צבא ההגנה לישראל ירה לפחות שלושה פגזי זרחן לבן מעל בית הספר המנוהל על ידי האו"ם בבית לחיא ב-17 בינואר, 2009. כתוצאה נהרגו שני בני אדם, ו-14 נפצעו. בבית הספר שהו באותה עת 1,600 איש אשר ברחו מביתהם ומצאו מחסה בבית הספר.

© 2009 Getty Images

ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ישראל לא הוכיחה כי תנהל חקירות יסודיות ונטולות משוא פנים בנוגע לחשדות בדבר הפרות של דיני המלחמה בידי כוחותיה במהלך העימות ברצועת עזה בשנה שעברה. הארגון הוסיף כי יש צורך בחקירה עצמאית כדי שמבצעי ההפרות, ובכלל זה גורמים רשמיים בכירים בצבא ובדרג המדיני שהכתיבו מדיניות שהפרה את דיני המלחמה, יידרשו לתת את הדין על מעשיהם.

ב-4 בפברואר 2010 נפגש ארגון Human Rights Watch עם פרקליטים צבאיים בצה"ל כדי לדון בחקירות. לדברי ארגון Human Rights Watch אף שהחקירות הצבאיות עדיין מתנהלות, גורמים רשמיים לא סיפקו מידע כלשהו המלמד על-כך שהן מתבצעות באופן יסודי ונטול פניות או על-כך שהן יכללו בחינה רחבה יותר של החלטות בדבר מדיניות ופקודות שהובילו להרג בלתי חוקי של אזרחים.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch "ישראל טוענת כי היא מנהלת חקירות מהימנות ונטולות משוא פנים, אבל עד עכשיו היא נמנעה מלבסס טענה זו. חקירה עצמאית חיונית כדי שניתן יהיה להבין מדוע אזרחים כה רבים נהרגו ולעשות צדק עם קורבנות ההתקפות הבלתי חוקיות".

במקרה אחד, תחקיר צבאי החמיץ ככל הנראה ראיה חשובה: שיירים של פצצה שהוטלה מהאוויר ואשר נתגלו בטחנת הקמח אל-באדר הסמוכה לג'באליא. ישראל מכחישה כי תקפה את הטחנה מן האוויר, כפי שטענה הוועדה לבדיקת העובדות של האו"ם בנוגע לעימות ברצועת עזה. אולם, בקטע וידאו שהשיג ארגון Human Rights Watch ואשר פורסם היום ניתן לראות בתוך הטחנה שניזוקה את מה שנראה כשייריה של פצצה ישראלית מסוג אם-קי-82 שהוטלה מהאוויר, ושמשקלה כ-230 ק"ג. שולי מוקשים של האו"ם אומרים כי הם נטרלו את הפצצה.

על-פי הארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם נהרגו במהלך העימות ברצועת עזה למעלה מ-750 אזרחים פלשתינים. על-פי נתוני האו"ם כמעט 3,500 בתים ו-280 מפעלים נהרסו לחלוטין במהלך העימות.

ארגון Human Rights Watch תיעד את מותם של 53 אזרחים ב-19 תקריות שבהן כוחות ישראליים הפרו ככל הנראה את דיני המלחמה. בשש מן התקריות הללו נעשה שימוש בלתי חוקי בזרחן לבן, בשש תקריות נהרגו אזרחים באמצעות טילים ששוגרו ממל"טים ובשבע תקריות ירו חיילים באזרחים שהיו בקבוצות שהניפו דגלים לבנים.

עד היום נשפט בבתי הדין הצבאיים חייל אחד בלבד בגין עבירה שבוצעה במהלך העימות ברצועת עזה. חייל זה הורשע בגניבת כרטיס אשראי.

פרקליטי הצבא הישראלי אומרים כי הצבא חוקר את כל המקרים שעליהם דיווח ארגון Human Rights Watch. בשבעה מהמקרים, הנוגעים לירי באזרחים שהניפו דגלים לבנים, נפתחו לדברי הצבא חקירות פליליות. זאת על אף שהצבא התייחס בתחילה בביטול לדו"ח שפרסם ארגוןHuman Rights Watch בנוגע למקרים אלה וטען כי הוא מבוסס על "עדויות בלתי מבוססות". לדברי ארגון Human Rights Watch, הצבא הישראלי בחן עד כה תקריות ספציפיות אך לא את המדיניות הכוללת אשר גרמה אולי לפגיעה באזרחים תוך הפרה של דיני המלחמה.

על-פי ארגון Human Rights Watch, במסגרת חקירה עצמאית יש לבחון את ההחלטות שהתקבלו לפני היציאה למבצע ואשר הובילו לפגיעה באזרחים. בין היתר מדובר בהחלטה לתקוף את התשתית הפוליטית של חמאס, בהחלטה להשתמש בארטילריה כבדה ובתחמושת זרחן לבן באזורים מיושבים, בהחלטה לתקוף את משטרת עזה, ובהוראות הפתיחה באש שניתנו למפעילי המל"טים ולכוחות הקרקע שהיו ככל הנראה מתירניות. 

לדברי סטורק, "החקירות הישראליות בחנו עד כה בעיקר חיילים שהפרו את הפקודות או את הוראות הפתיחה באש, אך נמנעו מעיסוק בשאלות המכריעות האם ההוראות הללו והכללים לפתיחה באש עצמם לא היוו הפרה של דיני הלחימה. קצינים בכירים בצבא ומקבלי החלטות בכירים בדרג המדיני הם שצריכים לתת את הדין על החלטות אלה ועל המדיניות שהתוו".

