Skip to main content

ישראל/הרשות הפלסטינית: קבוצת תיאטרון מותקפת על-ידי שני הצדדים

צוות "תיאטרון החופש" סבל מהתעללות ומהיעדר הליך הוגן

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על הרשות הפלסטינית ועל רשויות הצבא הישראלי להפסיק שניהם את הפגיעה בזכויות חברי תיאטרון החופש בגדה המערבית.

ארגון Human Rights Watchאמר כי בחודש מאי 2012 עצרה הרשות הפלסטינית את המייסד השותף של קבוצת התיאטרון, זכרייה זביידי, והחזיקה אותו במעצר ללא קשר עם החוץ. על-פי טענות, הרשות אף עינתה אותו. בחודש יולי עצרה הרשות את סנגורו של זביידי. בחודש יוני עצרו הרשויות הישראליות את המנהל האמנותי של התיאטרון, נביל א-ראעי, והחזיקו אותו במעצר בלי קשר עם החוץ. על-פי טענות, הרשויות הישראליות התעללו בו גופנית ונפשית במידה העלולה, לדברי ארגון Human Rights Watch, לעלות לכדי עינויים. עורך דינו של זביידי וא-ראעי שוחררו לאחרונה, אך כתבי אישום תלויים ועומדים נגד שלושתם. הדיון הבא בעניינו של א-ראעי בבית המשפט הצבאי נקבע ל-29 ביולי.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ישראל והרשות הפלסטינית רומסות את זכויות צוות תיאטרון החופש. לתיאטרון צריכה להיות היכולת להציג יצירות ביקורתיות ומתריסות ללא חשש שהצוות שלו ייעצר ויסבול מהתעללות".

לדברי ארגון Human Rights Watch, המעצרים והכליאה השרירותיים חייבים להיפסק, ויש לחקור את כל הטענות על התעללות.

מנהלו ומייסדו השותף של התיאטרון, ג'וליאנו מר ח'מיס, שהיה אזרח ישראלי ופעיל פוליטי, נרצח בחודש אפריל 2011. מאז הריגתו פשטו כוחות הכיבוש הישראליים שוב ושוב על התיאטרון והכו ועצרו באורח שרירותי אנשים המועסקים בו. הרשויות הישראליות טענו כי הן חושדות שצוות התיאטרון מעורב בהריגתו של מר ח'מיס, אך לא העמידו איש לדין בגין פשע זה. נראה כי הרשות הפלסטינית פוגעת בצוות התיאטרון בשל הביקורת של להקתו על שלטונה.

במסגרת הפקותיו של תיאטרון החופש, שבסיסו בג'נין, נמתחה ביקורת על הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ועל הפרות שביצעו הן ישראל והן הרשות הפלסטינית בשטח זה. חלק מצוות התיאטרון ומהתלמידים למשחק בו הם חברים לשעבר בארגונים פלסטיניים חמושים שהפנו גב לאלימות ובחרו בהתנגדות לא אלימה למדיניות ישראל ולמדיניות הרשות הפלסטינית.

פגיעות מצד הרשות הפלסטינית

ב-13 במאי עצרה המשטרה הפלסטינית את זביידי, המייסד השותף של התיאטרון, במסגרת גל מעצרים שבמסגרתו נעצרו כ-150 בני אדם, לאחר שב-2 במאי ירו אנשים שזהותם לא נודעה קליעים על ביתו של מושל ג'נין הפלסטיני, בצפון הגדה המערבית. אחיו של העצור, עאבד זביידי, סיפר לארגון Human Rights Watchשהמשטרה עצרה את זכרייה זביידי והתעללה בו בתחנת המשטרה של ג'נין לאחר שנענה לבקשת המשטרה לסייע בחקירה שאינה קשורה לאירוע זה.

לדברי עאבד זביידי, "זכרייה אמר שהם קשרו לו את הידיים מאחורי הגב ודחפו אותו במורד גרם מדרגות". מאוחר יותר ביום ההוא, שוטרים העבירו את זכרייה זביידי ליריחו, ושם הוא מוחזק במתקן מעצר צבאי של מנגנון הביטחון המסכל.

