(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על רשויות חמאס ברצועת עזה להעניש את האחראים להתקפות על מפגינים לא אלימים הקוראים לפיוס פוליטי פלשתיני.
מאז ה-15 במארס 2011 פיזרה משטרת חמאס באלימות כמה הפגנות לא אלימות ברצועה, בין היתר באמצעות חסימת הגישה לכיכרות ולאוניברסיטאות והכאת המפגינים שנלכדו במקום.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "העובדה שחמאס מדכא באלימות מפגינים לא אלימים הקוראים לפיוס פוליטי מאירה אותו באור קודר. זהו רק המקרה האחרון בשורה של התקפות של חמאס על חירויות היסוד של הפלשתינאים".
ב-15 במארס התקיימו גם הפגנות מתואמות בגדה המערבית. גברים בלבוש אזרחי הכו במהלכן מפגינים, ומשטרת הרשות הפלשתינית עצרה שניים מהמפגינים לזמן קצר.
ברצועת עזה קראו פעילים צעירים למחות בכיכר החייל האלמוני בעיר עזה ב-15 במארס נגד הפילוג הפוליטי בין חמאס לבין הרשות הפלשתינית, שבראשה עומדת תנועת פתח היריבה. משרדו של ראש הממשלה אסמאעיל הנייה הודיע ב-14 במארס כי הוא "תומך במאמציהם של הצעירים ושל הסיעות לשים קץ לפילוג". אולם, על-פי דיווחים בתקשורת, רשויות חמאס סירבו להעניק רישיון למפגינים למען אחדות אף שהעניקו רישיון כזה לקבוצה התומכת בחמאס.
המפגינים למען האחדות הגיעו לכיכר בשעה 9:00 בבוקר, וזמן קצר לאחר מכן התעמתו אתם מפגינים תומכי חמאס. תומכי האחדות עברו להפגין בכיכר אל-כתיבה, ושם אמרו להם רשויות חמאס כי יוכלו להישאר עד השעה 19:00.
אחת המפגינות, שביקשה להזדהות רק בשם "היבא", אמרה לארגון Human Rights Watch: "המארגנים [של ההפגנות למען האחדות] תכננו להקים אוהלים ודוכנים. הם רצו להפוך את זה לתחריר שנייה"; א-תחריר הוא שמה של הכיכר שבה התקיימו ההפגנות נגד הממשלה בקהיר. "היו שם סטודנטים, אמהות, אבות וילדים, כל מיני אנשים. ואז בשעה 19:00 שוטרים בלבוש אזרחי ובמדים כיתרו את הכיכר והתחילו להרביץ לכולם, עם אלות ועם דברים אחרים. מישהו הרביץ לי עם כיסא". לדבריה, שוטרים בלבוש אזרחי הטיחו עלבונות במפגינות, תוך שימוש בלשון משפילה ובמונחים מיניים.
סאלח עבד אל-עאטי, חוקר מטעם הנציבות העצמאית לזכויות האדם, שהיא נציבות התלונות הרשמית של הרשות הפלשתינית, סיפר לארגון Human Rights Watch כי המשטרה הכתה אותו בעת שפיקח על ההפגנה. לדבריו, "בשעה 19:00 השוטרים נכנסו לכיכר מכל ארבע הכניסות שלה, חסמו אותן כך שאנשים לא יוכלו להימלט והתחילו להרביץ לאנשים". בדבריו ציין עוד כי "בקהל כבר היו אנשי ביטחון בלבוש אזרחי, וכשהשוטרים נכנסו הם התחילו להרביץ לאנשים. חמישה אנשים תקפו אותי, שלושה בבגדים אזרחיים ושניים במדים. הם הרביצו לי בראש באלות, וכשגוננתי על הראש בזרועות שלי הם הרביצו לי על הזרועות ועל הגב".
עבד אל-עאטי הוסיף כי ראה שוטרים ואנשי כוחות ביטחון אחרים משתמשים בשוקרים חשמליים נגד מפגינים, וכי הם ירו ברוביהם באוויר ונסעו באופנועים באמצע הקהל.
"סאמוד", עיתונאית העובדת באופן עצמאי, אמרה לארגון Human Rights Watch כי תוקף שזהותו אינה ידועה דקר אותה בגבה בסכין בעת שניסתה להימלט: "הרגשתי סוג של עקיצה צורבת בחלק העליון השמאלי של הגב". לדבריה, "בדיוק ניסיתי להימלט כששמעתי שוטר אומר 'אל תתנו לה להסתלק, אני רוצה אותה בג'וואזאת [תחנת משטרה]'".
