(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפורסם היום כי חקירות ישראל בעניין הפרות קשות של דיני המלחמה שביצעו כוחותיה בעימות ברצועת עזה בשנה שעברה לוקות בחוסר מהימנות ואינן יסודיות די הצורך, וכי חמאס לא קיים חקירות מהימנות כלל. ארגון Human Rights Watch אמר כי יש צורך בקיום חקירות עצמאיות הן בישראל והן ברצועת עזה כדי לחייב את מבצעי ההפרות לתת עליהן את הדין וכדי לפצות את הנפגעים.
בדו"ח "העלמת עין: פטוֹר מעונש על הפרת דיני המלחמה במלחמה ברצועת עזה", שאורכו 54 עמודים, מפורטים הצעדים שנקטו בשנה החולפת ישראל וחמאס כדי לחקור טענות על הפרת דיני המלחמה ועל פשעי מלחמה שייתכן שבוצעו במהלך העימות. מן הדו"ח עולה כי חקירות אלה לא עמדו כלל וכלל באמות המידה המשפטיות הבינלאומיות.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "החקירות של ישראל לא עמדו באמות המידה הבינלאומיות, וחמאס לא ביצע חקירות רציניות כלל. אזרחים שנפגעו מחכים בשני הצדדים לצדק ולפיצוי".
בדו"ח קורא ארגון Human Rights Watch לממשלות בעלות השפעה ולמוסדות בינלאומיים לחדש את הלחץ על ישראל ועל חמאס כדי שאלה יקיימו חקירות מהירות, יסודיות ונטולות משוא פנים. ארגון Human Rights Watch אמר כי אם איש לא ייענש על ההפרות שבוצעו, הרי שהדבר יחבל בניסיונות ליישב את הסכסוך הישראלי-פלשתיני ויפגע במאמצים הבינלאומיים לעשיית צדק במקומות אחרים בעולם.
הימנעותם של ישראל ושל חמאס מביצוע חקירות ללא משוא פנים היא התרסה אל מול קריאות למיצוי דין הנשמעות מצד יותר ויותר ממשלות, וכן מצד מזכ"ל האו"ם, העצרת הכללית של האו"ם והפרלמנט האירופי.
בחודש פברואר 2010 קראה העצרת הכללית של האו"ם בשנית לשני הצדדים לקיים חקירות יסודיות ונטולות משוא פנים, וקבעה כי יש להשלימן עד לחודש יולי. מרבית המדינות החברות באיחוד האירופי תמכו בהחלטה, ובהן צרפת ובריטניה, שהן חברות קבועות במועצת הביטחון.
בדו"ח "העלמת עין" מתועדים לפרטי-פרטים הצעדים שנקטו ישראל וחמאס כדי לחקור את הטענות המהימנות הרבות שהועלו בנוגע להפרת דיני המלחמה, ואשר תועדו על-ידי ארגון Human Rights Watch, על-ידי ועדת האו"ם לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה ועל-ידי גורמים אחרים.
ברצועת עזה, חמאס לא העניש איש על ביצוע או על מתן הוראה לביצוע של אף אחד ממאות אירועי ירי הרקטות לערים ועיירות בישראל. ירי זה בוצע באופן מכוון או באורח חסר הבחנה ובמהלך המלחמה נהרגו ממנו שלושה אזרחים ישראלים ועשרות נוספים נפצעו.
חמאס טוען כי ירה רקטות רק על מטרות צבאיות וכי הפגיעה באזרחים לא הייתה מכוונת. לדברי ארגון Human Rights Watch, טענה זו מתעלמת מכך שרקטות שנורו לתוך ישראל ואשר לא נחתו בשטח פתוח פגעו לרוב באזורים המיושבים באזרחים, ובכלל זה בתוך עיירות וערים, הרחק מכל מטרה צבאית.
בנוסף לכך, הרקטות הנורות מתוך הרצועה - הן רקטות הקסאם המיוצרות בעזה והן רקטות הגראד שטווח הירי שלהן גדול יותר - אינן מצוידות בכל מערכת הנחייה שהיא, ולכן הן נחשבות כולן לנשק בלתי מבחין כאשר יורים אותן לתוך אזורים צפופי אוכלוסין. הצהרות שנשמעו מפי מנהיגי חמאס לפני הלחימה שהתקיימה בשנה שעברה ובמהלכה מספקות אינדיקציה איתנה לכך שפגיעה באזרחים הייתה מטרת הירי, ולא תוצאה מקרית שלו.
ארגון Human Rights Watch אמר עוד כי גם על מקרי הרג ועינויים של חשודים בשיתוף פעולה ויריבים פוליטיים בידי כוחות הביטחון של חמאס ברצועת עזה לא נענש איש.