עאבד זביידי סיפר לארגון Human Rights Watchכי התובע מטעם הרשות הפלסטינית מנע מאחיו גישה לעורך דינו במשך יותר מ-15 יום. לאחר מכן, הותר לו להיפגש עם סנגורו, עו"ד פריד הוואש, מחוץ לדיונים בבית המשפט, רק פעם אחת, לזמן קצר, כאשר זביידי חתם על מסמכים המייפים את כוחו של הוואש לייצגו בתיק זה; כך מסר הסנגור. בני משפחה ואנשי צוות התיאטרון סיפרו לארגון Human Rights Watchכי גורמים במתקן המעצר מנעו שוב ושוב ממשפחתו של זביידי לבקרו, וכי מאז התירו לו לקבל ביקור פעם אחת בתחילת חודש יולי ופעם נוספת ב-19 ביולי.

זביידי אמר לבני משפחתו ולעמיתיו שגורמים במתקן המעצר של מנגנון הביטחון המסכל החזיקו אותו בבידוד במהלך חמישים הימים הראשונים שלו שם. לדבריו של זביידי, הוא אולץ לשתות מים מאסלה במהלך חקירתו. זביידי אמר גם כי הסוהרים כבלו שוב ושוב את זרועותיו זו לזו והרימו אותן לתנוחה מוגבהת ומכאיבה למשך יומיים בכל פעם. הדבר אילץ אותו לעמוד ומנע ממנו לישון. כמו כן, הסוהרים קשרו אותו לדלת ברזל, תחת כיפת השמיים, בחום היום.

עאבד זביידי אמר עוד כי מאחיו נשללה הגישה לעיתונים, לטלוויזיה ולמקורות מידע אחרים. לדברי בני משפחה ואנשי צוות התיאטרון, זביידי נדרש לדווח על מקום הימצאם של "חמישים רובים" שבהם החזיקו אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך האינתיפאדה השנייה, והשיב שכוחות ישראליים החרימו אותם לפני שנים.

לא עלה בידי ארגון Human Rights Watchלאמת את הטענות, אך בעבר תיעד הארגון עינוי עצירים והתעללות בהם במתקן מנגנון הביטחון המסכל ביריחו, שבו מוחזק זביידי. הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם, גוף פלסטיני המקבל לידיו תלונות על הפרת זכויות האדם, הגיש לרשות הפלסטינית עשרות תצהירים בעניין עינויים לכאורה של אנשים שנעצרו מאז חודש מאי במסגרת מבצע המעצר ההמוני שהתמקד בג'נין.

בתי המשפט האזרחיים הפלסטיניים האריכו פעם אחר פעם את מעצרו של זביידי ללא כתב אישום לתקופות של 15 יום. ב-26 ביוני הודיע התובע לסנגורו שהתיק הועבר ממערכת המשפט האזרחית לזו הצבאית לצורך המשך חקירה, ומזביידי נשללה הגישה לעורך דינו, כמו-גם לכמה בני משפחה ועמיתים מהתיאטרון שנסעו ליריחו כדי להשתתף בדיון. לדברי סנגורו של זביידי, ב-7 ביולי, לאחר שטען נגד סמכות השיפוט של הצבא בעניין זה, הוחזר התיק למערכת המשפט האזרחית, ובמסגרתה הואשם זביידי ב"סיוע לניסיון רצח".

ב-12 ביולי עצרו אנשי מנגנון הביטחון המסכל את עו"ד הוואש, סנגורו של זביידי, בביתו בג'נין, לאחר שמוקדם יותר באותו יום הוא מתח ביקורת על הגוף הביטחוני האמור במהלך דיון משפטי שנערך ביריחו.

הוואש סיפר על כך לארגון Human Rights Watch: "אמרתי שמנגנון הביטחון המסכל פועל כמו מאפיה ואומר לתביעה מה לעשות. אז התובע האשים אותי בביזוי התביעה ובביזוי מנגנון הביטחון המסכל".

