(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על רשויות חמאס ברצועת עזה להפסיק לזַמן פעילים של החברה האזרחית, לחקור אותם, לעצור אותם באורח שרירותי ולהטריד אותם בדרכים אחרות – פעולות שנראה כי נועדו להלך עליהם אימים וכך להשתיקם. ארגון Human Rights Watch הוסיף כי על חמאס לכבד את זכותם של הפעילים לחופש הביטוי ולחופש ההתאספות.
ב-14 באוגוסט 2011 עצר מנגנון ביטחון הפנים של חמאס את מוחמד מטר בן ה-24 וסירב לאפשר לו להיפגש עם משפחתו ולראות עורך דין במשך 48 שעות. מטר, המכונה אבו יאזן, הנו אחד ממַנהגי הפעילים הצעירים. מאז שנסע בחודש יוני לצרפת לצורך הכשרה בתחום התקשורת החברתית ביחד עם פעילה בשם עבאא רזק זימן המנגנון את השניים לחקירה בכמה הזדמנויות.
ב-16 באוגוסט פיזרו כוחות הביטחון של חמאס בכוח הפגנה קטנה שהתקיימה בעזה במחאה על התקפות ממשלת סוריה שפגעו בתושבים פלשתינאים של מחנה פליטים בסוריה. הכוחות אף עצרו כמה מהמפגינים.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "אם חמאס מצפה שיתייחסו אליו כאל רשות שלטון אחראית הוא צריך להפסיק לרדוף אנשים המשמיעים ביקורת בעזה בדרכים לא אלימות".
במרוצת השנה האחרונה עצרו כוחות הביטחון של חמאס את אבו יאזן פעם אחר פעם. לדבריו, חמאס הגביר את החקירות והמעצרים לאחר שבשלהי שנת 2010 הוא פרסם יחד עם שבעה אנשים נוספים מסמך בשם "מניפסט נוער עזה" שבו נמתחה ביקורת הן על ישראל – בגין המצור שהיא מטילה על הרצועה – והן על חמאס – בגין הגבלת חופש הביטוי. אבו יאזן גם הנהיג את תנועת "ה-15 במארס", שארגנה הפגנות נגד הפילוג הפְּנים-פלשתיני בין חמאס לבין מפלגת הפתח היריבה, שבסיסה בגדה המערבית.
בַּתקרית שאירעה ב-14 באוגוסט עצרו אנשי מנגנון ביטחון הפנים את אבו יאזן בשעה שהגיע למִפקדת המנגנון בשכונת אל-אנסאר בעקבות זימון שקיבל, השלישי במספר החודש. שירותי הביטחון מנעו ממנו לפגוש עורך דין ואת בני משפחתו עד למועד שחרורו, ב-16 באוגוסט. אמו של אבו יאזן סיפרה לארגון Human Rights Watch כי גורמי ביטחון במתחם אל-אנסאר סירבו לאפשר למשפחתו לפגוש אותו ואף לא הסכימו לקבל עבורו מזון. עו"ד ח'ליל שהין, העובד במרכז הפלשתיני לזכויות האדם, סיפר לארגון Human Rights Watch כי גורמי ביטחון סירבו לאפשר גם לו להיפגש עם אבו יאזן.
אבו יאזן אמר לארגון Human Rights Watch כי לא סבל מהתעללות גופנית וכי לא הטיחו בו עלבונות. עם זאת, הוא סיפר כי הוחזק בתא שהיה קטן מכדי שיוכל לשכב בו לישון והאוכל שניתן לו היה, לדבריו, "כל כך רע שהקאתי כשניסיתי לאכול ממנו". לדברי אבו יאזן, ארבעה חוקרים תשאלו אותו על נסיעתו לצרפת, על התנועות וההפגנות של החברה האזרחית שבארגונן השתתף, ובכלל זה על ההפגנות השבועיות ליד "אזור החיץ" שישראל כופה בגבול הצפוני ובגבול המזרחי של רצועת עזה.
לדברי אבו יאזן, "הם לקחו ממני את כל הסיסמאות לחשבונות הפייסבוק, הטוויטר והדואר האלקטרוני שלי, ועדיין לא החזירו את המחשב ואת הטלפון שלי". לדבריו, גורמי ביטחון החרימו מכשירים אלה במהלך חקירה שהתקיימה קודם לכן, ב-7 באוגוסט. אבו יאזן זומן להתייצב שוב במתחם אל-אנסאר ב-21 באוגוסט. "אני כבר לא יודע כמה פעמים נעצרתי ונחקרתי [על-ידי רשויות חמאס]", אמר. "יותר מעשר פעמים מאז מארס, לפחות".
בין ה-13 ל-29 ביוני השתתפו אבו יאזן ורזק בהכשרה לפעילי תקשורת חברתית בפריז. הנסיעה תואמה בידי הקונסוליה הצרפתית בגדה המערבית ובידי המרכז לתרבות צרפת בעזה. לאחר ההכשרה חזר אבו יאזן למצרים, שדרכה נסע קודם לכן לצרפת, וב-29 ביוני גירשו אותו הרשויות המצריות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח.
