(ניו יורק)-ארגון Human Rights Watch אמר כי החלטת העצרת הכללית של האו"ם שהתקבלה היום, אשר קראה לקיים חקירות בלתי תלויות בדבר פשעי מלחמה שבוצעו בעימות שהתחולל בשנה שעברה ברצועת עזה, היא צעד חשוב לקראת עשיית הצדק עבור כל הקרבנות האזרחיים של עימות זה. רוב המדינות החברות באו"ם, ובהן מרבית מדינות האיחוד האירופי, הצביעו בעד ההחלטה, ובכך הגבירו את הלחץ המופעל על ישראל ועל חמאס לקיים חקירות מהימנות בדבר פשעי המלחמה שכוחותיהן ביצעו לכאורה.

כבר בחודש נובמבר 2009 קראה העצרת הכללית לכל אחד מהצדדים לעימות לקיים בעצמו חקירות מהימנות, אך רק חמש מהמדינות החברות באיחוד האירופי תמכו בהחלטה זו.

לדברי סטיב קרושו, מנהל ההסברה של ארגון Human Rights Watch באו"ם, "החלטת האו"ם שולחת מסר ברור שישראל וחמאס צריכים לקיים חקירות אמתיות בדבר הפרות שבוצעו לכאורה תוך כדי המלחמה, ולהעניש את האחראים לביצוען. ממשלות מסרבות להעניק לסכסוך הישראלי-פלשתיני פטור מהדרישות לעשיית הצדק המועלות בכל הנוגע לעימותים אחרים בעולם".

החלטת העצרת הכללית, אשר התקבלה ברוב של 98 מול 7, עם 31 הימנעויות, קראה לישראל ולחמאס לקיים ללא משוא פנים חקירות מקיפות של ההפרות הקשות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי שתיעדה ועדת האו"ם לבדיקה העובדות בעניין העימות ברצועת עזה (דו"ח גולדסטון). 56 מדינות לא השתתפו בהצבעה. ההחלטה מטילה על מזכ"ל האו"ם באן קי-מון לשוב ולדווח לעצרת הכללית בתוך חמישה חודשים על התקדמות שני הצדדים בעניין זה.

בדו"ח גולדסטון נקבע כי הן ישראל והן חמאס ביצעו פשעי מלחמה ואפשר שגם פשעים נגד האנושות.

16 מדינות החברות באיחוד האירופי הצביעו בעד ההחלטה, ובהן שתיים מהחברות הקבועות במועצת הביטחון, צרפת ובריטניה.

המדינות שהצביעו נגד היו קנדה, ישראל, מקדוניה, מיקרונזיה, נאורו, פנמה וארה"ב.

לדברי קרושו, "התנגדותה של וושינגטון להחלטה הזאת חושפת את העובדה שלממשל יש סטנדרטים כפולים בכל הנוגע לעשיית הצדק ברמה הבינלאומית. מדוע עבור קורבנות המלחמה בעזה אין ארה"ב דורשת נשיאה באחריות כפי שהיא דורשת זאת עבור קורבנות בקונגו ובדרפור?"

בהחלטתה מיום 5 בנובמבר 2009 קראה העצרת הכללית לישראל ולחמאס לקיים חקירות מהימנות בתוך שלושה חודשים. בסוף חודש ינואר 2010 הגישו ישראל וחמאס לאו"ם את דוחותיהם על החקירות שקיימו ברמה המקומית. על יסוד דוחות אלה אמר ב-4 בפברואר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון לעצרת הכללית כי היות שההליכים ברמה המקומית בעיצומם "לא ניתן לקבוע דבר על יישום ההחלטה בידי הצדדים". המזכ"ל שב וקרא לכל הצדדים "לקיים חקירות מהימנות ברמה המקומית בעניין ניהולו של העימות ברצועת עזה".

ארגון Human Rights Watch מתח ביקורת נוקבת הן על ישראל והן על חמאס על כך שלא קיימו חקירות מקיפות ללא משוא פנים של ההפרות הרבות שביצעו כוחותיהם לכאורה במהלך העימות ברצועת עזה.

נכון להיום לא הועמד לדין בישראל אף חייל או מפקד על הרג שלא כדין או על הפרות קשות אחרות של דיני המלחמה שבוצעו בזמן העימות ברצועה. ישראל אף לא קיימה חקירות מהימנות של המדיניות הצבאית שייתכן שהפרה את דיני המלחמה או שאפשרה את ביצועם של פשעי מלחמה. מדיניות זו כללה את הפגיעה המכוונת במוסדות הפוליטיים של חמאס ובמשטרת עזה, את השימוש בארטילריה כבדה ובתחמושת זרחן לבן באזורים מיושבים ואת הוראות הפתיחה באש שניתנו למפעילי המל"טים ולכוחות הקרקע.

חמאס לא העניש איש ולא העמיד אף אחד לדין על מתן הוראה או על ביצוע של אף אחת מאלפי הפעולות של ירי רקטות על ריכוזי האוכלוסייה הישראליים שבוצעו לפני הקרבות של דצמבר 2008 וינואר 2009, במהלכם ולאחריהן - ירי שכוון על אזרחים או שהיה חסר הבחנה. בדומה לכך, איש לא נענש גם על מעשי ההרג או על הפרות קשות אחרות שכוחות הביטחון של חמאס ביצעו נגד אנשים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל ונגד יריבים פוליטיים שלהם ברצועת עזה.

לדברי קרושו, "ארצות הברית, קנדה וממשלות אחרות שהצביעו נגד ההחלטה בעניין רצועת עזה החמיצו הזדמנות לסייע בשבירת מעגל האלימות והפטוֹר-מעונש המהווה מכשול רציני בפני השגת פתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלשתיני".