(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי במשפט צבאי שהסתיים ב-12 באוגוסט 2012 לא מוצה הדין עם איש בגין הריגת אם ובתה במהלך המבצע הצבאי של ישראל ברצועת עזה, שהתקיים בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009.

שתי הנשים נהרגו כאשר חייל ישראלי פתח באש על קבוצת אזרחים שהניפה דגלים לבנים כדי להבהיר כי הם אזרחים. המשפט הסתיים לאחר שחייל ישראלי הודה ב"שימוש בלתי חוקי בנשק", מבלי שנקבע כל קשר בין המעשה לבין מותן של השתיים. במסגרת תביעה אזרחית שילמו הרשויות הישראליות פיצויים למשפחת ההרוגות.

לדברי אריק גולדשטיין, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הצבא הישראלי קיבל לידיו ראיות ברורות בעשרות מקרים על כך שחייליו הרגו פלסטינים שלא כחוק במהלך 'מבצע עופרת יצוקה' של ישראל, אבל הצבא העמיד לדין רק ארבעה חיילים בהאשמות שונות, ולא כלא אף אחד מהם באשמת הריגה. המידה הזעומה של מתן דין וחשבון על מה שנראה כפשעים שבוצעו בידי חיילים ישראלים מעמידה בספק רב את נכונותה של ישראל להעמיד לדין אנשים מכוחותיה שביצעו פשעים".

ריא אבו חג'אג', בת 56, ובתה מאג'דה, בת 35, נהרגו ב-4 בינואר 2009, בסביבות השעה 13:00, בזמן שניסו לעזוב את ג'וחר א-דיכ, כפר הסמוך לגבול עם ישראל, במרכז עזה, שהיה נתון למתקפה ישראלית; כך סיפרו עדי ראייה לארגון Human Rights Watch. עדים ציינו כי לאחר שהצבא הישראלי הורה לאזרחים, באמצעות שידור רדיו, לעזוב את האזור, חברו שתי הנשים לקבוצה של כ-28 פלסטינים שהניפו דגלים לבנים, בכוונה לעזוב ולפַנות לטיפול רפואי ילדה שנפצעה מפגיעת פגז בבית שבו מצאו מחסה באותו היום. שניים מתוך ארבעת העדים אמרו שראו חייל ישראלי פותח על הקבוצה באש מנשק קל ללא אזהרה, ופוגע פגיעה קטלנית בשתי הנשים. שני העדים הנוספים לא יכלו לזהות את מקור הירי.

עדי הראייה סיפרו לארגון Human Rights Watchכי הצבא הישראלי סירב להתיר לצוותי רפואה להגיע לאזור לאחר הירי. בנה של ריא, מאג'ד אבו חג'אג', סיפר לארגון Human Rights Watchכי ב-20 בינואר חזר לבית המשפחה ומצא את גופות אמו ואחותו ברחוב. "הגופות עדיין שכבו שם. מאג'דה נדרסה על-ידי טנק", אמר. "למחרת הגיעו השכנים והביאו לנו את הרגל שלה [שנקטעה].הגופה של אימא שלי גם הייתה בחצר, כשחצי ממנה קבור מתחת לקצת חול".

ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם, צוות האו"ם לבירור העובדות על העימות בעזה ועיתונאים תיעדו באופן עצמאי את תקרית הירי. הצבא לא ביקש להצדיק את העובדה שכוחותיו פתחו באש, לא בטענה שהכוחות הישראליים היו נתונים למתקפה ולא בטענה שנשקפה סכנה מהנשים שנורו.

התביעה הצבאית של ישראל האשימה חייל בהריגת פלסטיני אלמוני באזור שבו נהרגו הנשים, אך לטענת התביעה, לא עלה בידיה לזהות את הקרבן. ב-12 באוגוסט סגרה התביעה את התיק נגד החייל, לאחר שוויתרה על סעיף ההריגה בכתב האישום נוכח הודאת החייל בסעיף האישום החמור פחות של "שימוש בלתי חוקי בנשק", בגין ירי ברובה הסער שלו ללא אישור.

בית המשפט הצבאי גזר על החייל, שזוהה בכינוי סמ"ר ס', מחטיבת גבעתי של צה"ל, 45 ימי מאסר. ס' יהיה החייל הישראלי השני לרצות עונש מאסר בגין מעשיו בעימות של 2009-2008, שבמהלכו הכוחות הישראליים ביצעו לכאורה הפרות רבות של דיני המלחמה. חייל נוסף נכלא בישראל למשך שבעה חודשים וחצי בגין גנבת כרטיס אשראי של פלסטיני.