הוואש ואחיו אמרו לארגון Human Rights Watch, כל אחד בנפרד, שכוחות הביטחון לא הציגו בפניהם צו מעצר. לדברי בני משפחה, התביעה מנעה מהוואש גישה לעורך דינו עד לדיון שהתקיים בבית המשפט ב-15 ביולי, ולא התירה לו להתקשר לבני משפחתו עד ל-16 ביולי.

הוואש סיפר לארגון Human Rights Watchכי הוא הוחזק לבדו תא מעצר, שלא היה היגייני, אך מעבר לכך לא התעללו בו. ב-18 ביולי הוא שוחרר בערבות של אלף דינר ירדני (כ-5,700 ש"ח). התיק נגדו תלוי ועומד.

בעקרונות היסוד של האו"ם בעניין תפקידם של עורכי דין נקבע:

הממשלות יבטיחו כי עורכי דין (א') יוכלו למלא את כל תפקידיהם המקצועיים ללא הפחדה, מעצורים, הטרדה או התערבות לא ראויה; ... (ג') לא יועמדו לדין ולא יסבלו מאיומים בהעמדה לדין ... בגין כל פעולה שננקטה בהתאם למטלות המקצועיות המוכרות ... עורכי דין ייהנו מחסינות אזרחית ופלילית בגין הצהרות רלוונטיות שניתנו בתום לב במסגרת טיעונים בכתב או בעל פה או במסגרת הופעותיהם המקצועיות בפני בית משפט.

זביידי, שהיה בעבר חבר בארגון פלסטיני חמוש, הצהיר בפומבי על זניחת האלימות כאשר היה שותף להקמת תיאטרון החופש ביחד עם מר ח'מיס בשנת 2006. בשנת 2007 "חנן" משרד ראש הממשלה הישראלי את זביידי, בתנאי שלא יצא ממחוז ג'נין.

בחודש אוגוסט 2009, בתגובה למותם של ארבעה עצירים במשמורת, הוציא תחת ידיו משרד הפנים של הרשות הפלסטינית את החלטה מס' 149, האוסרת על גורמים במנגנון הביטחון המסכל "להשתתף בעינויים מכל סוג שהוא". גורמים רשמיים ציינו כי 43 מאנשי שירותי הביטחון, כולל המשטרה האזרחית, נענשו בהליך משמעתי בגין הפרות, אך הגורמים לא פרסמו כל מידע נוסף. בשנת 2011 תיעדה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם 112 תלונות על עינויים והתעללות שבוצעו לכאורה בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, כולל גורמים במנגנון הביטחון המסכל. לארגון Human Rights Watchלא ידוע על אף מקרה שבו גורם ביטחוני פלסטיני הורשע בפגיעה בעצירים.

על-פי דיווחים בעיתונות הבינלאומית ומברקים דיפלומטיים שהודלפו, מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית ובריטניה, סיפקו מימון ישיר לשירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית, ובכלל זה למנגנון הביטחון המסכל. בנוסף, ממשלות זרות אחרות, כולל האיחוד האירופי, סיפקו תמיכה תקציבית כללית שהרשות הפלסטינית משתמשת בה כדי לשלם את משכורותיהם של אנשי הביטחון. ארגון Human Rights Watchאמר כי ממשלות המממנות את כוחות הביטחון צריכות להתנות את תמיכתן בכך שהרשות הפלסטינית תעמוד באמות המידה של זכויות היסוד, ובין היתר תפסיק את נוהגה להעניק חסינות למבצעי ההפרות.

לדברי סטורק, "ההתעללות בזביידי ובעורך דינו מצד הרשות הפלסטינית היא המקרה האחרון בשורה של מקרי התעללות במתקני המעצר של מנגנון הביטחון המסכל. על מממנים זרים של שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית להפעיל לחץ משמעותי כדי שאלה ייזנחו לחלוטין את העינויים וההתעללות".

