(ירושלים) ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי בניגוד לטענות הבנקים הגדולים בישראל, הם אינם נדרשים על-פי חוקי המדינה לספק רבים מהשירותים והמימון המסייעים לתמוך בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית הכבושה, לתחזק אותן ולהרחיבן.

בכך שהם מספקים את השירותים הללו, בנקים אלה מפרים את מחויבויותיהם הבינלאומיות להימנע מתרומה להפרה של זכויות האדם ולפגיעות מסוגים אחרים, לרבות השתלטות בלתי חוקית על קרקעות, אפליית פלסטינים לרעה וסיפוחה בפועל של הגדה המערבית בידי ישראל. ללא פעילויות בנקאיות אלה, תחזוקת ההתנחלויות והרחבתן הייתה קשה בהרבה.

לדברי עו"ד שרי בשי, מנהלת תחום סינגור ישראל/פלסטין בארגון Human Rights Watch, "בנקים ישראליים מממנים בנייה בהתנחלויות ומאפשרים את הרחבתן מתוך בחירה, ולא משום שהם נדרשים לעשות כך באורח כלשהו על-פי הדין המקומי. על משקיעים מוסדיים לעמוד על כך שהבנקים יבהירו את היקף פעילותם הקשורה בהתנחלויות ואילו חוקים, אם בכלל, מונעים מהם להפסיק פעילויות אלה".

משקיעים זרים מסוימים מעלים כבר שנים חששות בנוגע למעורבותם של בנקים ישראליים בסיוע לתחזוקתן ולהרחבתן של התנחלויות. זאת, בין היתר, באמצעות פרויקטים של בנייה, מתן הלוואות לרשויות מקומיות, מתן הלוואות משכנתא לרוכשי דירות בהתנחלויות והפעלת סניפי בנקים בתחומן. משקיעים כמו קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת וקרן הפנסייה ההולנדית PGGM משכו את השקעותיהם בחמשת הבנקים הישראלים הגדולים, כשהם מציינים כי מעורבותם של הבנקים בהתנחלויות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות זכויות האדם של הקרנות.

ההתנחלויות אינן חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הן תומכות במשטר המפלה של הרשויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה, המגביל ומעכב את הפיתוח הפלסטיני בעודו מסבסד התנחלויות שנבנו על קרקע שנגזלה שלא כחוק מפלסטינים ותומך בהן. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על כוח כובש להשתמש בקרקע למעט לצרכים צבאיים או לתועלת האוכלוסייה המקומית הנתונה תחת כיבוש.

לקוחות משתמשים במסופי בנק אוטומטיים מחוץ לסניף בנק בהתנחלות מודיעין עילית. 

© 2016 Human Rights Watch

ארגון Human Rights Watch בחן טיעונים שהעלו בנקים ישראליים לפיהם הם מחויבים על-פי הדין הישראלי לספק שירותים אלה ולפיכך אינם יכולים להפסיק את פעילויותיהם בהתנחלויות.  

החוק הישראלי אמנם מחייב בנקים לפתוח חשבונות לעסקים ומוסדות של התנחלויות הפונים אליהם ועומדים בתנאים מסוימים, וכן מתן שירותים מסוימים למתנחלים, בתוך סניפי הבנקים. עם זאת, ארגון Human Rights Watch מצא כי שום חוק מקומי אינו מחייב את הבנקים לספק רבים מהשירותים שהם מספקים להתנחלויות ובתחומן, לרבות אספקה של מימון והלוואות משכנתא המאפשרים בניית בתים לישראלים על קרקע שנגזלה מפלסטינים ושאליה אינם מורשים להגיע.

ההתנחלויות תורמות מעצם טבען להפרות חמורות של זכויות האדם. העברת אזרחי הכוח הכובש לתוך השטח הכבוש מהווה פשע מלחמה. כיוון שהפרות אלה מהוות חלק בלתי נפרד מפרויקט ההתנחלות הישראלי – עסקים אינם יכולים להחזיר את הקרקע, להתיר לפלסטינים גישה אליה, או לפרק את המחסומים שהוקמו כדי להגן על מתנחלים – עסקים נושאים באחריות להפסיק לעשות עסקים בהתנחלויות או עמן, לרבות מיקום או ביצוע של פעילויות בתוך התנחלויות; מימון או ניהול של פעילויות ותשתית הקשורות להתנחלויות או תמיכה אחרת בהן; והתקשרות חוזית לרכישת מוצרים המיוצרים בהתנחלויות או תוצרת חקלאית שלהן.

כרזת פרסום לפרויקט בנייה למגורים בהתנחלות דולב: "השכונה החדשה בדולב לזוגות הצעירים". 

© 2017 Human Rights Watch

העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, שרוב החברות הגדולות קיבלו על עצמן לקיים, מחייבים עסקים להימנע מתרומה להפרות חמורות של זכויות האדם או של המשפט ההומניטארי הבינלאומי או מהפקת תועלת מהפרות כאלה.

לדברי ארגון Human Rights Watch, בנקים ישראליים צריכים להפסיק את פעילויותיהם הקשורות להתנחלויות, ומשקיעים מוסדיים צריכים לפתוח בדין ודברים עם בנקים שבהם הם משקיעים בנוגע לפעילויותיהם הקשורות להתנחלויות, במסגרת חובתם לבצע בדיקות נאותות בתחום זכויות האדם. עליהם לברר את היקף המעורבות של הבנקים בפעילויות הקשורות להתנחלויות, את תכניותיהם העתידיות, את הדרך שבה הם מבינים את המסגרת המשפטית המקומית, ואת נכונותם לוודא שהמימון של המשקיעים אינו משמש לצורך פעילויות אלה. על משקיעים מוסדיים אלה לוודא שיחסיהם העסקיים אינם כוללים מוצרים או השקעות הקשורים להתנחלויות.

לדברי שרי בשי, "בנקים ישראליים מקבלים החלטות עסקיות התורמות להפרות חמורות של זכויות האדם. על המשקיעים שלהם לעמוד על כך שיקבלו תשובות בנוגע לפעילויות שכספם מממן".