(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי העונש שבית דין צבאי ישראלי גזר ב-21 בנובמבר 2010 על שני חיילים שהורשעו בשימוש בילד כ"מגן אנושי" במהלך המתקפה ברצועת עזה בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009 נראה בלתי הולם ביחס לחומרת העברה.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "העונש הקל שהוטל על חיילים אלה מנחית סטירה נוספת על פניהם של נפגעי ההפרות שבוצעו במהלך מבצע עופרת יצוקה. לא נראה שיש הצדקה לקלות העונש, ובנוסף לכך, שנתיים לאחר המתקפה, אלה הם גזרי הדין היחידים שנגזרו בישראל בגין אירועים של הפרה קשה של זכויות האדם, אף על פי שאירועים רבים מסוג זה בוצעו לכאורה במהלך המתקפה בעזה".
בית הדין החליט להוריד את החיילים בדרגה, מדרגת סמל ראשון לדרגת סמל, והטיל עליהם שלושה חודשי מאסר על תנאי. לדברי ארגון Human Rights Watch, החלטה זו משגרת מסר מסוכן שלפיו מערכת המשפט הצבאית לא תעניש בחומרה חיילים שיורשעו בעברות הנחשבות על-פי המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה.
החלטת בית הדין הביאה בחשבון את נקודות הזכות שצברו במסגרת שירותם הצבאי ואת "התנאים הקשים שבהם פעלו הלוחמים". על-פי דיווחים בכלי התקשורת הישראליים, שני החיילים - שזהותם לא נמסרה לפרסום - השלימו את שירותם הסדיר אך עדיין יכולים לשמש מפקדים בשירות מילואים.
בחודש מארס הורשעו שני החיילים בבית הדין הצבאי של פיקוד דרום על כך שב-15 בינואר 2009 הפרידו את מאג'ד ר' בן התשע מאמו ועל כך שפקדו עליו באיומי נשק לפתוח תיקים שנחשדו כממולכדים בשכונת תל אל-הווא שמדרום לעיר עזה. בסופו של דבר לא נמצאו חומרי נפץ בתיקים. בחודש אוקטובר הורשעו שני החיילים בבית הדין בעברה של "חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים", שהעונש המרבי בגינה הוא שלוש שנות מאסר, וב"התנהגות שאינה הולמת" קצין, שהנה עברה משמעתית.
דיני המלחמה שחלו במהלך המתקפה ברצועת עזה אוסרים על שימוש מכוון באזרחים כמגן בפני התקפות אויב וקובעים כי זהו פשע מלחמה. שימוש באזרחים כמגנים אנושיים נאסר בסעיף 28 של אמנת ג'נבה הרביעית, החלה ברצועת עזה באשר היא שטח כבוש. הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ג'נבה, שהוא חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי בכלל ובנושא זה בפרט, קובע כי "לא ייעשה שימוש בנוכחות של [...] אזרחים יחידים או בתנועותיהם כדי להעניק חסינות מפני פעולות צבאיות לנקודות או לאזורים מסוימים, בפרט על-ידי ניסיונות למגן מטרות צבאיות מפני התקפות, או למגן, לקדם או לסכל פעולות צבאיות".
לדברי ארגון Human Rights Watch, העובדה שלא נמצאו חומרי נפץ בתקרית משנת 2009 אינה משנה את הפרת דיני המלחמה או את הכוונה הפלילית שעמדה בבסיס פעולת החיילים. נראה כי החיילים ביקשו - בין בכוונה תחילה ובין בפזיזות - להציב את הילד בינם לבין התקפה אפשרית, שבה עלול היה הילד להיפצע או להיהרג. אמנת ג'נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי המנהגי אוסרים גם לכפות על אזרחים לבצע עבודות במהלך פעולות צבא.
החיילים מחטיבת גבעתי הם שניים מתוך ארבעה חיילים בלבד שרשויות הצבא הישראלי העמידו לדין בגין ביצוען של עברות פליליות במהלך מבצע "עופרת יצוקה", חרף מקרים רבים שתועדו היטב של מה שנראה כהתקפות מכוונות או חסרות הבחנה על אזרחים ופעולות אחרות המפֵרות את דיני המלחמה שבוצעו בידי חיילים אחרים. ישראל פתחה כ-48 חקירות פליליות לאחר מבצע "עופרת יצוקה", אך עד כה רק חייל אחד נשלח למאסר: הוא ריצה שבעה חודשים וחצי בכלא בגין גנֵבת כרטיס אשראי.
לדברי ויטסון, "מטריד שחיילים שסיכנו חיים של ילד בדרך בלתי חוקית בבירור קיבלו עונש קל יותר מחייל שגנב כרטיס אשראי".
שישה חיילים נוספים בצבא הישראלי ננזפו על מעשים שביצעו במהלך המתקפה ברצועת עזה, ובכלל זה מפקד גדוד שקיבל "אזהרה" לאחר שאישר ב-6 בינואר 2009 להשתמש בגבר פלשתינאי כמגן אנושי בשכונת עיזבת עבד רבו. במקרה אחר, מפקד אוגדת עזה תא"ל אייל אייזנברג ומפקד חטיבת גבעתי אל"מ אילן מלכא הועמדו לדין משמעתי בגין הפגזת מתחם אונר"א בעיר עזה ב-15 בינואר 2009. על-פי דיווחים בכלי תקשורת ישראליים, חוקרי המשטרה הצבאית תחקרו בחודש אוקטובר את אל"מ מלכא, במסגרת חקירה פלילית שטרם הסתיימה, בחשד שאישר התקפה - שבוצעה ב-5 בינואר 2009 - שבה נהרגו 21 בני משפחת א-סמוני, וזאת אף על פי שהוזהר כי ייתכן שאזרחים נמצאים באזור.
בעוד כמה חיילים הורשעו בצבא הישראלי או קיבלו עונשים משמעתיים, רשויות חמאס ברצועת עזה לא נקטו כל צעד מהימן כדי לחקור את כוחותיהם שלהם או חברים בארגונים פלשתיניים חמושים אחרים בחשד לפשעי מלחמה והפרות קשות של זכויות האדם שבוצעו לכאורה במהלך העימות, ואשר כללו ירי בכוונה תחילה של מאות רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים והוצאה להורג ללא משפט של פלשתינאים שנחשדו בשיתוף פעולה.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נלחם חמאס מתוך אזורים צפופי אוכלוסין וכך חשף לעתים אזרחים לסכנה מיותרת, בניגוד לחוק. כלי התקשורת בעולם ודוחות של ארגונים לא ממשלתיים תיארו שני מקרים לפחות שבהם נראה כי ארגונים פלשתיניים חמושים ירו רקטות במכוון מתוך אזורים מיושבים כדי להימנע מהתקפות-נגד של ישראל. מעשים אלה עונים להגדרה של שימוש במגנים אנושיים ולכן הנם פשעי מלחמה.
ארגונים ישראליים ופלשתיניים לזכויות האדם וועדת גולדסטון שפעלה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם תיעדו לפחות 21 מקרים שבהם נטען כי חיילים ישראלים השתמשו במגנים אנושיים במהלך המתקפה. ארגונים ישראליים לזכויות האדם תיעדו עשרות מקרים שבהם חיילים ישראלים השתמשו במגנים אנושיים בשנים שקדמו לעימות ברצועת עזה.
בחודש מאי 2002 הוצאה בצה"ל "פקודה חד-משמעית" האוסרת על חיילים להשתמש במגנים אנושיים. בחודש אוקטובר 2005 פסק בג"ץ בעתירה שהגישו בשנת 2002 ארגונים ישראליים לזכויות האדם וקבע כי אין זה חוקי להשתמש באזרחים פלשתינאים במבצעי צה"ל.
לדברי ויטסון, "מערכת המשפט הצבאי של ישראל לא טיפלה בטענות רבות על שימוש במגנים אנושיים על-ידי חיילים ישראלים לפני מבצע 'עופרת יצוקה' ובמהלכו. אם חיילים לא ייענשו בחומרה על המעשים הפליליים האלה, צפוי שהם יימשכו".
הסניף הפלשתיני של הארגון הבינלאומי להגנה על זכויות הילד "די-סי-איי פלשתין", שבסיסו בגדה המערבית וברצועת עזה, הגיש בחודש אפריל 2009 תלונה לרשויות הצבא הישראלי בשמו של מאג'ד ר'. רשויות הצבא הישראלי השיבו לראשונה בחודש יוני 2009, ומאוחר יותר זימנו את הילד להעיד במסגרת החקירה הפלילית שנפתחה בעניין זה. בחודש נובמבר 2009 הסכימו הילד ואמו לספק לחוקרי המשטרה הצבאית מידע במעבר ארז, שישראל מפעילה על גבול רצועת עזה. ארגון די-סי-איי מסר לארגון Human Rights Watch שרשויות הצבא הישראלי סירבו לבקשתם לאפשר נוכחות של עורך דין במעמד תשאול הילד.
בדו"ח שפורסם בחודש יולי 2010 טענה ישראל כי תיערך חקירה פלילית בנוגע לכל הטענות שנשמעו על שימוש במגנים אנושיים. אך בדו"ח פורסם מידע רק על חמישה מקרים מסוג זה, מתוך 21 אירועים שדווחו לרשויות על-ידי ארגונים לא ממשלתיים ובדו"ח גולדסטון. כך הקשתה ישראל על ביצוע הערכה של חקירות אחרות שאולי מתקיימות או התקיימו ועל מעקב אחר סגירת חקירות והטעמים לכך.
צוות מומחים שמינתה ועדת זכויות האדם של האו"ם דיווח בחודש ספטמבר כי החקירות שהתקיימו בישראל על הפרות שבוצעו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לא היו שלמות, היות שהרשויות לא חקרו כמה מקרים של מעשים פסולים לכאורה ולא בדקו את אחריותם לכאורה של "בכירים בדרגים הגבוהים ביותר". הוועדה קבעה כי בתפקידו של הפרקליט הצבאי הראשי מגולם ניגוד אינטרסים, משום שהוא אחראי הן לאישור תכניות למבצע והן להעמדתם לדין של חיילים באשמת ביצוע הפרות במהלכו.
ארגון Human Rights Watch קרא לקהילה הבינלאומית לדחוק בישראל וכן בחמאס למצות את הדין עם מבצעי הפרות קשות של דיני המלחמה ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי. לדברי הארגון, אם ישראל ורשויות חמאס ברצועת עזה לא יענישו את האחראים להפרת דיני המלחמה, יהיה צורך להעמידם לדין בערכאות בינלאומיות.