רזק שבה למצרים במועד מאוחר יותר. לדבריה, אף כי הרשויות במצרים מגרשות בדרך כלל פלשתינאים לרצועת עזה ישירות מנמל התעופה בקהיר, עלה בידיה להתארח אצל קרובי משפחה בבירת מצרים בטרם שבה לרצועת עזה ב-27 ביולי. רזק סיפרה לארגון Human Rights Watch כי רשויות חמאס במעבר רפיח חקרו אותה במשך שעתיים, וכי במהלכן ככל הנראה למדו על פעילויותיו של אבו יאזן בפריז. רשויות חמאס אף החרימו מרזק מצלמה, כונן קשיח חיצוני, כרטיסי זיכרון, כרטיסי סים, וכן חומרים מודפסים ופרטי רכוש אחרים אשר, לדבריה, טרם הושבו לידיה.
אנשי מנגנון ביטחון הפנים זימנו את רזק לחקירות במפקדתם בשכונת אל-אנסאר ב-7 וב-9 באוגוסט, ואת אבו יאזן ב-7 וב-8 באוגוסט. השניים נחקרו על אודות התפקיד שמילאו בתנועת המחאה "ה-15 במארס", הקוראת לאחדות בין פתח לבין חמאס, ועל אודות פעילותם באתרי תקשורת חברתית כמו פייסבוק, וכן נשאלו האם במהלך ביקורם בצרפת נפגשו עם "מרגלים" ישראלים או מערביים כלשהם. רזק אמרה כי מנגנון ביטחון הפנים סירב להתיר את נוכחותו של עורך דינה במהלך חקירותיה, ודרש ממנה לעטות חיג'אב (מטפחת ראש) במשך החקירה. לדבריה, כיוון שלבשה מכנסיים "הם הביאו גם שטיח תפילה כדי שאכסה בו את הרגליים שלי".
אבו יאזן ורזק אמרו כי בחודשים האחרונים החלו רשויות חמאס לתשאל באופן מדוקדק תושבים מהרצועה הנוסעים למדיניות המערב. רשויות חמאס לא העמידו את אבו יאזן ואת רזק לדין בגין פשע כלשהו, ולא הזכירו שום חשד לפעילות פלילית מצדם שיש בו כדי להצדיק את חקירתם החוזרת ונשנית. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על שום התבטאות של אבו יאזן או ריזק שבה קראו למחות באמצעים אלימים.
במקביל נפגש ארגון Human Rights Watch ב-18 באוגוסט עם כמה תלמידי תיכון בני 16 מהרצועה שזכו במלגות AMIDEAST ללימודים בארה"ב, אך נתקלו בסירוב של חמאס להתיר להם לצאת את גבולות הרצועה. התלמידים ביקשו ששמותיהם לא יוזכרו. לדברי התלמידים ועל-פי הודעה של המרכז הפלשתיני לזכויות האדם, שר החינוך של חמאס נימק את החלטתו ב"סיבות חברתיות ותרבותיות". התלמידים אמרו כי אם חמאס לא יחזור בו מהחלטתו עד ה-25 באוגוסט הם צפויים לאבד את המלגות.
לדברי סטורק, "על חמאס לעודד צעירים לחפש הזדמנויות להשכלה, ולא למנוע מהם באופן שרירותי לנסוע ללמוד בחו"ל".
חמאס גם פיזר באלימות מפגינים שהתאספו בערב ה-16 באוגוסט בשכונת א-רימאל שבעיר עזה כדי להביע סולידאריות עם תושבי מחנה הפליטים הפלשתיני הסמוך לעיר לטקיה שבסוריה. תושבי מחנה הפליטים של האו"ם נקלעו לאחרונה להתקפות של ממשלת סוריה על מפגינים סורים נגד הממשלה בעיר זו.
ארגון Human Rights Watch צפה בהתאספותם של כשלושים בני אדם. המפגינים הניפו שלושה דגלי סוריה גדולים, וכעשר דקות לאחר מכן הגיעו למקום כוחות הביטחון של חמאס, עצרו כמה מהם, הדפו אותם לתוך כלֵי רכב של כוחות הביטחון ועזבו את המקום. בדקות הספורות שחלפו בטרם פיזרו הרשויות את ההפגנה לא ראה ארגון Human Rights Watch שום סימן לאלימות מצד המפגינים.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם אחד המפגינים שנעצרו, שביקש להישאר בעילום שם:
פתאום מישהו מאחוריי התחיל להכות אותי עם אלה, ושוטר תפס אותי וזרק אותי לתוך כלִי רכב. הם שאלו אותי מה אני עושה שם, וכשאמרתי להם שאני מפגין אחד מהם נתן לי ארבע סטירות. הם כל הזמן גידפו אותי וקיללו את אימא שלי. הם עברו על רשימת אנשי הקשר בטלפון הנייד שלי ואמרו לי להתקשר לחבר שלי שהיה בהפגנה, ולגרום לו לומר שהוא בהפגנה. עשיתי מה שהם רצו.
אז, הם לקחו אותי לתחנת משטרה, הכניסו אותי לתא, ואחרי שעתיים בערך בלש משטרה חקר אותי ושאל אותי מי האנשים שהיו מעורבים בהפגנה, לאיזה ארגון אני שייך ומי חבר בארגון הזה. אמרתי שפשוט שמעתי שעומדת להיות הפגנת תמיכה בעם הסורי. בסופו של דבר, לפני שהם נתנו לי ללכת, הם הכריחו אותי לחתום על התחייבות שלא אשתתף בעתיד בשום הפגנה בלתי מורשית.
גורמים בחמאס אמרו כי מארגני ההפגנה לא קיבלו עבורה רישיון. אולם, על-פי החוק הפלשתיני, מארגני הפגנות אינם מחויבים אלא להודיע לרשויות המשטרה 48 שעות מראש על כוונתם לקיים הפגנה.
