בנקים ישראליים מפיקים תועלת מהתנחלויות

) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי רוב הבנקים הגדולים בישראל מספקים שירותים המסייעים לתמוך בהתנחלויות לא חוקיות, לקיימן ולהרחיבן באמצעות מימון בנייתן בגדה המערבית הכבושה.

 

(אלקנה, הגדה המערבית) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי רוב הבנקים הגדולים בישראל מספקים שירותים המסייעים לתמוך בהתנחלויות לא חוקיות, לקיימן ולהרחיבן באמצעות מימון בנייתן בגדה המערבית הכבושה.

הדו"ח "פגיעה בזכויות האדם באמצעות התעללות בנקאית: בנקים ישראליים בהתנחלויות בגדה המערבית", המונה  35עמודים (בעברית), מציג מחקר חדש על היקף הפעילות הבנקאית בהתנחלויות ועל ההפרות להן היא תורמת. שבעת הבנקים הגדולים בישראל מספקים שירותים להתנחלויות. הדו"ח מתעד גם את מעורבות מרביתם בבניית יחידות דיור המרחיבות התנחלויות, באמצעות רכישת זכויות קניין בפרויקטים חדשים של בנייה וליווי הפרויקטים עד להשלמתם. העברה של אנשים מאוכלוסייתו האזרחית של הכוח הכובש לתוך השטח הכבוש על-ידי כוח זה, וגירושם או העברתם של אנשים מאוכלוסיית שטח זה, הם פשעי מלחמה. בסייען להרחבת התנחלויות, פעילויות בנקאיות אלה מסייעות להעברה בלתי חוקית של אוכלוסייה.

לדברי שרי בשי, מנהלת תחום סינגור ישראל/פלסטין בארגון Human Rights Watch, "הבנקים הישראליים יוצרים שותפויות עם יזמים לבניית בתים המיועדים באופן בלעדי לישראלים על קרקע פלסטינית... הפרויקטים שבנקים אלה ממנים תורמים לעקירה בלתי חוקית של פלסטינים".

ארגון Human Rights Watch ערך חיפוש ברשת אחר פרסום פרויקטים לבנייה בהתנחלויות, רישומי מקרקעין פלסטיניים וישראליים, רישומים מוניציפליים של נכסים ודו"חות של חברות בנייה. הארגון ראיין בעלי קרקעות, ביקר באתרי בנייה בהתנחלויות וסקר מחקרים על הפעילות הבנקאית ועל מעמד הקרקעות שפרסמו הארגונים הישראליים הלא ממשלתיים ישראליים "מי מרוויח מהכיבוש" ו"כרם נבות".

שער המוצב על כביש ליד ההתנחלות דולב וחוסם את דרכם של כלי-רכב פלסטיניים מהכפר הסמוך עין קינייא לכביש הראשי. 

© Human Rights Watch 2017

מפה שיצר ארגון Human Rights Watch מספקת תמונה חלקית של השירותים הפיננסיים שהבנקים מספקים בהתנחלויות ברחבי הגדה המערבית. בנוסף לפרויקטים לבנייה, הבנקים מספקים הלוואות לרשויות המקומיות והאזוריות של התנחלויות והלוואות משכנתא לרוכשי דירות בהתנחלויות ומפעילים בהן סניפי בנקים. פלסטינים תושבי הגדה המערבית, שצו צבאי אוסר עליהם להיכנס להתנחלויות, למעט כפועלים המחזיקים בהיתרים מיוחדים, אינם יכולים להשתמש בשירותים אלה. בנקים פלסטינים וזרים מספקים שירותים ללקוחות פלסטינים מחוץ להתנחלויות.

ההתנחלויות הן בלתי חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הן תורמות למשטר מפלה, שבמסגרתו הרשויות הישראליות מגבילות ומעכבות את פיתוח הכלכלה הפלסטינית, בעודן מסבסדות התנחלויות ישראליות שנבנו על אדמה שנגזלה שלא כחוק מפלסטינים ותומכות בהן. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על כוח כובש להשתמש בקרקע למעט לצרכים צבאיים או לטובת האוכלוסייה המקומית החיה תחת כיבוש.

בנקים המממנים או "מלווים" פרויקטים של בנייה בהתנחלויות הופכים לשותפים בהרחבת התנחלויות, מפקחים על כל שלב בבנייה, מחזיקים בכספי הקונים בנאמנות, ונוטלים את הבעלות על הפרויקט במקרה של חדלות פירעון מצד חברת הבנייה. רוב הבנייה הרלוונטית נעשית על קרקעות שהרשויות הישראליות הכריזו "אדמת מדינה", העלולות לכלול קרקע שנגזלה שלא כחוק מפלסטינים. ישראל עושה שימוש מפלה באדמות מדינה בגדה המערבית ומקצה שליש משטחן (להוציא מזרח ירושלים) להסתדרות הציונית העולמית ורק 1% לשימוש פלסטינים.

בכפר הפלסטיני עזון, למשל, איבדה משפחתו של מורשד סולימאן את הגישה הסדירה לאדמותיה כשישראל הקימה את מכשול ההפרדה בין עזון לבין ההתנחלות הסמוכה אלפי מנשה, שבצדו ה"ישראלי" של המכשול. בנק לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל, יצר שותפות עם חברת בניה ישראלית לבניית חמישה מבנים חדשים בהתנחלות זו, על קרקע השייכת לעזון.

ממש ליד הכפר הפלסטיני מסחה בנק מזרחי טפחות, הבנק הרביעי בגודלו בישראל, מלווה שני פרויקטים חדשים למגורים, הכוללים יחדיו 251 יחידות דיור. הפרויקט מרחיב למעשה את ההתנחלות אלקנה לכיוון מסחה, דבר המוביל להחמרת ההגבלות על הגישה לקרקע. משפחת עאמר איבדה את עיקר הגישה לכ-500 דונם מאדמותיה. בני המשפחה אומרים כי חלק מהבנייה החדשה היא על קרקע שאביהם רכש ואשר נגזלה מהם ללא רשותם וכעת נאסר עליהם להגיע אליה.

גם במסחה הקימו הרשויות הישראליות את מכשול ההפרדה בתוואי החודר לעומק הגדה המערבית, ומותיר את אלקנה והתנחלויות אחרות בצדו ה"ישראלי".

ארגון Human Rights Watch יצר קשר עם שני הבנקים וביקש את תגובתם אולם לא קיבל שום מענה משמעותי.

ההתנחלויות תורמות מעצם טבען להפרות חמורות של זכויות האדם. חברות המנהלות עסקים בהתנחלויות או עמן אינן יכולות להימנע מתרומה להפרות אלה או לצמצם תרומה כזו. זאת היות שהפעולות שהן נוקטות מתבצעות על קרקע שנגזלה באורח בלתי חוקי, במסגרת תנאים מפלים, ובאמצעות הפרה חמורה של חובותיה של ישראל ככוח כובש. פעולות אלה מעוררות גם חשש לביזה, בשל מדיניות הצבא הישראלי בהשתלטות על קרקעות, המקשה לברר בוודאות האם בעלי הקרקעות נתנו את הסכמתם מרצונם.

ארגון Human Rights Watch סבור כי כדי לעמוד במחויבויותיהם בתחום זכויות האדם, על בנקים, כמו-גם עסקים אחרים, להפסיק לנהל עסקים בהתנחלויות ישראליות או עמן. משמעות הדבר היא שעליהם להפסיק למקם או לבצע פעילויות בתוך התנחלויות, וכן להפסיק לממן התנחלויות או פעילויות או תשתית הקשורות להתנחלויות, לנהלן או לתמוך בהן באופן אחר. כמו כן עליהם להפסיק להתקשר חוזית לרכישת סחורות המיוצרות בהתנחלויות.

לדברי בשי, "הבנקים לא יכולים לנהל עסקים בהתנחלויות מבלי לתרום לאפליה, עקירה וגניבת אדמות. כדי להימנע מכך, הם צריכים להפסיק את פעילותם בהתנחלויות ועמן."