פלסטינים יושבים מחוץ לבתיהם כדי להימלט מהחום, במהלך הפסקת חשמל במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה.

© 2017 Reuters

גורמים ישראליים רשמיים הכריזו ב-11 ביוני כי, בתגובה לבקשת הרשות הפלסטינית, הם מצמצמים את אספקת החשמל לצרכנים ברצועת עזה ב-40 אחוזים. ישראל החלה ליישם תהליך זה ב-19 ביוני, אז צמצמה את האספקה לעזה ב-7 אחוזים. על ישראל להשיב את המצב לקדמותו לאלתר.

בעזה כבר חשוך. הפסקות החשמל נמשכות לפחות 18 שעות ביממה. אספקת המים אינה סדירה, כיוון שהחשמל נחוץ כדי לשאוב מים לבנייני המגורים רבי הקומות ברצועה. המתקנים לטיהור שפכים שבו להזרים ביוב גולמי לים, שבו ילדים שוחים ודייגים דגים.

לבתי החולים יש גנרטורים, אולם אלה מועדים לתקלות. בעת תקלות כאלה, אנשי מחלקת הילדים מנשימים ילדים ידנית באמצעות מפוחי חמצן, כשהם מתפללים לחידוש הזרם. טיפולים רפואיים שאינם דחופים נדחים.

מפעלים מצמצמים את תפוקתם והעלות הגבוהה של דלק לגנרטורים מכרסמת ברווחיהם. הורים נאבקים לכבס את הבגדים, למנוע מהמזון להתקלקל ולשכנע את ילדיהם להכין את שעורי הבית לאור נרות. כיום, כשהגבול סגור כמעט לחלוטין, תושבי הרצועה נאבקים על הגישה לאמצעי הקשר האחרון עם העולם החיצון – האינטרנט.

למעלה מעשור של הפסקות חשמל

מאז הפציצה ישראל את תחנת הכוח של הרצועה לראשונה, בשנת 2006, סובלים תושבי עזה מהפסקות חשמל כרוניות. בשנים שלאחר מכן, על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לתנועת חמאס, שלקחה לידיה את השלטון בתוך רצועת עזה בשנת 2007, ישראל הפציצה את תחנת הכוח שוב ושוב.

ישראל מגבילה מעת לעת את כמות הסולר התעשייתי שהיא מאפשרת לרכוש עבור תחנת הכוח, דבר המגביל את ייצור החשמל. כמו כן מטילה ישראל הגבלות חמורות על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה וממנה, החורגות בהרבה מהנחוץ לצורכי ביטחון. בכך משבשת ישראל את כלכלת הרצועה. בעוד אוכלוסיית הרצועה הגיעה ל-1.9 מיליון בני אדם, רובם ילדים, פעולותיה של ישראל מונעות את פיתוח תשתיות האנרגיה שלה.

ההידרדרות האחרונה באספקת החשמל נבעה ממחלוקת על מימון בין הרשות הפלסטינית לחמאס, יריבתה המושבעת. על אף שהרשות מתיימרת לשאת באחריות לכל הפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, היא הפסיקה לשלם על הדלק עבור תחנת הכוח של עזה, וישראל הפסיקה את מכירתו לרצועה.

הקיצוץ באספקה הותיר את אוכלוסיית הרצועה כשהיא תלויה בעיקר בחשמל שישראל מספקת לה באמצעות קווי חשמל. כעת הרשות אומרת כי לא תשלם גם עבור כמות החשמל המלאה שישראל מספקת באופן ישיר לרצועה, המנוהלת על-ידי חמאס.

בעת מחלוקות קודמות מסוג זה לקחו על עצמם תורמים בינלאומיים – האיחוד האירופי, קטאר – לשלם את החשבון עבור הסולר לתחנת הכוח. אולם, מאז הסכים האיחוד האירופי להמיר את תשלומיו עבור אנרגיה לתמיכה ישירה ברשות הפלסטינית, וקטאר, הנתונה ללחצי שכניה לקצץ את המימון לרצועה, הפסיקה לשלם את החשבון כבר לפני חודשים.

מה מחייבים החוק וההגינות?

הכיבוש הישראלי ברצועת עזה ובגדה המערבית, המוכרים כיחידה טריטוריאלית אחת, הוא כבר בן 50 שנה. טבעו של הכיבוש והיקף השליטה שלו שונים בחלקים שונים של השטח, אולם בכל חלקיו חלה על ישראל החובה לאפשר חיים אזרחיים סדירים, על-פי דיני הכיבוש ודיני זכויות האדם הבינלאומיים.

כיוון שישראל ממשיכה לשלוט במידה רבה בחיים ברצועת עזה, ובכלל זה ביכולתה של עזה לפתח את תחום האנרגיה, עליה לספק את כל כמות החשמל שביכולתה כדי לענות על צורכיהם הבסיסיים של הפלסטינים בעזה. אספקה זו חיונית לצורך הגישה למים ולשירותי בריאות ועבור כלכלה מתפקדת.

ממשלת ישראל אומרת כי היא מיישמת החלטה של הרשות הפלסטינית, ותו לא. ניסיונותיה של הרשות להשתמש בזכויות היסוד של הפלסטינים בעזה כקלף מיקוח במאבקי הכוח בינה לבין חמאס הם מבישים.

אולם הרשות אינה שולטת ברצועת עזה או בגדה המערבית, ותהיה עמדתה אשר תהיה, לישראל חובות חוקיות כלפי האזרחים בשטחים אלה. כל עוד ממשיכה ישראל לשלוט בחייהם של אזרחים פלסטינים ברצועה באמצעות כיבוש צבאי, היא ממשיכה לשאת באחריות לרווחתם.

עד לחודש הנוכחי דחתה ישראל את "בקשות" הרשות לקצץ את אספקת החשמל לרצועה והמשיכה באספקתו, כשהיא מנכה את העלות מכספי המכס והמע"מ שהיא גובה מפלסטינים.

בין אם ישראל תמשיך לנכות את עלות האספקה מכספי מסים אלה ובין אם תממן אותה בעצמה, החוק הבינלאומי - וההגינות הבסיסית – מחייבים אותה שלא לקצץ עוד יותר את אספקת החשמל לעזה ולגרום להידרדרות המצב ברצועה, תוך פגיעה בצרכים ההומניטאריים ובצורכי הפיתוח החיוניים.