(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על המפקד החדש של כוחות הצבא הישראלי בגדה המערבית להפסיק לאלתר את ההימנעות מהתערבות בהתקפות מתנחלים על פלסטינים ועל רכושם. כמו כן קרא ארגון Human Rights Watchלמפקד החדש להפסיק את השימוש המופרז בכוח שעושים כוחות הביטחון כלפי פלסטינים המגיבים להתקפות מתנחלים.

תת-אלוף חגי מרדכי התמנה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון ב-25 באוקטובר 2011 והחליף את תת-אלוף ניצן אלון, ששירת בתפקיד זה במשך שנתיים.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "כוחות הביטחון של ישראל לא נוהגים לעצור התקפות של מתנחלים על פלסטינים ופלישות של מתנחלים לאדמות בבעלות פלסטינים, ולמעשה הכוחות תקפו לא פעם פלסטינים שמחו על אלימות מתנחלים. תת-אלוף מרדכי צריך לוודא שכוחותיו ימנעו את אלימות המתנחלים, ולא יענישו את הקרבנות הפלסטינים".

לדברי תושבים מהכפר הפלסטיני קוסרא, מתנחלים כבר השחיתו בכפרם השנה למעלה מאלף עצי זית ועצים אחרים, הרגו 18 חיות משק והסבו נזק למסגד. הכפר קוסרא סמוך לשכם ומספר תושביו עומד על כ-6,000. כמה מהם סיפרו לארגון Human Rights Watchכי כוחות ישראליים לא עצרו את ההתקפות ואף פצעו עשרות מתושבי הכפר תוך כדי ניסיון לכאורה להפריד בין הנצים בהתנגשויות עם מתנחלים על אדמות הכפר.

סגן יושב ראש מועצת הכפר קוסרא, עבד אל-עזים ואדי, סיפר לארגון Human Rights Watchכי מאז חודש ינואר מתנחלים וכוחות הביטחון הישראליים פצעו תושבים מהכפר ב-17 תקריות.

ארגון Human Rights Watchתיעד התקפות של מתנחלים בקוסרא ב-29 באוגוסט, ב-16 בספטמבר, ב-23 בספטמבר וב-6 באוקטובר. במהלך ארבע ההתקפות הללו, מתנחלים השחיתו מאות עצי זית ותאנה ופצעו באורח קשה לפחות ארבעה מתושבי הכפר. הכוחות הישראליים לא מנעו את התקפות המתנחלים באף אחד מהמקרים, ועל-פי הטענות הגיבו בשימוש מופרז בכוח כלפי פלסטינים שמחו על אלימות המתנחלים על אדמותיהם שלהם. למשל, ב-16 בספטמבר ירו מתנחלים בפתחאללה אבו רידא בן החמישים, וכלב השייך למתנחלים תקף את בנו איימן בן ה-24, לאחר שהשניים נתקלו במתנחלים משכשכים בבאר מים על אדמת משפחתם. כאשר מתנחלים אחרים התעמתו עם תושבי הכפר, שיידו עליהם אבנים, הכוחות הישראליים רדפו אחר תושבי הכפר, נכנסו לקוסרא ופיזרו שם גז מדמיע. שניים מתושבי הכפר איבדו את הכרתם, ייתכן שבעקבות שאיפת הגז, ונזקקו לאשפוז.

ב-23 בספטמבר הגיבו כוחות ישראליים להתנגשויות בין מתנחלים לבין תושבי קוסרא על אדמות חקלאיות השייכות לתושבי הכפר בירי גז מדמיע וכדורי גומי על אנשי קוסרא, אך לא על המתנחלים. תושבים מכפר זה סיפרו כי הכוחות הישראליים במקום עצרו שני בני נוער פלסטינים, אחד בן 15 והשני בן 18, הכו אותם, והתירו למתנחל להכות את המבוגר שבהם בראשו באמצעות אבן בשעה שהיה נתון במשמורת. מאוחר יותר באותו היום, לאחר שתושבי הכפר התעמתו עם מתנחלים שנכנסו לאזור אחר המשתרע בצמוד לכפר מכיוון דרום-מערב, הגיעו למקום כוחות ישראליים. הכוחות ירו כדורי גומי ומכלי גז מדמיע על תושבי הכפר בלבד, וחייל ישראלי ירה למוות באחד התושבים, עיסאם עודה בן ה-35. ב-23 באוקטובר טען הצבא הישראלי כי "הדיח" מתפקידו קצין בדרגת סגן בעקבות הריגתו של עודה, אך הוסיף כי הקצין יישאר בצבא.

ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" תיעד שבע התקפות של מתנחלים על קוסרא במרוצת שישה שבועות מסוף חודש אוגוסט ועד תחילת חודש אוקטובר.

הכפר קוסרא גובל מכיוון צפון-מזרח בהתנחלות מגדלים, שהוקמה בשנת 1984. מדרום לו נמצאת ההתנחלות שילה, שהוקמה בשנת 1979. ברבות השנים הקימו מתנחלים שלושה "מאחזים" על פסגות הסמוכות יותר לקוסרא: שבות רחל (1991), אש קודש (2000) וקידה (2003). על-פי דו"ח של האו"ם מחודש אוקטובר 2011, תושבי קוסרא "איבדו גישה לאדמה בהיקף של מאות אקר" בשל השתלטות של התנחלויות ו"מאחזים" על אדמות (אקר שווה לארבעה דונם בקירוב). אף כי ה"מאחזים" נחשבים לבלתי חוקיים אפילו על-פי חוקי ישראל, רשויות המדינה נוהגות לספק להם שירותים, לחבר אותם לתשתית ולספק להם הגנה צבאית.

תושבים מקוסרא מספרים שרוב התקפות המתנחלים יוצאות מהמאחז הקרוב ביותר, אש קודש, הנראה לעין מעברו השני של עמק פתוח וסלעי מדרום לכפר. סגן יושב ראש מועצת הכפר עבד אל-עזים ואדי סיפר על כך לארגון Human Rights Watch: "מתנחלים ממגדלים נהגו לבוא לקנות אוכל במרכול שלנו. אנחנו יודעים שהבעיה היא המאחז, אבל החיילים הישראלים מסרבים להגן עלינו. הם מצדדים בתוקפים".

בחודש ספטמבר הקימו הכוחות הישראליים עמדה צבאית בצד העמק הסמוך לאש קודש וליתר ה"מאחזים". העמדה מצויה בנקודת תצפית החולשת על האזור. ב-6 באוקטובר דיווח ארגון "בצלם" כי אף על פי שכוחות הביטחון נוכחים במקום באופן קבוע, הם נמנעו בעקביות ממניעת התקפות המתנחלים על קוסרא.

נראה כי חלק מההתקפות הללו נמנות עם פעולות התגמול המכונות "תג מחיר". חלק מהמתנחלים משתמשים במונח זה כדי לתאר התקפות על פלסטינים ועל רכושם שמטרתן למחות על פעולות ישראליות לאכיפת החוק על בנייה בהתנחלויות המפרה את חוקי ישראל. למשל, ב-5 בספטמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, תוקפים שזהותם לא נודעה ניפצו חלונות וזרקו צמיגים בוערים לתוך מסגד בקוסרא וריססו על קירותיו כתובות בשפה העברית, שכללו את השם "מגרון". "מגרון" הוא שמו של "מאחז" שכוחות ישראליים הרסו בו כמה שעות קודם לכן שלושה מבנים שהוקמו ללא היתר. על-פי נתוני בצלם, הרשויות הישראליות עצרו ושחררו כמה חשודים בפגיעה במסגד, ונכון ל-6 באוקטובר לא נרשמה כל התקדמות בחקירת המשטרה.

משטרת ישראל, המופקדת על אכיפת החוק על המתנחלים, נמנעה בעקביות מביצוע חקירה ראויה לשמה של פשעים שבוצעו לכאורה בידי מתנחלים כלפי פלסטינים, ואף מהעמדתם של העבריינים לדין (פשעים שבוצעו לכאורה בידי פלסטינים נגד ישראלים מטופלים במסגרת מערכת השיפוט הצבאית של ישראל). אבו רידא הראה לארגון Human Rights Watchתמונות שצילם בנו ובהן נראים המתנחלים שפגעו בבאר שלהם ותקפו אותם. כמה מהאנשים הנראים בתמונות ניתנים לזיהוי על נקלה. לדבריו, כאשר ניסה להציג את התמונות למשטרת ישראל, התעלמו ממנו השוטרים ואמרו כי הם יראו לו בעצמם תמונות של חשודים משלהם. לדבריו, נכון ל-13 בנובמבר לא זימנה אותו שוב המשטרה.

ארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין" עקב אחר הטיפול ב-13 תלונות שהגישו תושבים מקוסרא במשטרת ישראל על התקפות מתנחלים מאז 15 בדצמבר 2010. במסגרת ההתקפות שתוארו בתלונות הושחתו 180 עצי זית, ונהרגו שש כבשים ועזים. בשישה מהאירועים הותקפו במישרין כמה מתושבי קוסרא, שניים מהם באש חיה.

נכון לתחילת חודש אוקטובר, המשטרה סגרה חמישה מתיקי החקירה בשל מה שהגדירה כחוסר יכולת לאתר את מבצע העברה, ותיק נוסף – על ניסיון חטיפה – נסגר אף הוא, בעילה של "חוסר אשמה". לגבי שני תיקים נוספים, המשטרה לא סיפקה כל מידע. המשטרה הודיעה כי חמשת התיקים הנותרים נתונים עדיין בחקירה. אחד מהם נפתח תשעה חודשים לפני מסירת ההודעה ותיק נוסף נפתח שבעה חודשים לפני מועד זה.

צעירים מקוסרא מיידים לעתים מזומנות אבנים על מתנחלים וחיילים במהלך התנגשויות, וכך היה בזמן הריגתו של עודה. תושבים מהכפר מספרים כי עודה נורה בשעה שהתכופף להרים אבן. במקרה אחד, תושב קוסרא תפס סכין שהייתה ברשותו של מתנחל ואיים עליו באמצעותה – אם כי לא פצע אותו – בניסיון לאלץ אותו לעזוב את האדמה החקלאית של תושבי הכפר שבה השחית המתנחל רכוש.

אולם, במרבית המקרים, דיווחים מפי עדי ראייה, ראיות מסייעות ותיעוד שנאסף בידי ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם ובידי האו"ם מצביעים על כך שפלסטינים או רכושם היו מטרה להתקפות מתנחלים ללא התגרות מצד הפלסטינים. לעתים מזומנות התערבו הכוחות הישראליים רק לאחר שפלסטינים ניסו למנוע פלישה של מתנחלים לאדמותיהם או התקפות עליהם ועל רכושם, ובכלל זה מקרים שבהם פלסטינים יידו אבנים על מתנחלים וכן מקרים שבהם פלסטינים לא השתמשו באלימות. אך הכוחות לא עשו דבר כדי למנוע מהמתנחלים להסיג גבול, ובחלק מהמקרים אף השתמשו נגד תושבי הכפר בכוח מופרז, כגון ירי כדורי גומי וגז מדמיע, על אף שלא נשקפה מהם כל סכנה. חיילים לא השתמשו באמצעים מסוג זה כלפי מתנחלים. בכמה מקרים ירו החיילים אש חיה על פלסטינים לא חמושים. במסגרת פעולות שיטור (בין צבאיות ובין אזרחיות) אסור לכוחות הביטחון להשתמש בכוח קטלני אלא כאשר הדבר נחוץ לחלוטין לצורך ההגנה על חיי אדם.

האו"ם וארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם דיווחו על עלייה במספר התקפות המתנחלים על פלסטינים תושבי הגדה המערבית בחודש ספטמבר, בסביבות התקופה שבה הודיעה הנהגת הפלסטינים כי תבקש מהאו"ם לקבל את פלסטין לשורותיו כמדינה חברה. משרד האו"ם לתאום עניינים הומניטאריים תיעד 377 התקפות מתנחלים על פלסטינים ועל רכושם מתחילת שנת 2011 ועד 31 באוקטובר. לפי נתוני משרד האו"ם, בהתקפות אלה נפצעו 167 פלסטינים ונגרם נזק לקרוב ל-10,000 עצי זית ועצים אחרים בבעלות פלסטינים. מתנחלים הרגו שלושה פלסטינים בתאונות "פגע וברח".

על-פי נתוני משרד האו"ם, מספרן של התקפות המתנחלים מתחילת שנת 2011 ועד 31 באוקטובר גבוה ב-42% ממספרן בתקופה המקבילה בשנת 2010 (שבה נרשמו 266 התקפות מתנחלים בין החודשים ינואר ואוקטובר) וכמעט פי שלושה ממספרן בתקופה המקבילה בשנת 2009 (שבה נרשמו 132 התקפות). המשרד דיווח עוד כי חיילים ישראלים פצעו 101 פלסטינים נוספים "במהלך התנגשויות בין מתנחלים ישראלים לבין פלסטינים".

