(ירושלים), ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות הישראליות לבטל את תכניתן לעקור בכפייה את תושביו הערבים-בדואים של הכפר אום אל-חיראן שבנגב, כדי להקים במקום יישוב יהודי חדש.

רשות האכיפה והגבייה של ישראל אישרה ב-20 בנובמבר 2016 את בקשת מנהל מקרקעי ישראל להרוס בכוח, בין 15 ל-30 בנובמבר, שני בתים וכשמונה מבנים המקיפים אותם בכניסה לאום אל-חיראן. הריסת המבנים תביא לעקירתם של כעשרים בני אדם. האישור ניתן בעקבות החלטת בג"ץ בחודש ינואר שלא לדון מחדש בהחלטתו ממאי 2015 לדחות את עתירת תושבי אל-חיראן נגד הריסת הכפר. התושבים חוששים כי זהו צעד ראשון לקראת עקירת כל תושבי הכפר.

תושבי הכפר הבדואי אום אל-חיראן בנגב שבדרום ישראל מתכוננים להריסת בתים על-ידי הרשויות הישראליות, נובמבר 2016. 

© עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "העקירה בכפייה של תושבים בדואים כדי לפנות מקום ליישוב יהודי חדש היא פרק בוטה ומכוער נוסף באפליה והשתקפות של מדיניות ההתנחלות הבלתי חוקית של ישראל... זמן רב אחרי שרוב העולם הפנה עורף למדיניות גזענית, ממשלת ישראל ממשיכה לבנות ולהרוס קהילות לפי דת ומוצא אתני".

כאלף פלסטינים אזרחי ישראל גרים באום אל-חיראן ובעתיר, שני כפרים שכנים בנגב. הרשויות הישראליות העבירו את התושבים למקום במסגרת הסכם משנת 1956, שהתיר להם לגור בו בתמורה לוויתור על תביעותיהם לבעלות על קרקעות שמהן, לדבריהם, גירשה אותם ישראל בשנת 1948. הרשויות הישראליות סירבו להכיר רשמית בכפר, לספק לו שירותים בסיסיים כמו מים או חשמל או להכין עבורו תכנית מתאר שתאפשר לתושבים לקבל היתרי בנייה.

בשנת 2009 אישרו הרשויות הישראליות תכנית להשתמש בקרקעות אום אל-חיראן לבניית שכונה שבה "מוסדות המיועדים לציבור היהודי הדתי" כפי שניסח זאת בג"ץ, ואשר תיקרא "חירן". הרשויות אף התירו את השימוש באדמות עתיר להרחבת יער יתיר. בפסק הדין של בג"ץ מחודש מאי 2015 נקבע כי הקרקע שייכת למדינה וכי היא רשאית לחזור בה מההיתר שנתנה לתושבי אום אל חיראן לגור במקום, על אף שבית המשפט דחה את טענת המדינה כי התושבים הם פולשים. בג"ץ קבע גם כי הפינוי לא יהיה מפלה שכן, בעקרון, תושבי אום אל-חיראן יכולים לרכוש בתים ביישוב החדש. בחודש ינואר 2016 דחה בג"ץ בקשה לדיון נוסף בהחלטה.

ב-20 בנובמבר קיבלו התושבים הרלוונטיים באום אל-חיראן הודעות בכתב כי הרשויות יהרסו את בתיהם ב-22 בנובמבר. לאחר שפעילים התאספו בכפר, המשטרה לא פינתה את התושבים באותו יום, אולם פעילים אמרו לארגון Human Rights Watch כי שמעו ששיירת משטרה נמצאת בדרכה לכפר.

עדאלה, מרכז משפטי לא ממשלתי הפועל למען זכויות המיעוט הערבי בישראל ומייצג את תושבי אום אל-חיראן, חושש כי הפינויים יתרחשו לפני המועד האחרון שנקבע ל-30 בנובמבר. סוהאד בשארה, עורכת הדין הראשית המייצגת את התושבים מטעם עדאלה, אמרה לארגון Human Rights Watch כי הם ימשיכו "לבחון כל ערוץ חוקי אפשרי" כדי לעצור את העקירה ולתמוך ב"זכות הקיומית, המוסרית והחוקית" של תושבי הכפר "להמשיך לחיות על אדמתם".

ארגון Human Rights Watch כבר תיעד את סירובה של ישראל, מזה עשרות שנים, להכיר חוקית ביישובים בדואים, סירוב אשר כמעט שאינו מאפשר להם לבנות בתים באורח חוקי. כ-80,000 בדואים חיים תחת איום בלתי פוסק של הריסת בתיהם, בתנאים דומים לאלה של תושבי אום אל-חיראן, ב-35 כפרים בנגב שישראל אינה מכירה בהם.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שישראל אשררה בשנת 1991, מחייבת את הרשויות הישראליות לכבד את הזכות לדיור נאות. הוועדה המופקדת על פירוש האמנה אמרה כי זכות זו משמעותה שהממשלה רשאית לבצע עקירה כפויה רק ב"נסיבות חריגות ביותר". אפילו במצבים כאלה, עליה לעשות זאת תוך שמירה על עקרונות זכויות האדם המחייבים אותה להיוועץ ביחידים הנפגעים או בקהילות הנפגעות, להצביע על אינטרס ציבורי ברור המחייב את הפינוי, לדאוג לכך שלנפגעים תהיה אפשרות אמיתית לערער על הפינוי ולספק פיצויים הולמים וקרקעות והסדרי דיור חלופיים הולמים.

האמנה אף אוסרת על מדינות להפלות נגד קבוצות מיעוט בכל הנוגע לזכויות בקרקע ובדיור. ממשלות חייבות להוכיח כי כל יחס מבחין המשפיע לרעה על קבוצה מסוימת הוא מידתי ונועד לשרת מטרה חוקית.

אולם מטרתה המוצהרת של המדיניות – הקמת יישוב יהודי שיבוא במקום יישוב בדואי ותיק – כמו גם ההסדרים החלופיים המוצעים – חלקת קרקע בלתי מוגדרת בעיירה הסמוכה חורה – אינם עומדים בתנאים המוקדמים הצרים מאוד שבהם פינוי כפוי עשוי להיות מותר. ההחלטות בדבר העברה בכפייה מפלות באופן בלתי חוקי, משום המדיניות הדיור והקרקעות שעליה הן מבוססות מתייחסת לתושבים ערבים באופן שונה מיחסה לתושבים יהודים, שוני שלא  ניתן להצדיק כמשרת מטרה לגיטימית.

בה בעת, מחוקקים ישראלים שוקלים "חוק הסדרה" שנועד להכשיר בדיעבד התנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית ובכך להגן עליהן מפני פינויים בהוראת בית המשפט. הצעת החוק עלתה להצבעה לאחר שבג"ץ דחה בחודש נובמבר את בקשת הרשויות הישראליות לדחות בשבעה חודשים את המועד האחרון להריסת ההתנחלות הבלתי חוקית עמונה בגדה המערבית, שנקבע ל-25 בדצמבר.

לדברי ויטסון, "פוליטיקאים ישראליים הוכיחו שוב ושוב שמדיניות התכנון שלהם, משני צדי הקו הירוק, נועדה לאפשר השתלטות בכוח על קרקע ועל תושבים".