(ירושלים), ארגון Human Rights Watch אמר היום במכתב לשר הפנים המצרי, מגדי עבד אל-ר'פאר, כי על הרשויות המצריות לחשוף לאלתר היכן הן מחזיקות, או החזיקו, ארבעה צעירים פלסטינים מעזה המזוהים עם חמאס, שמקום הימצאם אינו ידוע. הצעירים נלקחו על-ידי חמושים לאחר שעברו מעזה למצרים לפני כמעט 20 חודשים.
על פי דיווחים בכלי התקשורת ובכלל זה תצלומים שבהם, כך נטען, נראים שניים מהצעירים במתקן מעצר בקהיר, המשפחות סבורות כי יקיריהן מוחזקים במשמורת הרשויות המצריות. אם הדבר נכון, הרי שמעצרם הממושך ללא קשר עם העולם החיצון, תוך שהרשויות המצריות מכחישות כל ידע על עצם המעצר ומסרבות לחשוף את מקום הימצאם, יכול להוות העלמה כפויה. אם הצעירים חשודים בפעילות פלילית על הרשויות להעמידם מייד לדין, ואם לא נחשדו בכך יש לשחררם לאלתר.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch "עשרים חודשים ללא קשר עם הנעדרים הסבו כאב וסבל לבני משפחותיהם ולחבריהם. על הרשויות המצריות להודות באמת ולגלות האם ארבעת הגברים הפלסטינים שנעלמו מוחזקים במשמורתן".
הארבעה הם עבדאללה אבו אל-ג'ביין, בן 23, ממחנה הפליטים ג'באליא, עבד א-דאים אבו ליבדה, בן 26, ממחנה הפליטים אל-בוריג', חוסיין א-זבדה, בן 29, תושב שכונת שיח' רדוואן בעיר עזה ויאסר זנון, בן 26, תושב העיר רפיח. משפחותיהם אמרו לארגון Human Rights Watch כי הם עברו במעבר רפיח באופן חוקי ב-19 באוגוסט 2015 והתקשרו אליהן באותו ערב מצדו המצרי של הגבול וכי מאוחר יותר באותו לילה הם עלו על אוטובוס לשדה התעופה של קהיר, דרך חצי האי סיני.
המשפחות אמרו כי הצעירים היו בדרכם לטורקיה - אל-ג'ביין ואבו ליבדה במטרה להמשיך את לימודיהם וא-זבדה וזנון לצורך טיפול רפואי. נוסעים אחרים באוטובוס מסרו למשפחות כי לאחר שהאוטובוס יצא מרפיח והתקדם כ-300 מטרים, ירו לעברו שישה גברים חמושים בלבוש אזרחי והורידו ממנו בכוח את ארבעת הצעירים. מאז לא שמעו מהם המשפחות דבר.
סוכנות החדשות אל-ג'זירה פרסמה בחודש אוגוסט 2016 תצלום שבו, כך נטען, נראים אבו ליבדה וזנון כשהם יושבים במתקן מעצר בקהיר. כמה סוכנויות תקשורת פרסמו גם קטע וידיאו שבו, לדבריהן, נראים שני הגברים באותו מתקן מעצר. משפחותיהם של השניים אישרו כי הם אכן המצולמים.
ב-20 באוגוסט 2015, למחרת חטיפתם של הארבעה, אמרו גורמי ביטחון רשמיים במצרים ומקורות המקורבים לחמאס לסוכנות החדשות רויטרס שהארבעה היו חברים בזרוע הצבאית של חמאס. בחודש ספטמבר 2016 אמר ר'אזי חמד, אז סגן שר החוץ של חמאס, לארגון Human Rights Watch, כי כל הארבעה היו חברי חמאס אולם הם לא מילאו תפקידים רשמיים בכירים. בחודש אוגוסט 2016 אמר סלאח ברדאוויל, בעל תפקיד רשמי בחמאס, לסוכנות הידיעות שאמס, כי מצרים הציבה תנאים לשחרור הארבעה. על-פי הדיווח, תנאים אלה כוללים את הסגרתם של מספר אנשים המבוקשים על-ידי הרשויות במצרים.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת באופן עצמאי את הדיווחים הללו או את המידע שמסרו המשפחות.
על הרשויות המצריות להודיע לאלתר האם מי מארבעת הצעירים מוחזק במשמורתן, כפי שנדרשות רשויות מדינה לעשות על-פי המשפט הבינלאומי. חובה זו אינה מותנית בדבר ולא ניתן לתלותה בכך שרשויות חמאס בעזה ימלאו דרישות כלשהן. אם הארבעה חשודים בפעילות פלילית על הרשויות המצריות להעמידם באופן מיידי לדין, ואם אינם בגדר חשודים יש לשחררם לאלתר.
מעצר ללא קשר עם העולם החיצון מנוגד להגנות היסוד שמקנים דיני העונשין של מצרים הן לאזרחים והן ללוחמים. דינים אלה מחייבים את הרשויות להביא חשודים פליליים בפני תובע בתוך 24 שעות ואת התובעים להעמידם לדין באופן מיידי, על סמך ראיות, או לשחררם לאלתר. מעצר כזה מפר גם את המשפט הבינלאומי, הקובע שכל העצורים, יהיה מעמדם אשר יהיה, יובאו באופן מיידי (כלומר, בתוך כמה ימים) בפני קצין שיפוט או אדם בעל תפקיד מקביל, לצורך בחינה של חוקיות המעצר ונחיצותו.
על-פי המשפט הבינלאומי, סירוב של מדינה להכיר בכך שאדם מוחזק במשמורתה או לחשוף היכן הוא נמצא או מה עלה בגורלו לאחר כליאה או מעצר בידי כוחותיה, באופן המותיר אותו ללא הגנת החוק, הוא בגדר העלמה כפויה. העלמה כפויה מפרה זכויות רבות המעוגנות באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות שאותה אשררה מצרים בשנת 1982, ובכלל זה את החובה להביא את העצורים באופן מיידי בפני שופט. העלמות כפויות מותירות את העצירים חשופים במיוחד לעינויים ולהתעללות. על-פי המשפט הבינלאומי, מחובתן של מדינות לחקור העלמות כפויות, למצות את הדין אם האחראים להן ולפצות את הקורבנות באופן הולם.
לעצירים עומדות גם הזכויות ליחס אנושי, לשמירה על קשר עם בני משפחותיהם, לגישה לעורך דין ולאפשרות לערער על הבסיס למעצר, וכן לביקור של אנשי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום.
מאז הדיח הצבא המצרי את הנשיא לשעבר מוחמד מורסי בשנת 2013 כלאו הרשויות המצריות עשרות אלפי מתנגדים פוליטיים. בין החודשים אוגוסט 2015 ואוגוסט 2016 תיעד הארגון העצמאי "המועצה המצרית לזכויות ולחירויות" את העלמתם הכפויה של 912 אנשים בידי המשטרה. 52 מהם לא אותרו עד למועד פרסומו של דו"ח המועצה.