אזרחים פלסטינים פצעו 29 מתנחלים מתחילת שנת 2011 ועד היום, והרגו שבעה. לפי משטרת ישראל, באחד המקרים, שהתרחש ב-24 בספטמבר, פלסטיני יידה אבן וגרם לאשר פלמר, מתנחל מקריית ארבע, הסמוכה לחברון, להתהפך עם מכוניתו, וכך נהרגו הוא ובנו בן השנה. בחודש אוגוסט הורשע פלסטיני בבית דין צבאי ישראלי בהריגתם של חמישה מבני משפחת פוגל בהתנחלות איתמר בחודש מארס. אדם נוסף הודה באישומי רצח בחודש אוקטובר.

ארגון "יש דין" דיווח כי בין השנים 2005 ו-2010 המשטרה איתרה והעמידה לדין את מבצעיהם של 9% בלבד מ-642 מקרי התקפות המתנחלים על פלסטינים או על רכושם שלגביהם פתחה בחקירה.

לדברי סטורק, "האלימות המתמשכת והעקבית של מתנחלים כלפי פלסטינים היא כתב אישום נגד אכיפת החוק הישראלית בגדה המערבית. היקפן של התקפות המתנחלים שאנו עדים להן בגדה המערבית לא היה מתאפשר ללא ההזנחה מצד הצבא הישראלי ומשטרת ישראל וללא ההימנעות המשוועת ממיצוי הדין".

תושבי קוסרא מתארים התקפות של מתנחלים וכוחות הביטחון

29 באוגוסט ו-16 בספטמבר 2011

פתחאללה אבו רידא, חקלאי בן חמישים מקוסרא, סיפר לארגון Human Rights Watchכי ב-29 באוגוסט, בסביבות השעה 7:00 בבוקר, שניים מבניו, בן 22 ובן 17, יצאו אל אדמת המשפחה באזור המצוי מדרום לכפר וראו כחמישים מתנחלים משחיתים עצי זית על חלקות אדמה סמוכות. בניו של אבו רידא טלפנו אליו והוא הגיע לאזור במכונית. בדרכו נתקל אבו רידא בסיור של שלושה כלי רכב של משמר הגבול הישראלי. הוא ביקש משוטרי המג"ב להתלוות אליו אך הם סירבו.

כשהגעתי, המתנחלים היו עסוקים בהשחתת עצים השייכים לפוואז תוופיק, לר'סאן תוופיק, לעלי עבד אל-חמיד חסן ולבהג'ת פווזי. היו חיילים במרחק של 500 מטר, והם ראו את כל מה שקורה אבל לא עשו כלום. המתנחלים השחיתו 250 עצים. נשארנו באדמה והתקשרנו לסגן נשיא מועצת הכפר קוסרא, והוא התקשר למת"ק הישראלי [מפקדת התאום והקישור]. [איש] המת"ק הגיע ושאל למה לא תפסתי את המתנחלים. הם עקרו את כל העצים בני השנתיים ושברו את הענפים של העצים הגדולים יותר.

בבעלותו של אבו רידא אדמה חקלאית בהיקף של 12 דונם באזור המשתרע מדרום לקוסרא ואשר מכונה אִקְטָע כָּאמֶל. באדמה זו הוא מגדל ענבים, תאנים, זיתים וגידולים נוספים מאז שרכש את הקרקע לפני 15 שנה. אבו רידא סיפר על תקרית נוספת, שהתרחשה ב-16 בספטמבר, בסביבות השעה 9:30 בבוקר. לדבריו, ביום ההוא עסק בקטיף תאנים על אדמתו יחד עם שלושה מבניו ואז גילו שתשעה מתנחלים ישראלים פתחו בכוח את המכסה של באר המים החקלאית שלהם. כמה מהם שחו בה, עירומים. שניים מהמתנחלים היו חמושים ברובי אם-16 והביאו אתם כלב. המתנחלים סירבו לדרישתו של אבו רידא לעזוב את המקום. אבו רידא ובניו צילמו את המתנחלים במצלמות הטלפונים הניידים שלהם. מאוחר יותר הציג אבו רידא את התמונות למשטרת ישראל.