ככל הידוע, חמאס לא העמיד איש לדין בגין מאות הרקטות שנורו באורח חסר הבחנה לתוך ישראל. ב-27 בינואר פרסם חמאס הודעה לעיתונות ותקציר דו"ח, בהם נטען כי הרקטות שירו ארגונים פלשתיניים חמושים כוונו רק על מטרות צבאיות וכי הפגיעה באזרחים לא הייתה מתוכננת - מסקנה שארגון Human Rights Watch דחה כ"שגויה עובדתית ומשפטית". ב-3 בפברואר פרסם חמאס דו"ח מלא בנוגע להתנהלותו במהלך המלחמה. ארגון  Human Rights Watchטרם סיים לבחון את הדו"ח.

בחודש ספטמבר 2009 קבעה ועדת האו"ם לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה, בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, כי ישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה וייתכן שאף פשעים נגד האנושות וקראה לשני הצדדים לקיים ללא משוא פנים חקירות בתוך שישה חודשים.

ב-5 בנובמבר אימצה העצרת הכללית של האו"ם את דו"ח גולדסטון וביקשה ממזכ"ל האום באן קי-מון לדווח על התקדמות החקירות המקומיות. באן מסר את הדו"ח שלו ב-4 בפברואר, העביר לעצרת הכללית מסמכים שסיפקו לו ישראל והרשות הפלשתינית שבסיסה בגדה המערבית, וחזר על קריאתו לכל הצדדים לקיים חקירות מהימנות ונטולות משוא פנים.

לדברי סטורק, "המזכ"ל באן רק העביר הלאה את טענות הצדדים, אך הוא גם שב והדגיש את החשיבות של קיום חקירות מהימנות העולות בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים. על ישראל וחמאס מופעלים עדיין לחצים להוכיח כי הם פועלים כראוי".

 לדברי ישראל, הצבא קיים כ-150 "חקירות" של תקריות ברצועה. עם זאת, ישראל לא סיפקה רשימה של המקרים הנחקרים. כמעט 90 מ-150 החקירות הן מה שהצבא מכנה "תחקירים מבצעיים". מדובר בדיווחים הנמסרים באופן שגרתי לאחר כל פעולה צבאית, ולא בחקירות פליליות. במסגרת התחקירים, קצין המהווה חלק משרשת הפיקוד מראיין את החיילים המעורבים בתקרית, מבלי לגבות עדויות מקורבנות או מעדים. 45 מתוך 90 התחקירים נסגרו ללא האשמה.

על-פי הצבא הישראלי המשטרה פתחה ב-36 חקירות פליליות, שבמסגרתן חוקרי המשטרה הצבאית גובים הצהרות מחיילים ומנסים לגבות עדויות ממקורות חיצוניים. אחת החקירות הובילה להרשעה בגניבת כרטיס אשראי, שעליה נדון חייל לשבעה וחצי חודשי מאסר, ושבע חקירות נסגרו בעילה של חוסר ראיות או כיוון שהמתלוננים סירבו למסור את עדותם. 28 חקירות עדיין מתנהלות.

הצבא מסר גם כי ארבעה חיילים וקצינים הועמדו לדין משמעתי בגין הפרה של פקודות במהלך העימות ברצועת עזה. באחד המקרים ננזפו שני מפקדים על-כך שירו פגזי תחמושת נפיצה שפגעו במתחם אונר"א שבו מצאו מחסה 700 אזרחים. הירי בוצע על אף פניות טלפוניות מצד גורמים רשמיים באונר"א שביקשו להפסיקו. במהלך התקפה זו נורתה באמצעות ארטילריה גם תחמושת זרחן לבן שהציתה מחסן של האו"ם ואשר ממנה נפצעו שלושה אנשים ששהו במתחם. הצבא אמר לארגון Human Rights Watch כי השימוש בזרחן לבן בהתקפה זו עדיין נחקר וכי לא על-כך ננזפו הקצינים. המידע היחיד שמסר הצבא בנוגע לשני המקרים האחרים שבהם הועמדו אנשי צבא לדין משמעתי היה כי אחד מהם קשור להתקפה על רכוש או אנשי סגל של האו"ם וכי השני קשור לתקרית שבה נהרס רכוש.

קטע הווידיאו שפרסם ארגון Human Rights Watch היום בנוגע לטחנת הקמח אל-באדר צולם על-ידי בעליה של הטחנה לאחר שניזוקה, ב-10 בינואר 2009. בדו"ח ועדת הבדיקה של האו"ם נאמר כי הצבא הישראלי הפציץ את הטחנה בכוונה לפגוע בתשתית האזרחית של רצועת עזה. ישראל טוענת כי מחקירתה עולה שהטחנה הייתה מטרה צבאית לגיטימית בשל פעילות חמאס באזור וכי היא ירתה רק פגז מטנק ולא הפציצה את הטחנה מהאוויר.

האו"ם אמר לארגון Human Rights Watch כי שולי מוקשים ביקרו בטחנה ב-11 בפברואר 2009, ומצאו באחת הקומות העליונות של הטחנה את חלקה הקדמי של פצצה מסוג אם-קי-82 במשקל של כ-230 ק"ג המוטלת מכלי טיס. דברים אלה עולים בקנה אחד עם תוכן סרטון הווידיאו.

הפרקליטים הצבאיים אמרו לארגון Human Rights Watch כי כאשר מסופקות להם ראיות חדשות הם יכולים לפתוח בחקירה מחדש.

לדברי ארגון Human Rights Watch לישראל יש היסטוריה בלתי מספקת בכל הנוגע לחקירות צבאיות בגין חשדות להפרות שבוצעו נגד פלשתינים ברצועת עזה ובגדה המערבית. הארגון הישראלי לזכויות האדם "יש דין" תיעד את השיעור הנמוך של חקירות פליליות, העמדות לדין והרשעות של חיילים על אף מעשי ההרג הרבים שבוצעו לכאורה באורח בלתי חוקי.