השוטרים עצרו אותה, החרימו את הטלפון הנייד שלה ולקחו אותה לתחנת המשטרה. שם היא הוכנסה לחדר חקירות. לדבריה, "לא ראיתי שם עצורים אחרים אבל שמעתי מישהו צועק 'אל תרביצו לי! תחזירו לי את המצלמה'". עוד סיפרה כי כשביקשה מהשוטרים לאפשר לה לקבל טיפול רפואי הם הכניסו עצורה אחרת, נתנו לה בקבוק יוד, והורו לה לטפל בפצע. לדברי סאמוד, "היא אמרה שהחתך עמוק ודרשה שאקבל טיפול אמתי כי אין לה הכשרה רפואית". יותר משעה לאחר מכן, אחרי שסאמוד והעצורה הנוספת דרשו שוב ושוב לקרוא לאמבולנס, המשטרה הזמינה אחות, וזו הצליחה בסופו של דבר לשכנע את השוטרים לאפשר לסאמוד להגיע לבית החולים א-שיפאא.
סאמוד אמרה לארגון Human Rights Watch כי בלשי משטרה בבית החולים הורו לרופאים לרשום אותה בשם בדוי, "סאוסן בדר", אולי כדי להימנע מיצירת תיעוד רפואי שבו ניתן יהיה להשתמש כראיות לתקיפה שלה. היא ואחיה, שהצטרף אליה בבית החולים, דרשו כי היא תירשם בשמה האמתי. לדבריה, "הבלש אמר 'בסדר', אבל הוסיף שבתיק הרפואי צריך להיות כתוב גם שהייתי במעצר". לאחר שטופלה והיא ואחיה נשארו באופן זמני לבדם, הם נמלטו מבית החולים.
לפי דיווח של העיתון "ניו יורק טיימס", לפחות חמישה מפגינים אושפזו לאחר שנפצעו. סטודנטים סיפרו לארגון Human Rights Watch כי ב-16 במארס תכננו סטודנטים באוניברסיטת אל-אזהר בעיר עזה לצעוד במחאה אל כיכר החייל האלמוני. אולם, לדבריהם שוטרים בבגדים אזרחיים כלאו אותם בבניין המדעים של האוניברסיטה, והכו ללא הבחנה את הסטודנטים במקום. סטודנטיות מאוניברסיטת אל-קודס הפתוחה שהיו בדרכן להצטרף לסטודנטים באל-אזהר הוכו גם הן. מאוחר יותר באותו בוקר שוטרים בבגדים אזרחיים תקפו גם סטודנטים שהפגינו באוניברסיטת אל-קודס.
סטודנטית באוניברסיטת אל-אזהר המכונה "חנין" אמרה כי לפני שהמשטרה הגיעה חברים בארגון הסטודנטים התומך בחמאס ("אל-כותלה אל-אסלאמייה" - "הגוש האסלאמי") "הורידו את החגורות שלהם והתחילו להרביץ למפגינים. ואז בערך שלושים שוטרים בבגדים אזרחיים נכנסו, חמושים. הם מנעו מאתנו לעזוב במשך שעה וחצי בזמן שהם דיברו עם הנהלת האוניברסיטה, הרביצו לאנשים באלות וריססו והרטיבו אותנו לגמרי בזרנוקי מים של האוניברסיטה. הם כל הזמן העליבו את הבחורות. הגברים גם ירקו עלינו".
לדברי "חנין", הסטודנטים סירבו בהתחלה לקבל את הצעתו של אחד השוטרים שיותר להם לעזוב בתנאי שיתחייבו שלא ימשיכו להפגין בחוץ, אבל הסכימו לכך לאחר שהנהלת האוניברסיטה "ביקשה שנציית למען הביטחון שלנו ולמען ביטחון האוניברסיטה". לדבריה, "יצאנו, וגם השוטרים שם העליבו אותנו, בעיקר על זה שהפגנו באותו מקום עם הגברים. הם אמרו שזה מנוגד למוסר".
"היבא", המפגינה שתיארה כיצד הוכתה ב-15 במארס, אמרה כי שוטרים בבגדים אזרחיים הכו אותה למחרת שוב באוניברסיטת אל-אזהר והעליבו מפגינות. לדבריה, "התקשרתי לאבא שלי כדי שיבוא לקחת אותי משם, אבל השוטרים סירבו לאפשר לו להיכנס לאוניברסיטה ואיימו להרביץ לו".
סטודנט באוניברסיטת אל-קודס המכונה "מחמוד" סיפר לארגון Human Rights Watch מה התרחש שם. לדבריו, אחרי שהסטודנטים חזרו מאל-אזהר, כ-150 סטודנטים וסטודנטיות התחילו להפגין ולקרוא "רוצים סוף לפילוג".
"ואז הגיעה קבוצה גדולה של גברים בבגדים אזרחיים, עם רובים ואלות. הם הרביצו לנו וראיתי אותם מכים סטודנטית בהריון, והיא נפלה על הארץ. הם אפילו רדפו אחרי סטודנטים שברחו לתוך המסגד של האוניברסיטה".