לדברי ואדי ואבו רידא, סגן יושב ראש מועצת הכפר קוסרא, עבד אל-עזים ואדי, ותושבים נוספים מהכפר הגיעו למקום עשר דקות לאחר מכן. אחד המתנחלים ירה באוויר, ותושבי קוסרא ניסו לדחוק את המתנחלים לכיוון כביש שכוחות ישראליים מסיירים לאורכו תדיר, בכוונה להסגירם לידי הכוחות הישראליים. כלב המתנחלים תקף את בנו הבכור של אבו רידא, איימן בן ה-24, והוא נפל ארצה ונפצע בקרסולו. אחד המתנחלים עמד עליו כדי שלא יקום. כשיתר תושבי קוסרא ניסו לתפוס בזרועותיהם של כמה מהמתנחלים הנוספים כדי לרסנם, אחד המתנחלים – ששחה קודם לכן בבאר המים – ירה בפתחאללה אבו רידא ברגלו השמאלית. לדברי אבו רידא וואדי, תושבי הכפר לא היו חמושים.

מאוחר יותר פינה אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני את פתחאללה ואיימן אבו רידא לבית החולים רפידייה בשכם. ארגון Human Rights Watchבחן תצלומי רנטגן מבית החולים שבהם נראים רגלו הפצועה של איימן ורסיס מתכת שננעץ ברגלו של פתחאללה, דבר אשר עולה בקנה אחד עם טענותיהם.

בינתיים, לדברי תושבי קוסרא, התקרבו למקום מתנחלים רבים נוספים והגיעו עד למרחק של מאה מטר מהאזור. בשלב זה החלו, לדבריהם, המתנחלים ושלושים או ארבעים מצעירי הכפר ליידות אבנים אלה על אלה. עד השעה 10:00 בבוקר כבר הגיעו למקום שישה ג'יפים של הצבא הישראלי, והחיילים ירו גז מדמיע ורימוני הלם על צעירי הכפר. הצעירים נסוגו כמאתיים מטר לכיוון הכפר בעודם מיידים אבנים על החיילים. כשבעה חיילים ישראלים נכנסו לכפר; אחד מהם ירה שוב ושוב רימוני גז מדמיע. תושבים בכפר אמרו לארגון Human Rights Watchכי במשך השעתיים שלאחר מכן ירו הכוחות הישראליים בקוסרא גז מדמיע בכמויות גדולות, ולאחר מכן נסוגו. הארגון הפלסטיני לזכויות האדם "אל-חק" אמר כי בין השעות 10:30 ו-11:00 פגע מכל גז מדמיע בכתפו של אדם בן 41 בשם קסר אחמד וכי מכל נוסף פגע בחזהו של טארק אבו רידא בן ה-45; שני הגברים איבדו את הכרתם, אולי בשל שאיפת גז מדמיע, ופונו באמבולנס לצורך קבלת טיפול רפואי.

פתחאללה אבו רידא אמר כי ילדיו הצעירים חוששים מאז האירוע לשוב לאדמתם החקלאית:

נהגנו ללכת לאדמה שלנו כל הזמן, לא רק בשביל עבודה חקלאית אלא פשוט כדי להיות שם, ליהנות מזה. כל אחד מהילדים שלי נטע עצים משלו ושתל פרחים. עכשיו הבת הקטנה שלי, רהאני, בת שמונה, אומרת לי "אבא, אל תלך לאדמה. אני לא רוצה שתמות".

בחלק מהתמונות שאבו רידא הראה לארגון Human Rights Watchניתן לזהות בבירור את פניהם של כמה מתנחלים. אבו רידא הראה לארגון Human Rights Watchהעתק של אישור על הפגישה שלו בתחנת המשטרה בהתנחלות אריאל, שהתקיימה ב-20 בספטמבר, ושבה התלונן על ההתקפות.

הבאתי את תמונות התוקפים שהבנים שלי צילמו וניסיתי להצביע על האנשים שירו עלי. השוטרים אמרו לי לשים את התמונות בצד, ושבפעם הבאה שאבוא הם יראו לי תמונות משלהם. אבל אין לי מועד לפגישה חדשה. הם פשוט אמרו שהם יתקשרו אליי. והם רשמו את התלונה שלי בעברית ונתנו לי לחתום עליה בלי להסביר לי אותה.

לדברי אבו רידא, נכון ל-13 בנובמבר המשטרה טרם יצרה אתו קשר. אבו רידא אמר שהתקפות מתנחלים גורמות לו ולחקלאים אחרים שנפגעים מהן להפסדים כלכליים מתמשכים. לדבריו, "החווה היא מקור הפרנסה שלי. עצי זית גדולים יכולים להניב רווח של 600 שקל לשנה. הטיפול בעצים קטנים וההשקייה שלהם עולים בסביבות 150 שקל לשנה.

23 בספטמבר 2011

בסדרה של התנגשויות שהחלה ב-23 בספטמבר, בסביבות השעה 13:30, פצעו מתנחלים וחיילים 11 מתושבי קוסרא והרגו את עיסאם עודה. חמישה מהפצועים נזקקו לאשפוז. תושבים אישרו בפני ארגון Human Rights Watchדיווחים שפורסמו בכלי תקשורת ישראליים ולפיהם בתחילת האירוע תקעו המתנחלים דגל ישראל על אדמתם של תושבי הכפר.

ואדי, סגן יושב ראש מועצת קוסרא, סיפר לארגון Human Rights Watchעל שאירע עם תום תפילות הצהריים ביום ההוא:

אחד החקלאים אמר שמתנחלים נכנסו לאזור וער [שמדרום לקוסרא] ולאדמה של אבו נאסר. הלכנו לשם, בערך שלושים מאתנו, וראינו יותר מעשרים מתנחלים. בשלב הזה החיילים כבר היו שם והחזיקו אותנו במרחק של ארבעים מטר בערך מהמתנחלים. ביקשתי מהקצין מהצבא הישראלי ומשוטר מג"ב ישראלי להוציא את המתנחלים מהאדמה שלנו. הבטחתי שתושבי הכפר יעזבו את המקום אם המתנחלים יעזבו. ואז הגיע עוד קצין מהצבא. אמרתי לו שאנחנו פשוט מחכים שקצין המת"ק [משרד התיאום והקישור האזורי] יגיע, כי הוא ידאג לזה שהמתנחלים ילכו. הוא דיבר בגסות. הוא אמר לחיילים שלו "תנו להם שתי דקות, ואז תירו גז מדמיע". הם לא חיכו אפילו דקה אחת לפני שירו. הם דחפו אותי על הארץ וחייל אחד דרך לי על הרגל.

האני אבו ראידי, תושב קוסרא, אמר לארגון Human Rights Watchכי כ-15 חיילים הגיעו בשניים או שלושה ג'יפים צבאיים. אבו ראידי ניסה גם הוא לשאת ולתת עם חיילים ישראלים כדי שיפנו את המתנחלים מאדמתם של תושבי הכפר, אך קצין בצבא הישראלי דחף אותו ארצה עם קת רובה האם-16 שלו, ואז בעט בו. ארגון Human Rights Watchראה את זרועו החבושה היטב של ראידי, אשר לדבריו נפגעה בעת שנדחף אל הקרקע.

שני עדיי ראייה סיפרו לארגון Human Rights Watchכי בסביבות השעה 15:00 ירו חיילים בראמי א-שֵיח' יוּסף כדורי גומי וקליע חי אחד, וזה האחרון פגע בזרועו. ארגון Human Rights Watchבחן תצלומים שבהם נראים פצעיו של יוסף. ואדי סיפר לארגון Human Rights Watchכך: "הייתי במרחק של 15 מטר כשזה קרה. באותו שלב לא נזרקו שום אבנים. כשראמי נורה וברח רצנו אחריו; אז עוד לא ידענו שהוא נורה בחזה. ראמי הלך קצת ואז השגנו מכונית כדי לקחת אותו לבית החולים".

אבו ראידי אמר כי לאחר מכן נסוגו התושבים לכיוון הכפר, כשהצעירים מיידים אבנים וחיילים יורים גז מדמיע וכדורי גומי. בשלב ההוא, לדבריו, התברר לתושבים שמתנחלים אחרים משחיתים את עצי הזית באזור אִקְטָע כָּאמֶל, במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום שבו היו. כשלושים מצעירי הכפר הגיעו למקום והחלו ליידות אבנים על כעשרה מתנחלים, והם נסוגו. חיילים הגיעו למקום, ירו כדורי גומי ועצרו את פתחי פאייז בן ה-14 ואת עמאר מסאמיר בן ה-18.

מסאמיר אמר לארגון Human Rights Watchשהוא וצעירים אחרים הגיעו לאזור אִקְטָע כָּאמֶלויידו אבנים לאחר ששמעו שמתנחלים ושוטרי מג"ב נמצאים במקום. אחד השוטרים הכה את מסאמיר בראשו בקת רובה האם-16 שלו. לדבריו:

נפלתי והם גררו אותי מהרגליים בערך 25 מטר עד הג'יפ שלהם. הם קשרו לי את הידיים מאחור, ומתנחל אמר "אני רוצה להרביץ לו". ואחד החיילים נתן לו להכות אותי בראש עם אבן. אז, החיילים קשרו לי כיסוי עינים וזרקו אותי לתוך הג'יפ, על הרצפה. הם שמו עליי מגן, מהסוג שהמשטרה משתמשת בו לפיזור מהומות, ודרכו עליו בזמן שהם הסיעו אותי למוצב הצבאי הקרוב להתנחלויות. הם השאירו אותי בחוץ במשך חצי שעה ורק אז נתנו לי ללכת.

מסאמיר הגיע לבית החולים רפידייה בשכם. כמה תושבים, ובהם מסאמיר, אמרו כי חיילים הכו גם את פאייז בעת שהוחזק במשמורתם. בידי ארגון Human Rights Watchלא עלה לראיין את פאייז.

עד השעה 16:15 כבר התחוללו עימותים בין תושבי הכפר לבין חיילים על מדרונה של גבעה סלעית סמוכה, מדרום-מזרח למתקן לאגירת המים של קוסרא. עדים אמרו כי חייל ישראלי הרג את עיסאם עודה, בן ה-35, באזור זה בסביבות השעה 16:30. ארגון Human Rights Watchבחן את מה שנראה כדם יבש על הקרקע במקום שבו לדברי עדים נורה עודה בתחמושת חיה בידי חייל ממרחק של כעשרה מטרים. ממידע שקיבל ארגון "אל-חק" משני עדי ראייה עולה כי עודה נורה בעת שהתכופף להרים אבן. על-פי דו"ח רפואי, הקליע שהרג את עודה חדר לגופו בגובה המותניים ויצא בסמוך לצווארו. עניין זה מחזק את הצהרותיהם של עדי ראייה בפני ארגון Human Rights Watchולפיהן הוא התכופף בעת שנורה. סלאמֶה יוּסף חסן, בן 33, אמר כי סייע לשאת את עודה במעלה הגבעה אל האמבולנס: "אני חושב שהוא מת כמעט מיד, כבר כשסחבנו אותו". חסן ציין שעודה היה אב לשבעה ילדים ונזכר: "הוא סייד את הבית שלי בשנה שעברה. אני לא מאמין שהוא מת".

חיילים ירו כדורי גומי בכמה גברים נוספים, ואחד מהם אושפז לאחר שנורה במפשעתו.

דובר צה"ל תיאר בהודעה שפרסם את נסיבות האירוע כ"תקרית של יידוי אבנים הדדי" בין מתנחלים לבין פלסטינים. כלי התקשורת הישראליים דיווחו כי החיילים שירו כדורי גומי ותחמושת חיה בעת שעודה נהרג הושארו מאחור על-ידי כוח גדול יותר שהגיע למקום בשעה מוקדמת יותר באחר-הצהריים ההוא. אתר החדשות הישראלי Ynetדיווח כי דובר צה"ל אמר שהצבא "הדיח" את החייל שהרג את עודה, קצין בדרגת סרן ששירת בגדוד חרוב, על רקע "מספר אירועים מבצעיים ומשמעתיים". דובר צה"ל לא נקב בשמו של הקצין, אבל אמר כי הקצין ימשיך לשרת בצבא אך לא בתפקיד קרבי. אתרYnet  דיווח כי הקצין אמר שצוותו חש מאוים כיוון שהמפגינים עלו על החיילים במספרם, וכי מקצתם יידו אבנים. על-פי Ynet, הקצין אמר כי במקום היו מאתיים פלסטינים, אך עדים פלסטינים אמרו כי רק כמה עשרות מתושבי הכפר היו מעורבים בעימותים.

לדברי ארגון Human Rights Watch, אף כי בנסיבות מסוימות גז מדמיע עשוי להיות אמצעי חוקי לפיזור ההמון, ירי ישיר של כדורי גומי ומכלי גז מדמיע על מפגינים לא אלימים עלול להיחשב לשימוש בלתי חוקי בכוח.

