לא פנתה למרפאה כי נודע לה שאין בה תרופות.
הלחימה סיבכה את הלידה הקשה של ר"מ, שהתרחשה ב-5 במאי. "הצירים התחילו בשעה 2:00 לפנות בוקר", אמרה. "סבלתי מכאבים קשים, וחיפשנו דרך להגיע לבית החולים". היא סיפרה שבבית החולים "אף אחות לא באה לבדוק אותי, לעקוב אחרי התקדמות הלידה או לשאול לשלומי".
ר"מ עזבה את בית החולים בשעה 6:00 בבוקר, קצת יותר מארבע שעות לאחר שילדה בת. "הייתי תשושה ולא יכולתי ללכת", אמרה. "נשאתי את התינוקת שלי, ויחד עם בעלי ושלושה ילדים נוספים היינו צריכים לחפש מישהו שיהיה מוכן להסיע אותנו [לבית הוריי]. לקח שעות עד שמכונית עצרה עבורנו. בעלי אמר לנהג שניתן לו מה שירצה [אם יסיע אותנו]".
כעבור כמה ימים נאלצה משפחתה של ר"מ להתפנות מרפיח ולעבור לח'אן יונס, ומאז הם מתגוררים שם באוהל, בתנאים קשים. בתוך זמן קצר לקתה התינוקת בשלשול, שעלול לסכן חיים.
ההריון והלידה הקשים של ר"מ משקפים את האתגרים העצומים שנשים ונערות פלסטיניות רבות ברצועת עזה נאלצות להתמודד עימם מאז שהחלו מעשי האיבה, ב-2023.