ב-7 בפברואר 2011, במהלך מושבה השני של קבוצת העבודה הבין-ממשלתית בנושא בחינת עבודתה של מועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה, ארגון Human Rights Watch והארגונים אמנסטי אינטרנשיונל, מכון קהיר ללימודי זכויות האדם, הפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם, השירות הבינלאומי לזכויות האדם ומועצת המשפטנים הבינלאומית לזכויות האדם העלו את חששם בנוגע להיעדר התקדמות בבחינת עבודתה של מועצת זכויות האדם, ומסרו את ההצהרה שלהלן:
כבוד הנשיא, בעת שיומו הראשון של המושב השני של קבוצת העבודה הבין ממשלתית בנוגע לבחינה זו מתקרב לקצו, אנו מודאגים מאוד מהיעדר ההתקדמות בתהליך הבחינה. היעדרו של רצון אמתי לגעת בחולשות של עבודת המועצה ושל תפקודה והסירוב החד-משמעי ולו לשקול אפשרויות לשיפור תפקודה של המועצה ראויים לגינוי.
ההצהרות ששמענו היום הן העתק מדויק כמעט של אלה ששמענו כבר בחודש אוקטובר 2010. מעט מאוד השתנה מאז. כמה ממשלות מעכבות את המגעים בנושא באמצעות העמדת פנים שהכול במועצה פועל כראוי. זאת, ממש כפי שהן מנסות לעתים קרובות להעמיד פנים שבארצותיהן שלהן הכול בסדר. מדינות שאין בהן שום איזונים ובלמים, שום חירויות, שום מוסדות עצמאיים, ושהחברה האזרחית בהן מדוכאת או כלל אינה קיימת, סבורות שאין להן דבר להרוויח ממועצה מחוזקת שתוכל לטפל ביעילות רבה יותר בהפרות. הן טועות פעמיים.
במשך שנים הוקיעו מדינות אלה סטנדרטים כפולים ויחס וסלקטיבי. אך כאשר ניתנה להן ההזדמנות ליצור מנגנון שיטפל בסלקטיביות ובפוליטיזציה במועצה באמצעות התהליך הבין-ממשלתי, הן נהגו באופן מזלזל ולא גילו שום עניין לדון בהצעות אלה או לבחון אותן.
שוב ושוב, במהלך תהליך הבחינה, הזכירו לנו ממשלות אלה שמדובר רק בבחינה, ולא בתהליך של רפורמה. שהכול צריך להישאר כפי שהוא. אולם, המועצה אינה מתקיימת בחלל ריק. עבודתה של המועצה ותפקידה הם להגן על זכויות האדם במקומות ממשיים ועבור קרבנות ממשיים.
על אף שתחום הפעילות המפורש שנקבע למועצה הוא הטיפול בהפרות ומניעתן, המועצה הפכה לצופה סבילה במצבים רבים שבהם מופרות זכויות האדם, החל בעיראק וגואנטנמו, עבור באיראן וזימבבואה, וכלה בדיכוי האכזרי של ההפגנות הלא אלימות בתוניסיה ובמצרים. אדוני הנשיא, המציאות היא שהמועצה מנותקת מרוב הקרבנות של הפרת זכויות האדם. אותן ממשלות המעמידות פנים שהמועצה בסדר גמור ושאין שום צורך לשפר את המענה שהיא נותנת להפרות טרודות יותר בהגנה על עצמן מאשר בהגשמת יעודה של מועצת זכויות האדם.
תהליך בחינה שאינו מתמודד עם כישלונה של המועצה בהגנה על זכויות האדם במצבים ממשיים נידון לכישלון, וברור לכול מיהן הממשלות שיעמדו מאחורי הכישלון זה.
עם פתיחת המושב השני של קבוצת העבודה הבין-ממשלתית בנושא הבחינה, הציג השגריר המצרי שבעה עמודי חָכְמה כביכול מטעם ארגון המדינות הבלתי מזדהות. בשום מקום בעמודי החָכמה הללו לא הוזכרו המילים זכויות האדם, הגנה, מניעה, אחריות... האם הן נשכחו? הושמטו? נשללו? או שמא ההצהרה נועדה להזכיר לכולנו שתהליך הבחינה נועד בעיקר לאפשר למדינות להרגיש נוח, ולא להתייחס לצורכי ההגנה של הקרבנות? בעת ששגריר מצרים דיבר בקבוצת העבודה בזכות דחייתן של כל ההצעות שהועלו לשיפור פעולותיה של המועצה במצבים שבהם מופרות זכויות, הדימוי היחיד שהעלו דבריו במחשבה היה זה של העם המצרי המתקומם נגד רטוריקה של מדינה המנותקת מאזרחיה.
המועצה חייבת להתחבר למציאות בשטח בחלקים נרחבים של העולם. אנו קוראים לכל המדינות לפעול באופן בונה לקידום ההצעות שנאספו במסמך ""Compilation of contributions. אנו קוראים לכל המדינות לדחות חזון זה של תהליך הבחינה, המבטל כל ניסיון לשפר את המענה של המועצה למצבים אמתיים שבהם מופרות זכויות האדם. חזון זה, שפשט זה מכבר את הרגל, יוביל עם הזמן את המועצה לסוף דרכה.