לדברי ארגון Human Rights Watch, ישראל נקטה צעדי חקירה מסוימים בעניינם של פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" שניהלה במשך שלושה שבועות ברצועת עזה, אך הארגון ציין כי צעדים אלה אינם עומדים כלל וכלל בדרישה כי החקירות יהיו יסודיות ונטולות משוא פנים.
בין ה-27 בדצמבר 2008 וה-18 בינואר 2009 הרגו כוחות ישראליים כמה מאות אזרחים פלשתינאים ופצעו רבים נוספים. חלק מהאזרחים הללו נפגעו בהתקפות חסרות הבחנה או בלתי מידתיות, ומקצתם בהתקפות שנראה כי כוונו על אזרחים בכוונה תחילה. כל שלושת סוגי ההתקפות הללו הם הפרות של דיני המלחמה. בנוסף, כוחות ישראליים גרמו הרס נרחב לאובייקטים אזרחיים ברצועת עזה ללא סיבה צבאית חוקית, ובכלל זה בתי מגורים, שטחים חקלאיים ובתי חרושת.
ממשלת ישראל טוענת כי נחקרו בישראל כ-150 אירועים שהתרחשו ברצועת עזה, אך כ-120 מאירועים אלה נבחנו רק במסגרת "תחקירים מבצעיים", שהנם הליכים פנים-צבאיים שבמסגרתם נגבות עדויות החיילים המעורבים אך לא אלה של עדי ראייה או של קרבנות. 36 אירועים נבחנו או עודם נבחנים במסגרת חקירה פלילית, אך הצבא נמנע מפתיחה בחקירה מסוג זה באירועים רבים שהיה ראוי כי ייחקרו כך.
בנוסף, אמר ארגון Human Rights Watch, כי ישראל לא חקרה באורח מהימן את דפוסי המדיניות שאושרו בידי בכירים בדרג הפוליטי ובדרג הצבאי ואשר ייתכן שהובילו להפרת דיני המלחמה. עם דפוסי מדיניות אלה נמנים הפגיעה המכוונת במוסדות הפוליטיים של חמאס ובמשטרת עזה שלא השתתפו בלחימה; השימוש בארטילריה כבדה ובתחמושת זרחן לבן באזורים מאוכלסים; והוראות הפתיחה באש שניתנו למפעילי המל"טים ולכוחות הקרקע.
כל התחקירים והחקירות של ישראל בוצעו בידי הצבא עצמו, והממשלה דחתה קריאות לקיים חקירה עצמאית.
עד כה, מערכת המשפט הצבאית הרשיעה רק חייל אחד בביצוע פשע ברצועת עזה: גניבת כרטיס אשראי מפלשתינאי. שני חיילים נוספים עומדים לדין לאחר שהואשמו בכך שהורו לילד פלשתינאי לפתוח תיקים שנחשדו בעיניהם כממולכדים בחומר נפץ.
ארגון Human Rights Watch קרא לארצות הברית ולממשלות אירופה לדרוש מישראל לבצע חקירות עצמאיות של טענות על הפרת דיני המלחמה ושל דפוסי מדיניות שהותוו בידי בכירים ואשר ייתכן שהובילו לביצוע הפרות.
לדברי ויטסון, "גורמים רשמיים בארצות הברית שיבחו את תפקודה של מערכת המשפט הצבאית בישראל, ולא הכירו בכך שמערכת זו לא נתנה מזור לפלשתינאים רבים שנפגעו במלחמה ברצועת עזה".
ארגון Human Rights Watch אמר כי ממשלות בעלות השפעה על חמאס וגופים דוגמת הליגה הערבית וארגון המדינות האסלאמיות צריכים לדרוש כי הרשויות ברצועת עזה יבצעו חקירות מהימנות. נכון להיום, אף אחד מהגורמים התומכים בחמאס לא קרא למיצוי דין ולא הפעיל על חמאס לחץ לביצוע חקירות רציניות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, המשך מתן הפטוֹר מעונש לאלה האחראים להפרות קשות שבוצעו במלחמה ברצועת עזה יפגע במאמצים להשכנת שלום בר-קיימא. בנוסף לכך, ממשלות המגלות סובלנות להימנעות מענישה בסכסוך הישראלי-פלשתיני מחלישות בכך את קריאתן למיצוי הדין בסכסוכים אחרים, למשל בסרי לנקה, בסודאן וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
לבסוף, אמר ארגון Human Rights Watch, כי אם חקירות שינהלו ישראל וחמאס לא יעשו צדק עם נפגעי הפרות של דיני המלחמה, לא יהיה מנוס מהעמדה לדין בערכאות בינלאומיות.
