(רמאללה) – ארגון Human Rights Watchאמר בדו"ח העולמי שלו לשנת 2013 כי בשנת 2012 פעלה ישראל באופן מפלה וביצעה הפרות אחרות של זכויות האדם נגד פלסטינים, ואילו הרשויות הפלסטיניות ביצעו הפרות נגד אוכלוסיותיהן שלהן.

הן הכוחות הישראליים והן הארגונים הפלסטיניים החמושים ביצעו הפרות חמורות של דיני המלחמה במהלך שמונת ימי הלחימה שהתחוללה בחודש נובמבר. בכל הנוגע להפרות שבוצעו במהלך העימות של סוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, באף אחד מהצדדים לא נרשמה התקדמות משמעותית בעשיית הצדק. בעניין זה היה ניתן לטפל באמצעות מתן סמכות שיפוט על המצב בגדה המערבית וברצועת עזה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

לדברי טום פורטיוס, סגן מנהל התכניות בארגון Human Rights Watch, "הרשויות הישראליות והפלסטיניות ביצעו הפרות חמורות של זכויות האדם, ובנות בריתן ותומכיהן לא הפעילו מספיק לחץ למען שינוי במצב זה. בשנה הקרובה, מנהיגים באזור ומחוץ לו צריכים להגביר מאוד את מאמציהם להפסיק את מעגל הפטור מעונש וההפרות, בייחוד באמצעות תמיכה בהצטרפותה של פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי, וודאי שלא באמצעות חסימתה.

ארגון Human Rights Watchהעריך בדו"ח, שאורכו (באנגלית) 665 עמודים, את ההתקדמות שנרשמה בתחום זכויות האדם במהלך השנה החולפת ביותר מתשעים מדינות. הדו"ח כולל ניתוח של התקופה שלאחר ההתקוממויות בארצות ערב. ארגון Human Rights Watchאמר כי נכונותן של ממשלות חדשות לכבד זכויות היא שתקבע אם התקוממויות אלה הובילו ללידתה של דמוקרטיה של ממש או פשוט יצרו צורות חדשות של משטר רודני.

לדברי ארגון Human Rights Watch, ישראל פעלה באורח מפלה בגדה המערבית הכבושה. במהלך שנת 2012 הרסו כוחות הביטחון הישראליים שלא כחוק מאות בתי מגורים ומבנים פלסטיניים באזורים הנתונים לשליטה בלעדית של ישראל. על-פי נתוני האו"ם, הכוחות חסמו את גישתן של קהילות פלסטיניות בגדה המערבית למשאבי טבע ולשירותים בסיסיים, והביאו לעקירתם של כמעט 900 בני אדם. במקביל, הקצאת השירותים והתכנון המועדפים – כמו אישור אלפי יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ומתן 'אישור' בדיעבד למאחזים בידי ישראל – עודדו את התנחלות האזרחים בשטח הכבוש והקלו עליה תוך הפרה של אמנות ג'נבה.

הכוחות הישראליים גם דיכאו הפגנות פלסטיניות לא אלימות והפעילו כוח מופרז נגד מפגינים, אסרו באופן שרירותי על תנועתם של פעילים למען זכויות האדם, והגבילו שלא כחוק את גישתם של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם. בחודש דצמבר פשטו כוחות ישראליים על משרדיהם של כמה ארגונים של החברה האזרחית ברמאללה. במסגרת מערכת המשפט הצבאית של ישראל, שאינה שופטת מתנחלים, הוחזקו פלסטינים, לרבות פעילים למען זכויות האדם, במעצר שרירותי ממושך, נחקרו באמצעים של כפייה והועמדו לדין במשפטים לא הוגנים. במרבית המקרים הרשויות הישראליות לא העמידו לדין איש בגין התקפות שבוצעו ככל הנראה בידי מתנחלים ישראלים שפגעו בפלסטינים או הזיקו לרכושם.

ארגון Human Rights Watchאמר כי בשנת 2012 מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית היו אחראים להפרות של זכויות האדם בגדה המערבית. הם ביצעו מעצרים שרירותיים, הטרידו עיתונאים ובלוגרים, והכו ותקפו מפגינים לא אלימים. ביותר מ-150 מקרים שתועדו בידי נציבות זכויות האדם העצמאית הם לכאורה עינו עצירים או התעללו בהם. חרף ראיות כבדות משקל לעינויים בחלק מהמקרים, אף אחד מאנשי כוחות הביטחון לא הורשע.