מחמוד הוסיף וסיפר כי נמלט מהאוניברסיטה וכי מכונית מסחרית שנשאה את הכיתוב "שירותי רפואה" דלקה אחריו. לדבריו, "הגברים תפסו אותי ולקחו אותי במכונית, הסיעו אותי לסמטה וזרקו אותי על המדרכה ואז אחד מהם עמד על החזה שלי, אחד אחר עמד על הרגליים והשלישי הכה אותי בברך עם האלה שלו עד שהברך נשברה". לדברי מחמוד, "אז הם הסיעו אותי הביתה והכריחו אותי לצאת. אבא שלי לקח אותי לבית החולים א-שיפאא, אבל הוא השאיר אותי לרגע במכונית ונכנס לבקש עצה מרופא, והרופא אמר שחמאס ייקח את כל המידע ושצריך ללכת למרפאה פרטית במקום זה, וזה מה שעשינו". מחמוד סיפר כי עבר ניתוח בברכו וכי יזדקק לניתוח נוסף בעוד שישה חודשים.
ארגון פלשתיני לזכויות האדם בשם "אל-מזאן" דיווח כי שוטרים תקפו את תחקירן השטח שלו יאמן אל-מדהון והחרימו את כרטיס הזיכרון מהטלפון הנייד שלו בעת שסיקר את האירועים באוניברסיטת אל-אזהר. המרכז הפלשתיני לזכויות האדם דיווח כי שוטרים בבגדים אזרחיים מנעו מעיתונאים לסקר את פעולות המחאה.
לדברי ויטסון, "נראה שרשויות חמאס סבורות שרק הפגנות נגד ישראל הן אמצעי ביטוי לגיטימי בפומבי. אבל הצעירים של עזה הבהירו היטב את רצונם לבטא ללא אלימות את עמדותיהם על מגוון סוגיות, ובכלל זה שמנהיגיהם נמנעים מפתרון מחלוקות ופוגעים בכך בציבור".
מארגני ההפגנות ברצועת עזה פעלו בתיאום עם מארגני ההפגנות בגדה המערבית ב-15 במארס. מארגני ההפגנות בגדה אמרו לארגון Human Rights Watch שכוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית תקפו אותם במהלך הפגנה לא אלימה בכיכר אל-מנרה ברמאללה. לדבריהם, בסביבות השעה 18:30 אנשי מנגנון המודיעין הכללי, בלבוש אזרחי, תקפו ועצרו את פרג' חרב, אחד המארגנים, ומפגין נוסף בשם פאדי קוראן. בקטע וידיאו קצר שצילם קוראן ניתן לחזות בו ככל הנראה בשעה שהותקף בידי כמה גברים בלבוש אזרחי. לדברי קוראן, הוא וחרב שוחררו מאוחר יותר.
בשעה 23:00 הותקפו מפגינים שניסו להקים אוהל בידי כ-15 גברים בבגדים אזרחים. אלה החרימו את מוטות האוהל ואת יריעותיו. ארגון Human Rights Watch ראה כיצד הגברים מעבירים את הפריטים שהוחרמו לשוטרים במדים ברחוב סמוך, וכיצד גברים בלבוש אזרחי עוצרים, מכים וסוחבים שניים מהמפגינים לכיוון תחנת המשטרה.
לזר סימנוב, צלם זר העובד באופן עצמאי, סיפר לארגון Human Rights Watch כי גברים בלבוש אזרחי תקפו אותו וניסו להחרים את מצלמתו בעת שתיעד את המפגינים שנגררו לכיוון תחנת המשטרה. מאוחר יותר הגיע סימנוב לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה, ושם ראה את אחד משני הגברים נעצר. גברים בלבוש אזרחי תקפו גם אדם נוסף, שהזדהה בקול רם כצלם של רשת "פלשתין טי-וי". מאוחר יותר ראה ארגון Human Rights Watch גברים בלבוש אזרחי חוסמים את דרכו של הצלם בעת שניסה לגשת לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה.
ארגון Human Rights Watch כבר דיווח בעבר כיצד הן שירותי הביטחון של חמאס והן שירותי הביטחון של הרשות הפלשתינית חקרו מארגני הפגנות ומפגינים, איימו עליהם והכו אותם, במהלך הפגנות קודמות בגדה המערבית וברצועת עזה.
הן הרשות הפלשתינית והן חמאס אינם יכולים להיות צד לאמנות בינלאומיות לזכויות האדם, אך שניהם טענו בפומבי כי יעמדו באמות המידה הבינלאומיות. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מעניקה לכל אדם את הזכות להתאספות לא אלימה. באמנה נקבע כי ניתן להטיל הגבלות על זכות זו רק כאשר הן מיושמות בהתאם לחוק, למען מטרה לגיטימית כמו ביטחון הציבור ורק כאשר ההגבלה "חיונית בחברה דמוקרטית" - כלומר, מגבילה את הזכות מעט ככל הניתן.
לדברי ויטסון, "הרשויות המקומיות אינן משלות אף אחד כשהן מסתתרות מאחורי בריונים התוקפים מפגינים. לפלשתינאים מגיע שמנהיגיהם - בין אם מחמאס ובין אם מהרשות הפלשתינית - יכבדו את זכויותיהם הבסיסיות".