כלי תקשורת בישראל דיווחו כי התביעה הצבאית ועורך דינו של החייל הסכימו על כך שאין כל הוכחה חותכת לכך שהירי גרם למות הנשים, כיוון שעדי ראייה פלסטינים וחיילים ישראלים סיפקו לחוקרים הצבאיים גרסאות שונות על התקרית, לרבות התאריך שבו הנשים נורו. ככל הנראה, התביעה לא נקטה צעדים כלשהם כדי לתשאל שוב עדי ראייה פלסטינים במטרה ליישב את הסתירות, אף כי ארגון ישראלי לזכויות האדם שסייע בתיאום עדויות הפלסטינים הפציר בחוקרים הצבאיים לעשות כן כבר בחודש יולי 2010, כאשר הצבא פרסם לראשונה תיאור קצר של הפרשה.

ארגון Human Rights Watchאמר כי המקרה מצביע על ליקויים חמורים במערכת המשפט הצבאית של ישראל. עיתון "הארץ" דיווח בחודש יולי 2010 ש"כמו בכמה מקרים אחרים", הדיווח על ההרג שבוצע בשנת 2009 "לא 'טיפס' מעלה ... [בשרשרת הפיקוד] מעבר לרמת הגדוד והחטיבה", וכי הפרקליט הצבאי הראשי, האחראי על העמדתם לדין של חיילים בגין פשעים שביצעו, למד על הפרשה "רק בעקבות תלונות שהגישו אזרחים פלסטינים באמצעות ארגונים לזכויות אדם". ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" כתב לפצ"ר בפירוט רב על המקרה בחודש מאי 2009. התביעה הצבאית הגישה כתב אישום נגד ס' בחודש יולי 2010.

בדיקת ארגון Human Rights Watchהעלתה כי החקירות הפליליות הישראליות בדבר הפרות לכאורה של דיני המלחמה בעימות בעזה לא היו מהירות, יסודיות או נטולות פניות. כמו כן, במסגרת החקירות לא נבחנו באורח מהימן דפוסי מדיניות שאושרו על-ידי הדרגים הבכירים של ההנהגה הפוליטית והצבאית במדינה, שאפשר שהובילו להפרת דיני המלחמה, לרבות הוראות הפתיחה באש שהובילו לכאורה לירי באזרחים, ירי פגזי ארטילריה נפיצים לתוך אזורים מאוכלסים והרס נרחב של רכוש אזרחי.

במערכת הצבאית הישראלית, חשדות לעבירות נחקרים במקרים רבים רק אם חיילים מהיחידה המעורבת מדווחים עליהם תחילה לממונים עליהם בשרשרת הפיקוד. לדברי ארגון Human Rights Watch, מכיוון שייתכן שהן החיילים והן הקצינים הממונים עליהם יהיו מעורבים בהפרה של הדין הבינ"ל, המערכת אינה מעודדת דיווח על אירועים שראוי היה לנהל לגביהם חקירה פלילית. כמו כן, המערכת מעכבת חקירות פליליות, שאינן נפתחות אלא לאחר השלמתו של הליך הדיווח, המכונה "תחקיר מבצעי". בעיה נוספת היא שה"תחקירים" נועדו בראש ובראשונה לשמש ככלי להפקת לקחים והם אינם מבוצעים בידי חוקרים פליליים.

בחודש יולי 2010 הודיע הצבא כי פתח בחקירה לאחר שנודע לו על מעשה ההרג. במסמך ממשלתי נאמר כי הפרקליט הצבאי הראשי העמיד לדין את ס' בגין ביצוע ירי בלי שקיבל פקודה לכך ובניגוד להוראות ובגין הריגה של פלסטיני אלמוני בג'וחר א-דיכ ב-4 בינואר 2009, אך לא ניתן היה לאמת את זהותו של האדם שס' הרג. במסמך צוינו "פערים" שהתגלו בין החקירה הראשונית של הצבא לבין דיווחים אחרים.

ב-6 ביולי 2010 אמר דובר צה"ל כי חיילים שתושאלו אמרו כי באירוע שהתרחש ב-5 בינואר 2009 נורה פלסטיני למוות, בעוד עדים פלסטינים אמרו כי האירוע התרחש ב-4 בינואר. סתירה זו תרמה למסקנת בית המשפט ולפיה אין שום ראיה לכך שהנשים נהרגו כשס' פתח באש.

לאחר ההודעה על הסתירות פנה ארגון "בצלם", שסייע בזימון העדים הפלסטינים למסירת עדות בפני הצבא, אל הפצ"ר וביקש כי יינקטו צעדים כדי לברר את סוגיית התאריך. אולם, לדברי בצלם, הפצ"ר לא זימן את העדים הפלסטינים לראיונות נוספים כדי להבהיר את אי-ההתאמות.