ברצועת עזה, רשויות חמאס הוציאו לפועל בשנת 2012 שישה גזרי דין מוות שניתנו במסגרת הליך שיפוטי, אם כי חלק מהמשפטים לא היו הוגנים. רשויות חמאס לא העמידו איש לדין בגין שבעה מקרים של הוצאות להורג שבוצעו בחודש נובמבר שלא במסגרת הליך משפטי לאחר שהרוצחים הצליחו להוציא את קרבנותיהם מתוך בתי כלא. כוחות הביטחון ביצעו מעצרים שרירותיים, לעתים קרובות מנעו את גישתם של עצירים לעורכי דינם, ועינו עצירים כשהמענים נהנים מפטור מעונש על מעשיהם. אמנם, הרשויות התירו לחלק מארגוני זכויות האדם המקומיים לפעול, אך הן דיכאו שוב ושוב את חופש ההתאגדות ואת החופש לקיים אספות לא אלימות.

לדברי פורטיוס, "הפלסטינים סובלים לא רק ממדיניות פוגענית של ישראל אלא גם מהפרות חמורות מצד הרשות הפלסטינית וחמאס. המנהיגים הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה צריכים להכיר פומבית בהפרות שבוצעו בידי כוחות הביטחון שלהם, ולנקוט בשנת 2013 צעדים ממשיים לקראת הפסקת מתן הפטור מעונש".

ארגון Human Rights Watchאמר כי מדיניות ישראל ומדיניות מצרים בעניין רצועת עזה מונעות את שיקומה הכלכלי. ישראל מטילה בסיועה של מצרים איסור על ייצוא סחורות כמעט מכל סוג שהוא. אחרי סבב הלחימה של חודש נובמבר הקלה ישראל בהגבלות שהיא מטילה על גישת הפלסטינים לחלק מהאדמות החקלאיות ולמי הדיג, אך המשיכה לאיים על אזרחים פלסטינים בכוח קטלני באזורים הסמוכים לגדר המערכת הישראלית וכן בתוך ימה של עזה, כשהגיעו למרחק העולה על שישה מיילים ימיים מהחוף. ישראל אף מנעה מתושבי עזה לנסוע לגדה המערבית או לעבור לגור בה, אך כי לרבים מהם יש בשטח זה בני משפחה וקשרים הדוקים אחרים.

חידוש הלוחמה בין ישראל לבין עזה בין 14 ל-21 בנובמבר הוביל לביצוע הפרות רבות של דיני המלחמה בידי שני הצדדים. ארגון Human Rights Watchתיעד הפצצות אוויריות לא חוקיות שנהרגו בהן לפחות 44 אזרחים פלסטינים בעזה, לרבות ילדים. ארגונים פלסטיניים חמושים ירו מאות רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים תוך הפרה של דיני המלחמה, ומירי זה נהרגו שלושה אזרחים ישראלים. לפחות שני פלסטינים נהרגו בעזה מנפילת רקטות שהחטיאו ככל הנראה את מטרתן בישראל.

בחודש ינואר 2012 אישר בג"ץ הישראלי חוק האוסר על אזרחים ישראלים לגור בשטח ישראל עם בני זוג מפלסטין ומארצות אחרות באזור. בפועל, הדבר יצר אפליה לרעת פלסטינים אזרחי ישראל. הרשויות הישראליות הרסו בתי מגורים של עשרות משפחות בדואיות בנגב, וסירבו לספק תשתית ראויה לרבבות תושבי הכפרים "הלא מוכרים". בחלק מהמקרים, רשויות התכנון אישרו תכניות ליישובים יהודיים שייבנו באתרים שבהם יש יישובים בדואיים.

ב-29 בנובמבר נערכה בעצרת הכללית של האו"ם הצבעה שבה הוחלט לקבל את פלסטין כ"מדינה משקיפה שאינה חברה". החלטה זאת מעניקה לפלסטין את ההזדמנות לאשרר את עיקר אמנות זכויות האדם ואת חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי. על אף הצורך לשפר את מיצוי הדין על פשעי מלחמה, ובכלל זה על העברות אוכלוסייה לא חוקיות, בריטניה ואיטליה קראו בגלוי לפלסטין שלא להשתמש במעמדה החדש באו"ם כדי להעניק לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוטית בעניינה. לדברי פורטיוס, "ביטול הפטור מעונש על הפרות בכל הצדדים הוא יעד חשוב לשנת 2013. ממשלות בעלות השפעה צריכות לעודד את הצטרפותה של פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי, לא להתנגד לה".