Skip to main content

ישראל: יש לחקור את הריגתו של הנער בידי קצין באופן אפקטיבי

נראה שהראיות סותרות את גרסת הצבא

משתתפי ההלוויה נושאים את גופתו של מוחמד עלי-כוסבה, בן 17, במחנה הפליטים קלנדיה הסמוך לרמאללה ב-3 ביולי 2015.  © 2015 Reuters

(רמאללה):  ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הראיות במקרה שבו קצין בדרגת אלוף משנה בצבא הישראלי ירה למוות בנער פלסטיני ב-3 ביולי 2015 מעידות על כך שהירי הפר סטנדרטים בינלאומיים בנוגע לשימוש בכוח קטלני במהלך פעולות שיטור, וייתכן שגם את הוראות הפתיחה באש של ישראל עצמה. סרטון וידיאו שפורסם לאחרונה מאשש את דיווחיהם של עדי ראייה ואת הראיות הפורנזיות לכך שאלוף משנה ישראל שומר הרג את מוחמד עלי-כוסבה, בן 17, בעודו נמלט. זאת, ככל הנראה בסתירה להצהרות הראשוניות שפרסם הצבא, בהן נוקה הקצין הבכיר מכל אשמה בטענה כי היה ב"סכנת חיים".

תיעוד וידיאו שנמסר לארגון זכויות האדם הישראלי בצלם מאשש את דיווחיהם של עדי ראייה פלסטינים, לפיהן שומר, מפקד חטיבת בנימין, ירה בגבו של עלי-כוסבה בשעה שהוא ואחרים נמלטו לאחר שיידו אבן מטווח קרוב על שמשת כלי-הרכב בו נסע המח"ט. הגם שיידוי אבן לעבר רכב נוסע עלול להוות סכנת חיים, הירי הקטלני אירע ככל הנראה לאחר שהמח"ט יצא מכלי הרכב ופתח במרדף אחרי מיידה האבן שנמלט מן המקום.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "חקירה נאותה של אירוע הרג זה צריכה לכלול בדיקה של הראיות ההולכות ומצטברות לכך שאלוף משנה שומר ירה במוחמד עלי-כוסבה בגבו בעת שנמלט, ולא משום שהיווה סכנת חיים מתמשכת".

עדים פלסטינים שצפו בעימות ליד מחסום קלנדיה מדרום לרמאללה, אמרו לכלי התקשורת ולבצלם שהבחינו בשניים או שלושה חיילים יוצאים מהרכב הצבאי ורודפים אחרי נערים שיידו אבנים. הם הבחינו בחיילים עוצרים ולאחר מכן יורים בנערים בגבם. ארגון Human Rights Watch קיבל מבצלם צילומים של גופתו של עלי-כוסבה, בה נראים שלושה פצעי כניסה שנגרמו על ידי קליעים, בחלק העליון של הגב, בצד הגוף ובלסת. ארגון בצלם מסר שישראל לא ביצעה ניתוח לאחר המוות.

בתיעוד הווידיאו שצולם באמצעות מצלמת אבטחה המוצבת בסמוך למקום האירוע, ניתן להבחין בדמות מגיחה לעבר כלי הרכב בעודו בנסיעה, משליכה חפץ לעבר השמשה ונמלטת ברגל. כלי הרכב נעצר מיד, ושני חיילים יוצאים מתוכו ופותחים במרדף אחר הדמות, בעוד חייל שלישי ממתין בסמוך לכלי-הרכב. שני החיילים נראים כשהם שבים לכלי-הרכב בתוך פחות מ-30 שניות, והוא נוסע מהמקום.

חקירה נאותה של אירוע הרג זה צריכה לכלול בדיקה של הראיות ההולכות ומצטברות לכך שאלוף משנה שומר ירה במוחמד עלי-כוסבה בגבו בעת שנמלט, ולא משום שהיווה סכנת חיים מתמשכת.
שרה לאה ויטסון

מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch


על פי הודעה שפורסמה באתר דובר צה"ל, אלוף פיקוד המרכז, אלוף רוני נומה, הגיע עוד ביום האירוע למסקנה כי שומר נהג כשורה, והודיע כי הוא "מגבה באופן מלא את המח"ט ואת תפקודו באירוע זה". באתר נאמר עוד כי ה"מח"ט חש בסכנת חיים ממשית, פרק מרכבו וביצע נוהל מעצר חשוד".