עיתון "הארץ" דיווח כי עורכי דינו של ס' טענו שלא נמצאו שום גופות, על אף שבצלם אמר כי העביר לצבא את תעודות הפטירה של הנשים.

ב-1 באוגוסט 2011 ניאותה ישראל לשלם פיצויים בסך 500 אלף ש"ח למשפחת אבו חג'אג' במסגרת תביעת פיצויים שהוגשה בגין הריגת הנשים. המשפחה, שיוצגה בידי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה, משכה בעקבות זאת את התביעה האזרחית שלה. ארגון Human Rights Watchאמר כי מתן פיצויים בתובענה אזרחית לנפגעי פשעים בינלאומיים אינו פוטר את המדינה מחובתה להעמיד לדין את האחראים להרג מכוון של אזרח בידי כוחותיה הצבאיים.

עם הרשעתו של ס' עולה לארבעה מספרם של החיילים שהורשעו בבתי המשפט הצבאיים בגין הפרות של החוק הצבאי הישראלי במהלך העימות של 2009-2008 ברצועת עזה. בחודש נובמבר 2010 הוריד בית משפט צבאי שני חיילים בדרגה וגזר עליהם שלושה חודשי מאסר על-תנאי לאחר שכפו על ילד שלא השתתף בלחימה לפתוח תיק שחשדו כי הוא ממולכד (חשדם התבדה).

במקרה אחר, נזף בית משפט צבאי בחודש פברואר 2010 בקצין מחטיבת גבעתי לאחר ש"חרג מסמכותו" בכך שאישר התקפה ארטילרית שפגעה במפקדת השדה של סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם (אונר"א) בעיר עזה ב-15 בינואר 2009. במתחם האו"ם לא נכחו שום חברים בארגונים פלסטיניים חמושים. אולם, המשפט הצבאי עסק רק בשימוש בפגזי ארטילריה המכילים תחמושת נפיצה, והקצין לא הועמד לדין בגין האישור שנתן להשתמש בפגזי זרחן באירוע זה, שבו נגרם נזק נרחב למתחם האו"ם. בעת האירוע חסו במתחם האו"ם מאות אזרחים.

בחודש מאי זיכה בית משפט צבאי את אותו קצין מאישומים ב"כוונה פלילית" או ב"רשלנות" לאחר שהורה ב-5 בינואר 2009 לתקוף בית אזרחי שבו לא הסתתרו שום חברים בארגונים חמושים. בהתקפה נהרגו 21 מבני משפחת סמוני. אולם, הצבא לא חקר את הדיווחים כי במשך שלושה ימים לאחר ההתקפה כוחותיו מנעו שוב ושוב מצוותים רפואיים את הגישה לפלסטינים שנפצעו באזור. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שניסה לקבל אישור מהכוחות הישראליים להגיע למקום כדי להעניק טיפול רפואי, דיווח לאחר מכן כי מצא ילדים קטנים ששכבו ללא מזון או מים לצד גופות הוריהם שנהרגו.

בתחקירים שקיימו ארגונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים לזכויות האדם תועדו מקרים רבים שבהם הכוחות הישראליים ביצעו לכאורה הפרות חמורות בתקופת העימות, שבמהלכו הרגו הכוחות מאות אזרחים פלסטינים. ארגון Human Rights Watchתיעד מעשי הרג אחרים של אזרחים שהניפו דגלים לבנים, הרס מופקר של רכוש אזרחי, הפגזות חסרות הבחנה בתחמושת זרחן לבן באזורים מיושבים, והפרות אחרות; כמו-גם הפרות בידי ארגונים חמושים ברצועת עזה נגד פלסטינים אחרים והתקפות רקטות חסרות הבחנה שבהן נהרגו שלושה אזרחים ישראלים. רשויות חמאס לא העמידו איש לדין בגין ההפרות החמורות של דיני המלחמה שביצעו הן עצמן, אך אין בכך כדי לפטור את ישראל מחובתה העצמאית להעמיד לדין אנשים שביצעו הפרות חמורות.

לדברי גולדשטיין, "על ישראל לתקן את מערכת המשפט הפלילי הצבאית הקלוקלת שלה בכך שתוודא שאנשי צבא הנחשדים בביצוע הפרות יועמדו לדין ללא דיחוי בלתי סביר וכי התובעים ובתי המשפט יבחנו את כל הראיות ביסודיות. אם בנות בריתה של ישראל רציניות בכוונותיהן להשיג שלום בר קיימא באזור, עליהן להפעיל לחץ לביצוע רפורמות כדי להבטיח מתן דין וחשבון פלילי בגין מעשי הרג לא חוקיים, יהיו מבצעיהם אשר יהיו".