פגיעות מצד הצבא הישראלי

גורמי ביטחון ישראליים אמרו שהרשות הפלסטינית נשאה באחריות לחקירת רציחתו של מר חמיס, שנורה מטווח קצר בידי תוקף שזהותו לא נודעה בזמן שנהג במכונית בקרבת התיאטרון עם בנו הפעוט ושמרטפית. ב-27 ביולי 2011 פשטו חיילים ישראלים על תיאטרון החופש ועצרו את המנהל הטכני, עדנאן נר'נר'ייה, ואת יו"ר מועצת התיאטרון, בילאל סעדי. הצבא הישראלי החזיק את השניים במעצר ללא משפט קרוב לחודש, ושחרר אותם ב-23 באוגוסט.

ב-22 באוגוסט עצרו כוחות ישראליים את מוחמד נר'נר'ייה, מאבטח התיאטרון, בביתו. לטענת אנשי צוות התיאטרון, הכוחות הכו אותו וערכו חיפוש יסודי בדירתו, ולאחר כמה ימים שלחו אותו לחופשי בלי שהגישו נגדו כתב אישום. אנשי צוות התיאטרון תיארו מעצרים נוספים שבוצעו בחודשים אוגוסט ודצמבר 2011 של תלמידים למשחק ושל חברי צוות, אף כי כמה מהמעצרים בוצעו במסגרת מבצעים צבאיים נרחבים יותר, ובמקרים אלה לא ברור אם חברי צוות התיאטרון היו יעד ספציפי למעצר. אנשי צוות התיאטרון סיפרו כי בחודש מאי 2012 זומנו רבים מהם בידי כוחות הביטחון לתשאול בנוגע למותו של מר ח'מיס.

ב-6 ביוני 2012 עצר הצבא הישראלי את א-ראעי, המנהל האמנותי של התיאטרון, בביתו שבג'נין. אשתו, מיכאלה מירנדה, הצהירה כי בעבר הוא נענה לזימונים ישראליים להתייצב לתשאול וכי בתחילה לא יידעו אותה הכוחות הישראליים על הטעמים למעצרו ועל מקום מעצרו.

א-ראעי וסנגוריתו, עו"ד סמדר בן נתן, אמרו לארגון Human Rights Watchכי הרשויות הישראליות שלחו אותו תחילה למתקן המעצר ג'לאמה (קישון), בתוך שטח ישראל, לאחר מכן העבירו אותו למתקן כליאה באשקלון, ולבסוף החזירו אותו לג'לאמה. מא-ראעי נשללה הגישה למשפחתו ולעורכת דינו למשך שבועיים כמעט, עד שב-19 ביולי הסירה התביעה את צו המניעה בעקבות עתירה שהגישה עו"ד בן נתן לבג"ץ.

א-ראעי סיפר לארגון Human Rights Watchכי בתחילה טענו חוקרים ישראלים כי הם חוקרים אותו בקשר להריגתו של מר ח'מיס. לדברי א-ראעי, במהלך מעצרו במתקן ג'לאמה כיסו החוקרים הישראלים את עיניו וכבלו את ידיו לכיסא:

הם עשו לי שתי בדיקות פוליגרף, שאלו אותי על הרצח של ג'וליאנו, ואז הם אמרו "אתה מסתיר מאתנו משהו", ושמו אותי בכיסא. הם החזיקו אותי בכיסא כמעט 48 שעות. הייתי מבקש ללכת לשירותים, וכעבור שלוש שעות מישהו היה בא ואומר "עכשיו אתה יכול ללכת".

חוקרים אמרו לא-ראעי שוב ושוב, לדבריו, שאם לא ישתף פעולה "אבלה את כל החיים בכלא ולא אראה שוב את הבת שלי אף פעם". בכמה מקרים "שישה-שבעה חוקרים באו אליי לחדר וחקרו אותי בו זמנית. חלק מהם עמדו לפני וחלק מאחורי, כשהם שואלים אותי שאלות שונות. נלחצתי כמובן בגלל שלא יכולתי לענות לכולם. אבל היה לי ברור שאין לי שום קשר לרצח של ג'וליאנו, או כל מעורבות בענייני נשק או ארגונים חמושים. המעורבות היחידה שלי היא בתיאטרון".

ב-28 ביוני, בתום 22 ימי מעצר וחקירה, ולאחר שהתביעה לא הגישה כתב אישום ולא הציגה ראיות חדשות נגד א-ראעי, הורה בית המשפט הצבאי בג'לאמה לשחרר אותו בערבות למעצר בית. עם זאת, בית המשפט עיכב את שחרורו כדי לאפשר לתביעה להגיש ערעור ולבקש להאריך את המעצר; ב-2 ביולי קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר את ערעור התביעה ואישר להאריך את מעצרו עד ל-4 ביולי. ב-4 ביולי האשימה התביעה הצבאית את א-ראעי בהחזקת נשק ו"מתן מקלט" לזביידי, שלטענת התובע היה "מבוקש".

לדברי עורכת דינו של א-ראעי, הראיה היחידה של התביעה לאישום בדבר החזקת הנשק היא ככל הנראה הצהרתו בפני חוקריו ולפיה אחז פעם ברובה, שלא היה שלו, למשך כמה דקות, וירה באקדח במסיבת ראש השנה. האישום בדבר "מתן מקלט" נכלל בכתב האישום מכוח צו צבאי ישראלי גורף באופן יוצא מן הכלל הקובע כעברה פלילית מתן סיוע לכל אדם ש"יש יסוד סביר לחשוד" כי "עבר עברה עלתחיקת הביטחון או העוסק או שהיה עוסק בכל פעולה שמטרתה לפגוע בשלום הציבור, שלוםכוחות צה"ל וקיום הסדר הציבורי".

התביעה הצבאית של ישראל לא האשימה את זביידי בכל פשע שהוא ולא טענה שביקשה להחזיק אותו במשמורת. ה"סיוע" שא-ראעי סיפק לכאורה כולל קנייה של סיגריות עבור זביידי, שכנו, והסעתו בכמה הזדמנויות מאז שנת 2009 בתוך ג'נין. אם א-ראעי יורשע על-פי הצו בדבר הוראות ביטחון, הוא עלול להישלח לחמש שנים בכלא בגין הסעיף הנוגע למתן מקלט וצפוי לו עונש של עד מאסר עולם בגין הסעיף הנוגע להחזקת הנשק.

ב-7 ביולי שחרר הצבא הישראלי בערבות של 3,000 ש"ח את א-ראעי ממתקן המעצר ג'לאמה. לדברי אנשי צוות התיאטרון, הוא ביים את המחזה "אב הבית" שתוכנן לעלות ב-1 ביולי, אך הצגת הבכורה נדחתה עד להודעה חדשה.

עורכת דינו של א-ראעי אמרה בדיון שנערך בעניינו ב-29 ביולי בפני בית המשפט הצבאי בסאלם כי תבקש מבית המשפט לערוך משפט זוטא, כדי לבחון את ההתעללות שממנה סבל לכאורה, ולבטל את האישומים נגדו.

ארגון Human Rights Watchאמר כי על בית המשפט הצבאי לבחון ביסודיות את טענותיו של א-ראעי בדבר חקירת כפייה, וכי על הרשויות בישראל לנקוט הליכים משמעתיים כנדרש נגד כל גורם שיימצא אחראי או להעמידו לדין. במקרה אחר, בית משפט צבאי ישראלי החריג מחומר הראיות הצהרה של ילד פלסטיני משום שהחוקרים חילצו אותה ממנו בכפייה.

המפקח האמנותי של תיאטרון החופש, גארי אינגליש, אזרח ארה"ב, אמר לארגון Human Rights Watchכי תדרך לאחרונה גורמים במחלקת המדינה של מולדתו על התיקים העומדים נגד א-ראעי וזביידי. ארגון Human Rights Watchאמר כי על גורמים זרים התורמים כסף לצבא ישראל להטיל את כל כובד משקלם להפסקת הפגיעות.

לדברי סטורק, "נראה שהצבא הישראלי נחוש להרשיע את נביל א-ראעי בדבר מה, גם אם פירושו של דבר להציג אישומים מפוקפקים ולהפר את זכויות היסוד שלו. המקרה הזה נמשך זמן רב מכדי שארה"ב, הטוענת כי היא תומכת  בשלטון החוק בגדה המערבית, תוכל להוסיף ולשתוק".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.

Topic