במצבים של שיטור, כוחות הביטחון רשאים להשתמש בכוח קטלני רק כאשר הדבר נחוץ לחלוטין לצורך ההגנה על חיי אדם. עקרונות היסוד של האו"ם בעניין השימוש בכוח ובכלי נשק על-ידי גורמי אכיפת החוק קובעים כי בנסיבות כאלה על כוחות הביטחון "להשתמש באמצעים בלתי-אלימים לפני שהם פונים לשימוש בכוח ובכלי נשק" וכי "בכל מצב שבו לא ניתן להימנע מהשימוש בכוח ובכלי נשק; על גורמי אכיפת החוק: א) לנהוג באיפוק בשימוש באמצעים אלה ולפעול בהתאם לחומרת העברה ולמטרה הלגיטימית שיש להשיג; ב) למזער את הנזק ואת הפגיעה, ולכבד חיי אדם ולשמור עליהם". בעקרונות היסוד נקבע כי "ממשלות ידאגו לכך ששימוש שרירותי או פוגעני בכוח ובכלי נשק בידי גורמי אכיפת החוק ייחשב על-פי החוק במקומותיהם לעברה פלילית שעונש בצדה."

התקפות מתנחלים נוספות מהתקופה האחרונה

תושבים בקוסרא אמרו כי ב-25 בספטמבר תקפו מתנחלים את רכוש הכפר והרסו או השחיתו כ-500 עצים בבעלות 18 תושבים. התושבים ציינו כי הפגיעה בעצים נשנתה ב-6 באוקטובר. תושב המכוּנה אבו היית'ם אמר לארגון Human Rights Watchכי בבוקר ה-6 באוקטובר גילו תושבים כי כמאתיים עצי זית הושחתו באזור הסמוך למאחזי ההתנחלות שילה. לדברי אבו היית'ם, "לא היו שום עדי ראייה, אבל כמה אנשים ראו מכונית עוברת קרוב לשם וג'יפים של צה"ל בסביבות הכפר". אבו היית'ם אמר כי הוא סבור שמשטרת ישראל חוקרת את האירוע, אך נכון ל-11 באוקטובר הוא לא קיבל כל עדכון על התקדמות החקירה.

ב-21 באוקטובר דיווח ארגון השלום הישראלי "לוחמים לשלום" כי מתנחלים שהגיעו ככל הנראה מהמאחז "אש קודש" תקפו שלושה ישראלים בעת שסייעו לפלסטינים למסוק את זיתיהם ליד הכפר ג'לוד הסמוך לקוסרא. על-פי הדיווח, המתנחלים שברו את צלעותיו ואצבעותיו של אחד מהם, בן 61. בהודעה שפרסם הארגון אמר הפצוע כי הכוחות הישראליים סירבו להיענות לפניותיו לסייע בפינוי הפצועים ואף ירו עליהם מכלי גז מדמיע. על-פי ההודעה, הפצוע סיפר כי קרא לאחד משוטרי משמר הגבול, שהיה במרחק של כעשרים מטר ממנו, אך במקום לעזור השוטר הלך אל מאחורי כלי הרכב שלו, פתח את תא המטען, הוציא מטול גז מדמיע, וירה עליו באמצעותו.

האו"ם תיעד כמה וכמה תקריות בקוסרא במועדים מוקדמים יותר השנה. לפי דיווח של האו"ם, ב-13 בינואר, בין ארבעים לחמישים מתנחלים ירו באוויר ברובים ויידו אבנים על חקלאי פלסטיני שעבד באדמתו מדרום מזרח לקוסרא, ופצעו אותו בראשו. חיילים ישראלים ושוטרים הגיעו למקום והכריחו את המתנחלים לסגת דרומה, לעבר ההתנחלות שילה. החיילים פינו בכוח גם את תושבי קוסרא שהתאספו במקום, ירו עליהם מכלי גז מדמיע והכו כמה מהם באלות.

לדברי האו"ם, ב-7 במארס, כתריסר מתנחלים מהמאחז "אש קודש", שהיו חמושים ברובים, במחבטים ובמוטות מתכת, תקפו את תושבי קוסרא. אחד מעשרת הפלסטינים שנפצעו בתקרית אמר כי מתנחל ירה בו בפרק כף ידו השמאלית. לאחר כשלושים או 45 דקות הגיעו למקום חיילים ישראלים, אך במקום לעצור את מתקפת המתנחלים הם הפעילו כוח נגד תושבי הכפר וסייעו למתנחלים. על-פי דיווח האו"ם, חייל ישראלי ירה בפלסטיני נוסף ברגלו, ולאחר מכן התקרב אליו וירה בו מטווח קצר ברגלו השנייה. לאחר מכן בעט מתנחל בפניו של אותו אדם. משטרת ישראל לא עצרה איש מהמתנחלים, אלא הורתה לפלסטינים להגיש תלונות בתחנת המשטרה בנימין.