שר החינוך של ישראל, נפתלי בנט, סגן שר הביטחון אלי בן דהן ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, התייצבו כולם לימינו של שומר, ואמרו בפומבי, ברוח דברי אלוף פיקוד המרכז, כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית.

הסטנדרטים הבינלאומיים בנוגע לשימוש בכוח על ידי אנשי כוחות הביטחון בעת פעולות שיטור קובעים כי "שימוש קטלני בנשק בכוונת תחילה מותר רק כאשר אין כל דרך להימנע מכך לשם הגנה על חיים". הוראות הפתיחה באש של צה"ל מאפשרות לחיילים להשתמש בכוח קטלני רק כמוצא אחרון בתגובה לסכנת חיים או לסכנה של פציעה חמורה.

החוק הישראלי מתיר לחיילים גם לירות לעבר רגליהם של חשודים נמלטים המסרבים לציית לקריאת החיילים לעצור, כמוצא אחרון ובתנאים מסוימים בלבד. ואולם, כל ניסיון להצדיק את הירי בהסתמך על  נוהל מעצר חשוד חייב להיות מלווה בהסבר לכך ששלושה כדורים שנורו לעבר עלי-כוסבה מטווח קצר פגעו בפלג גופו העליון ולא ברגליו.

הסטנדרטים הבינלאומיים אף מחייבים ממשלות ורשויות אכיפת חוק לקיים "הליכי ביקורת יעילים" על השימוש שעושים נציגיהן בכוח באמצעות "רשויות מנהליות או רשויות תביעה עצמאיות", ולאפשר לקרבנות ולבני משפחותיהם גישה ל"הליכים עצמאיים, לרבות הליכים משפטיים".

על אף הצהרות התמיכה של נומה בשומר, מצ"ח הודיעה כי תפתח בחקירה פלילית של מקרה ההרג ועל פי דיווח באתר האינטרנט The Times of Israel, אף חקרה את שומר בעקבות פרסומו של תיעוד הווידיאו.

לדברי ארגון Human Rights Watch, לישראל עבר בעייתי בכל הנוגע להעמדה לדין של חיילים בגין מעשים מסוג זה. בפרסום מן העת האחרונה, דיווח ארגון בצלם כי רק 73 מתוך 304 מקרים בהם חיילים הרגו פלסטינים בין השנים 2000 ו-2011 נחקרו על ידי הצבא, ורק בתשעה מתוך המקרים שנחקרו הוגש כתב אישום. ב-2011, בתגובה לעתירה שהגישו בצלם והאגודה לזכויות האזרח בישראל, שינה הצבא את נהליו כך שבכל מקרה בו נהרגים אנשים שלא נטלו חלק בפעולות איבה תיפתח חקירה באופן אוטומטי.

אמו של מוחמד, פאטמה עלי-כוסבה, אמרה לארגון Human Rights Watch כי בנה היה מאוהב וכי ההכנות לאירוסיו היו בעיצומן. מוחמד הוא השלישי מבניה של פאטמה שנהרג על  ידי חיילים ישראלים. ב-2001, ירו חיילים ישראלים בבנה יאסר והרגו אותו, לאחר שיידה אבנים. הוא היה בן 11 במותו. ארבעים ימים לאחר מכן, חיילים הרגו בן נוסף, סאמר, שהיה בן 15 באותה עת, במהלך המצור על מתחם המוקטעה בו שהה יאסר עראפת. "הם הורגים כי הם יודעים שמערכת המשפט תחפה עליהם", אמרה האם.

ויטסון אמרה כי "בכירים בדרג המדיני והצבאי מיהרו להיחלץ להגנתו של שומר בטרם שקלו את כל הראיות. גם אם תיעוד הווידיאו יוביל את הפצ"ר להגיש כתב אישום, האירוע מדגיש את הצורך, הקיים בכל חקירה אמינה, לאסוף ולשקול את כלל הראיות, כולל, ככל שניתן, עדויות ראייה של פלסטינים".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.